המיגון חשוב אבל הוא לא ימנע את הטיל הבא, ובעצם גם לא את הרקטה | מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

ירי טיל נ"ט ממנו נהרג אזרח בהסלמה האחרונה בעזה, הפתיע את הצבא. כמענה, הציב חומות בטון במרחב. אבל ביום הקרב או הפיגוע הבא, צה"ל לא יוכל להמשיך להחליף יריות וטילים עם חמאס, כפי שעשה בימי השהייה בלבנון. הוא יצטרך לתקוף, קרקעית.

אחת ההצלחות המבצעיות של החמאס במהלך ההסלמה האחרונה ברצועה, ימי הקרב שבצבא מכנים "גן סגור", הוא ירי טיל הנ"ט (נגד טנקים) שפגע במכוניתו של משה פדר בכניסה לקיבוץ ארז, והרג אותו.

גורם צבאי שנפגש עם תושבי הקיבוץ הודה שצה"ל לא צפה את יכולתו של הארגון להוציא לפועל פיגוע שכזה. הפתרון – הקמת חומת בטון בסמוך למקום האירוע. זהו פתרון נקודתי שמעיד, יותר מכל, על זיכרון ארגוני קצר של הצבא.

רכבי צה"ל שנפגעו במארב הנ"ט שביצע חזבאללה בהר דב, אירוע "שמש חורפית", ב-2015, (מקור: ויקיפדיה).

כמעט עשרים שנים קודם לכן, בחצי השנה שקדמה לנסיגת צה"ל מלבנון, הפעיל חזבאללה חולית כווני נ"ט יעילה במיוחד. בארבעה אירועים שונים ירו פעילי חזבאללה טילי נ"ט מדויקים מטווח רחוק לעבר עמדות צה"ל במוצבים, שהצליחו לחדור את המיגון ולהרוג בסך הכל שישה חיילים, ובהם סמל צחי איטח ההרוג האחרון של צה"ל בתקופת השהייה בדרום לבנון. 

תא"ל (מיל') משה "צ'יקו" תמיר, יוצא חטיבת גולני שפיקד על החטיבה המרחבית חירם באותה עת, כתב לימים בספרו "מלחמה ללא אות" (הוצאת משרד הביטחון, 2005) ש"מכת הטילים" וכמות הנפגעים הרבה יחסית שגבתה בפרק זמן קצר, הממה את שכבת הפיקוד הבכיר של צה"ל ואת דעת הקהל הישראלית ושכנעו בנחיצות הנסיגה. בצבא, כתב תמיר, הצליחו אלוף הפיקוד גבי אשכנזי ומפקד האוגדה משה קפלינסקי, בקור רוח וניהל נכון, לייצב את המערכת. 

"שירתתי שנים ארוכות בלבנון והכרתי היטב את קצב ההתמודדות של הצבא עם איומים חדשים. כאשר, לדוגמה, החל החזבאללה להשתמש במרגמות כנגד מוצבי צה"ל עברו כמה שנים עד אשר מיגנו את המוצבים בהתאם. מאז ששימשתי מפקד פלוגה ועד שהתמניתי מפקד גדוד חיינו במוצבים ממוגנים בצורה חלקית וספגנו לא מעט נפגעים בשל כך" (עמוד 251). הפעם, כתב, מיהר צה"ל לספק מענה ולמגן את המוצבים בבטון מזוין, ברשתות נ"ט ובמערכות תצפית משופרות.

עד כאן להגנה. כשזה מגיע להתקפה, התשובה היתה פחות נחושה ונחרצת. אגדה צה"לית סיפרה אמנם שאת החשבון עם מפקד חולית הנ"ט סגרה לימים סיירת מטכ"ל (או יחידה מובחרת אחרת), שהתנקשה בחייו. אבל צה"ל הגדול, נמנע ככל האפשר מאז ועד לנסיגה, מפעולות קרקעיות יזומות שמטרתן פגיעה באויב.

חזבאללה היה תלמיד טוב, וחמאס?

כוח נ"ט של צה"ל בתרגיל, (מקור: אתר עמותת עורב צנחנים).

צריך לומר שבתחום הטילנות (ירי טילי נ"ט, בעגה הצבאית) צה"ל הקדים את חזבאללה. כלקח ממלחמת יום הכיפורים רכש צה"ל מערכות נ"ט רבות לחיל הרגלים והקים מספר יחידות מובחרות שזהו תחום התמחותן, ובהן מגלן, מורן ופלוגות הנ"ט החטיבתיות, אשר הפגינו רמת מיומנות גבוהה.

