משחקי הכס, עונה 2\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

השבוע הוחלט על סבב מינויים נוסף במטכ"ל. לחלק מן התפקידים כדאי היה למנות דווקא אלוף מנוסה, האחרים יהיו במוקד הרפורמות של הרמטכ"ל. גם בסבב הזה המתיחות בצפון מזכירה שלאלופים החדשים לא יהיו ימי חסד בתפקיד.

בתחילת השבוע החליטו במשותף שר הביטחון יעלון והרמטכ"ל גדי איזנקוט על סבב מינויים במטה הכללי. משחק הכיסאות של המטה הכללי הוא סבוך ומורכב. כמעט אף פעם לא יכולים הממנים לרצות את כלל המתמודדים ולמנות לכל אגף או פיקוד את המועמד המתאים ביותר. החלטת הרמטכ"ל להפחית את מספר האלופים במטכ"ל באוגוסט הפכה את דיון השיבוצים למורכב בהרבה. לאורך השנים בלטה סוגיה זו במינוי ראש אגף המבצעים. השאיפה, עוד מימי יעלון כרמטכ"ל, היתה למנות לתפקיד אלוף מנוסה, אולם בין אלו שמילאו את התפקיד בשנים האחרונות ניתן למצוא את דן הראל, ישראל זיו, טל רוסו ואת איזנקוט עצמו, כולם אלופים בתפקיד ראשון. מינוי האלוף ניצן אלון, מפקד פיקוד המרכז לשעבר, אכן מהווה שינוי חיובי, אך ישנם תפקידים נוספים שראוי שיכהן בהם אלוף מנוסה ולא תא"ל בתפקיד ראשון.

דרוש – אלוף מנוסה 

תא"ל שרביט, עתיד לפק על חיל הים, (צילום: דו"צ).

תא"ל שרביט, עתיד לפקד על חיל הים, (צילום: דו"צ).

הראשון והחשוב שבהם הוא מינויו של תא"ל אלי שרביט למפקד חיל הים הבא. שרביט, המשמש כיום כראש מספן המטה בחיל, שירת שנים ארוכות בתפקידי מטה ופיקוד בשייטת ספינות הטילים ומכיר את החיל לעומקו ולרוחבו. אולם בעוד שמפקד זרוע האוויר של צה"ל הוא כמעט תמיד אלוף מנוסה בתפקיד שני שזה יהיה תפקידו האחרון בשירות, מתמנה מפקד זרוע הים, שבשנים האחרונות הולכת וגדלה חשיבותה האסטרטגית, כאלוף בתפקיד ראשון. גם נספח צה"ל בארצות הברית וקנדה הוא תפקיד שכזה. לתפקיד עתיד להתמנות תא"ל מיקי אדלשטיין, מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה (בסיס צאלים) ועוצבת סיני, יוצא יחידת שלדג שפיקד על יחידת דובדבן, על חטיבת הנח"ל במלחמת במלחמת לבנון השנייה ועל אוגדת עזה במבצע "צוק איתן". אדלשטיין היה בכל מקום שבו ירו ולחמו. אך הנציג הביטחוני הבכיר ביותר לבעלת הברית האסטרטגית של ישראל אינו יכול להיות אלוף בתפקיד ראשון, ללא ניסיון במטה הכללי.

הרמטכ''ל גדי איזנקוט ונדב פדן צילום דובר צה''ל

הרמטכ"ל גדי איזנקוט ותא"ל נדב פדן, (צילום דו"צ).

האלוף יעקב ברק, ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, יחליף את מפקד זרוע היבשה, האלוף גיא צור (שטרם הוחלט על שיבוצו). נראה כי הרמטכ"ל שאף למנות לתפקיד אלוף בתפקיד שני. הזרוע המתמרנת של הצבא כוללת בתוכה את חילות הרגלים, השריון, ההנדסה, התותחנים, האיסוף הקרבי ויחידות נוספות על מערכי הסדיר והמילואים שלהם. בשנים האחרונות הוזנחו חילות אלו בהשוואה לחילות האוויר והמודיעין. לאור זאת קבע הרמטכ"ל איזנקוט בתכנית הרב-שנתית "גדעון" כי יש לשפר את תחומי הכשירות והמוכנות ביבשה. האלוף ברק, קצין שריון רב ניסיון, יהיה זה שאחראי על יישום התכנית. לתפקיד ראש אגף התקשוב ימונה תת-אלוף נדב פדן, יוצא סיירת מטכ"ל שפיקד על בה"ד 1 ועל אוגדה 162 במבצע "צוק איתן". איזנקוט החליט באחרונה על מספר מהלכים מרכזיים בתחום התקשוב ובהם הקמת זרוע סייבר. פדן כראש אגף התקשוב יהיה שותף מוביל בהקמת המערך ולא מן הנמנע שיהפוך לראש הזרוע בעתיד.

