השבוע פרסם צה"ל את תוצאות דיון השיבוצים שקיים הרמטכ"ל ובו מונו רוב מפקדי החטיבות הסדירות הבאים. הקורונה, הסכמי השלום, והמתיחות עם חזבאללה דחקו את המינויים הללו מסדר היום הציבורי, אבל כדאי לשים אליהם לב, כי אלו האנשים שעשויים לפקד על חטיבות צה"ל במלחמה.
- פורסם ב"זמן ישראל"
- 16 בספטמבר 2020
היו זמנים שבהם סבב מינויים בדרג המח"טים, היה בגדר חדשות של ממש. אבל הזמנים השתנו ויש חדשות דחופות וחשובות יותר. הקורונה, שבהשוואה להתנהלות ממשלת ישראל במהלכה וקבלת ההחלטות שלה מצטיירים מחדלי הממשלה במלחמת יום הכיפורים כזניחים, דחקה כמעט כל נושא אחר מסדר היום, ולא בלי צדק.
את תשומת הלב הנותרת תופסים הסכמי השלום עם בחריין ואיחוד האמירויות שנחתמו בארצות הברית, המתיחות בצפון עם חזבאללה (שנמשכת כבר כמעט חודשיים), והידיעה שההסלמה בין ישראל לחמאס נמצאת מעבר לפינה. כל אלו הפכו את החדשות אודות הקצינים שימונו למפקדי החטיבות הסדירות של הצבא להרבה פחות בולטות.
ועדיין, כדאי לשים לב לשמות ולמינויים שעליהם הוחלט בדיון השיבוצים שהתקיים השבוע אצל הרמטכ"ל אביב כוכבי, משום שכאשר רוצים לדעת מה חשוב, צריך לבחון היכן משקיעים את הכסף ולא פחות חשוב, את האנשים.
המתיחות עם חזבאללה אולי לא תהפוך הפעם למלחמה של ממש, אבל הסלמה תהיה שם (ומוטב שצה"ל יידע לנצל אותה בכדי לשרטט לחזבאללה משוואת הרתעה חדשה) וכך גם בעזה, כפי שהדגים ירי הרקטות אתמול. בצה"ל, מח"טים יודעים שהאפשרות שיידרשו לפקד על יחידותיהם במערכה היא לא בחזקת מדע בדיוני.
בדיון הוחלט למנות את תא"ל אביעד דגן, שפיקד על טייסות קרב בחיל האוויר ועל מטה מודיעין ואש בפיקוד הצפון, לראש מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית באגף התקשוב, ואת תא"ל יניב אלאלוף, קצין צנחנים שפיקד על בה"ד 1 וכיום מפקד על אוגדת איו"ש, למפקד המכללה לפיקוד ומטה.
לשלוש מחטיבות השריון הסדירות של צה"ל מונו מפקדים חדשים. אל"מ שגיב דהן, מח"ט שכם לשעבר, ימונה למפקד חטיבת השריון 460, אל"מ רועי סבירסקי, שפיקד במבצע "צוק איתן" על גדוד השריון 74, יפקד על חטיבה 188, ואילו אל"מ יפתח נורקין יפקד על חטיבה 7.
נורקין (בן־דודו של מפקד חיל האוויר הנוכחי) הוא קצין שריון שבאופן חריג עבר הסבה לחיל הרגלים בבסיס האימונים של גולני, פיקד על פלוגת הסיור של חטיבה 7 בלחימה במבצע "עופרת יצוקה", במהלכו פגעו לוחמיו ב־15 מחבלים, ובהמשך על חטיבת אפרים.
אל"מ שרון אסמן, שפיקד על גדוד 931 במבצע "צוק איתן" ועל חטיבת בנימין, מונה למפקד חטיבת הנח"ל, ואל"מ אליעד מאור (מואטי), יוצא דובדבן שפיקד על עוצבת ברעם, מונה למפקד חטיבת גבעתי.
לחצות את הגדר
אל"מ יהודה ואך, יוצא היחידה המובחרת מגלן שפיקד בהמשך על גדוד בגבעתי יתמנה למפקד בה"ד 1. כמפקד עוצבת חירם בגבול לבנון, כתב ואך מאמר שבו טען כי צה"ל נשען יתר על המידה על גדרות ומכשולים הנדסיים.
"חציית הגדר כאופציה סבירה נעדרת מן השיח הפיקודי. נוצר כיום מחסום תודעתי (פסיכולוגי) לפעול מעבר לה, ופוחתת תחושת האחריות והמסוגלות של המפקדים בכל מה שנעשה מעבר לגדר", קבע ואך.
כשיכנס לתפקידו כמי שאחראי להכשרת הקצינים בצה"ל, יידרש ואך לחנך את הצוערים כך שיוכלו להתגבר על המחסום התודעתי שתיאר.
בנוסף הוחלט למנות את אל"מ י׳, המפקד כיום על סיירת מטכ"ל, למפקד מערך ההתקפה בסייבר באגף המודיעין. י׳ עשה כמעט את כל שירותו ביחידה ולקח חלק בין היתר ב"מבצע חד וחלק" במלחמת לבנון השנייה, אבל נשאלת השאלה האם נכון היה לקדמו שוב דווקא בתוך אגף המודיעין, או שמא ב"צבא הגדול".
