השבוע התפרסם דו"ח המבקר על (אי) מוכנות העורף לשעת חירום. למרות שההגנה הפכה לחלק אינטגרלי בדוקטרינת צה"ל, בפועל אין חלוקת סמכויות ואחריות ברורה בין הגופים והמשרדים השונים
מבקר המדינה שפירא, קבע שמוכנות העורף בחירום לוקה בחסר.
השבוע התפרסם דו"ח מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא, הנוגע למוכנות העורף לשעת חירום. השורה התחתונה כמעט צפויה מראש – ישראל לא ערוכה כנדרש לטיפול בעורף בשעת חירום. מקרה הבוחן שבלב הדו"ח הוא דווקא סופת השלגים בירושלים בחורף 2013, המהווה בעיני המבקר דוגמה מובהקת לחוסר הסדר ואי הבהירות בתחום הסמכויות, האחריות והטיפול בעורף בשעת חירום, ותהה זו בשל אסון טבע, פגעי מזג אוויר או מלחמה.
על פי דו"ח המבקר טרם הוסדרה חקיקה המרכזת את כלל התחומים הרלוונטי לטיפול בעורף בחירום, ובכלל זה את מדרג הסמכויות של משרדי הממשלה והארגונים השונים והעוסקים בנושא. במקרה זה מצא המבקר לנכון להעיר לראש הממשלה נתניהו כי יש "להימנע מעיכובים נוספים בנושא משמעותי זה, המהווה מרכיב חיוני במימוש היכולת הארגונית לטפל בעורף". שלא במפתיע מצא המבקר כי זה זמן רב שמתקיימים פערים במוכנות הארגונים הרלוונטיים לאירועי חירום, וישנה סחבת בטיפול בהם.
דו"ח המבקר לשנת 2015 למוכנות עורף.
על-פי דו"ח המבקר בהחלטת הממשלה מיוני 2014 נקבע כי שר הביטחון יגבש בשיתוף המשרדים הרלוונטיים תכנית עבודה שנתית ורב-שנתית בהקשר למוכנות העורף לחירום, כמו גם הצעה להסדרת סמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון פנים. גם כאן מתנהלת סחבת ביורוקרטית ואלו טרם גובשו והוצגו. לאור הדו"ח קיימים ליקויים ופערים גם במערך הארגוני ובתשתית הנוגעת לטיפול בעורף בחירום. כך למשל טרם הושלמה היערכות מוקד חברת החשמל לשעת חירום וטרם יושמו הנחיות בטיחות אש בקרב רשויות מקומיות הסמוכות ליערות.
משחקים הגנה ולא התקפה
צה"ל, מדגיש המבקר, צופה כי המלחמה הבאה תהיה חזקה מאלו שהתרחשו ב-2006 וב-2014. תרחיש שפרסם הצבא לפני זמן מה יצא מתוך אותה הנחת מוצא כי לחזבאללה ישנם כמאה אלף רקטות והוא ימתיר כאלף רקטות ביום על מרכזי האוכלוסייה הישראלית. אין מדובר רק ברקטות קצרות טווח כי אם ברקטות בעלות דיוק וטווחים גבוהים.
האלוף גרשון, שימש כאלוף פיקוד העורף במלחמת לבנון השנייה.
כשפרצה מלחמת לבנון השנייה תהו שרי הממשלה מהי רמת המוכנות של העורף למלחמה והרמטכ"ל חלוץ הבהיר להם כי זהו תחום שבאחריות הצבא. הוא נשאל אם העורף מוכן ואמר שהדברים נלקחים בחשבון. כאשר ביקש אלוף פיקוד העורף, יצחק ("ג'רי") גרשון, קצין קרבי שפיקד על חטיבת הצנחנים ואוגדת איו"ש ב"חומת מגן", משאיות בכדי לחלק אוכל לתושבי הצפון תהה סגן הרמטכ"ל קפלינסקי האם פיקוד העורף עוסק בתחום לא לו, שלא לומר דוחף את האף שלא לצורך. הפיקוד, מיותר לציין, אכן נמנע מלעסוק בכך. כולם ידעו שהעורף יחטוף אבל בפועל צה"ל הוא צבא ההתקפה לישראל ובזה הוא התמקד.
האלוף גולן, שיפר את מוכנות הפיקוד לעימותי העתיד.
לאחר המלחמה קבע מבקר המדינה כי הטיפול בעורף היה לקוי ביותר. גרשון ספג ביקורת קשה ונאלץ לפרוש מצה"ל לאחר שלא קודם. במהלך כהונת מחליפו, האלוף יאיר גולן, שכמותו הגיע מהצנחנים, התרחש המבחן הבא בדמות מבצע "עופרת יצוקה". גולן, בניגוד לקודמו ולאור לקחי המלחמה, השקיע רבות בתיאום מול הרשויות המקומיות והאזרחים. ההשקעה הוכיחה את עצמה במבצע, כמו גם מספר החלטות מושכלות שקיבל גולן בנוגע לפתיחה וסגירה של מוסדות חינוך שצמצמו משמעותית את מספר הנפגעים.
אלוף פיקוד העורף הקודם, אייל אייזנברג, יוצא יחידת שלדג וגבעתי שפיקד על אוגדות בלבנון ובעזה, הוביל את הפיקוד בשורת אירועים, בהם הסופה בירושלים, אולם עיקר העשייה היה סבבי הלחימה כנגד החמאס ובהם המלחמה האחרונה בעזה. רגע לפני שפרש מתפקידו פרסם הפיקוד את תרחיש הייחוס שלו לעימות הבא עם חזבאללה בלבנון. בפרסום התרחיש ישנה, ככל הנראה, שאיפה לשפר את תיאום הציפיות בין הפיקוד לאזרחים ולהביא לכך שהציבור ידרוש פחות מן הפיקוד.
אייזנברג פרש לאחרונה מצה"ל לאחר שלא מונה לתפקיד בכיר נוסף במטכ"ל. גם מחליפו, האלוף יואל סטריק, הוא נציג מובהק של הדרג המסתער (במקרה זה מגבעתי) שנשלח לפיקוד היחיד שאנשיו עוברים את הגבול בעיקר במשימות סיוע הומניטרי. אמנם העורף הולך ותופס נפח בפעילות הצבא, ובאחרונה גם הוגדרה ההגנה כרגל הרביעית (לצד הרתעה, התרעה, והכרעה) במסמך דוקטרינת ההפעלה האסטרטגית של צה"ל. אולם הדו"ח של מבקר המדינה מלמד כי בסופו של יום מה שהיה במלחמת לבנון השנייה הוא מה שיהיה. העורף אינו ערוך לתרחיש האיום שהציג אייזנברג ואין גם בעל בית מוגדר שייטפל בו ביום פקודה.
על הכוונת 