מנקים את השטח | מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

תקיפת צה"ל הלילה בסוריה היתה ניצול הזדמנות מבחינת ישראל להסיג את איראן מסוריה. יתכן והמטרה הושגה, אך כדאי להיות מוכנים גם לכך שהאירועים יסלימו. באזור שלנו כוח הוא השפה השלטת.

רגע פגיעה של מטרות איראניות מטרה ב סוריה תקיפה של צה

תקיפת משגר הרקטות האיראני על-ידי חיל האוויר, (מקור: דו"צ).

אתמול בלילה ירה כוח איראני הפועל בסוריה 20 רקטות על מוצבי צה"ל הקדמיים ברמת הגולן. ארבע מהן יורטו בשטח ישראל על-ידי מערכות ההגנה האווירית של צה"ל. השאר נפלו בשטח הסורי. את המהלך האיראני ניתן היה לסכם במשפט הלקוני: "לא היו נפגעים ולא נגרם כל נזק". התגובה של צה"ל היתה כואבת בהרבה. במה שהוגדר כתקיפה הישראלית הרחבה ביותר בסוריה מאז מלחמת יום הכיפורים תקפו מטוסי חיל האוויר מעל 50 יעדים בשטח סוריה השייכים ומשמשים את כוח קודס האיראני ובהם אתרי מודיעין, מפקדות לוגיסטיות, מתחם צבאי ולוגיסטי באל-כיסוואה, מחנה צבאי צפונית לדמשק ואתרי אחסנת נשק בשדה התעופה הבין לאומי של סוריה ועוד.

ישראל צפתה את רצונה של איראן בנקמה על תקיפות שייחסה לישראל בשדה התעופה T-4 ובחמה, בהן נהרגו כ-20 איראנים, ובימים האחרונים אף הזהירו גורמים במערכת הביטחון מפני תקיפה כזו בדיוק. צה"ל, חשף היום דובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס, פעל "כמה פעמים מול פצצות איראניות מתקתקות" בחודש האחרון ומנע מספר פיגועים ותקיפות מצדם. לדברי מנליס, קיים הרמטכ"ל איזנקוט בחודש האחרון הערכת מצב בנושא מדי יום. לא מן הנמנע שבישראל החליטו לאפשר את הירי האיראני במטרה להשיג עילה לגיטימית לפעולה רחבת היקף כנגד הנוכחות האיראנית בסוריה במטרה "לנקות את השטח" ולהסיג את רגלי האיראני מסוריה. נראה שבהצלחה.

בפעולה, עליה עודכנו גם הרוסים מבעוד מועד (ככל הנראה גם על-ידי רה"מ נתניהו ששהה במוסקבה) וזכתה גם לגיבוי אמריקני, מימשה ישראל את העיקרון לו מטיף איזנקוט עוד מהיותו אלוף פיקוד הצפון. בראיון שהעניק אז ל"ידיעות אחרונות" פרס את משנתו לפיה מכל מקום שממנו יירו על ישראל "נפעיל כוח לא פרופורציונלי ונגרום שם נזק והרס אדירים. מבחינתנו, מדובר בבסיסים צבאיים". התקיפה אתמול בלילה היא מימוש מדויק של התפיסה הזו. 

מימין: אלוף פיקוד הצפון סטריק, הרמטכ"ל איזנקוט והמח"ט המרחבי, אל"מ חירם, (מקור: דו"צ).

איראן, כאמור, שואפת להתבסס בסוריה ולפתוח מעין חזית שנייה מול ישראל בגבולה הצפון מזרחי, כפי שעשתה בלבנון. מאפייני העימות בינה לבין ישראל מזכירים למתבונן מן הצד את מלחמות ההתשה שניהל צה"ל, תחילה בתעלת סואץ ושנים מאוחר יותר בלבנון. האחריות על הגנת רמת הגולן מוטלת על אוגדת הבשן עליה מפקד תא"ל עמית פישר. לא מן הנמנע שפישר, שבעצמו גדל בקיבוץ ברמת הגולן וכמ"פ בגדוד 13 של גולני היה מחביבי המח"ט איזנקוט, ומפקד החטיבה המרחבית ברק חירם, יוצא יחידת אגוז, נזכרו לאחרונה בימים ההם, לפני כעשרים שנה, בהם החזיקו קו בלבנון. הכוחות שהו אז במוצבים, סופגים אש מרגמות ורקטות בלתי פוסקת מצד חזבאללה ויצאו למארבים ארוכים בוואדיות וברכסים, במטרה לפגוע בחוליות מחבלים שהניחו מטענים או ניסו לחדור לישראל. באחד מהם, הרג כוח מהפלוגה המסייעת בפיקוד פישר, אז סגן, שלושה מחבלי חזבאללה שניסו לחדור לרצועת הביטחון דרך וואדי סלוקי, נתיב חדירה רווי היתקלויות, וסיפק בכך זריקת מורל משמעותית לגדוד שספג באותם תקופה נפגעים רבים בפעילות בלבנון וכונה "גדוד המוות". היתה זו מלחמה סיזיפית, ארוכה ומתישה, שנמשכה במובן מסוים גם לאחר הנסיגה, על הגדר. לצה"ל ניסיון רב במלחמה מסוג זה, אך גם לאיראנים.