לאחרונה הוחלט שמפקד אחר של סיירת מטכ"ל, תא"ל שלומי בינדר, שעשה מסלול דומה לי׳ ופיקד קודם גם על יחידת אגוז וחטיבת גולני, יישאר שנה נוספת בתפקידו כמפקד אוגדת הגליל.
אפשר להניח שהסיבה שבגללה מבקש הצבא לשבץ קצינים כמו בינדר ומפקדים נוספים מהכוחות המיוחדים בתפקידי מפתח בצבא היבשה, נובעת מתחושת המסוגלות ולניסיון שיש למי שפעלו מעבר לקווי האויב ובעיניהם הגדר היא רק גדר, שעוברים, ולא מחסום. בהתחשב בכך, אולי מוטב היה למנות את י׳ דווקא לתפקיד במערך השדה של צה"ל, ולא באגף המודיעין.
הכפירים בליבת הפיקוד
בסבב מונו שלושה בוגרים של חטיבת כפיר למפקדי חטיבות סדירות. הראשון, אל"מ שרון אלטיט, מפקד חטיבת ג'נין לשעבר מונה למפקד חטיבת כפיר.
השני, אל"מ מני ליברטי, שפיקד בעבר על גדוד הסיור של חטיבת הנח"ל, יחליף את אל"מ קובי הלר, יוצא גולני, כמפקד חטיבת הקומנדו. בניגוד לשלושת קודמיו בחטיבה, ליברטי כמעט שלא עבר בה, פרט לתפקיד מ"פ בדובדבן לפני כחמש־עשרה שנים, ולא פיקד על אף אחת מיחידותיה. חטיבת הקומנדו מיועדת לפעול בעומק והפיקוד עליה מחייב היכרות עמוקה עם יכולות יחידותיה. זהו פער שליברטי יהיה חייב לגשר עליו, ומהר.
השלישי, אל"מ יואב ברונר, מפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה, מונה למח"ט הצנחנים הבא. לראשונה מאז פיקד על החטיבה אלי זעירא, לימים ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים, עתיד לפקד על חטיבת הצנחנים קצין שלא החל בה את שירותו.
אבל למרות שברונר התגייס לגדוד דוכיפת, הרי שאת עיקר תפקידיו כקצין הוא עשה בחטיבה האדומה. לאחר שפיקד על פלוגה בבה"ד 1 המליצו עליו מפקדיו למח"ט הצנחנים יוסי בכר, שקיבל את ההמלצה בשתי ידיים. לאחר שעבר לצנחנים הוא פיקד על פלוגת החוד בגדוד 890 במלחמת לבנון השנייה, על הגדוד כולו במבצע ב"צוק איתן" ועל חטיבת צנחנים מילואים.
במאמר שפרסם לפני כחמש שנים ב"מערכות", בעת ששימש כמפקד בסיס האימונים של החטיבה, כתב כי הוא חש "לעיתים קרובות שאנו דורשים הרבה מאוד מהחיילים שלנו, מקבלים מהם רק חלק מדרישותינו ולא מגיבים על כך. בכך אנחנו בעצם מנציחים את תופעת החפיפניקיות".
ברונר המליץ במאמרו לקיים ביחידות תחקור עומק של אירועים חיוביים ושליליים, על "מתן חיזוק חיובי לפקודים הפועלים ביצירתיות ובנועזות ובמקביל שומרים על ערכי המוסר ועל האמינות", ועל חוסר סובלנות כלפי חריגות מהנורמות.
ההמלצה העיקרית שלו היתה להתמקד באוכלוסיית מפקדי המחלקות, שכן הם מי שזקוקים יותר מכל "לחניכה, לתמיכה וללימוד מעמיק של המשמעת המבצעית ושל הדרכים לאכיפתה ולמימושה. זו האוכלוסייה אשר תשפיע במהלך מבצע כמו "צוק איתן" על כך שיישמרו מרווחים מספיקים בשטחי הכינוס, שיימצא שומר מבצעי ודרוך, ותתקיים שגרה יומיומית המאופיינת בנורמות מבצעיות וערכיות".
בתחילת השנה הסתבך ברונר כשדיבר בגסות ונוקשות לחיילים בחטיבה שבפיקודו. למרות שמוטב היה להתבטא באופן אחר (והוא גם התנצל בהמשך) הסיבה לכך שנזף בחייליו, המשרתים בגזרה נפיצה, נבעה מאותה קפדנות וחוסר סובלנות לחפיפניקיות שבה הוא דוגל.
כשכוכבי מונה למפקד חטיבת הצנחנים, לפני כעשרים שנה, אמר לו הרמטכ"ל מופז, שהיה אחד המפקדים שעיצבו אותו והשפיעו עליו, בצנחנים וגם אחר־כך, שהוא מצפה שהרמה של החטיבה תהיה כזו שעל כל דבר יגידו "כמו בחטיבת הצנחנים". עכשיו כוכבי הוא הרמטכ"ל, וסביר שברונר יישמע ממנו את אותו המסר בדיוק.
על הכוונת 