הסופר מת אבל נותר רלוונטי\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

החודש לפני שנתיים נפטר טום קלנסי, שהציג בספרי המתח שלו תרחישים גיאו-פוליטיים שהתכתבו עם המציאות. מהלכי ההתפשטות רוסיה במזה"ת וסין במזרח הרחוק מוכיחה שספריו נותרו רלוונטיים.

החודש בשנת 2013 מת סופר המותחנים הנודע טום קלנסי. שנתיים אחרי שווה לתת מבט על הספרים שכתב הבולט שבסופרי הטכנו-מותחנים, ואולי האיש שהמציא את הז'אנר. ספריו שילבו בין מחקר מעמיק בטקטיקות וטכנולוגיות צבאיות (וזאת מבלי שקלנסי עצמו אי פעם שירת בצבא) והבנה רחבה בנבכי המציאות הגיאו-פוליטית באופן שיוצר ספר מתח חכם, עם קצב אחר (מהסוג שהיום כבר לא כותבים) שמשאיר את הקורא לחשוב על הספר זמן רב לאחר הקריאה. קלנסי הציג בספריו מציאות אסטרטגית שאפשר שתתרחש. לאור מהלכי ההתפשטות של רוסיה במזרח התיכון וסין במזרח הרחוק, ספריו נותרו רלוונטיים.

ג'ק ראיין – גיבור כל-אמריקני

"המרדף אחר אוקטובר האדום", הוצאת ספרית מעריב, 1987.

קלנסי, סוכן ביטוח ממוצא אירי שגדל בבולטימור, פרסם בשנת 1984 את ספרו הראשון, שכתב מתוך שעמום"המרדף אחר אוקטובר האדום" (שהפך לסרט שובר קופות). בספר, שהתבסס בחלקו על המרד שהתרחש בספינת הצי הסובייטי סטורוז'בוי ב-1975, מקבל קפטן מרקו רמיוס, מפקד הצוללת הטילים "אוקטובר האדום", החלטה דרמטית. בספר הציג קלנסי לעולם את גיבורו הכל-אמריקני – ג'ק ראיין, בעברו "סג"מ בחיל-הנחתים" (עמוד 109) העובד כאנליסט ב-CIA. ראיין הוא היחיד שמעלה את האפשרות "שאוקטובר האדום מנסה לערוק לארצות הברית" (עמוד 95). בספר התגלה קלנסי כמספר בחסד בסגנון קולח, אמין וריאליסטי. הדיאלוגים כתובים היטב וקצב האירועים מסחרר ומרתק.

אלק בלדווין כג'ק ראיין בסרט

אלק בלדווין כג'ק ראיין בסרט "המרדף אחר אוקטובר האדום", 1990.

גיבוריו, הם אנשי פעולה ביסודם וכאשר היא נדרשת הרי שהם במיטבם. כך למשל, בתיאורו את האופן שבו נאבק ראיין, ההופך לאיש שטח בעל כורחו, בסוכן GRU המנסה לחבל בצוללת. "ראיין צלל אל מאחורי צינור הטילים מספר אחד. הוא נחת על צדו השמאלי, מתעלם מהכאב שהצית אש בזרועו בעוד הוא מתגלגל ומכוון את האקדח אל המטרה. האיש היה בפנייה כאשר פלט ראיין שישה כדורים. ראיין לא שמע את עצמו צועק. שני כדורים פגעו. הסוכן הורם מעל הסיפון והתקפל מעוצמת הפגיעה. אקדחו נשמט מידו בעודו נופל פרקדן על הסיפון" (עמודים 301-302).

על-פי אחד הסיפורים המופרכים לגביו, שבוודאי יש בו גרעין של אמת, נחקר קלנסי על-ידי סוכני FBI בחשד לחשיפת סודות ביטחוניים. הוא הוכיח להם שאת כל המידע מצא בספרייה הציבורית הקרובה לביתו. גם לאחר שהצליח כסופר, הקפיד קלנסי שלא לפרסם בספריו מידע מסווג העשוי לפגוע בביטחון המדינה. לצד ביקורות אוהדות בוושינגטון פוסט ובניו-יורק טיימס סייע להצלחת הספר גם נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן, שאמר כי אהב את הספר, "מעשייה כלבבי" לדבריו, וציין שלא ניתן להניחו מן היד.