אלוף, לא ברור של מה

המינוי המפתיע בסבב המינויים הוא זה של ראש חטיבת המבצעים, תא"ל אהרון חליוה, לתפקיד ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. חליוה התגייס לצנחנים ב-1985 ושובץ בגדוד 202. לימים סיפר ש"פחות מחודש אחרי שסיימתי את קורס הקצינים, כבר נלחמתי עם המחלקה שלי במיידון שבלבנון. פשטנו על בסיס מחבלים," במבצע שהוביל מח"ט הצנחנים דאז שאול מופז. כמפקד פלוגה וכסמג"ד לקח חליוה חלק בפעילות המבצעית השוחקת בלבנון. כשרצה, כמפקד גדוד 202, לשכנע קצין בגדוד לחתום לתקופת קבע נוספת נהג לכנותו "פושע," ולהבהיר לו כי הוא מפקיר את חייליו לידי מפקד טוב פחות. זה עבד.

חליוה כמפקד בה"ד 1, (צילום: דו"צ).

חליוה כמפקד בה"ד 1, (צילום: דו"צ).

כמפקד בסיס האימונים החטיבתי וכמפקד בה"ד 1 שם חליוה דגש על הקניית ביטחון עצמי לחייליו ועל חשיבות הדבקות במשימה והחתירה לניצחון. הצוערים, נהג לומר, צריכים לצאת מן הקורס עם ארגז כלים "שאותם תצליחו להביא לידי ביטוי במשימה. אתם צריכים לנצח במלחמה הבאה." בתפקידו הבא, כמפקד חטיבת הצנחנים, שוב משך אש כשהביע התנגדות למסלולי שירות מקוצרים, כגון ישיבות ההסדר, מח"ל ונח"ל. חליוה טען שמסלולים אלו הינם לא-ערכיים ולא משתלמים לצבא, והודה שהוא מפלה אותם לרעה בקידום. חליוה זכה לקיתונות של ביקורת, אבל דומה שגם הפעם, כמו בימיו כמג"ד, ניסה להניע את המשרתים במסלולים אלו לתרום יותר.

לאחר שפיקד על עוצבת האש המובחרת מונה לראש חטיבת המבצעים ושימש בתפקידו בין היתר במבצע "צוק איתן". לא ברור מה יהיה תפקידו של חליוה, שכן על-פי תר"ש "גדעון" אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה עתיד להתאחד עם זרוע היבשה. למרות זאת, סביר שחליוה, קצין כריזמטי עם "פה גדול" שמושך אש, ימלא תפקיד משמעותי במטכ"ל של איזנקוט.

ולמי לא נשאר כיסא?

אביב כוכבי דוצ 2

האלוף אביב כוכבי, יתמודד על תפקיד סגן הרמטכ"ל, (צילום: דו"צ).

סבב המינויים הנוכחי סידר את לוח השחמט לקראת ההתמודדות על תפקיד סגן הרמטכ"ל בתום כהונת יאיר גולן. מאחר ולרוב מתמנה לרמטכ"ל מי שכיהן אחרון כסגנו מדובר בקדימון להתמודדות על הרמטכ"לות. שלושת האלופים שמתמודדים על התפקיד הם סמי תורג'מן, מפקד פיקוד הדרום במבצע "צוק איתן", ראש אמ"ץ, ניצן אלון, ואביב כוכבי, מפקד פיקוד הצפון. שלושתם קצינים מנוסים, בעלי מהלכים בפוליטיקה ובתקשורת (כוכבי ואלון, למשל, שירתו תחת שר הביטחון יעלון בצנחנים וביחידה) ובניגוד לתחזיות קודמות המירוץ פתוח לגמרי.

תא"ל חגי מרדכי, פיקד על חטיבת הצנחנים במלחמת לבנון השנייה, (צילום: דו"צ).

תא"ל חגי מרדכי, פיקד על חטיבת הצנחנים במלחמת לבנון השנייה, (צילום: דו"צ).

