הערכת אמ"ן מזהה אפשרות להסדרה עם חמאס, בדרום בינתיים אין רגיעה | מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

הערכת אמ"ן שפורסמה החודש מזהירה שאיראן עלולה להצטייד בנשק גרעיני בתוך כשנתיים, אם כי טרם החליטה לעשות כן, וקובעת שנוצרו תנאים להשגת הסדרה עם החמאס בעזה. לאור טרור הבלונים, הרקטות וחדירות המחבלים, נשאלת השאלה אם מישהו עדכן את החמאס.

חלקים מההערכה השנתית של אגף המודיעין שהוגשה לדרג המדיני פורסמו לאחרונה. המסמך עודכן לאחר שלפני כשלושה שבועות, בהוראת הנשיא טראמפ, תקפו כלי טיס אמריקניים את השיירה שבה נסע מפקד כוחות קודס האיראניים, גנרל קאסם סולימאני, בבגדד והרגו אותו ומספר פעילי טרור נוספים. החיסול מוגדר במסמך כ"מכה מעצבת" שתשפיע על המציאות האזורית באופן משמעותי, וניכר ששיפרה את הדימוי שמרתיע של ארצות הברית בעיני איראן.

הסעיף הבולט ביותר במסמך הוא שעד סוף שנת 2020 יהיה בידי איראן די אורניום מועשר בכדי לייצר לפחות פצצה גרעינית אחת. 

ייצור ראש נפץ גרעיני ייארך כשנה נוספת ולכן, בהנחה ואיראן תחליט לעבור משלב מדינת סף גרעינית למדינה שברשותה נשק גרעיני, יהיה ברשותה נשק גרעיני בעוד כשנתיים. עם זאת, ההערכה ציינה שהמנהיג האיראני, עלי ח'אמנאי, טרם החליט לנוע בווקטור הזה. 

ישנו דיון ער בישראל האם פירושו של דבר שלמעשה תהפוך איראן בתוך זמן קצר יחסית למדינה שברשותה נשק גרעיני. ב"הארץ" פרסם שמואל מאיר, מפעיל הבלוג "שיח אסטרטגי", שכותב כי כפי שהוא מבין את הפרסומים מהערכת אמ"ן היא "אינה מזהה האצה איראנית לפיתוח נשק גרעיני".

ראש הממשלה בנימין נתניהו, כפי שציין מאיר עצמו, חושב אחרת. קשה לבוא אליו בטענות שהוא מוכן לקחת את הסיכון, אבל ראוי לשאול מה צריכות להיות המשמעויות לבניין הכוח של ישראל בכלל ושל צה"ל בפרט. תפיסת הביטחון שהציג ראש הממשלה נתניהו בקווים כלליים לפני יותר משנה, מצטיירת ככזו שנועדה לענות על האיום.

זהו איום מרוחק, במעגל השלישי כפי שהדבר מכונה בצבא, שמציבה מעצמה אזורית בעלת צבא מיומן ומתקנים מוגנים ומבוצרים, שישראל תתקשה לייצר לו פתרון שלם ומלא בכוחה היא.

ניתן להעריך, לאור הצהרות בכירים לשעבר במערכת הביטחון וראש הממשלה עצמו, שיש ברשות ישראל מענה, גם אם לא מושלם, שעיקרו מבוסס על חיל האוויראבל המשך השקעה בכיוון הזה יצטרך לבוא על חשבון משהו, ולא מן הנמנע, ובהמשך ישיר לתפיסה שפרסם ראש הממשלה שעשתה זאת אף היא, שהדבר ייעשה על חשבון שיפור ושימור כשירות זרוע היבשה.

הבעיה היא שבעוד האיום האיראני עלול להחריף, לישראל ישנם איומים במעגל הראשון בגבולותיה מלבנון ומעזה, שעשויים להיות דחופים בהרבה, וכך גם ביהודה ושומרון. חשיפות "Ynet"בנוגע לכשירות הירודה של אוגדת המילואים 319, גם אם הובלטו מעט יתר על המידה, מצביעות על כך שמוטב להימנע מפגיעה נוספת בכשירות היבשה, שכן צה"ל עשוי להידרש לכוחות קרקעיים מיומנים בהיקף ניכר כמענה לאיומים הקרובים, הרבה לפני שיידרש לפעול באיראן. 

הסדרה?

