להשחיז את חוד החנית\ מאת יאיר אנסבכר

יאיר אנסבכר, יוצא יחידת מגלן, במאמר אודות היתרונות שבהקמת חטיבת הקומנדו החדשה של צה"ל.

אל מול עיניו של המתחקה אחר עולם המבצעים המיוחדים הישראלי עלתה עד היום תמונה מדאיגה למדי, שנבעה הן מריבוי יחידות מיוחדות ומיוחדות למחצה (יחידות ייעודיות ונבחרות) והן משימוש מבולבל ולא עקבי בכוחות מיוחדים במהלך השנים על ידי צה"ל.

קו פרשת המים

כוחות מיחידת אגוז ומיחידת עוקץ בתרגיל (צילום: דו"צ).

מלחמת לבנון השנייה היוותה מבחינות רבות את קו פרשת המים של השימוש ביחידות המיוחדות: "במלחמה א-סימטרית, גדול הערך המוסף הפוטנציאלי של יחידות מיוחדות מזה שבמלחמה סימטרית, בתנאי שיופעלו בצורה נכונה במסגרת תכנית אסטרטגית גמישה", כתבה ועדת וינוגרד לאחר המלחמה ואף קבעה כי: "במלחמות הקונבנציונאליות בהן השתתפה ישראל עד היום, לא הייתה הפעלה שיטתית של כוחות מיוחדים, ולכן התרומה של פעולות מיוחדות לתוצאות המלחמה הייתה מועטה".

יאיר אנסבכר, יוצא יחידת מגלן, תומך בהקמת חטיבת הקומנדו החדשה.

מכאן שהקמת חטיבת הקומנדו החדשה, היתה פעולה חשובה ואף בלתי נמנעת בתהליך התאמתו של צה"ל למציאות המתחדשת ומתרחשת כיום אל מול האיומים הקרובים והרחוקים עימם הוא נדרש להתמודד. במאמר קצר זה ברצוני לפרט מדוע לדעתי מהלך כזה הינו חיובי ונחוץ מאין כמוהו. ראשית, יש לציין כי עד היום היחידות המיוחדות והייעודיות בצה"ל פעלו לרוב באופן ממודר זו מזו, פעמים רבות מטעמים של אגו ויוקרה יותר מאשר מסודיות וביטחון מידע טהורים. כך, לעיתים קרובות התקיימו בצבא תהליכים חופפים ובזבזניים של פיתוח יכולות ואמל"ח דומה אצל יחידות שונות.

בית המדרש לכוחות מיוחדים

יש לקוות כי הקמת החטיבה החדשה תביא לאיחוד הכוחות ומיקסום כלל האמצעים, הידע המודיעיני והארגוני הנרכש, האימונים הרלוונטיים ויכולות היחידות המיוחדות בצה"ל וכך להביא אותן לרמת מוכנות גבוהה, מטה משותף יוכל ליצור את המהפך הנדרש באמצעות שקיפות פנימית, שיתוף ושימור הידע והאמל"ח, פיקוח צמוד על הנעשה בכל יחידה, תיאום מאמצים ופרויקטים בין היחידות השונות למניעת כפילויות. זאת תוך שאיפה להפריה הדדית בין תחומי ידע מקצועיים שונים ב"בית המדרש לכוחות מיוחדים" שייווצר בהכרח במטה החטיבה. לתועלת היחידות וצה"ל כולו.

יחידה מובחרת בתרגיל לוחמה בשטח בנוי (צילום: דו"צ).

יחד עם זאת, טוב עשו לדעתי מקבלי ההחלטות שהחליטו לשמר את המצב בו יתקיימו במקביל יחידות שונות על סמליהן, מורשתן וייעודיהן השונים, על פי התפיסה החז"לית של "קנאת סופרים תרבה חוכמה". לגאוות היחידה וליוקרתה ישנה חשיבות גדולה הן במוטיבציה של אנשיה להמשיך ולהצטיין והן באתוס הישראלי ובמוטיבציה של צעירים לפני הגיוס להמשיך ולהתאמץ כדי להתקבל ליחידות אלו ולשרת בשורותיהן.

הקמת החטיבה עשויה למפקדי היחידות שבה את החופש הנדרש על מנת לפעול בסינרגיה של המאמצים, האמצעים וההיכרות האינטימית עם כלל היחידות שמרכיבות אותה, באפקטיביות מקסימלית בלחימה בכל מתאר אופרטיבי. בהקשר זה חטיבת הקומנדו (יחד עם מפקדת העומק) תהיה כנראה גם המקום בו יגבש צה"ל תפיסת הפעלה ברורה של הכוחות המיוחדים בזמן מלחמה או מבצע נרחב, זאת כדי להמליץ לפיקוד העליון ולמקבלי ההחלטות איך להפעיל בשעת מלחמה את הכוחות המיוחדים ובאיזה במינון, זמן ומקום לאור המטרות וההישגים הנדרשים.

