מחדל הנגמ"ש בשג'אעיה – עובדה? | מאת גל פרל

מן התחקיר ב"עובדה" אודות הנגמ"ש בשג'אעיה עולה תמונה של מחדל חמור. ממש לא בטוח שכך הוא הדבר, אבל עד שצה"ל לא יהיה זה שיוזם את החקירה אלא רק המגיב, הוא תמיד ייתפס כמי שמטייח.

התכנית "עובדה".

ב"עובדה" יצאו אתמול עם תחקיר, שקדמו לו גם קדימונים רבים, אודות הקרב שניהלה חטיבת גולני בשג'עייה במהלך "צוק איתן". התחקיר התמקד באירוע במהלכו נפגע נגמ"ש מסוג M-113 מרקטת אר-פי-ג'י. שבעה לוחמים נהרגו באירוע וגופת אחד מהם, אורון שאול, נחטפה בידי חוליית פעילי חמאס שנמלטו למנהרה סמוכה. בשבוע שעבר יצאו תחקירים נוספים אודות האירוע בניסיון להשיג את "עובדה" במירוץ אחר הרייטינג והפרסום.

לא ברור מי צודק בהקשר לתחקיר הנגמ"ש בשג'אעיה, אירוע שיכול להתרחש במלחמה ואין להופכו בהכרח לכשל ומחדל. בסופו של דבר יחידה קרבית היא לא חברת ביטוח. התמונה שעולה מן התחקיר של אור הלר בערוץ 10, שמתבסס על תחקיר חטיבת גולני הרשמי, שונה מזו שעולה מן התחקיר של עמרי אסנהיים. זה האחרון מנסה (כמיטב המסורת של "עובדה") להציג צבא רשלני, בינוני שמתעלם מכל התמרורים שבדרך עד לאסון. לפעמים צה"ל הוא אכן כזה, ולפעמים לא. מה שברור הוא שזו אחת הפעמים הבודדות בהן כתב צבאי התבטא בבוטות כזו לגבי יחסו של דובר צה"ל לתחקיר, וטען כי "דובר צה"ל כמובן עשה הכל כדי להשתיק, לחבל, לעצור."

מח"ט גולני, רסאן עליאן, מתדרך את לוחמיו ב"צוק איתן" (צילום: דובר צה"ל).

האמת, כרגיל, כנראה באמצע. כמו בכל ארגון גדול (ובעצם תמיד כשמדובר באנשים) מתרחשות בו טעויות. במלחמה (כמו בבעיות התנועה במתמטיקה) ההחלטות מורכבות ממשימה, אילוצי זמן ומשאבים. בצבא שרוכש יכולות "לווין לכל מג"ד" ואף-35 מחד ושיש לו נגמ"שים שיוצרו במלחמת וייטנאם מאידך, המשאבים תמיד יורכבו מפלטפורמות לחימה חדשות וישנות. כך אירע גם הפעם. זה לא מיטבי, אבל זה מה יש. תוסיפו לזה את המסורת המפוארת של חטיבת גולני לעמוד במשימה בכל תנאי (מתל פאחר, החרמון והבופור) ותקבלו את קרב שג'אעיה.

אגב, לאור האירוע החליט שר הביטחון יעלון על הרחבת ההצטיידות בנגמ"שים ממוגנים מסוג נמ"ר. זה אותו יעלון שבעבר, בצדק, התנגד לתכנית משום שחשב שהנגמ"שים הנ"ל אינם יעילים דיו למתארי העימות בלבנון. ככה זה. לאור מה שהתרחש בשג'אעיה, זה נראה לא טוב כשהצבא לא ממגן את חייליו. הצורך האמיתי בכך, נוכח שמיכת המשאבים הקצרה של צה"ל, הופך חשוב פחות.

נוצר פה סובב ומסובב. מצד אחד צה"ל הוא צבא טוב, ערכי, שמפקדיו מקפידים על קיום הפקודות וההוראות, שמחדלים לא מתרחשים בו חדשות לבקרים. מצד שני התקשורת, כלב השמירה של הדמוקרטיה שנגועה גם בצורך למכור את החדשות שלה ולייצר סיפור שימכור. הבעיה של צה"ל היא שכאשר כן מתרחש מחדל הצבא לא ממהר לחקור את עצמו לעומק. זאת במעין גישה שניתן להגדירה כ"אם לא יגידו שטעינו אז לא נודה בזה." הסיבה ברורה – למה לקלקל את הדימוי הציבורי החיובי של צה"ל, שגם ככה משמש בשנתיים האחרונות כשק חבטות בעיני הציבור.

כך למשל באסון צאלים ב'. האם באמת היה מוכרח צה"ל להטיל במשך שנים איפול כה כבד אודות האירוע? בלי להתייחס לרגע לשאלת האחריות ומי אכן פיקד על התרגיל (שאלות שגם בגללן נגרר העניין במשך שנים), האם לא היה פשוט יותר לנסח תגובה הגורסת כי בתרגיל אש חיה שבוצע בבסיס צאלים אירעה תקלה ונהרגו חמישה חיילים ונפצעו נוספים. במקביל לספר בשקט למשפחות את האמת – קרתה טעות טרגית ונורה טיל כאשר היו בקרבת המטרה חיילים (זאת לא היתה הפעם הראשונה). ככה. פשוט. בלי המילים "סיירת מטכ"ל", "מבצע מיוחד" וכן הלאה.

הנגמ"ש השרוף בשג'עייה. (צילום: חדשות ערוץ 2).

בשל כך התקשורת מזדרזת לכנות כל תקלה בשם הקוד "מחדל". לא תמיד היא צודקת, לא תמיד לא היו שם מפקדים, שניסו לעשות את המיטב שביכולתם בלחימה ובאימונים לקראתה. אבל עד שהצבא לא יכיר בכך שהוא מוכרח לבדוק את עצמו לעומק, במסרקות ברזל, הוא תמיד ייתפס כמי שמטייח.