אמ"ן זיהה בהערכה הזדמנות להשיג השנה הסדרה עם החמאס שעיקרה הפסקת אש בתמורה להקלות כלכליות משמעותיות. הד לכך נשמע גם בדברים שאמר הרמטכ"ל אביב כוכבי בהרצאתו במרכז הבינתחומי בהרצליה בחודש שעבר. הרמטכ"ל הציג את הג'יהאד האסלאמי, בדגש על אחד מבכירי פעיליו, אבו אל-עטא, כמי שהיוו מכשול להשגת הסדרה והסלימו את המצב.

מבצע "חגורה שחורה" בחודש נובמבר, ימי קרב שניהל צה"ל כנגד הארגון, בהם נמנע החמאס מלקחת חלק בלחימה, נראה כמהלך שהסיר את המכשול.

אלוף פיקוד הדרום, הרצי הלוי, המשיך את הקו ואמר בוועידת "האנשים של המדינה" של "ידיעות אחרונות" החודש, שנוצרו תנאים לשינוי המצב ברצועה, אך ציין שאין מדובר בהסדרה אלא ב"הבנות לרגיעה". 

הלחימה בעזה מוכרת להלוי היטב. הוא פיקד על חטיבת הצנחנים ב"עופרת יצוקה", ועל כוחות הפיקוד במספר ימי קרב בשנה האחרונה, ובהם "גן סגור" במאי ו"חגורה שחורה" בנובמבר. ההבדל, לדבריו בין הסדרה לרגיעה הוא שהסדרה, כשמה כן היא, מהלך שמסדר "את כל הבעיות", ואילו כאן מדובר במהלך שנועד להפסיק את הלחימה. בהסדרה, למשל, מטפלים בסוגיית השבויים והנעדרים, ואילו המשא ומתן על הרגיעה יכול להיעשות בנפרד מהם. 

הלוי אמנם ציין שעזה "היא מקום לא יציב", והדגיש שכמפקד פיקוד דרום האחריות שלו היא "להכין את הכוחות, קודם כל", אבל נשאלת השאלה היא האם הצבא לא אופטימי מדי בתרחיש שהוא מציג לדרג המדיני.

הג'יהאד האסלאמי אכן היה קטליזטור להסלמה אבל גם בלעדיו נראה שחמאס נמנע מלהרגיע את השטח. בחודשיים שעברו מאז מבצע "חגורה שחורה" ירו פלגים סוררים וכן חוליות של הג'יהאד האסלאמי רקטות לעבר ישראל, הופרחו בלוני נפץ לעבר שטחי עוטף עזה וישנן גם חדירות מחבלים.

לאור אלו יש לשאול כמה נכון קורא אמ"ן את המציאות ואת כוונות חמאס והאם ישנה הזדמנות של ממש, או שמה משאלת לב.

קשה להימנע מההשוואה למבצע "צוק איתן", בו העריך אמ"ן מספר פעמים שלחמאס אין אינטרס להמשיך את הלחימה וכי ישמור על הפסקות האש שגובשו. הערכות אלו התבררו כשגויות פעם אחר פעם, עד שהושגה פגיעה קשה ומצטברת בחמאס ובבכירי פעיליו.

המצב הפוליטי בישראל מקשה על השגת הסכם כלשהו עם חמאס, ואם זה לא מספיק הארגונים בעזה, חמאס והג'יהאד האסלאמי כאחד, מזהים את מצוקתו הפוליטית של ראש הממשלה. זה האחרון רוצה להשיג רגיעה מחד, ולכן יהיה מוכן לוויתורים מפליגים, ומנגד מבקש להצטייר כסמכות ביטחונית עליונה המגנה על ישראל. נראה שהם כמעט נהנים להעמיד אותו על קרני הדילמה. 

נראה אותך חרוב

בתחילת השבוע סיכלו כוחות מסיירת חרוב, שהינו גדוד הסיור של חטיבת כפיר, וגדוד 52 מחטיבת השריון 401 חדירה של שלושה מחבלים מרצועת עזה. בהמשך השבוע ביקר הרמטכ"ל כוכבי את כוחות סיירת חרוב באוגדת עזה ושיבח אותם על המקצועיות והנחישות אבל הזכיר להם "שזה יכול לקרות הלילה או למחרת".

