כשמצפון תיפתח הרעה\ מאת גל פרל

חורף 2014, האבק שלאחר מבצע "צוק איתן" מתחיל לשקוע, הצפון מתחיל להתחמם, נשאלת השאלה מהו העימות הבא של ישראל והאם היא מוכנה אליו.

מטוס קרב מסוג F-16 בשירות חיל האוויר הישראלי. לא מן הנמנע שמטוסים אלו תקפו בסוריה אתמול

התקיפה המיוחסת לצה"ל אתמול בסוריה נועדה, לפי הדיווחים בתקשורת, למנוע העברת אמל"ח מתקדם לרשות חזבאללה, ככל הנראה טילי נ"מ מסוג S-300.  תוצאות התקיפה מעידות על יכולת ביצוע גבוהה ומודיעין מדויק. היתה סיבה טובה להחלטה לפעול דווקא כשהאמל"ח מצוי בסוריה – המשטר הסורי לא יכול להרשות לעצמו חזית מול ישראל, והדבר לא נתפס כהתקפה ישירה על חזבאללה המחייבת אותו להגיב. אך לא רק ישראל משרטטת קווים אדומים, גם חזבאללה סימן כאלו, ובהם כי כל תקיפה ישראלית על אדמת לבנון תגרור תגובה מצדו.

במלחמה, נהוג לומר, יודעים איך נכנסים ולא יודעים איך לצאת. צד אחד מבצע פעולה שהוא מעריך כי יהיו לה תוצאות מסוימות, ואילו הצד השני מגיב אחרת מן הצפוי והדבר מביא, לעיתים ללא שליטת מי מהצדדים, להסלמה רחבה. כך אירע ב-2006 וגם במבצע "צוק איתן", כאשר חדירת 13 מחבלים מהחמאס באמצעות מנהרה סמוך לקיבוץ סופה, הביאה לפתיחת המתקפה הקרקעית של צה"ל.

מוצב חזבאללה שהוקם מטרים ספורים מגדר הגבול, בקרבת היישוב הישראלי דובב.

כל הסממנים מעידים על כך שמשוואת ההרתעה שהתקיימה מול ארגון החזבאללה בשמונה השנים שחלפו מאז מלחמת לבנון השנייה מתפוגגת. זירות המטענים שהטמין חזבאללה לחיילי צה"ל בסוריה ובהר דב בחודשים ספטמבר-אוקטובר, מעידות כי ביטחונו העצמי של הארגון גבר וכי הוא מוכן כיום להסתכן במה שמכונה "יום קרב" מול ישראל.

זה לא יהיה בבחינת חידוש גדול וכבר התרחש בעבר. בשנת 2005, למשל, ניסה הכוח המיוחד של הארגון לחטוף חיילים. הניסיון סוכל והביא לפריצת יום קרב, שבדיעבד היווה קדימון למלחמת לבנון השנייה. גם ב-2006 היה הארגון מוכן להסתכן בסיבוב התגוששות שכזה. מזכ"ל הארגון, נסראללה, העריך כנראה כי ישראל, בדומה לפעמים קודמות, תגיב באופן מתון ומושכל לחטיפת החיילים רגב וגולדווסר. הוא טעה.

אירועים דוגמת התקיפה בסוריה אתמול ופעולות החזבאללה לאחרונה כנגד צה"ל, מגבירים את גובה הלהבות בחזית הצפונית. ישנם נתונים נוספים שמהווים סיבה לדאגה. חזבאללה אמנם מושקע עמוק בלחימה בסוריה ובדעא"ש, אולם הוא נותר יישות קדמית איראנית שייעודה לאסור מלחמה על ישראל. הבחירות הקרובות בישראל עשויות, כבר באפריל, להביא למצב בדומה לערב מלחמת לבנון השנייה, שהצמרת הביטחונית הישראלית חדשה בתפקידה, ובכלל זה רמטכ"ל שזה עתה נתמנה, אלוף פיקוד צפון שמשמש בתפקידו רק כחצי שנה וכמוהו ראש אמ"ן. ייתכנו גם שר ביטחון חדש וראש ממשלה שונה. מצב של חולשה והיעדר ניסיון שחזבאללה עשוי לנצל לטובתו.