כחודשיים לפני מלחמת ששת הימים, ב-7 באפריל 1967, התנגשו צבאות ישראל וסוריה בעקבות תקיפה שביצעו האחרונים בה נפגעו חקלאים בגליל שעיבדו את השדות שלהם סמוך לגבול הסורי. בתגובה תקף צה"ל, בהמלצת הרמטכ"ל רבין, באמצעות כוחות שריון וחיל אוויר עמדות של צבא סוריה. בין היתר הפילו טייסי חיל האוויר שישה מטוסי מיג 21 סוריים. הפעולה המוצלחת זכתה בישראל לשבחים ומפקד חיל האוויר דאז, מוטי הוד, אף הועלה לדרגת אלוף בהוקרה על פעילות החיל בפיקודו. עם זאת בפרספקטיבה מאוחרת הוגדר יום הקרב כתחילת ההסלמה שהובילה למלחמת ששת הימים. המסקנה היא שאף שהפעולה עשויה לשרטט קו אדום בוהק לאיראן כי מוטב לה שתימנע מהקמת בסיס פעולה בסוריה, היא עשויה גם להוות את יריית הפתיחה בהסלמה רחבה בהרבה. צריך להיות מוכנים גם לזה.

(המאמר פורסם במקור באתר "דבר ראשון", בתאריך 10.05.2018)

 

 

מודעות פרסומת

מאמץ התודעה הישראלי – משלים למאמץ הקינטי | מאת גבי סיבוני וגל פרל פינקל

רשומה רגילה

בתקופה האחרונה מעצים צה"ל את פעילותו במסגרת מאמץ התודעה תוך שהוא מקיים תהליך בניין כוח משמעותי בתחום. בכלל זה פותחה תפיסה למבצעי תודעה וכן מתנהלים פיתוח כלים טכנולוגיים, הכשרת כוח אדם מתאים ובניית מסגרות ארגוניות התומכות את התפיסה. השימוש ביכולות הגלויות של דובר צה"ל מאפשר שיח ישיר עם קהלי יעד רבים במדינות אויב, ובכלל זה שיח עם גורמי טרור ברשתות החברתיות. זאת, תוך שימוש במגוון יכולות שהתפתחו בשנים האחרונות בצה"ל ותכליתן ליצור לגיטימציה בקהלי יעד בינלאומיים, להשפיע על האויב ואף לשמר הרתעה. התפתחות הטכנולוגיה והנוכחות ברשתות החברתיות, בין בגלוי ובין בכיסוי, מהווים נכס אסטרטגי למדינת ישראל לצד נכסים קינטיים מסורתיים.

בסוף ינואר 2018 פרסם דובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס, מאמר בתקשורת הערבית, שמזהיר את תושבי לבנון מפני "ההתנהלות הבריונית של נצראללה, הקמת תשתיות טרור ומפעלים לייצור אמצעי לחימה מתחת לאפה של ממשלת לבנון והיטמעות צבאית באוכלוסייה באין מפריע". דובר צה"ל הוסיף כי מוטב שתושבי לבנון לא "יאפשרו לאיראן ולחזבאללה לנצל את תמימותם של ראשי מדינת לבנון ולהקים מפעל לטילים מדויקים כפי שהם מנסים בימים אלו", שכן צה"ל ערוך ומוכן, ו"כפי שהוכחנו בשנים האחרונות, ומי שצריך לדעת על כך יודע, הקווים האדומים הביטחוניים שלנו ברורים, ואנו מוכיחים זאת מדי שבוע". מאמר זה סיפק הצצה למגוון פעולות גלויות וחשאיות שצה"ל נוקט במרחב מבצעי התודעה, במטרה להעביר מסרים לקהלי יעד בלבנון, באזור ובעולם, לפיהם מאמצי ההתעצמות של איראן ושלוחתה חזבאללה גלויים לפני ישראל, יש בכוחה לפעול נגדם ומוטב לתושבי לבנון שלא ייתנו ידם לכך, שכן הם מנוצלים כמגן אנושי במערכה שמעורבותם בה אינה כורח המציאות.