זו לא התקרית הראשונה שסיירת חרוב, עליה מפקד סא"ל ג', יוצא יחידת החילוץ של חיל האוויר (669), סיימה בהצלחה בגזרה מאז שירדה לשם לתעסוקה מבצעית. מוקדם יותר באותו יום חדר פלסטיני חמשו בסכין לשטח חקלאי הסמוך לגדר וכוח מהגדוד, כפי שדיווח כתב "Ynet" יואב זיתון, ניטרל אותו בירי מדויק לברך.

חרוב הפכה מגדוד חי"ר רגיל לגדוד סיור בשנת 2017, בתהליך הכשרה שהובילו מפקד החטיבה, גיא חזות, והמג"ד דאז, יניב בארוט, יוצא סיירת צנחנים. העובדה שלחטיבה יש גדוד סיור היא אולי המהלך העיקרי שאפשר לרמטכ"ל להחליט, כפי שהודיע למפקדי הגדוד במפגש עמם באוגדת עזה, כי החטיבה תהפוך לחטיבת חי"ר מעולה כמו אחיותיה בחיל הרגלים.

מפקדי החטיבה לאורך השנים שמעו ממפקדיהם והבטיחו לפקודיהם שהנה אוטוטו קם הדבר ונהיה והחטיבה תשלים את המהלך. הפעם, בכהונתו של המח"ט אל"מ ערן אוליאל, ששירת תחת הרמטכ"ל כמ"פ בצנחנים, נראה שזה עומד להתרחש. 

המהלך יקנה לצה"ל חטיבת חי"ר סדירה נוספת שאותה יוכל להטיל ללחימה בצפון או בדרום, אבל ישלול מאוגדת איו"ש את אחד מכוחות ביטחון השוטף המיומנים והעיקריים שלו, לצד משמר הגבול. 

השבוע פורסם שמפקד החטיבה הצפונית ברצועה, אל"מ יואב ברונר, שוחח עם חיילים בעת סיור שערך בגזרת החטיבה וכינה את נהגי הביטחון השוטף "ערסים". המח"ט לא עצר שם והבהיר כי בעיניו "ערסים הם לא בני אדם. הם תופעת טבע שאי אפשר לסדר אותה"

ברונר החל את שירותו בחטיבת כפיר ועבר לצנחנים כמפקד פלוגה. הוא פיקד על פלוגה בגדוד 890 במלחמת לבנון השנייה ועל הגדוד כולו במבצע "צוק איתן". לאחר מכן פיקד על בסיס האימונים החטיבתי ועל חטיבת צנחנים במילואים. אחרי כל התחנות הללו בשירות, אפשר היה לצפות שידע מה אסור ומה מותר למפקד לומר לחייליו.

מאז התקרית כבר הספיק ברונר להתנצל בפני חייליו באופן אישי, וטוב שכך. אבל ראוי לציין שאף שהדרך היתה שגויה, סביר שהנוקשות והגסות שהפגין נבעו מכך שהוא זיהה את המצב בגבול הרצועה כנפיץ, וביקש לחדד את הדריכות והערנות של חייליו. ניסיונות החדירה, הבלונים והרקטות, מלמדים שבזה הוא צודק.

(המאמר פורסם במקור באתר "זמן ישראל", בתאריך 23.01.2020)

הנשיא אובמה מבין סייבר\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

אובמה הוא אולי הנשיא שפעל יותר מכל נשיא אמריקני אחר בתחום הקיברנטי ● הדבר נובע כאמור גם מן העובדה שבימיו הפך מרחב הסייבר למשמעותי בהרבה מבעבר

הנשיא אובמה תופס את מרחב הסייבר כמשמעותי במיוחד.

הנשיא אובמה תופס את מרחב הסייבר כמשמעותי במיוחד.

החודש הגיש נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, לסנאט את הצעת התקציב האחרונה שלו כנשיא. בין היתר ביקש להקצות 19 מיליארד דולר לאבטחה מקוונת בממשל בשנת 2017. ההצעה כוללת גם מרכיב חשוב בה – תכנית הפעולה הלאומית לביטחון במרחב הקיברנטי (CNAP) שעלותה כשלושה מיליארד דולר. תכנית זו נועדה לשדרג את מערכי המחשב בכלל משרדי הממשל.

על-פי התכנית תתוקנן משרה חדשה – הממונה על אבטחת המידע הפדרלי – שתפקידו להוביל את הרפורמה בממשל, והקמת גוף קיברנטי מקצועי שיהיה אמון על יישום התכנית בכלל רמות הממשל השונות.