כמו תמיד כשמתקבלת ההחלטה על שורת מינויים ישנם אלה שנשארים בחוץ. בצה"ל קיימת כיום שדרת תא"לים עתירת ניסיון קרבי שממתינה לשיבוץ וקידום זה זמן רב. על חלקם, שפיקדו על חטיבות סדירות במלחמת לבנון השנייה, דילגו בסבבים קודמים. כך למשל, בעוד שהרצי הלוי, מח"ט הצנחנים ב"עופרת יצוקה" כבר אלוף, הרי שקודמו בתפקיד, חגי מרדכי, אולי הטוב במפקדי החטיבות במלחמה המבולבלת ההיא, נותר תא"ל. כמוהו גם תמיר ידעי, שפיקד במלחמה על חטיבת גולני (ידעי הוא פקוד ותיק של הרמטכ"ל מגולני ואפשר להניח שבמקרה שלו הדרגה בוא תבוא).

לאור המינויים עשויים חלקם לפרוש מן הצבא. בדומה לסבב הקודם של המינויים גם הפעם מתקבלת ההחלטה כאשר ישנה מתיחות בגבול הצפון. בהתחשב בזאת, כלל לא בטוח שכדאי לרוקן את המטה הכללי מקצינים שלחמו בלבנון כמפקדי חטיבות (ואולי כדאי לגייס כאלוף במיל' או בקבע את תא"ל משה "צ'יקו" תמיר, ממפקדי השדה הבולטים בלבנון ובעזה), הגזרה הצפונית מתחממת לאיטה ולמטכ"ל החדש לא יהיו ימי חסד.

מודעות פרסומת

יושבים על חבית של אבק שריפה\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

חיסולם של פעילי חזבאלה בסוריה, ובהם סמיר קונטאר, עשוי להוות יותר ממתיחות קצרה בגבול הצפון. הפתיל המחובר לחבית אבק השריפה הולך ומתקצר, בסוף יגיע הפיצוץ.

קונטאר ונסארללה.

השיח חסן נסראללה וסמיר קונטאר, 2008.

בפעולת הסיכול המדויקת שבוצעה בסוריה (שחייבה יכולות איסוף ותקיפה מרשימות) נהרגו מספר פעילי חזבאללה ובהם הפעיל הבכיר סמיר קונטאר. על-פי רשת "אל-מנאר" של הארגון מטוסי חיל האוויר הישראלי ירו ארבעה טילים לעבר מבנה בן שש קומות בג'רמאנה, מעט דרומית לבירה דמשק. קונטאר, "דג שמן" עתיר ניסיון מבצעי, נמנה בשנת 79' על חולית המחבלים שרצחה את בני משפחת הרן בנהריה. הוא היה כלוא שנים רבות בישראל ושוחרר רק ב-2008 בתמורה לגופות החיילים רגב וגולדווסר, שחטיפתם הובילה למלחמת לבנון השנייה. בשנים האחרונות שימש כפעיל בכיר בארגון המרכז את מאמצי חזבאללה ואיראן לפתוח חזית התנגדות נוספת לישראל בגבול רמת הגולן.

400px-F-15I_Ra'am

מטוס F-15 בשורות חיל האוויר הישראלי, לא מן הנמנע שמטוסים אלו תקפו בסוריה אתמול.

התגובה היחידה מצד ממשלת ישראל לתקיפה היתה מצד השר שטייניץ שאמר שהפעולה עשויה להיות מבצע של סוכנות הביון של פינלנד ש"פעלו כאן ועשו עבודה טובה." תשובה דומה ענה בשעתו מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים, רם בן ברק, כשנשאל על חיסול מחמוד אל-מבחוח בדובאי וטען שמדובר במבצע של השירות השוויצרי. התגובה של חזבאללה לעומת זאת, בזמן ובמקום המתאים לה בוא תבוא, אולי כנגד יעדים ישראלים בחו"ל. יכולותיו של הארגון שודרגו ואין מדובר בארגון מודל 2006 ואפילו מודל 2012. חזבאללה ערוך בדרום לבנון בעמדות מבוצרות ובמערכים תת-קרקעיים, ולו אמצעי לחימה מתקדמים ולא פחות חשוב מכך – ניסיון מבצעי עשיר שצבר בלחימה בסוריה. הטופוגרפיה ההררית בלבנון גם היא משחקת לטובתו. בסיבוב הבא עם ישראל חזבאללה יפעיל מז"לטים התקפיים, טילי נ"מ מתקדמים ורקטות ארוכות טווח ובעלות דיוק של 12 ספרות, כפי שהדבר מכונה בצבא. בקיצור האתגר רק גדל והופך מורכב.