צה"ל מפעיל מול חזבאללה בלבנון מאמצי תודעה נוספים. האחראי בחטיבת דובר צה"ל על הרשתות החברתיות בעולם הערבי, אביחי אדרעי, מקיים שיח ער ברשת במטרה לעמת את חזבאללה עם קהלי יעד שונים בלבנון. לקראת הבחירות הצפויות להתקיים בלבנון במאי הקרוב, פורסם באתר החדשות הלבנוני IMLebanon מאמר הסוקר את פעילות צה"ל ברשתות החברתיות בלבנון. תחת הכותרת "על מי אתה צוחק?" פונה אדרעי באופן ישיר לנצראללה ושואל אותו: "מי ציווה עליך לשלוח צעירים למות בסוריה? איזה אינטרס היה לך להיגרר למלחמה שאין ללבנון חלק בה אם לא האינטרסים של איראן?" בנוסף עומת נצראללה שוב עם הטענה "למה הרגתם יחד עם האיראנים את באדר א-דין?" קשה עדיין לאמוד את ההשפעה של פעילות זו על חזבאללה, אבל נדמה שהיא מקבלת תהודה רבה בעיתונות הלבנונית ויש לה פוטנציאל השפעה בטווח הארוך.

בתקופה האחרונה מעצים צה"ל את פעילותו במסגרת מאמץ התודעה, תוך שהוא מקיים תהליך בניין כוח משמעותי בתחום. בכלל זה פותחה תפיסה למבצעי תודעה וכן מתנהלים פיתוח כלים טכנולוגיים, הכשרת כוח אדם מתאים ובניית מסגרות ארגוניות התומכות את התפיסה. כן שולב תחום התודעה בתרגילים של צה"ל. חשיבות המאמץ התודעתי אינה עניין חדש והינה חלק מדברי ימי המלחמות מקדמת דנא. "החשיבות לדיכוי רוח הלחימה של היריב אינה נופלת מהרג ממשי של חייליו", קבע בשעתו קרל פון קלאוזביץ והדגיש כי הפעולה הקינטית בשדה הקרב חייבת להיות שזורה גם בפעילות שמטרתה להשפיע על תודעת האויב.

התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת להפעיל מגוון מאמצי השפעה ממוקדים על קהלי יעד שונים ולמעשה מייצרת זירת לחימה נוספת על זירות הלחימה הקינטיות הקלאסיות. צבאות ומדינות מוצאים עצמם נדרשים להתמודד מול מאמצי השפעה של האויב, המנצלים את המרחב הטכנולוגי והרשתות החברתיות כדי להשיג הישגים גם ללא הפעלה של אמצעים קינטיים או במשולב עם הפעלתם. תופעה זו מחייבת צבאות ומדינות לפעול הן במישור ההגנתי במטרה לסכל את מאמצי האויב, והן במישור הפרואקטיבי ההתקפי כדי לממש יעדים באמצעות השפעה על קהלי יעד של האויב, ובכלל זה מקבלי החלטות, מפקדים, ולוחמים, כמו גם דעת קהל ביתית ובינלאומית.

ניתן לחלק את מבצעי התודעה לשלושה סוגים: (1) מבצעי תודעה חשאיים, שבמסגרתם היעד המותקף כלל אינו מודע לכך שמתבצע נגדו מאמץ השפעה. במבצעים אלו, המסרים מועברים באופן שאינו מאפשר לקהל היעד לזהות שהוא נתון למאמץ השפעה. דוגמה לכך יכולים להיות מסרים המועברים באמצעות גורמים משוטים; (2) מבצעי התודעה בכיסוי (המכונים גם "מבצעים בדגל כוזב"), שיעדם, בין שיהיה זה ארגון, ציבור או מדינה, מודע לפעולה נגדו אך העומדים מאחורי הפעולה מסתתרים מאחורי זהות בדויה. דוגמה לכך ניתנה במהלך המירוץ לבחירת מושל פלורידה בשנת 1994. פעילים מטעם מועמד המפלגה הדמוקרטית, לוטון צ'ילס, התקשרו לכ-70,000 בוחרים קשישים, הזדהו כנציגי המועמד הרפובליקני, ג'ב בוש, וסיפרו להם כי הוא מתכנן לקצץ בביטוח הלאומי ובסיוע הרפואי לקשישים, תחומים הקרובים ללבם; (3) מבצעי תודעה גלויים, דוגמת הצהרות ומסרים נוסח מאמרו של דובר צה"ל ללבנון, או פעילותו של צה"ל ברשתות החברתיות בלבנון.

