קלאוזביץ לג'יהאדיסטים\ טור אורח מאת לירן אופק

"על הכוונת" מארח את לירן אופק מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, שמצייר את הג'יהאד העולמי בשונה משחשבנו: לא עוד כנופיות רעולי פנים חמושים, אלא ארגון סדור ושיטתי  שלומד ומיישם תיאוריה צבאית מערבית.

קרל  פון קלאוזביץ. מהחשובים שבתאורטיקנים הצבאיים.

מלחמת ג'יהאד וחשיבה צבאית מודרנית נחשבים, במבט ראשון, הפוכים זה לזה. אולם לדעת נסר בן עלי אל-אנסי, מפקד בכיר באל-קעידה בחצי האי ערב, ההגות הצבאית המודרנית מבית מדרשם של קרל פון קלאוזביץ, באזיל הנרי לידל-הארט ואחרים חיונית לביצוע לחימה בשם עקרונות ג'יהאד קיצוניים ככל שיהיו. השילוב בין השניים בא לידי ביטוי בקורס מתוקשב של אל-אנסי לאסטרטגיה צבאית מודרנית, שהועלה לפורומים של הג'יהאד העולמי בספטמבר 2014.

הקורס, המרצה ותנאי הקבלה

פסל של הפילוסוף הסיני, סאן-טסו, מחבר "אומנות המלחמה".

הקורס מורכב משמונה שיעורים: אסטרטגיה של גישה ישירה ועקיפה, אסטרטגיה רבתי, ניצחון במלחמה או אי-הפסד, המעצמות ועקרונות העוצמה, הטכניקה הצבאית בין 'לוחמת כפתורים' (באמצעות כלים טכנולוגיים לא מאוישים) לבין לוחמה קונבנציונלית, עקרונות התמרון הצבאי, עקרונות המלחמה ושיעור למפקדים המבוסס על הספר "אומנות המלחמה" של סאן-טסו.

הקורס, למעשה, משתמש בהגות המערבית כדי להסביר את עיקרון לוחמת הגרילה. הוא נפתח בהסבר על ההבדל בין אסטרטגיה ישירה – "לאחוז את השור בקרניו" – לבין אסטרטגיה עקיפה. השנייה מבוססת על כושר שרידות גבוה של הכוחות הלוחמים, על מוכנות להילחם לפרקי זמן ארוכים ועל נכונותו של הלוחם – המוג'אהד – להקרבה עצמית כדי להשיג את מטרת הלחימה. אולם הגדרת מטרת הלחימה, ובייחוד גיבושה על בסיס יצירתי שמורים בידי המפקד. המפקד, לדברי אל-אנסי, צריך להכיר את שגרת הפעולה של כוחות היריב, לקבוע את מטרות הלחימה, לארגן את הכוחות הלוחמים ולתמרן עמם במרחב הלחימה כדי להשיג את המטרות שנקבעו.

נסר בן עלי אל-אנסי, מפקד בכיר באל-קעידה בחצי האי ערב

מסרים אלה מבוססים על השכלתו הצבאית שרכש אל-אנסי לאורך השנים. אל-אנסי, יליד תימן, עבר קורסים צבאית בעת שלחם בבוסניה נגד הסרבים, ולאחר מכן באפגניסטן בין השנים 1998 עד 2001. אז נבחר להיות חניך בקורס הכשרת סגל פיקוד בכיר של אל-קעידה, ולאחר מכן התקבל לבסיס אל-פארוק, בסיס ההדרכה המרכזי של הארגון באותם ימים.

הקורס מיועד למפקדי טרור, והניגשים אליו צריכים להיות בעלי ידע באחד או יותר מהתחומים הבאים: ביטחון לאומי, היסטוריה צבאית, פיקוד ומטה, הנדסה צבאית, לוחמת גרילה, טקטיקה וטופוגרפיה צבאית, הגנה אווירית, ארטילריה ו/או הגנה מפני טנקים, כוח אדם, כוחות ימיים ו/או קומנדו ימי, לוחמה כימית, קשר, חקר צבאות זרים או בעלי ניסיון בלוחמת ג'יהאד.

דאע"ש – יישום

תמונה מתוך מהוצאתו להורג של דיוויד היינס בידי כוחות דאע"ש.

אל-אנסי הוא איש אל-קעידה, ועובדה זו עולה כבר בדברי ההקדמה בתחילת השיעור הראשון. אולם נראה שתכני הקורס יכולים דווקא להסביר שני מאפיינים מרכזיים בדפוס הפעולה של ארגון המדינה האסלאמית – 'דאע"ש': צורת הלחימה במרחב והקמפיין התקשורתי.