סכנה ברורה ומיידית

קלנסי בסיור בצי האמריקני.

קלנסי (מימין) בסיור בצי האמריקני.

קלנסי הפך מקובל מאוד בוושינגטון, בעיקר בקרב המפלגה הרפובליקנית, בה תמך, ומערכת הביטחון האמריקנית. הנשיא רייגן, שאהב את ספריו, נפגש אתו בבית הלבן וכך גם בכירים נוספים, שעם חלקם כתב ספרים. בין הבולטים שבהם ניתן למנות את הגנרל אנתוני זיני, איש חיל הנחתים ששימש כשליחו של הנשיא בוש הבן למזרח התיכון.

"סכנה ברורה ומיידית", הוצאת ספרית מעריב, 1991.

כשהסתיימה המלחמה הקרה מצא קלנסי אויבים חדשים לעסוק בהם. בשנת 1989 פורסם ספרו "סכנה ברורה ומיידית" (שגם הוא עובד לסרט שובר קופות בכיכובו של האריסון פורד כג'ק ראיין). הספר תיאר מבצע חשאי ולא חוקי שמנהל הביון האמריקני כנגד קרטלי הסמים שבקולומביה אשר "הפכו ל'סכנה ברורה ומיידית' – זה ציטוט – לביטחונה של ארצות הברית" (עמוד 497). הספר היה לספר הנמכר ביותר בארה"ב בשנות השמונים. בניגוד לראיין שהיה "חייל מארינס לשעבר, סוכן בורסה לשעבר, מרצה להיסטוריה לשעבר" (עמוד 413), ובעצם סוג של "ילד טוב ירושלים", הוצגה בספר דמותו של ג'ון קלארק, קצין שדה אשר שירת "ב-SEAL, יחידת העלית החשאית של הצי" (עמוד 381), שהיווה לדברי קלנסי, את "הצד האפל של ג'ק ראיין." 

גישה מאוזנת לישראל

"כל הפחדים כולם", הוצאת מעריב – הד ארצי, 1992.

בספר הבא, "כל הפחדים כולם" תיאר כיצד טרוריסטים מוסלמים מניחים ידם על פצצה גרעינית ישראלית מימי מלחמת יום הכיפורים ומתכננים להשתמש בה כנגד ארצות הברית. בשיאו של הספר מתברר כי "מתקן גרעיני התפוצץ זה עתה בדנבר" (עמוד 647). בספר חולק קלנסי שבחים לכוחות הביטחון הישראליים, ובהם סגן ראש המוסד האלוף אבי בן יעקב, "צנחן בעל ניסיון רב במבצעים מיוחדים" (עמוד 92), אך גם תיאר את הישראלים לא פעם כמנופחים ויהירים ובעלי "מנטליות של מבצר, משהו כמו – מנטליות של אנחנו-מול-הם" (עמוד 144).

"צו נשיאותי", הוצאת מעריב – הד ארצי, 1998.

גם בספר "צו נשיאותי" הקפיד להציג בספריו גישה מאוזנת כלפי ישראל ולא הלך שבי אחר מבצעי צה"ל שכה מצאו חן בעיני הוליווד. מצד אחד נתן קרדיט לפעולות מרשימות דוגמת חיסול יחיא עיאש "באמצעות טלפון הסלולרי שלו, כאשר קלקלו תחילה את המכשיר באמצעות אות אלקטרוני ואחר־כך הסדירו שיקבל מכשיר חלופי… ועשרה גרמים של חומר נפץ חזק תקועים בתוך הפלסטיק. שיחת הטלפון האחרונה של האיש, כך סופר, באה מראש ה"מוסד": "הלו, כאן אבי בן יעקב. תשמע טוב, ידידי." ובנקודה זו לחץ היהודי על לחצן הסולמית" (עמוד 165). ומצד שני ציין (כמעט באופן נבואי) כי "הצבא הישראלי כמעט איבד את רוח הלחימה שלו בהרים ובכפרים של לבנון" (עמוד 240).