מטרות התכנית היא לחזק את הקשר של הממשל עם המגזר הפרטי, לאתר, להרתיע ולסכל איומים על תשתיות קריטיות במרחב הקיברנטי. בנוסף, הממשל בשיתוף המגזר הפרטי משיק קמפיין להגברת המודעות לאיומים שצופן בחובו המרחב הקיברנטי, ולעידוד הציבור האמריקני להגביר את האבטחה על המידע האישי המקוון שלהם, בין היתר באמצעות חתימה ביומטרית. עוד הודיע הנשיא על הקמת ועדה שתכלול נציגים דמוקרטים ורפובליקנים שתהיה אמונה על פיתוח פתרונות אבטחה לאומיים לטווח ארוך במרחב הקיברנטי.

אובמה הוא אולי הנשיא שפעל יותר מכל נשיא אמריקני אחר בתחום הקיברנטי, הן בגיבוש תשתית חוקית, הן בהקצאת משאבים והן בחיזוק יכולות ההגנה וההתקפה של ארצות הברית. הדבר נובע כאמור גם מן העובדה שבימי משלו הפך מרחב הסייבר למשמעותי בהרבה מבעבר.

לעכב את תכנית הגרעין האיראנית

הבניין שממנו פועלת יחידה 613398 הסינית.

הבניין שממנו פועלת יחידה 613398 הסינית.

בתקופת ממשל אובמה התרחשו בין היתר אירועים כמו המתקפה הקיברנטית על סוני (Sony), שמאחוריה עמדה ככל הנראה צפון קוריאה, ותקיפות הסייבר שניהלה יחידה 61398 הסינית כנגד חברות מובילות בארצות הברית. בנוסף פורסם שארצות הברית עצמה הגבירה את פעילותה ההתקפית בתחום הסייבר כנגד איראן, במטרה לעכב את תכנית הגרעין האיראנית.

הצורך בתכניתו של הנשיא אובמה קיבל חיזוק לאור תקיפת סייבר שביצעה קבוצת האקרים שבמהלכה פרסמה בטוויטר (Twitter) פרטי מידע אישיים אודות 20 אלף מעובדי לשכת החקירות הפדרלית, ה-FBI, ויותר מ-9,000 מעובדי המשרד להגנת המולדת. בין היתר חשפו התוקפים את תפקידיהם וכתובות הדוא"ל של העובדים. בלינק שפרסמו טענו התוקפים כי עשו זאת למען שחרור פלסטין. צורת התקיפה דומה לאופן שבו נפרצו בשנה שעברה חשבונות הדוא"ל של ראש סוכנות הביון המרכזית, CIA, ג'ון ברנן, ומנהל המודיעין הלאומי, הגנרל ג'יימס קאלפר. אף שלכאורה לא נחשפו סודות מדינה משמעותיים, הרי שמדובר בשני גופי ממשל האמונים על הביטחון הלאומי שניתן היה להניח כי המידע שהם אוצרים מאובטח כנדרש, ולא כך הוא הדבר.

יריבותיה של ארצות הברית הוכיחו בשנים האחרונות כי הן הפנימו את פוטנציאל תקיפה הטמון במרחב הקיברנטי ופועלות להעצמת יכולותיהם בתחום זה, כפי שהוכיחה לאחרונה רוסיה במערכה באוקראינה ולחלופין באופן שעושה זאת סין כבר שנים ארוכות. אפילו דאעש מבצע פעולות התקפיות במרחב הסייבר כנגד ארצות הברית.

התקפה מהירה הרבה יותר מהגנה

הנשיא אובמה, שמודע היטב לכך ש"התקפה מהירה הרבה יותר מהגנה", כפי שאמר בשעתו בדיון עם מומחי סייבר, הוכיח במהלך כהונתו כי הוא מבין את הסיכונים, כמו גם את היתרונות הטמונים במרחב הסייבר. התכנית שהוא משיק מהווה הזדמנות עבור משרדי הממשל, שכמאמר הפתגם פועלים "לאט אך בביטחון", לפעול בשיתוף המגזר הפרטי, הגמיש והמשתנה תדיר, בכדי ליצור מערך הגנתי חזק יותר אל מול איומי העתיד.

הכותב הינו חוקר אורח בתוכנית הסייבר, המכון למחקרי בטחון לאומי.

(המאמר פורסם במקור באתר "אנשים ומחשבים", 24.02.2016)