תחילה צדו אנשיהן טנקים. במלחמת של"ג השמיד גדוד נ"ט מחטיבת הצנחנים מילואים 409 עשרות טנקים ורכבים ממוגנים ושלושה מסוקי קרב מסוג גאזל של הצבא הסורי. בהמשך התמחו היחידות בפגיעה בחוליות חזבאללה, כשניצלו את יכולות הנ"ט לפגיעה מדויקת וארוכת טווח.

בשנת 1997, למשל, במבצע "סחרור מסוכן" ירה כוח מפלוגת הנ"ט של הצנחנים, בפיקוד גיא חזות (לימים תא"ל), מספר טילים מסוג טאו לעבר עמדת חזבאללה בבית סמוך למוצב ריחן, והרג מספר פעילים. 

אבל חזבאללה היה תלמיד טוב, כפי שהוכיח בטרם נסיגת צה"ל מלבנון, וכן במלחמת לבנון השנייה. ב-2006 חוליות נ"ט של חזבאללה פגעו בטנקים מחטיבה 401 בקרב הסלוקי, וחולית פעילים מהארגון ירתה שני טילי נ"ט לעבר כוח מילואים בכפר דבל, ממנו נהרגו תשעה לוחמים ונפצעו נוספים.

ב-2015, לאחר פעולת סיכול ממוקד בסוריה שיוחסה ע"פ פרסומים זרים לישראל, בה נהרגו מספר פעילי חזבאללה, ובהם בנו של עימאד מורנייה וקצין איראני בכיר, הגיב הארגון (באירוע שזכה בצה"ל לכינוי "שמש חורפית") בירי טילי נ"ט לעבר סיור של צה"ל בהר דב. מהירי נהרגו מ"פ בגבעתי וחייל, ונפצעו שבעה נוספים.

הטיל שבו השתמשו פעילי החזבאללה במלחמה ובהר דב, כמו גם זה שירו פעילי חמאס בשורה של אירועים בגזרת הרצועה, ובהם הטיל שפגע ברכבו של משה פדר והרגו, היה טיל נ"ט מסוג קורנט. זהו טיל מתקדם מתוצרת רוסיה, מדויק ומונחה קרן לייזר, שמגיע לטווח של חמישה וחצי קילומטרים וחודר שריון בעובי 1,000–1,200 מ"מ פלדה.

נראה שגם הפעם שב צה"ל ליישם במהירות את לקח המיגון. אבל בלחימה עצמה, נמנע שוב, מליזום פעולה קרקעית, ואפילו תהיה זו פשיטה בהיקף פלוגתי או גדודי. 

הצבא אמור לחצוץ בין האזרחים לאיום

וכדאי לקחת בחשבון עוד עניין. בהסלמה האחרונה בעזה נהרגו ארבעה אזרחים ואף לא חייל אחד. אמנם הקטליזטור להסלמה היה פציעתם של שני חיילים בידי צלף, אולם במבחן התוצאה האזרחים מקדימה, חוטפים, וצה"ל מאחורה, מנהל מלחמת טילים ורקטות עם חמאס.

בתקופה שקדמה למבצע "חומת מגן" באינתיפאדה השנייה, שאל תמיר, מח"ט גולני דאז, את הרמטכ"ל מופז, מדוע אם הפיגועים יוצאים ממחנה הפליטים ג'נין, צה"ל לא פועל שם. "איך זה שאנחנו חיים עם שניים-שלושה פיגועים ביום? אני מתבייש להיות קצין בצבא כזה", אמר.

תחושת המסוגלות ששידרו תמיר ועמיתיו, מפקדי חטיבות החי"ר המקבילים, לפיקוד הבכיר הביאה לשינוי המדיניות ולראשיתן של הפשיטות הקרקעיות שהגיעו לשיא ב"חומת מגן", נמשכו גם אחר כך ולבסוף הכריעו את הלחימה באינתיפאדה השנייה.

הרמטכ"ל אביב כוכבי, אז מח"ט הצנחנים, היה אולי פחות בוטה מתמיר, אך שידר נחישות זהה ופיקד על שורת מבצעים ופשיטות מוצלחות כנגד ארגוני הטרור הפלסטיניים.