שיירת הרכבים של צה"ל בה פגעה חולית חזבאללה בינואר 2015.

שיירת הרכבים של צה"ל בה פגעה חולית חזבאללה בינואר 2015.

בינואר האחרון חוסלו בתקיפה מן האוויר מספר פעילי חזבאללה ומומחי צבא איראניים, ובהם בנו של עימאד מורנייה וגנרל בכיר בכוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים. התגובה של חזבאללה לא איחרה לבוא. חולית נ"ט שהפגינה רמת מקצועיות שיחידות הנ"ט המובחרות של צה"ל היו גאות בה מאוד (מן הסוג שאכן הפגינו לא פעם בשנות השהייה בלבנון) פגעה בשיירת רכבי צה"ל ממרחק של 4-5 קילומטרים באמצעות טיל נ"ט חדיש. מן הירי נפצעו שבעה ונהרגו שניים, בהם מפקד פלוגה בגבעתי.

הבניין שהופצץ בקרבת דמשק ג'רמאנא, בפעולה בה נהרגו פעילי חזבאללה ובהם סמיר קונטאר.

הבניין שהופצץ בקרבת דמשק, בפעולה בה נהרגו פעילי חזבאללה ובהם סמיר קונטאר.

המערכה שבין המלחמות אותה מנהלת ישראל אל מול חזבאללה וסוריה בצפון, תוך שמירה על מרחב ההכחשה, כפי שנכתב כאן בעבר, הינה למעשה "משחק באש". אף שיש למנוע את התעצמות גורמי הטרור באמצעי לחימה חדישים ו"מפרי איזון", חשוב להבין כי הדבר רק דוחה את העימות ומספק לו חומרי בערה עתידיים. אירועים דוגמת התקיפה בסוריה אתמול מגבירים את גובה הלהבות בחזית הצפונית, גם אם דוחים את הפיצוץ. 

לאחר ההסלמה-זוטא בינואר היה מי שטען כי התגובה לירי הטילים של חזבאללה "כבר ניתנה בדיעבד," וכי במאזן בין ישראל לחזבאללה יתברר כי הארגון ספג פגיעה קשה. יתכן וכך הוא הדבר גם הפעם. להערכה כי לשני הצדדים רצון להימנע מעימות ישיר דוגמת מבצע "צוק איתן" ומלחמת לבנון השנייה יש על מה להתבסס, אולם האפשרות של חישוב מוטעה בניהול האירועים, סבירה לא פחות. חזבאללה מצטיין באיתור נקודות תורפה במערכי צה"ל ולא חסר הרבה בכדי ששני הצדדים יפגעו, אולי שלא במתכוון, במטרות שבהן ריכוז אזרחים גדול, דוגמת אירוע כפר כנא או הרכבת בחיפה, ויסלימו את האירוע לכדי עימות רחב היקף.

להשחיז את חוד החנית\ מאת יאיר אנסבכר

רשומה רגילה

יאיר אנסבכר, יוצא יחידת מגלן, במאמר אודות היתרונות שבהקמת חטיבת הקומנדו החדשה של צה"ל.

אל מול עיניו של המתחקה אחר עולם המבצעים המיוחדים הישראלי עלתה עד היום תמונה מדאיגה למדי, שנבעה הן מריבוי יחידות מיוחדות ומיוחדות למחצה (יחידות ייעודיות ונבחרות) והן משימוש מבולבל ולא עקבי בכוחות מיוחדים במהלך השנים על ידי צה"ל.

קו פרשת המים

כוחות מיחידת אגוז ומיחידת עוקץ בתרגיל.

כוחות מיחידת אגוז ומיחידת עוקץ בתרגיל (צילום: דו"צ).

מלחמת לבנון השנייה היוותה מבחינות רבות את קו פרשת המים של השימוש ביחידות המיוחדות: "במלחמה א-סימטרית, גדול הערך המוסף הפוטנציאלי של יחידות מיוחדות מזה שבמלחמה סימטרית, בתנאי שיופעלו בצורה נכונה במסגרת תכנית אסטרטגית גמישה", כתבה ועדת וינוגרד לאחר המלחמה ואף קבעה כי: "במלחמות הקונבנציונאליות בהן השתתפה ישראל עד היום, לא הייתה הפעלה שיטתית של כוחות מיוחדים, ולכן התרומה של פעולות מיוחדות לתוצאות המלחמה הייתה מועטה".

