אתגר המלחמה החשאית\ מאת גל פרל

פעולות ישראל להגנה עצמית דורשות יכולת לא להזדהות, אולם הסכנה שבהן היא הבערת השטח והידרדרות בלתי צפויה למערכה מלחמתית

חסן אל-לקיס, בכיר חיזבאללה אשר היה מופקד על המערך הרקטי של הארגון וחוסל בידי "אלמונים".

התקיפה המיוחסת לצה"ל בלבנון, שבמהלכה הושמדה שיירה שהובילה אמצעי לחימה מתקדמים ונהרג  מפקד בחיזבאללה, מצטרפת לשורת אירועים אחרים במדינה, דוגמת מכוניות התופת שהתפוצצו בלבנון במעוזי חיזבאללה  ובלב שכונת דאחיה, ההתנקשות בחסן אל-לקיס, בכיר חיזבאללה אשר היה מופקד על המערך הרקטי של הארגון, ועוד מקרים אחרים שבהם נפגעו הארגון השיעי ונגרם נזק כבד למערכיו הקריטיים. המכנה המשותף לאירועים הינו היעדר כתובת ברורה באשר לזהות העומדים מאחוריהם.

מדינת ישראל  שואפת להימנע ככל האפשר מעימותים ארוכים, מה עוד שהללו מופיינים כיום בהתמודדות נגד ארגונים תת-מדינתיים כמו החמאס וחיזבאללה, שלהם מערך בן עשרות אלפי רקטות. זאת, בנוסף לעימותים עם מדינות מרוחקות שאינן גובלות בישראל, דוגמת איראן, וארגוני ג'יהאד עולמי, שמקורם באפגניסטן אולם אנשיהם לוחמים במלחמת האזרחים בסוריה, שבה הם יוצרים בעצם, כדברי הרמטכ"ל בני גנץ, "אפגני-כאן", ממש מעבר לגבול.

משגר טילי נ"מ מסוג S-300. אמצעי לחימה מתקדמים שישראל מסרבת להתיר כי יהיו ביד אויביה

עם זאת, יש לישראל, אינטרסים חיוניים וקווים אדומים שעליהם יש להגן, ויעדים אותם יש להשיג. מרחב הפעילות להשגתם אינו מתרחש כיום רק בשדה הקרב הקלאסי אלא גם במרחב הקיברנטי, במבצעים חשאיים בעורף האויב, בזירה התקשורתית וגם בבתי הדין הבינלאומי.

פגיעה בפעילי טרור בכירים ובהם עימאד מורנייה.

בשנים האחרונות מתרחשים פחות אירועים החוצים את מה שמכונה "סף המלחמה" –אותו קו שמחייב תגובה לא מידתית וכוחנית, הגורמת לפגיעה קשה באויב, דוגמת חטיפת החיילים בגבול הצפון ב-2006 אשר הובילה למלחמת לבנון השנייה. לעומתם הולכת ומתרחבת המערכה שבין המערכות, המתרחשת כל העת. מערכה זו  כוללת בתוכה את כל אותן פעולות חשאיות לאיסוף מודיעין ולביצוע משימות תקיפה נקודתיות, אשר מצויות "מתחת לראדר" אולם ביצוען הכרחי כדי לסכל פעולות טרור, למנוע את התעצמותם של היריבים ובכדי לדחות ככל שניתן את המערכה הגלויה והרחבה. על-פי פרסומים זרים, פעולות כאלה נעשו בסודאן בעת מבצע "עופרת יצוקה" ולאחריו, במטרה לפגוע בפעילי טרור בכירים ובהם עימאד מורנייה, כדי לסכל ולעכב את תכנית הגרעין האיראנית, וכן נגד משלוחי נשק בסוריה שיועדו לחיזבאללה.

לוחמי שייטת 13 פושטים מן הים בתרגיל, "יכולות חדירה, שהייה ממושכת בשטח, פעולה ונסיגה חשאיות"

האיומים השתנו והפכו מורכבים יותר. הצורך לפעול בזירות פעולה רחוקות ומגוונות, בהספק גבוה ובחתימה נמוכה באופן משמעותי מאלו שצה"ל וקהיליית המודיעין פעלו בהן בעבר, באופן הכולל יכולות חדירה, שהייה ממושכת בשטח, פעולה ונסיגה חשאיות, מחייב תשתית מתאימה, הכוללת אמצעים וכוח אדם. לא פחות חשוב מכך, היא מחייבת יכולת הכחשה והימנעות מהשארת טביעת אצבע מזהה.

גם האויב מקיים פעולות כאלו נגד יעדים יהודים וישראלים כל העת, ובכלל זה הפיגוע בבורגס ב-2012 שביצע חיזבאללה, תקיפות סייבר כנגד תשתיות לאומיות ופעולות אחרות. הודעת חיזבאללה, בניגוד לאירועים קודמים, כי תגיב על הפצצת השיירה, כמו גם האירוע שבמהלכו נהרג חייל צה"ל בסמוך לגבול הצפון, מעלים את החשש כי המצב הנפיץ בגבול הצפון מאז מלחמת לבנון השנייה הולך ונעשה מתוח.

F-16 בשירות חיל האוויר הישראלי, מוכנות לעימות רחב וגלוי.

מערכת הביטחון פועלת במרחב ההכחשה, מבלי לאפשר לאויבי המדינה להפנות אצבע מאשימה אל ישראל, אולם יש לזכור כי גם לשיטת פעולה זו יש מגבלות. על אף שהיא "מנמיכה את גובה הלהבה" היא יוצרת צבר לא מבוטל של "חומרי בערה", ועשויה להוביל לחישוב מוטעה מצד חיזבאללה שתוצאתו מבצע צבאי נרחב. כך קרה ב-2006, ויש להתכונן גם לזה.

גל פרל הוא עוזר מחקר בתכנית המאזן הצבאי במזרח התיכון של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

(המאמר פורסם במקור בעיתון "מעריב", 11.03.2014)