לא ל-Outsourcing | מאת גל פרל

רשומה רגילה

אף שהוא לוחם ומפקד רב זכויות הקריאות למנות את האלוף במיל' גלנט לרמטכ"ל אינן במקומן. יש מספיק מועמדים ראויים בתוך הצבא. לא צריך לחפש מחוצה לו.

לאחרונה נשמעו קריאות בתקשורת למנות את האלוף במילואים יואב גלנט לרמטכ"ל ה-21 של צה"ל. הוא עצמו לא פסל אפשרות כזאת בראיון שנתן לערוץ 2. גלנט קצין אמיץ, ערכי ורב הישגים. מימיו בשייטת 13 ועד לפיקוד הדרום פעל בהצטיינות. מנגד, עומדות כנגדו שלוש לקונות שבגינן ראוי כי לא יהיה במועמדים.

האחת, גלנט צמח בשייטת 13. לאורך שירותו ביחידת העילית של חיל הים נחשב למפקד ולוחם מעולה, נמר בקרב בני אדם, שלקח חלק בעשרות מבצעים מעבר לקווי האויב שחייבו קור-רוח, מקצועיות וחתירה למגע. בתיאור לקוני סיפר בעבר על אחד המורכבים שבהם: "סגן משנה צעיר בן עשרים ואחת, אי שם בחופי לבנון. פשיטה. שמונה-עשרה מחבלים הרוגים. פצועים לכוחותינו. המפקד שלי, דורון, נפצע. מפקד השייטת, בחוף, אומר לי, "יואב קח פיקוד על הכוח של החוד". אני לוקח פיקוד, מוביל אותו. מוציא את הפצועים, יוצא החוצה. ירי, מרגמות, לחץ". בכדי להתקדם בצה"ל לדרגות בכירות מיחידות החי"ר ויחידות הקצה (אבל גם בתותחנים למשל ובנ"מ) חייב אדם להיות איש עקרונות ובעל אופי ישר. מפקד שקרן שמתפתל עם האמת ומעוות אותה לא יצלח בדרכו. כזה לא יהיה אלוף, ואפילו אני תמים ויהיה גם יהיה, אין זו דרכו של גלנט. מפקדיו לאורך השנים, ובהם ידידיה יערי ואהוד ברק, הצמידו לשמו את סופרלטיבים כגון "מפקד מלידה" ו"אמיץ".

האלוף גנט, כל סיכה על מדיו מעידה על עוז רוחו

האלוף גלנט, כל סיכה על מדיו מעידה על עוז רוחו, (מקור: יוטיוב).

עד כאן אומץ לב. אבל בצבא שמאמן את אנשיו לפיקוד בכיר בשיטת "On the job training" חלק מן ההכשרה עוברת "דרך הרגליים", שלא ניתן ללמוד בהתכתבות או בדרגות בכירות. רוצה לומר שלאורך רוב שירותו ביחידת קומנדו מעולה ועתירת משאבים (בתקציב, בכוח אדם איכותי ובסיוע ניכר מכלל גורמי צה"ל) לא נדרש גלנט (מפקד נועז וטקטיקן מוכשר) להתמודד עם אתגרי הצבא הגדול כפי שנדרש לכך מי שגדל בשריון, בגולני ואפילו בצנחנים. שם איכות האנשים, הציוד והמודיעין מוגבלים בהרבה. יש פערים בהכשרה שעבר לאורך השנים (כך למשל לא שימש כמג"ד, כמפקד חטיבה סדירה וכראש אחד מאגפי המטה הכללי). משימות הבט"ש השוחקות והפיקוד על מסגרות גדולות במבצעים ובמלחמה מחייבים הכשרה נוספת לתפקיד שעיקרו הפעלת הצבא הגדול. אף שהוכיח יכולת פיקוד מרשימה על חזית הדרום בשנים 2005-2011, נותרו במסלולו הצבאי, מה שניתן לכנות "חורים בהשכלה".

השנייה, גלנט נתפס בשקר (ומי אינו משקר לעיתים, שכן זה אנושי). אין בכך בכדי להעיד כי האיש שקרן (שכן הוא אינו אדם שמשקר באופן כרוני ומנצל את האמת לצרכיו ונוחותו), רחוק מכך, אולם מאלוף בצה"ל ניתן לצפות ליותר. הוא חתום על תצהיר כוזב למדינת ישראל בשאלת סיפוח הקרקעות לשטחו. גם ניסיונותיו לאחר פרישתו לשווק את המשפט שהתנהל בנושא כזיכוי, אינם (בלשון המעטה) מדויקים. ישנו גם הבדל בין מ"פ שמדווח כי הוא עוד "חמש קטנות" ביעד וכדומה, מתוך מחשבה שבעוד כמה רגעים יהיה ממילא בנקודה ולא מעוניין להלחיץ את הרמה הממונה (כפי שעשו גל הירש ואהוד ברק במבצעים מיוחדים בלבנון ובסוריה), לבין אלוף או תא"ל המשקר למפקדו ולרשויות החוק במדינת ישראל (כמו תא"ל פארס, למשל).