מדיניות הפעלת הכוח נקבעת אמנם בדרג המדיני, אבל הנוחות הזו, שבמסגרתה מממש הצבא את יתרונותיו באש, מודיעין וטכנולוגיה, מונעים מהצבא לממש את ייעודו ולחצוץ בין האזרחים לאיום. הסבב (סליחה, ימי קרב) הבא מעבר לפינה. כשהוא יקרה, הדרג המדיני לא יכול להשאיר את החיילים מאחורי מחסה.

(המאמר פורסם במקור באתר "זמן ישראל", בתאריך 15.05.2019)

מודעות פרסומת

הדרגה יכולה להישאר, הקצין לא\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

המח"ט של לירן חג'בי ממליץ כי יותר לו לפרוש בדרגת סא"ל, משום שהוא נענש מספיק. האמת, לאור מדיניות היד הרכה של צה"ל במקרים כאלה הוא לא יכול שלא. 

סא

סא"ל חג'בי, הורשע בהתנהגות בלתי הולמת, חלקה על רקע מיני. (צילום: דף חברים בפייסבוק)

הבוקר פורסם כי מח"ט גבעתי, אל"מ עופר וינטר, יבקש מבין הדין הצבאי להתחשב בעברו הצבאי של מפקד גדוד צבר לירן חג'בי ולא להורידו בדרגה. חג'בי פורש בימים אלו מצה"ל במסגרת עסקת טיעון בה הורשע בחמישה סעיפים של התנהגות שאינה הולמת, בין היתר על רקע מיני.

כמפקד גדוד התרחשו תחת פיקודו של חג'בי צבר אירועים מטרידים ובהם טענות של שני חיילים כי הוטרדו מינית בידי מפקד המחלקה שלהם, חשד להתרשלות בטיפול בשני חיילים אחרים שהתאבדו, חשדות לטיוח שתי תאונות דרכים קלות (שבאחת מהן מעורב חג'בי עצמו). בנוסף, בגדוד מספר נשקים נגנבו מן הגדוד ומ"מ אחר, שהועמד להדחה, סחט את המג"ד באמצעות שימוש במידע מביך. הפרשייה החמורה ביותר בה הורשע חג'בי היא זו של התנהגות בלתי הולמת על רקע מיני כלפי החיילת מאי פאטל. בגין כל אלו מודח כעת חג'בי מן הצבא.

עופר וינטר, שירת שנים רבות בחוד החנית

מח"ט גבעתי , אל"מ עופר וינטר, יבקש מבית הדין להתחשב בחג'בי ולא להורידו בדרגה.

חלק מן הטענות הללו הגיעו תחילה לשולחנו של המח"ט. בין היתר התלוננו בפני וינטר סגנו של חג'בי והלוחמים שהוטרדו מינית והוא דחה אותם מכל וכל. לאחר שהסמג"ד הביא לפתיחת חקירה שחשפה את המתרחש. בשל האופן שבו טיפל בפרשה ספג וינטר עצמו הערה פיקודית מן הרמטכ"ל, בני גנץ.

המערכת מגבה, אולי עדיף שלא

הנוהג על פיו המערכת אינה מפקירה את אנשיה ראוי לשבח. העיסוק הצבאי הפך בשנים האחרונות למורכב מאין כמותו וטוב הדבר כי קצינים העומדים למשפט יקבלו גיבוי מן המפקדים שלהם. כך למשל, גיבה אלוף פיקוד הצפון את אסף רפלד, מפקד הגדוד בפרשת התהפכות הנגמ"ש בה נהרג החייל אסף וקסמן. האלוף דאז, הוא כיום הרמטכ"ל.

אל"מ וינטר יבקש מבית הדין כי לא יורידו בדרגה את סא"ל חג'בי, בגבעתי מיומו הראשון בצה"ל, משום שהוביל את חייליו באומץ במבצע "צוק איתן". עוד טוען וינטר כי הנאשם נפגע מספיק ושילם מחיר בעצם אובדן הקידום והפגיעה בתדמיתו הציבורית. גם מפקד הגיס, האלוף יוסי בכר, העיד היום עדותו אופי לטובת חג'בי ולבית הדין הוצגו גם מכתבי תמיכה מאת האלופים רוסו ותורג'מן. אבל הגיבוי כברירת מחדל הוא לא תמיד דבר חיובי. המקרה של סא"ל חג'בי לא דומה לזה של סא"ל במיל' רפלד, אשר למרות שעשה מאמץ משמעותי "ליצור אימון מקצועי, אפקטיבי ובטוח" התרחשה תחת פיקודו תאונת אימונים ונהרג חייל. יתכן כי כאן דווקא דרשה אמירה פיקודית מסוג אחר.

