לסגור את הפנימייה, לפתוח אקדמיה\ מאת גל פרל פינקל

החלטה לסגור את הפנימיות הצבאיות נתקלה במחאת הבוגרים, בהם אלופים וקצינים עטורי צל"שים. את הפנימייה אמנם יש לסגור, אך במקומה כדאי לשקול הקמת אקדמיה צבאית.

תג היחידה של המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה אותו עונדים גם שוחרי הפנימיות הצבאיות.

המלצת הרמטכ"ל, באישור שר הביטחון, לסגור את הפנימיות הצבאיות (האחת שליד בית הספר הריאלי בחיפה והשנייה "אור עציון" במרכז שפירא, שהינה תורנית במתכונתה) נתקלה במחאה מצד בוגרי המוסדות. בעוד שבוגרי הפנימייה המתנגדים לסגירתה מעלים את הנימוק הערכי, הרי שהרמטכ"ל ושר הביטחון קיבלו את החלטה משיקולי התייעלות ותקציב, כחלק מהתכנית הרב-שנתית "גדעון". עלותו של כל מחזור עומדת על כ-15 עשר מיליון ש"ח והתוצרת – פחות ממאה בוגרים. בנוסף טוען השר יעלון, ש"הצורך הייחודי הזה פחת בשנים האחרונות באופן משמעותי," בין היתר בשל המכינות הקדם-צבאיות (הדתיות והחילוניות) שבוגריהן מתגייסים לשירות משמעותי ופיקודי במספרים הולכים וגדלים משנה שנה. יעלון אף הוסיף שכבר אין צורך שנערים בני 14-15 יהיו חלק ממסגרת צבאית. "זה גיל מוקדם מדי וצעיר מדי," אמר השר.

מורשת מפוארת

הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק, בוגר מחזור ח' בפנימייה, (צילום: דו"צ).

הפנימייה הוקמה בשנת 1953 ביוזמת מנהל בית הספר הריאלי, ארתור בירם, ובתמיכת ראש הממשלה דוד בן-גוריון. מבין בוגרי הפנימייה הצבאית על סניפיה השונים, ובהם גם זו שהיתה בתל אביב ונסגרה ב-1984, ניתן למנות שני רמטכ"לים, ליפקין- שחק ואשכנזי, ואין ספור אלופים ובהם אמיר דרורי (בוגר מחזור א' של הפנימייה בריאלי), מתן וילנאי (שנחשב לחניך כה בולט עד שבוגריה נהגו לתאר את עצמם כמי שלמדו בה "שנתיים אחרי מתן" וכן הלאה), הרצל בודינגר, ודורון אלמוג.

טנק הצוערים בטקס הבאתו לפנימייה הצבאית הריאלי, (צילום: הפניימה הצבאית הריאלי).

בשנים האחרונות בלטו בוגרי הפנימיות בשכבת הקצונה הבכירה של צה"ל. קצינים כמו משה "צ'יקו" תמיר, שפיקד על חטיבת גולני ב"חומת מגן" ואוגדת עזה, תא"ל אביחי רונצקי, הרב הראשי לצה"ל, אלוף פיקוד הדרום אייל זמיר, תא"ל אמיר ברעם, מפקד אוגדת הגליל, מפקד חטיבת הצנחנים נמרוד אלוני ומפקד חטיבת הנח"ל עמוס הכהן (בוגר פנימיית "אור עציון"). סגן המפכ"ל, ניצב זהר דביר, הוא בוגר הפנימייה גם כן. עשרות מבוגריה עוטרו על גבורתם בשדה הקרב ובהם דרורי, ליפקין-שחק, לוחמי "טנק הצוערים" במלחמת יום הכיפורים, דוד חודק, תמיר ואלוני. 132 מבוגריה נפלו במהלך שירותם. בוגר מפורסם נוסף של הפנימייה הוא הנווט הנעדר רון ארד.

בעיית ההכשרה

למרות המוטיבציה הגבוהה של החניכים, בפועל, הם עוברים הכשרת שדה בסיסית ושיעורים בהיסטוריה צבאית. זאת בגיל צעיר מדי מכדי להכשירם באמת כמפקדים שישרתו שירות ממושך ובתפקידים בכירים. אלוף במיל' (שזכה לכינוי "האדם החושב" במטכ"ל), טען בשעתו כי צה"ל מצטיין, אפילו בהשוואה לצבאות אחרים במערב, בהכשרת הפיקוד הזוטר עד רמת המג"ד. אולם, "יש לו בעיה" בהכשרת הפיקוד הבכיר, קרי המצביאים שלו. זה נובע בעיקר מכך שבצה"ל התפקיד הוא גם ההכשרה אליו, בשיטת ה-"On the job training". קורסים כמו קורס מפקדי אוגדות וחטיבות אולי מכשירים לתפקיד ספציפי (גם זה במידה פחותה) אבל לא מכשירים את הקצינים כמי שאמונים על האסטרטגיה , אלא כדרג השדה הטקטי הבכיר.

