עסקת הטיעון שגיבשה הפרקליטות הצבאית עם הקצין הבכיר מותירה שורה של שאלות קשות, שהחמורה שבהן היא מה תדע האם ששולחת את בנותיה לצה"ל?
הרמטכ"ל איזנקוט בסיום קורס קצינים, פברואר 2016, (צילום: דו"צ).
הסיפור הזה טרם התרחש. ביום חורפי קריר, עלה צוער בקורס קצינים לוועדת ההערכה (מה שבזמני נקרא ועדת הדחה). מפקדיו של הצוער, יוצא גדוד הסיור של גולני, העלו אותו לוועדה לאחר שנתפס מרמה בניווטים ואחד מחבריו העיד ש"פתח מפה". בסיום הוועדה החליט מפקד בה"ד 1, אלוף-משנה (אל"מ) יניב אלאלוף להדיח את הצוער ולהרחיקו מן הקורס בשל בעיית אמינות. משנשאל הצוער אם יש לו דבר מה לומר, השיב שאינו מבין מדוע הוא נענש בחומרה כה רבה, שכן רק לאחרונה הושלמה עסקת טיעון עם קצין מעוטר בדרגת תא"ל, גם הוא יוצא גולני, שהודה ב"בעילה אסורה בהסכמה", במסגרתה יורד בדרגה לאל"מ, ויקבל עונש מאסר על תנאי. תשובה כזו לא שמע אלאלוף גם בימים שפיקד על גדוד 202 של הצנחנים בגבול לבנון והוא השיב, כפי שמפקדים נוטים להשיב במקרים כאלו, בחריפות, כשהוא מציין שנוכח חוצפת הצוער ניכר שהוא אינו מתאים לקצונה. כשהצוער יצא מן החדר והאווירה נרגעה, הביט אלאלוף במפקד הגדוד של הצוער ובמ"פ שלו, "יש לנו בעיה. איך נסביר את העונש של הקצין לצוערים?"
לוחמות בצה"ל, (צילום: דו"צ).
הסיפור הזה כאמור טרם קרה, ואולי לא יתרחש כלל. צוערים, בסך הכל, מבינים היטב מה מותר ומה אסור לומר למפקדים בקורס. אבל, כפי שכבר אמר האלוף משה קפלינסקי בימי השהייה בלבנון, החיילים של היום הם "דור אחר, דור ששואל שאלות". שאלת מידתיות העונש בעסקת הטיעון, היא שגרמה לרבים ורבות כל כך ברשתות החברתיות, לציין שעל עבירות פעוטות בהרבה נענשו, באופן יחסי, בצורה חמורה יותר. העסקה שסוכמה נראית תמוהה למתבונן מן הצד משני טעמים. הראשון, משום שהיא מותירה את הקצין כמעט ללא עונש. דרגת אל"מ הינה דרגה ששר הביטחון מאשר באופן אישי את הענקתה לקצינים, והיא נחשבת כזוטרה מבין דרגות הפיקוד הבכיר בצה"ל. ההחלטה להורידו בדרגה אחת בלבד מותירה את הקצין במעמד מכובד יחסית.
השני, המטריד יותר, הוא המענה שנתנה המערכת למתלוננות. שורה של נשים בחרו בשנים האחרונות להציג את טענותיהן שגברים שונים ביצעו בהן עבירות מין דווקא ברשתות החברתיות ובתקשורת, ולאו דווקא באמצעות ההליכים המקובלים ברשויות החוק. זאת בשם הטענה שאף שהן נאלצות לשחזר את האירועים, חוויה כואבת כשלעצמה, ולהתמודד עם ביקורת ציבורית ועם ספקות מצד הסובבים, המערכת מגבה לרוב את החשוד. לאור מתווה העסקה שגובש עם הקצין הבכיר, קשה לבוא אליהן בטענות. אם זה האופן שבו נוהגת המערכת במי שהודה בעבירות שכאלו, מה יגידו אזובי הקיר.
השאלה המטרידה ביותר שעולה מעסקת הטיעון, שאלה שגם הצהרת הרמטכ"ל כי בכוונתו "להמשיך ולגלות אפס סובלנות כלפי כל מקרה של הטרדה או פגיעה מינית בצה"ל" אינה מספקת לה תשובה טובה, היא מה נגיד לאותה "אם עברייה" מן האמירה המפורסמת של בן גוריון, ששולחת את בתה לצבא, ומצפה שמפקדיה ישמרו עליה מכל משמר.
על הכוונת 
שלום גל,
אני קורא בעניין את הבלוג שלך וכתיבתך קריאה ומעניינת. אתה טורח, כיוצא הצנחנים, להאדיר ולפאר כל מה שקשור לחטיבה האדומה וכאשר אתה נותן דוגמה שלילית, כמו בכתבה חשובה זו, אתה משתמש בחייל גולני. כאבא לבן בסיירת גולני אני מרגיש נפגע וחש בהתנשאות מצידך. בוכריס אכן פגע גם בגולני בהתנהגותו אבל להמשיך ולהוסיף אין באמת צורך. כחירניק לחירניק כולנו יודעים שאנשים לא אמינים קיימים בכל היחידות. חומר למחשבה.