מה קוראים כשאתה במילואים במלחמה? את מה שמספק גם אסקפיזם, גם פרספקטיבה וגם רעיונות. כך או כך אין לנו את הפריווילגיה לא לקרוא.
- פורסם כחלק מרשימת המלצות קריאה בבלוג של בעז זלמנוביץ
- 29 בדצמבר 2023
אמנם במקור נועדה הרשימה להמליץ על ספרים שקראנו במהלך השנה כולה, אבל המלחמה לקחה הכל. למרות (ואולי בגלל) שאני משרת כקצין בגדוד צנחנים מילואים (חטיבה 551), קראתי במהלכה הרבה, גם במהלך הלחימה. הקריאה סיפקה אסקפיזם, פרספקטיבה וכר שלם של רעיונות. בין היתר קראתי שוב את "מלכוד 22" האלמותי ואת "אות קריאה: כאוס" המופתי שכתב גנרל הנחתים מאטיס. בחרתי להמליץ כאן על הספר המצוין "הלחימה על ארץ־ישראל 1917" מאת ג'ון ד. גריינג'ר (מערכות ומודן, 2012, מאנגלית יגאל אייל), שתיאר את לחימת הבריטים בארץ־ישראל במלחמת העולם הראשונה, והתמקד בקרבות עזה ובאר שבע. את הספר הביאו בשעתו לתרגום מח"ט הצנחנים דאז, אל"ם (כיום אלוף וסגן הרמטכ"ל) אמיר ברעם, והמעבדה התפיסתית של צה"ל.
בהקדמה המרתקת לספר, ציין ברעם (שהיה המג"ד שלי בסדיר) כי הוא ניתח היטב ארבע סוגיות מרכזיות של מעשה המלחמה: "המנהיגות הקרבית ובעיקר זו הנדרשת מן המפקד הבכיר; תורת הלחימה – בעיקר קרבות ההגנה והנסיגה העות'מאניים; הלוגיסטיקה הצבאית ברמת המערכה – בעיקר בחבל הארץ הצחיח שלנו; ולבסוף, נצחיותה של הקרקע – ובעיקר בגזרת עזה, שם נלחמנו בעבר ועודנו עתידים להילחם" (עמ' 9). כתב וצדק.
מי שיקרא בספר, כתב ברעם, יגלה שגם הבריטים לפנינו התמודדו עם "השטח המחורץ וקשיי ההתמצאות בלילות חשוכים, התנגשויות הלחימה הקשות על פאתי השטח הבנוי, הקשיים בשילוב ומיצוי הכוח, היעדר תזמון ואי־עמידה בזמן מבצעי – "ש", נפילה למלכודות פתאים קרקעיות, כיבוש חוזר ונשנה של אותם יעדים, הימנעות מלחימה בלילה ומנגנון פיקוד ושליטה לא סדור – כל אלו ועוד, מזכירים לנו את שההיסטוריה מלמדת אותנו שוב ושוב" (עמ' 12). אין חדש תחת השמש ואתגרים אלו שבו ועמדו בפני צה"ל במלחמה האחרונה, וכמו הבריטים אז, עמדו בהם לוחמי ומפקדי צה"ל בזכות מיומנות מקצועית גבוהה, רוח לחימה ודבקות במשימה לאור המטרה וחשיבה תחבולנית. בקיצור, כמאמר מפקד פיקוד הדרום, אלוף ירון פינקלמן (גם הוא ממפקדי בצנחנים), "המפקדים קובעים את התוצאה".
תקראו ספרים. איך אומר מאטיס, "כל מפקד שטוען כי "הוא עסוק מדי מכדי לקרוא" הולך למלא שקים בגופות חייליו, תוך שהוא לומד לפקד בדרך הקשה". אין לנו את הפריווילגיה הזו.
על הכוונת 
צודק בהחלט, חשוב ללמוד ולקרוא כל החיים! הבורות היא אסון, הידע הוא הפתרון!
גל יקר,
אין שאלה שמפקד צריך להיות עגלה מלאה, מקצועי וגם איש ספר ככל שזה ניתן. בוא נתחיל עם זה שמפקדים בדמות ברעם, כוכבי, טולדנו, היימן וכמובן חליוה יעשו עבודתם הצבאית הבסיסית המתבקשת. הגנה ואי הפקרה של חבלי ארץ ואזרחים.
אחרי השבר הגדול, מאחל לאשמים מבין ה׳גנרלים׳, הרבה ספרים בבית הכלא בבוא היום. הם בזחיחותם, יהירותם, חוסר מקצועיותם גרמו לקטל ולאסון ענק.
הצבא היה מקודש בעיניי, מעל כל בית משפט עליון וכו׳. באפסותם ומחדליהם של הקצונה הבכירה ביותר, מרגיש שחוללתי, אני והצבא, אני והעם, אני והמדינה. לכן, ספרות היא חשובה ביותר, היות וציינת שמות של גנרלים ׳קוראים׳, חייב לומר שזה לא עזר לליצני המטכ״ל הנוכחיים.
שבת שלום, מייחל להבקעה כלשהי בנוגע לחטופים ולתמרון שישמיד את החמאס מעל פני האדמה.
ממליץ למפקדים לקרוא 3 ספרים: 'גיבור', 'הכריש' ו'אל נקמות' אולי יעזור להם להתנער מהקונספציה.