הבט"ש, כאמור, רק מחמיר את הבעיה. מח"ט שמבין שהוא נבחן בתפקוד הש.ג במחסום שבגזרתו, בדר"כ סותם את הפרצה באמצעות עשרים ומשהו שנות החיילות והניסיון שצבר ופשוט עומד במחסום במקומו. היעדר הכשרה ואימונים מביא את האל"מ לפעול כ"מ"כ כפול מאה" ולא כקולונל. דוגמה בולטת היא הפיגוע בציר המתפללים בחברון שבו נהרג מח"ט מצטיין כאשר חתר למגע והסתער ראשון. לאחר מותו איש לא תפס פיקוד וארגן את הכוחות כראוי. המחבלים מצידם הרגו 12 חיילים ואזרחים ופצעו 14. לאחר יותר משלוש שעות הרג את המחבלים כוח קטן בפיקוד מפקד גדוד נח"ל, ערן ניב, שהוזעק מביתו מתל-אביב, שפעל גם הוא, אף שבאומץ, יותר כמו מפקד זוטר מאשר מג"ד.

הפתרון – אקדמיה

סמל האקדמיה הצבאית של ארצות הברית שבווסט פוינט.

הפתרון האפשרי לרצונו של הצבא להתייעל מחד, ולרצונם של בוגרי הפנימיות לשמר את המסורת מאידך, עשוי להיות זהה – הקמת אקדמיה צבאית ישראלית שתתבסס לא על מודל הפנימייה הצבאית הקיים אלא על האקדמיה הצבאית של ארצות הברית שבווסט פוינט. האקדמיה, שהוקמה בשנת 1802 ביוזמת הנשיא ג'פרסון, שונה בתכלית מן המודל הישראלי. חניכיה הינם בגילאי 17-23 והם עוברים מסלול הכשרה אקדמי לכל דבר במוסד שהוא לא רק בית ספר להכשרת הפיקוד הצבאי אלא גם אוניברסיטה מן הדרגה הראשונה.

אימוני קיץ לצוערים בווסט פוינט.

הבוגרים, כמו בוגרי הפנימייה הצבאית, אכן מתאמנים במהלך החופשות ובקיץ אולם הם מסיימים את הכשרתם כקצינים בעלי תואר ראשון (בדגש על מקצועות ריאליים דוגמת הנדסה ופיזיקה) ומתגייסים לצבא היבשה לשירות ממושך ומהווים עד אשר יהוו את סגל הפיקוד הבכיר של צבא היבשה. בין בוגרי האקדמיה ניתן למנות את הנשיאים גרנט ואייזנהאואר, כמה ממפקדי השדה הבולטים במלחמת העולם השנייה ובהם פאטון, מקארתור ובראדלי וכן את הגנרלים פטראוס, מקריסטל ודמפסי.

ביכולתו של צה"ל, במהלך פשוט יחסית, להסב את הפנימייה לאקדמיה ולהפעיל את מערך המיון והגיוס שלו בכדי לאתר מועמדים מתאימים בדומה לאופן שבו מאותרים כיום מועמדים לשירות בסיירות המובחרות של צה"ל. הצוערים שיעברו את מבחני המיון יעברו שלוש עד ארבע שנים מפרכות שבהן יוסמכו כבוגרי תואר ראשון לצד תכנים צבאיים ובהם טירונות בסיסית ואימון מתקדם, קורס קצינים בבה"ד 1 ועוד. אם זה נשמע מופרך, כדאי לזכור שקורסי החובלים והטיס כבר פועלים במתכונת זו כבר זמן מה. הצוערים שיוסמכו כקצינים יחלו את שירותם הפעיל בצבא כקצינים בחילות השונים. באופן הזה תהפוך הפנימייה ממוסד המקנה לנערים חינוך קדם-צבאי לאקדמיה המכשירה קצינים מקצועיים יותר ומתאימים יותר לעימותי העתיד.