מערך חזבאללה בכפר אל-ח'יאם נכון לשנת 2010. היום הוא מבוצר ומצויד בהרבה

אם יידרש צה"ל לפעול בלבנון הוא ימצא שם כוח לוחם מיומן ומאורגן שערוך  היטב בכפרים בעמדות מבוצרות, מצויד באמצעי לחימה מתקדמים והחשוב מכל – צבר ניסיון מבצעי עשיר בלחימה בסוריה. הטופוגרפיה ההררית בלבנון גם היא משחקת לטובתו. בסיבוב הבא עם ישראל חזבאללה יפעיל מז"לטים התקפיים, טילי נ"מ מתקדמים ורקטות ארוכות טווח ובעלות דיוק של 12 ספרות, כפי שהדבר מכונה בצבא. בקיצור האתגר רק גדל והופך מורכב.

מבצע "צוק איתן" הוא אינדיקציה למצב המוכנות של ישראל לאתגר הצפוני. יצוין כי התנהלות הצבא, בדגש על זרוע היבשה והפיקוד הבכיר, היתה טובה בהרבה מאשר במלחמת לבנון השנייה וכי לא תמיד ניתן לנהל מערכה קצרה ותכליתית. אף כי את תוצאות המבצע עוד קשה לשפוט, עתה לאחר ששקע האבק, ניתן לגבש הערכה על מהלכיו ולראות גם את הכשלים.

חיילי גדס"ר נח"ל בבית עליו השתלטו במהלך מבצע "צוק איתן"

בדומה ל"שמורות הטבע" במלחמת לבנון השנייה, גם איום המנהרות לא הובן כראוי וטופל באמצעות אילתורים ממינים שונים. לא ניתן גם להימלט מן העובדה כי צה"ל התכונן למבצע "עופרת יצוקה" 2. בפועל, צמצם הדרג המדיני את התכנית האופרטיבית לכדי תמרון בעומק כשני קילומטרים אל תוך הרצועה. אל"מ במיל' יוצא אמ"ן ציין באחרונה כי בעשור ומשהו האחרונים התעוזה והנחישות של צה"ל, שהחלו בעבר בטוראי ונעצרו ברמטכ"ל תאב פעולה, אשר היה מרוסן בידי הממשלה, דועכות וכיום השאיפה לפעולה נעצרת בדרג המח"טים-מג"דים. טענתו היא, כי גם כאשר שאפה למשל, ממשלת אולמרט לפעול במלחמת לבנון השנייה, הרי שלא היה לה שותף במטה הכללי.

בעת המבצע עצרה חטיבה סדירה של צה"ל את התקדמותה עקב שתי היתקלויות מרובות נפגעים, וזאת מבלי שתכבוש את היעדים שנקבעו לה. אין בדבר בכדי להפחית מגבורת הלוחמים והמפקדים או לחלופין, להניח כי כך תפקדו כלל הכוחות במבצע, אולם נשאלת השאלה האם די בשתי היתקלויות קשות בכדי לעצור חטיבה לוחמת? צה"ל נתפס תמיד בעיני החברה הישראלית כצבא מצליח, כצבא שלנו בו משרתים "הבנים", אבל האם צה"ל באמת מאומן ומיומן כפי שהוא נתפס בציבור?

מבצר הבופור. הכוחות לא נעצרו למרות קרב קשה ומרובה נפגעים.

השוואה עם קרבות עבר מראה כי צה"ל ידע גם לפעול אחרת. כך למשל, במלחמת של"ג הוטלה על כוח גולני, בפיקוד סא"ל גבי אשכנזי, המשימה לכבוש את רמת ארנון ואת מבצר הבופור בהם התבצרו מחבלי אש"ף. הכוח ספג נפגעים, גם בקרב מפקדיו, אך הפגין נחישות וכבש את היעדים. למחרת, אגב, נע הכוח להמשך משימות.

אין בדברים אלו בכדי להעיד כי הלך ופחת הדור, שכן לא כך הדבר. אולם החשש מנפגעים, היעדר האימונים ביבשה, והשאיפה להכיל את האירועים ולמזער נזקים ככל שניתן, מונעים מן הצבא למלא את משימותיו בשעת מבחן. בכדי למנוע עימות יש לחזק את המוכנות אליו. אמנם עזה לא דומה ללבנון, בה מתכנן צה"ל להפעיל כוחות ואש בסדרי גודל רחבים בהרבה, אולם האתגר הלבנוני מחייב הבנה כי מדובר באירוע בסדר גודל אחר ובמוכנות שונה. הוא עשוי להיות קרוב בהרבה משחושבים.