עם זאת, בטוחני כי הנורמות הנהוגות ביחידות הקרביות האיכותיות בצה"ל (ובהן יחידות הנדסה, שריון כמו גם יחידות עילית) והאתוס השורר שם, הן נחלת רוב המפקדים המוחלט, וגלנט לא רק נמנה עליו אלא בלט בו. נורמות אלו, כפי שציין בשעתו, ובהן, "שכל ישר, יכולת מקצועית, משמעת, אחריות, ומעל לכל – יושרה, כי בלעדיה כל היתר חסר משמעות וערך", מושרשות בחיילים ההופכים למפקדים כך שהן בבחינת רפלקס מותנה בהווייתם. הם מדווחים אמת כי כך נהוג מקובל וכי זה מה שהם יודעים. אם לא כך הוא הדבר (ואין הכוונה למקרים בודדים שמטופלים ומוקעים), אפשר לארוז ת'מזוודות וללכת מפה.

הרמטכ

הרמטכ"ל גנץ במסדר הסיום בקורס הקצינים, (צילום: דו"צ)

כשנודע כי גלנט נתפס בדבר שקר בהתמודדות הקודמת שאלתי מכרים כיצד היה מישיר מבט ונושא נאום על חשיבות הערכים ובהם אמינות בסיום קורס קצינים, כפי שנוהג לעשות כל רמטכ"ל זמן קצר לאחר שנכנס לתפקיד (כשם שאכן עשה גנץ בשבוע הראשון שלו בתפקיד) באם יקבל את התפקיד? שוב, אין במשפט זה בכדי לרמז כי מי שפעל בשורות מיטב היחידות והוביל לוחמים למשימות מורכבות אינו אדם ראוי וערכי. לא כך הוא. האיש מוכשר והמדינה נתברכה בפועלו בעבורה לאורך השנים. אולם כפי שאמר בעצמו, "כל חיי אני מוליך לוחמים בשדה הקרב. אין דרך שלוחמים ילכו אחריך בשדה הקרב מבלי שהם יודעים שהם מאמינים בך. אמונה, אמינות, אמון – אחד הם". כלל זה חל גם עליו.

הלקונה השלישית והחשובה מכל, האלוף גלנט פרש מצה"ל. על המערכת לגדל את קציניה מטוראי ועד לראש הפירמידה מבלי להיסמך על פורשים וייבוא מבחוץ. זהו סממן למערכת בריאה. כשהובא אשכנזי (שפרש מצה"ל) לאחר השבר במלחמת לבנון השנייה היו נסיבות מקלות. נסיבות כאלה שבו וחזרו עם פרשת הרפז בסמוך לסיום כהונת אשכנזי, עת נקרא גנץ מחופשת פרישה לפקד על צה"ל. כעת לא נדרש מועמד מבחוץ. ישנם שני מועמדים מוכשרים, האלופים גדי איזנקוט ויאיר נוה (שניהם יוצאי חטיבת גולני שמכירים את הצבא מכל כיוון אפשרי) שכיהנו כסגני רמטכ"ל ואלופי פיקוד ואין בלתם.

16 מחשבות על “לא ל-Outsourcing | מאת גל פרל

  1. אמה

    איני מסכימה עם הסיבה השניה: רמטכ"לים קודמים צמחו בסיירת מטכ"ל והחוזקות/ חולשות שלהם לא נובעים לראייתי בהכרח מהחינוך שקיבלו בסיירת. מעבר לכך, נזכיר את צבא רוסיה לדוגמא, שבו הבכירים מגיעים מהמטה הכללי ולא מהשטח. הדבר מלמד בעייני שהתפיסה הישראלית לפיה רמטכ"ל חייב להגיע מאחת מ-5 חמש חטיבות חי"ר או כמה יחידות מובחרות, הינה אך ורק זה – תפיסה, ולא הכרח. למי שיגיב עם השם "חלוץ", אומר – לא בהכרח דוגמא אחת צריכה להוות אידאולוגיה.