לחימה במתארים מורכבים

לוחמי יחידת אגוז בתרגיל לוחמת סבך (צילום: דו"צ).

גם בתחום הפעלת הכוח יש לקוות לשיפור משמעותי. בניגוד למבצעים נקודתיים ומיוחדים בהן היוזמה והזמן נמצאים לצד צה"ל, במהלך מבצעים רחבי היקף או מלחמות הפיקוד העליון לא תמיד מודע למלוא היכולות המגוונות של היחידות, ולרוב אין לו היכולת, הזמן או הקשב הנדרש לתכנן, לתאם ולהתאים באופן משתנה ויצירתי את ה"כלי לבעיה". כתוצאה מכך לוקים לעתים אנשי הדרג הבכיר של צה"ל באחד משני התסמינים השונים של אותה מחלה: ביטחון מופרז בכוחם של הכוחות מיוחדים או חוסר ביטחון מספיק ביכולותיהם. כך או אחרת, הסכנה גדולה – שימוש לא נכון בכוחות מיוחדים – המסכן אותם ואת הצלחת המשימה או שימוש לא הולם שאינו מביא לידי מימוש את איכות הכוחות המיוחדים, וממילא את הפוטנציאל הגדול הטמון בהם.

תרגיל פינוי נפגעים (צילום: דו"צ).

נקודה חשובה נוספת היא ההבנה כי בעת המודרנית עולה סף הרגישות של הציבור הישראלי (ומכאן של הממשלה והצבא) לאובדן חיי אדם ולסכנת חטיפה או נפילה בשבי. זאת לצד ההבנה כי שדה הקרב הפך למורכב בהרבה. ארגונים היברידיים יורים אש מנגד אל עבר עורף מדינת ישראל ומתבצרים בחוליות קטנות בקרב אוכלוסיה אזרחית, מאחורי מחסה "העומק האורבני" ובתווך התת-קרקעי. בשל כך נדרש צה"ל להפעיל יחידות מיוחדות ומובחרות במסגרות כוח אדם גדולות אל מול מתארים מסובכים אלו שכאמור הפכו נפוצים מאוד בכל החזיתות .

ימשכו את הצבא קדימה

יחידת מגלן בתרגיל משותף עם טייסת מסוקי אפאצ'י AH-64 (צילום: דו"צ).

ברצוני להציע תפקיד אחרון וחשוב לא פחות לחטיבה חדשה זו, לאור הבנת האתגרים אותם הזכרנו ומתוך תקווה לאווירת לימוד והתקדמות חיובית מתוך ענווה הנושבת ממהלך זה, עליה להקצות חלק מזמנה ומרצה לטובת הדרכת ואימון יחידות הצבא "הרגילות" וזאת על מנת לאמץ במהירות את הידע הרוחבי שנרכש ולהטמיע בהן את החידושים והכשירויות הנדרשות בשדה הקרב המשתנה, כך תשתפר ותתחדד מסת הלחימה הקריטית של צה"ל באופן יעיל ומהיר אל מול האתגרים והבעיות החדשות באמצעות מדריכים מקצוענים מן היחידות המיוחדות. הד לתפיסה זו ניתן למצוא בהדרכות שמעבירים גורמי הדרכה מקצועיים מן הכוחות המיוחדים האמריקנים לעמיתיהם בזרועות הצבא והחוק של ארה"ב, כמו גם אצל צבאות זרים ברחבי העולם.

יחידת רימון באימון ברמת הגולן.

כך ניתן אולי להמשיל את היחידות המיוחדות ל"משושים" של הצבא כולו: המודולריות והגמישות ההפעלתית שלהן, היצירתיות והחושים הטובים בשטח – מאפשרות להן להיות הראשונות ה"חשות" מה קורה ולאחר מכן להוביל ולסגל במהירות את שאר הצבא לשינויים הבלתי נמנעים שעליו לעבור. מחד יקנו היחידות המיוחדות ידע רלוונטי להשבחת יכולות חיל הרגלים כולו, מאידך יוסיפו לשפר את מוכנותן אל מול הדור הבא של האיומים המתפתחים, או טוב מכך ייזמו דרכי פעולה חדשות. כך, נקבל באמצעים מינימליים יחסית יחידות מיוחדות לומדות ומתחדשות, אשר גם הופכות למחנכות ולמורות דרך בעבור הצבא כולו ומנצלות באופן מירבי את ההשקעה בהן לתועלת הצבא הגדול.

יאיר אנסבכר שירת כלוחם ביחידת מגלן, והינו סטודנט לתואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת ת"א. ספרו "כצל ציפור" אודות חוויותיו מן השירות הצבאי יצא בהוצאת ידיעות ספרים בשנת 2009.