המכנה המשותף לכל סוגי המבצעים הוא הימצאות עיקרה של זירת הפעולה במרחב הגלוי, תוך העברת המסרים לקהלי היעד בתקשורת הקלאסית (עיתונות, טלוויזיה ורדיו) וברשת האינטרנט – במסרים ברשתות חברתיות, פורומים, בלוגים ופרסומים באתרים. המאמץ הגלוי נושא עמו את עיקר היכולת להשפיע ולהטות את דעת הקהל, בין שמדובר בציבור גדול או בדרג מקבלי החלטות. הפעולה במרחב הגלוי מחייבת מיומנות, שעיקרה הבנה בפסיכולוגיית המונים, וניתוח קהלי יעד. בהקשר זה, פיתוח היכולות המבצעיות בצבאות בכלל ובצה"ל בפרט יוכל ללמוד גם מהעולם האזרחי. קמפיינים של השפעה על מגוון קהלי יעד הם לחם חוקם של משרדי פרסום ויחסי ציבור בבואם לקדם מכירה של מוצרים, או לחילופין לקדם את מעמדם של פוליטיקאים בבחירות.

בצה"ל, כמו גם בצבאות זרים, מתקיים בשנים האחרונות דיון בשאלה מיהו הגורם שצריך להוביל את מאמץ מבצעי התודעה וההשפעה. ישנה נטייה מסורתית, הנובעת מטיבם ה"רך" של מבצעים אלו ומקרבתם למבצעי לוחמה פסיכולוגית, לשייכם למגרשן של יחידות המודיעין. זאת, גם בשל העובדה שבעבר מבצעים אלו נדרשו להישען על מודיעין ממוקד וכך הוסטה הפעולה למרחב המודיעיני החשאי. עם זאת, לאור העובדה שעיקרם של מבצעים אלו הינו בתחום הגלוי והמיומנות הנדרשת מהעושים במלאכה קשורה בפעולה במרחב הציבורי מול מגוון קהלי יעד, הרי שמוטב כי בצה"ל יובילו את המבצעים הללו מי שמתמחים בפעילות במרחב זה. זאת ועוד, התפתחות השנים האחרונות והעברת זירת הפעולה למרחב הגלוי מחייבת בנייה של יכולות בקנה מידה נרחב, תוך מיצוי כלל היכולות של הפעולה של צבאות בכלל ושל צה"ל בפרט לפעולה במרחב התקשרתי הגלוי.

השימוש ביכולות הגלויות של דובר צה"ל מאפשר שיח ישיר עם קהלי יעד רבים במדינות אויב, ובכלל זה שיח עם גורמי טרור ברשתות החברתיות. זאת, תוך שימוש במגוון יכולות שהתפתחו בשנים האחרונות בצה"ל ותכליתן ליצור לגיטימציה בקהלי יעד בינלאומיים, להשפיע על האויב ואף לשמר הרתעה. התפתחות הטכנולוגיה והנוכחות ברשתות החברתיות, בין בגלוי ובין בכיסוי, מהווים נכס אסטרטגי למדינת ישראל לצד נכסים קינטיים מסורתיים. לפעולה במרחב הגלוי פוטנציאל רב, גם בהקשר המבצעי תוך העצמת פעולות התמרון והאש במרחב הפיזי.