קשה לבוא אליו בטענות כשחושבים על הסיפור הבא: לאחר לבנון השנייה סיפר מפקד בצה"ל כי בעת שהשתלם בצבא האמריקני ב-2005 ניסה להסביר למארחיו שבצה"ל לומדים תוך כדי הלחימה והדבר מפצה על הזנחת כשירויות. הם מצידם הביטו בו כעל משוגע ויהיר. המלחמה ב-2006 הוכיחה את צדקתם.

כתב כמו במציאות

בספריו היטיב קלנסי לתאר מציאות גיאו-פוליטית אפשרית, שהתבססה בעיקרה על אירועים שקרו. בשל העובדה ששמר את ספריו קרובים למציאות, אירע לא פעם שזו התנהגה כפי שצפה, או קרוב לכך. שבע שנים לפני אסון התאומים כתב קלנסי בספרו "חוב של כבוד" כיצד טייס יפני מרסק מטוס בואינג 747 אל תוך בניין הקפיטול, והורג את הנשיא ומרבית חברי הקונגרס. דווקא בישראל לא הופתעו משיטת הפעולה הנ"ל. ב-73' הפילו מטוסי קרב של חיל האוויר מטוס נוסעים לובי מעל שמי סיני, לאחר שהיה חשד כי נשלט בידי גורמים עוינים.

tomclancy

קלנסי בסיור בחיל הנחתים.

קלנסי הקפיד לצייר את הנבלים שבספריו כאנשים המונעים משיקולים של רשע ואכזריות הרבה יותר מאשר מתוך צורך להגן על אינטרסים לאומיים. בספריו נעדר ה"אפור" של המציאות ובלט הניגוד בין טוב לרע, כאשר אלו שאינם מזדהים עם כלל הערכים האמריקנים ולחלופין תומכים באינטרסים של ארה"ב בעולם הם בהגדרה אנשים רעים, רודפי שררה ושאיפות אימפריאליסטיות חסרות שחר המסכנות את שלום העולם. גם כאן, בחינה של פעולות רוסיה בהנהגת פוטין בסוריה ובאוקראינה, או לחלופין חתירת האיראנים לפיתוח נשק גרעיני לצד תמיכתם בטרור, הופכת את התיזה של קלנסי למבוססת בהרבה.

קלנסי זה מותג

כרזת הסרט

כרזת הסרט "ג'ק ראיין: גיוס הצללים".

במקביל לכתיבה זיהה קלנסי במהירות את פוטנציאל משחקי המחשב ובמקביל לקריירה מצליחה כסופר ייסד ב-96' חברת משחקי מחשב שייצרה (כמה מפתיע) משחקי פעולה בהם כוחות מיוחדים פועלים בכדי למנוע מפושעים אכזריים להשמיד את העולם. בנוסף החלו להתפרסם סדרות ספרים הנושאות את שמו כמו "חדר מלחמה" ו"כוח רשת" שלמעשה כתבו סופרי צללים. כך נוצר למעשה מותג הנושא את שמו. גם בסדרת הספרים אודות ראיין החל קלנסי לכתוב בשיתוף עם סופרים נוספים. התוצאה, שלא במפתיע, פחות טובה מאלו שכתב לבדו.

בשנת 2014 יצא הסרט "ג'ק ראיין: גיוס הצללים", שבניגוד לקודמיו התבסס אך ורק על הדמויות שיצר ובראשן ג'ק ראיין. הסרט (בו גילם את ראיין השחקן כריס פיין) היה להצלחה קופתית. אמריקה אוהבת את הגיבורים שלה ככה: צודקים, הגונים ומנצחים. ראיין של קלנסי הוא כל אלה ולא מן הנמנע שסרטים נוספים יבואו בעקבותיו.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “הסופר מת אבל נותר רלוונטי\ מאת גל פרל פינקל

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s