יש ועדה, יש מסקנות, אבל מודל הכבאי עוד אתנו עד לשריפה הבאה\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

מסקנות הוועדה לעניין עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני מהוות פתח לשיפור עבודת הקבינט, אולם בסופו של יום מי שלא רוצה לדעת לא יודע, ויש בהן גם מסר למבקר המדינה. 

השבוע פורסמו ממצאי הוועדה לעניין עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני שקבעו כי יוקם גוף במטה לביטחון לאומי (מל"ל), שיהיה אמון על עדכון שוטף וקבוע בנושאים אשר בתחומי עיסוקו של הקבינט ויורכב משני עובדים שדרגתם ראש חטיבה. כמו כן, המל"ל יפיץ דו"ח יומי הכולל סקירות מודיעין, תמונת מצב עדכנית ומידע רלוונטי. בנוסף, לכל שר ימונה רפרנט קבוע שיהיה אחראי לעדכן אותו באופן תדיר (לפחות אחת לשבוע) במתרחש בזירות השונות, ולהכינו לדיוני הקבינט. הוועדה עצמה כללה אישים מנוסים ובקיאים בתחום עבודת הקבינט. צ'חנובר היה מנכ"ל משרד החוץ, עמידרור כיהן כראש המל"ל ולוקר היה מזכירו הצבאי של נתניהו. במהלך עבודתה נועצו חבריה בשורה של מומחים ואנשי מקצוע, בהם בין היתר, ח"כ עפר שלח שהציג להם את הצעת החוק שלו בנושא.

הוועדה הוקמה ביוני האחרון על רקע המשבר שפרץ בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר החינוך נפתלי בנט, עם הצטרפות "ישראל ביתנו" לקואליציה. בנט, שניסיונו כחבר קבינט במבצע "צוק איתן" צרוב בו, דרש אז למנות לשרי הקבינט מזכיר צבאי, שיהיה אחראי לעדכנם בחומר הנדרש. רה"מ סירב. המשבר נפתר בפשרה על-פיה ראש המל"ל יהיה אחראי על עדכון חברי הקבינט והכנתם לדיונים, חלק מתפקידי המל"ל גם קודם לכן. הטענה, שהעלה בשעתו בנט, כי ראש הממשלה ממדר את חברי הקבינט, נכונה רק בחלקה, שכן חברי הקבינט בממשלה הקודמת נמנעו מלהשתתף בסמינר שהוכן עבורם באג"ת ורוב חברי הקבינט הנוכחי (זולת השרים גלנט וליברמן, שזקוקים לו פחות מכולם) לא טרחו לבקר בתרגיל המטכ"לי.

נימוק נוסף שהביא, ככל הנראה, להקמת הוועדה, הוא הדו"ח הצפוי של מבקר המדינה על "צוק איתן", הכולל ביקורת קשה על ראש הממשלה ועל עבודת הקבינט במבצע. טביעות האצבע של האיש שמינה את הוועדה ניכרות בה. כך, לא נכללה במסקנותיה דרישת השר בנט למנות מזכיר צבאי לשרי הקבינט, והיא קבעה כי במהלך עימות צבאי אין לאפשר ביקורי שרים באופן עצמאי ביחידות הצבא ובגופים ביטחוניים, שלא במסגרת ביקור קבינט שיתואם על-ידי המל"ל. כזכור, במהלך הלחימה בקיץ 2014, סייר בנט באופן עצמאי בשטח, ביקר ביחידות השונות ונעזר בהיכרות בלתי-אמצעית עם דרג מפקדי השדה, שעם חלקם שירת בימיו כמ"פ ביחידת מגלן. תוצאות הביקור ההוא היו העלאת איום המנהרות לראש סדר העדיפויות של הקבינט. ביקור שכזה, קבעה הוועדה, הוא מחוץ לתחום.

פרסום מסקנותיה כעת גם מהווה, מבחינת ראש הממשלה, מסר למבקר שמשמעו: אני לא צריך שיגידו לי מה לא בסדר בקבינט, אני יודע לבד וגם פועל לתקן זאת. גם כך וגם כך, בסופו של דבר לא יעזרו כל הוועדות שבעולם. מי שלא רוצה לדעת לא יידע ואי אפשר יהיה להכריח אותו "להגדיל ראש".

השבוע ערך גורם בכיר בצה"ל תדרוך לכתבים הזרים, במהלכו אמר כי בשנת 2017 הסבירות למלחמה שבה תהיה ישראל מעורבת, נמוכה בשל מעורבות חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה ובידודו של חמאס בעולם הערבי. אם זאת, אמר הגורם הבכיר, "ישנה אפשרות להסלמה במצב באופן לא צפוי". להסלמה הזו יש להיערך מראש, באמצעות תהליך סדור, במהלכו ידונו שרי הקבינט, לעומק, בתרחישים השונים, כמו חדירת מחבלים ליישוב בגבול הצפון או ברצועה, ובמטרות שירצו להשיג בתגובה להם. כשזה יתרחש, יהיה בידי השרים מצע של ידע רלוונטי ותכנית מגירה שיש להתאים לאירוע הספציפי. בינתיים מתנהל הקבינט על-פי מודל הכבאי, אותו הזכיר השבוע בראיון הסופר יוני ויצמן, בעברו קצין ביחידה מובחרת. בקורס קצינים, סיפר ויצמן, למד מודלים של מנהיגות שאחד מהם היה "דמות הכבאי שקם בבוקר ומכבה את השריפה היומית. ככה המדינה הזאת נראית, ניהול שריפות בלי אסטרטגיה".

(המאמר פורסם במקור באתר "דבר ראשון", בתאריך 23.12.2016)

 

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “יש ועדה, יש מסקנות, אבל מודל הכבאי עוד אתנו עד לשריפה הבאה\ מאת גל פרל פינקל

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s