המערכה על התודעה כוללת שלושה מאמצים: מקדים (בטרם עימות), מלווה (במהלכו) ואוחר (בסיום העימות), והיא תומכת את המערכה העיקרית המתרחשת במרחב הפיזי. במערכה על התודעה יש לפעול מתוך תפיסה כוללת, המשלבת את כלל הגופים והרשויות הרלוונטיים במדינה, ובהם הצבא, גופי הביטחון, גורמים משפטיים, כלכליים ודיפלומטיים, והמחייבת הכוונה מתמשכת של מודיעין, איסוף ומחקר. יש לפתח כלים ויכולות לפעולה במרחב התודעתי מול מגוון קהלי יעד ובכלל זה פעולות תגובה נגד איומים קיימים, יכולת סיכול נגד איומים מתהווים, ולבסוף יכולת התקפית פרו-אקטיבית להשגת יעדים מול מגוון קהלי יעד רלבנטיים. הפעילות של צה"ל בתקשורת הגלויה ברשתות החברתיות שלהן קשוב האויב, מדגימה פעילות בעלת פוטנציאל מבצעי עצום עבור מדינת ישראל.

ד"ר אל"מ (מיל') גבי סיבוני, מפקד סיירת גולני לשעבר וראש תכנית צבא ואסטרטגיה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ה-INSS. גל פרל פינקל, מתאם תכנית צבא ואסטרטגיה ב-INSS.

(המאמר פורסם במקור כ"מבט על" גיליון 1028, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 28.02.2018)

כוננות ספיגה \ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

פעולות הסיכול של ישראל בדרום ובצפון, רגע לפני החורף, מכניסות את צה"ל לכוננות ספיגה, כשבמקביל הסיבוב שעשה השר בנט על צה"ל מגביר את המתיחות ומלמד שהשר ממשיך לחשוב כמו מ"פ ולא כמו חבר קבינט.

"מלחמות כבר לא קורות בחורף" כמאמר הקלישאה, אבל הנה, רגע לפני שהחורף הגיע, עלה סף המתיחות באזור, הן בצפון והן בדרום. ביום שני השמיד צה"ל מנהרת חדירה אשר חדרה לשטח ישראל מאזור חאן-יונס. בתקיפה נהרגו, ככל הנראה, כ-14 פעילי ארגון הג'יהאד האסלאמי וחמאס, בהם מח"ט גזרה וסגנו. לאחר מכן הודיע דובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס, כי מטרת המבצע היתה מנהרת החדירה ולא מחבלי הג'יהאד האיסלאמי שנהרגו. המסר שניסה מנליס, בעברו קצין המודיעין של סיירת צנחנים בלבנון ובהמשך קמ"ן אוגדת עזה במבצע עמוד ענן, להעביר לחמאס היה ברור. פניה של ישראל אינם להסלמה. המנהרה היתה בבחינת פרובוקציה והפרה של הפסקת האש מאז "צוק איתן". אלו שחפרו אותה התחייבו בראשם. לאחר הריסתה עברה האחריות להמשך הרגיעה לפלסטינים. ישראל מצדה, תנצור את האש. בהמשך לכך הזהיר הרמטכ"ל איזנקוט, לאחר הערכת מצב באוגדת עזה, כי "כל תגובה או פגיעה בריבונות הישראלית תענה בנחישות ובאופן נחרץ וברור"אף שנוכח הפיוס בינו לבין הרשות הפלסטינית אין לחמאס כעת אינטרס בעימות עם ישראל, הרי שהג'יהאד האסלאמי עשוי לנסות להגיב, בין שבירי רקטות, בין שבפיגוע על גדר המערכת ברצועה, ובין שבאמצעות תאי הטרור של הארגון ביהודה ושומרון.

תא"ל מנליס, שידר מסר ברור לחמאס כי פני ישראל אינם להסלמה אך לא התנצל, (מקור: ויקיפדיה).

ביום רביעי בלילה (על-פי פרסומים זרים) תקף צה"ל מחסן נשק של חזבאללה בלב סוריה. הסורים, לפי הדיווחים, ירו טילי נ"מ לעבר מטוסי חיל האוויר ששהו בשמי לבנון. לאחר ירי נ"מ שבוצע על מטוסי חיל האוויר בסוריה בחודש שעבר, נקבעה מדיניות על-פיה ירי נ"מ סורי על מטוסי צה"ל לא יוותר בלא תגובה. בהמשך לכך חיל האוויר אכן תקף והשמיד מכ"ם של סוללה סורית שירתה לעברו, אולם עד כה לא דווח על פעולת תגמול דומה. הסורים מצדם גם פנו לאו"ם בכדי להזהיר שהמשך תקיפות ישראליות בשטחם יביא להסלמה. תקיפה זו מצטרפת לשורה ארוכה של תקיפות שביצעה ישראל מתחת לרדאר, במטרה למנוע התעצמות של חזבאללה וגורמים נוספים בצפון. אף ששיטת פעולה זו, המכונה בצה"ל המערכה שבין המערכות, מאפשרת לישראל לפעול במרחב ההכחשה, הרי שאף שהיא "מנמיכה את גובה הלהבה" היא יוצרת צבר לא מבוטל של "חומרי בערה". בסוף יגיע פיצוץ. בעקבות התקפת ארגון ג'בהת א-נוסרה על הכפר הדרוזי חד'ר שברמת הגולן הסורית, 3 ק"מ מהגבול עם ישראל, הבוקר (שישי) שיגר דובר צה"ל מסר לפיו הצבא "ערוך ומוכן לסייע לתושבי הכפר וימנע פגיעה או כיבוש של הכפר מתוך מחויבות לאוכלוסייה הדרוזית". גם התערבות זו בנעשה בסוריה ודאי אינה תורמת להרגעת המתיחות. בשתי הגזרות הצבא מגביר את המוכנות ואיתה מושג מימי השהייה בלבנון, "כוננות ספיגה".