צה"ל לא ממהר להוריד בדרגה

אלחנן טננבאום, הורד לדרגת טוראי בשל סחר בסמים.

אלחנן טננבאום, הורד לדרגת טוראי לאחר שהורשע בסחר בסמים.

כפי שנכתב כאן בעבר, על הרבה פחות ממה שחג'בי עשה, מודחים קצינים משירות פעיל. באשר להורדה בדרגה זה סיפור אחר. צה"ל אינו ממהר להוריד בדרגה את קציניו. הוא עושה כן בעיקר בשל עברות ביטחוניות או פליליות חמורות. כך למשל באינתיפאדה הראשונה הורשע מפקד חטמ"ר שומרון, אל"מ יהודה מאיר, שפקד על חייליו להכות עצירים פלשתינאים והורד לדרגת טוראי. גם אל"מ במיל' אלחנן טננבאום הורד לדרגת טוראי בשנת 2007 בשל הודאתו כי היה מעורב בסחר בסמים ונחטף בידי חזבאללה. במקרים אחרים הוא סלחן בהרבה.

עימאד 1

תא"ל במיל' עימאד פארס, מפקד קרבי מצוין שהסתבך בבעיות משמעת רבות.

המקרה המפורסם ביותר היה זה של איציק מרדכי שהורשע בביצוע מעשים מגונים הן בחיילת ששירתה תחת פיקודו והן בפעילה פוליטית. בשנת 2005 דנה ועדה בשאלת שלילת דרגת האלוף של מרדכי עקב הרשעתו והחליטה להשאירו בדרגת אלוף. תקדים נוסף הוא המקרה של אל"מ עימאד פארס, מח"ט גבעתי לשעבר, שהורשע בהתנהגות בלתי הולמת ובכלל זה בהכאת שוטרים טופל יד רכה. על פארס נגזר מאסר על תנאי והוא קודם לתפקיד קצין חי"ר וצנחנים ראשי. בשנת 2009 פרש פארס מצה"ל משום שנתפס משקר לאלוף פיקוד הצפון.

תא

תא"ל במיל' משה "צ'יקו" תמיר, שערעורו התקבל ושמר על דרגתו.

המקרה היחיד בשנים האחרונות שקצין קרבי בכיר הורד בדרגה היה זה של תא"ל צ'יקו תמיר, מפקד חטיבת גולני ואוגדת עזה לשעבר, שהורשע בדיווח שקר בפרשת הטרקטורון והורד לדרגת אל"מ. תא"ל תמיר ערער על העונש הלא מידתי ואף כי נאלץ לפרוש מן הצבא, שמר על דרגתו. בית הדין הצבאי גם לא הוריד בדרגה את סא"ל עומרי בורברג, מג"ד בשריון, שפקד על אחד מחייליו לירות בעציר כפות בכפר נעלין.

אם שופטי בית הדין הצבאי לא הורידו בדרגה קצינים שהורשעו במעשים מגונים, הכאת שוטרים ודיווח שקר (במקרה של תמיר העונש היה מוגזם ומיותר) כיצד יעשו זאת כעת. חג'בי נחשב במשך השנים לקצין קרבי טוב שלחם באומץ בפיגוע בכביש 12 וברצועת עזה, אולם ההצטיינות בשדה אינה יכולה לחפות על היעדר רמה מוסרית גבוהה, על הקפדה על פקודות ודוגמה אישית. טוב עשו בצה"ל שהדיחו אותו מתפקידו וכפו עליו פרישה. מנגד, העונש אינו יכול להסתיים רק במה שניתן להגדיר כ"הפסקת עבודה". פיטורין אינם עונש. חבל שכל מה שנשאר מן הפרשה הוא ויכוח על הורדה בדרגה.

הערה לסיום. הסמג"ד שחשף את הפרשה שילם בגינה מחיר אישי קשה. הוא, שהיה קצין מצטיין ששירת ב-669 וביחידות המובחרות של גבעתי, הודח מן הגדוד וקידומו עוכב. כשבצה"ל מתלבטים אם להוריד את חג'בי בדרגה ואם לאו כדאי שיחשבו גם את מי לקדם.