    • א. אמנם היה רמטכ"לי שצמח בסיירת מטכ"ל (אהוד ברק. מופז ויעלון עברו בה בתפקידי סגן ומפקד יחידה ושבו לכור מחצבתם בצנחנים וביצעו מספר רב של תפקידים מחוץ לחטיבה, ובהם תפקידי מטה) והיה גם רמטכ"ל טייס. בשני המקרים בלטה היעדר היכרות טובה עם הצבא הגדול על יכולותיו, חסרונותיו והיותו גוף מסואב, מסורבל ובעיקר (בניגוד גמור לכוחות המיוחדים ולחיל האוויר) מיליציוני במהותו.
      ב. אינני מציע להשוות לצבאות שמוגדרים כמקצועים. בהשוואות כאלה צה"ל תמיד יוצא חסר. בצה"ל (מה לעשות) הרמטכ"ל חייב לבוא מן היחידות הקלאסיות של צבא היבשה. רק שם הוא באמת עשוי להשיג את ההכשרה הנדרשת. זאת, כמובן, עד אשר יבצע צה"ל רפורמה ויהפוך לצבא חצי מקצועי בו קצין היוצא מן הכוחות המיוחדים עובר בדרך את לוז התפקידים הנדרש בזרוע אליה עבר (באם זו זרוע היבשה הרי שמדובר בתפקידי מ"פ, מג"ד, מח"ט ואוגדה מלאים).

  2. אמה

    1. ברק לא נחשב לרמטכ"ל גרוע, בייחוד בהשוואה לאחרים.
    2. צבא רוסיה אינו צבא מקצועי – יש בו גיוס חובה, גם אם לא נרחב כמו שלנו (אף צבא בעולם המערבי לא מגייס בצורה רחבה כמונו).
    בכל אופן – אתה המומחה לצה"ל ולא אני, ובלי קשר ברור לי שאני בדעת מיעוט. אבל בכל זאת – יש לי תחושה שאנו מפספסים רבים וטובים (וטובות!) כשאנו סוברים את הסברה הזו לגבי רמטכ"לים בפרט ולגבי הדרג הצבאי הכיר בכלל.

  3. א. ברק, עד כמה שאני יכול להעריך, לא היה מהבולטים ברמטכ"לים לחיוב. מבצע דין וחשבון היה מבצע בינוני בהישגיו, צאלים ב' הייותה כתם ערכי על התנהלותו. גם חיסול מוסאווי שבוצע בזמן כהונתו (רק אופן קבלת ההחלטות הכושל בסוגיה יכול לפרנס שתי עבודות לתואר דוקטור) לא הניב את התוצאות המצופות. את חזבאללה תפס כבט"ש (בניגוד ליורשו) ואת התפקיד כמקפצה על "הדבר האמיתי".
    ב. אנחנו תמיד מפספסים רבים וטובים וחבל שכך. צריך למצוא להם תפקידים על מנת למקסם את תרומתם. מנגד, המצביא (כהגדרת אשכנזי, בסך הכל רמטכ"ל טוב + מבחינת הפעלת ובניין הצבא) הבכיר בצבא הוא תפקיד שונה המחייב (בצבא נעדר הכשרה) ניסיון במערכות הגדולות. בכל מקרה הסיבה העיקרית לכך שכלנט לא צריך להתמודד היא הלקונה השלישית (על כל השאר ניתן להתגבר). הוא בחוץ ויש מועמדים טובים במערכת עצמה.

  4. יונתן

    1. נכון גלנט צמח בשייטת, אבל חוץ מזה פיקד על פיקוד דרום בעופרת יצוקה, על אוגדות עזה ועידן, היה מזכיר צבאי של שרון ושימש בתפקידים נוספים. לשיטתך מי שצמח בחיל האויר או הים לא ראוי להיות רמטכ"ל? כל קצין עשה דברים מסוימים ולא עשה דברים אחרים. אין אחד שעשה הכל.
    2. שיקר? אולי… הכל בעיני המתבונן. אמת ושקר הם יחסיים. היה שם סיכסוך קרקעות זה ברור. גלנט גולגל מהרמטכלות בבושת פנים בגלל הסיפור הזה בלי שהיה לו זמן להצדיק את עמדתו. וכשהיה לו זמן- הוא זכה…
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4322166,00.html
    ושוב, הכל בעיני המתבונן. אחד יגיד, הוא פלש. השני יגיד, הוא טעה.
    3. גם יאיר נווה אגב היה מחוץ לצבא וחזר אליו. זה שקצין יוצא וחוזר-לא בהכרח רע. הוא צובר ניסיון בעולם לא צבאי וזה דבר טוב ומוציא מקיבעונות. גלנט לא מוצנח מבחוץ כמו שמקובל לעשות בשרות בתי סוהר, שמקבלים תמיד נציב מהמשטרה, או בשבכ/מוסד. הוא חייל , בשר מבשרה של המערכת.
    ובואו לא נשכח שהוא כבר כמעט היה רמטכל וסולק בבושת פנים ואגב בזיונות שאין שניים להם. גם זה צריך להיות שיקול.

כתיבת תגובה

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.