עלה לו לראש

מתוך דף הפייסבוק של השר בנט, (מקור: פייסבוק).

בעקבות הבהרת דובר צה"ל שמטרת הפעולה ברצועה לא היתה פגיעה בפעיל ג'יהאד איסלאמי כזה או אחר, אלא מנהרת החדירה, בחר שר החינוך וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני נפתלי בנט, כפי שעשה גם בעבר, לעוות את המסרים של דובר צה"ל ולטעון כאילו הצבא התנצל על מות המחבלים. בנט "עשה סיבוב" על צה"ל ועל שרי הממשלה שנהגו הפעם באחריות ונמנעו מהתבטאויות מתלהמות. בשורה של ראיונות בתקשורת, פוסטים בפייסבוק וציוצים בטוויטר הדגיש בנט את המסר שאין להתנצל על הרג מחבלים. "בשונה משרים מסוימים", אמר בנט, "שרק מאיימים יומם ולילה ולא נגעו, ולא חצו קו ולא החזיקו רובה פיקדתי על פעולות רבות, בהן חיסול מחבלי חזבאללה בלבנון בצורה מאוד מוצלחת". בנט אכן שירת בסיירת מטכ"ל ונחשב למפקד פלגה נועז ומצטיין ביחידת מגלן. בפוסט בפייסבוק התגאה (בצדק) בתמונת בקבוק שמפניה שקיבל מאלוף פיקוד הצפון יצחק מרדכי, מנהג ישן ומוכר בפיקוד, בעבור חיסול חוליית מחבלים בלבנון. עוד ציין בנט בראיון כי ניסו לסתום לו את הפה גם בצוק איתן וזה כמעט עלה בחיי אדם. בנט אכן היה האיש שהעלה לראשונה את סוגיית המנהרות ב"צוק איתן". אולם בדיוני הקבינט התנהל בנט באופן שהזכיר יותר את המ"פ שהיה, בבקיאות והנחישות שגילה, מאשר שר בכיר בממשלה המבין את מגבלות הכוח. יתכן וההתלהמות שלו בסוגיה תרמה להפיכתה בציבור מאיום טקטי לכדי איום קיומי. אף שמבחינה אסטרטגית מוטב יהיה לאפשר לג'יהאד האסלאמי "לרדת מהעץ", בחר בנט בפעולה שאולי תניב לו רווח פוליטי כשהוא מאגף מימין את הממשלה, אבל עשויה לגרות את הארגון לתגובה.

בספר "לוויית לבן" (הוצאת גלורי, 2007) שיתף האלוף (מיל') אורי שמחוני את הקוראים בתחנות חייו, בדעותיו ובמפגשיו עם דמויות מפתח בתולדות המדינה. שמחוני, קצין צנחנים שפיקד על סיירת אגוז בלחימה בפתחלנד בראשית שנות השבעים, ציין בספר כי ממש כפי שאירע מאוחר יותר לבנט עת שימש כמ"מ ומ"פ, נהג אלוף פיקוד הצפון דאז, מוטה גור, "להעניק לאגוז בקבוק שמפניה זולה עבור כל מחבל שהרגנו. קיבלנו יותר מ-70 כאלה תחת פיקודי. לא פתחנו אף אחד. אי אפשר היה לשתות את זה, היה לזה טעם של שתן" (עמוד 140). נראה שהפעם השתן עלה למישהו לראש…

(המאמר פורסם במקור באתר "דבר ראשון", בתאריך 03.11.2017)