תחנת הרדיו של ארגון המדינה האסלאמית, 'אל-ביאן', מפרסמת מידי יום חדשות מהזירות השונות בהם פועלים כוחות הארגון. הרושם הראשוני שמתקבל הוא שלארגון יכולת להילחם במקביל במספר רב של זירות. אולם המכנה המשותף לכל אלה הוא דפוס חוזר ונשנה של לחימה נגד כוחות הנחשבים לחלשים. כלומר, הוא מעדיף לרכז כוח אש נגד גורמים, שלחימה עמם לא תגרום לשחיקת כוחות משמעותית.

זוהי דוגמא בולטת לשימוש באסטרטגיה של גישה עקיפה. הארגון לא תוקף את מרכזי הכובד הפוליטיים והצבאיים בבגדד ובדמשק, אלא פועל נגד מרכזי כובד משניים או כנגד יריבים מקומיים שלא מקבלים את מרותו. למעשה, הארגון מצליח לחלק את פעיליו בגזרות הלחימה השונות מבלי שהלחימה בכל אחת מהגזרות תשפיע יתר על המידה על הנעשה בגזרות האחרות. דפוס כזה, שמניב לידי הארגון הישגים בגזרות שונות עשוי לייצר אפקט מרתיע נגד מרכזי הכוח בבירות הסורית והעיראקית, ובכך להוסיף להתשתם.

תמונה מן הקרב שניהלו כוחות דאע"ש לכיבוש העיר כובאני.

השיעורים בנושא תמרון צבאי ועקרונות הלחימה עשויים להסביר מאפיין חשוב נוסף בצורת הלחימה של הארגון. אחת הדוגמאות שעלו בשיעורים היא אסטרטגיית הבליץ-קריג (מלחמת הבזק), שנתפשה גם כמתכון להשגת הכרעה מהירה ללא קרב. העיקרון של גישה זאת היא ריכוז כוח אש מאסיבי בנקודות חולשה של היריב, המייצרים אפקט מצטבר משמעותי מאוד המוביל לקריסה של מרכז הכובד. ניתן לומר שגם דאע"ש משתמש בצורה דומה: הוא שולח גל ראשון של מכוניות, משאיות ונגמ"שי תופת ורק לאחר מכן מטיל לזירה כוחות קונבנציונליים לצד ירי מרגמות, שעשויות לספק חיפוי לכוחות הלוחמים. הטלת כמה סוגי כוחות לזירות הלחימה השונות וסנכרון פעולתם לטובת השגת המטרה הם יישום הלכה למעשה של השיעורים עצמם.

אל-אנסי התייחס גם לממד הפסיכולוגי של האסטרטגיה העקיפה ועל יכולתה של תעמולה להשפיע על מורל היריב. הוא הדגים זאת באמצעות התעמולה הנאצית מאז 1933 ועד לפרוץ המלחמה, אבל גם כאן אי אפשר להתעלם מההשפעות של הקמפיין התקשורתי והיחצ"ני של ארגון המדינה האסלאמית. ההשקעה של הארגון בתיעוד האלימות ובהפצתה דרך פורומים, ולא דרך אתרים ספציפיים, רק תורמים להעצמת "המותג", וזאת ללא כל קשר למידת ההצלחה בזירת לחימה כזאת או אחרת.

הג'יהאד עובר אבולוציה צבאית

לוחמי המדינה האסלאמית.

שיעור מתוקשב על-ידי מפקד טרור בחשיבה צבאית מערבית עשויים לספק הצצה ראשונה להתפתחות חשיבה צבאית של ארגוני ג'יהאד באשר הם. הנחה זו תקפה גם לגבי ארגון המדינה האסלאמית, וזאת בייחוד לאור לחצים בדמות גיחות הקואליציה בראשות ארצות הברית והסיוע האיראני לפשמרגה הכורדי. יחד עם זאת, רק פרסום של פקודות מבצע יוכלו ללמד עד כמה ארגון סלאפי-ג'יהאדי כזה או אחר משתמש בעקרונות צבאיים מודרניים בשיטות הלחימה שלו.

השיעורים הללו מלמדים כי הג'יהאד הוא דבר מורכב ברבה מאשר שימוש באלימות לשם הפחדה. המסר עובר בכל אחד מהשיעורים. בהתחשב בכך שארגונים שהצהירו על נאמנות למדינה האסלאמית הולכים ומתקרבים לגבולות ישראל, מסיני בדרום ועד לגבול עם סוריה בצפון, זה משהו שצריך להטריד גם אותנו.