יאיר אנסבכר, יוצא יחידת מגלן, מעריך שהקמת

יאיר אנסבכר, יוצא יחידת מגלן, תומך בהקמת חטיבת הקומנדו החדשה.

מכאן שהקמת חטיבת הקומנדו החדשה, היתה פעולה חשובה ואף בלתי נמנעת בתהליך התאמתו של צה"ל למציאות המתחדשת ומתרחשת כיום אל מול האיומים הקרובים והרחוקים עימם הוא נדרש להתמודד. במאמר קצר זה ברצוני לפרט מדוע לדעתי מהלך כזה הינו חיובי ונחוץ מאין כמוהו. ראשית, יש לציין כי עד היום היחידות המיוחדות והייעודיות בצה"ל פעלו לרוב באופן ממודר זו מזו, פעמים רבות מטעמים של אגו ויוקרה יותר מאשר מסודיות וביטחון מידע טהורים. כך, לעיתים קרובות התקיימו בצבא תהליכים חופפים ובזבזניים של פיתוח יכולות ואמל"ח דומה אצל יחידות שונות.

בית המדרש לכוחות מיוחדים

יש לקוות כי הקמת החטיבה החדשה תביא לאיחוד הכוחות ומיקסום כלל האמצעים, הידע המודיעיני והארגוני הנרכש, האימונים הרלוונטיים ויכולות היחידות המיוחדות בצה"ל וכך להביא אותן לרמת מוכנות גבוהה, מטה משותף יוכל ליצור את המהפך הנדרש באמצעות שקיפות פנימית, שיתוף ושימור הידע והאמל"ח, פיקוח צמוד על הנעשה בכל יחידה, תיאום מאמצים ופרויקטים בין היחידות השונות למניעת כפילויות. זאת תוך שאיפה להפריה הדדית בין תחומי ידע מקצועיים שונים ב"בית המדרש לכוחות מיוחדים" שייווצר בהכרח במטה החטיבה. לתועלת היחידות וצה"ל כולו.

יחידה מובחרת בתרגיל לוחמה בשטח בנוי (צילום: דו

יחידה מובחרת בתרגיל לוחמה בשטח בנוי (צילום: דו"צ).

יחד עם זאת, טוב עשו לדעתי מקבלי ההחלטות שהחליטו לשמר את המצב בו יתקיימו במקביל יחידות שונות על סמליהן, מורשתן וייעודיהן השונים, על פי התפיסה החז"לית של "קנאת סופרים תרבה חוכמה". לגאוות היחידה וליוקרתה ישנה חשיבות גדולה הן במוטיבציה של אנשיה להמשיך ולהצטיין והן באתוס הישראלי ובמוטיבציה של צעירים לפני הגיוס להמשיך ולהתאמץ כדי להתקבל ליחידות אלו ולשרת בשורותיהן.

הקמת החטיבה עשויה למפקדי היחידות שבה את החופש הנדרש על מנת לפעול בסינרגיה של המאמצים, האמצעים וההיכרות האינטימית עם כלל היחידות שמרכיבות אותה, באפקטיביות מקסימלית בלחימה בכל מתאר אופרטיבי. בהקשר זה חטיבת הקומנדו (יחד עם מפקדת העומק) תהיה כנראה גם המקום בו יגבש צה"ל תפיסת הפעלה ברורה של הכוחות המיוחדים בזמן מלחמה או מבצע נרחב, זאת כדי להמליץ לפיקוד העליון ולמקבלי ההחלטות איך להפעיל בשעת מלחמה את הכוחות המיוחדים ובאיזה במינון, זמן ומקום לאור המטרות וההישגים הנדרשים.

לחימה במתארים מורכבים

לוחמי יחידת אגוז בתרגיל לוחמת סבך.

לוחמי יחידת אגוז בתרגיל לוחמת סבך (צילום: דו"צ).

גם בתחום הפעלת הכוח יש לקוות לשיפור משמעותי. בניגוד למבצעים נקודתיים ומיוחדים בהן היוזמה והזמן נמצאים לצד צה"ל, במהלך מבצעים רחבי היקף או מלחמות הפיקוד העליון לא תמיד מודע למלוא היכולות המגוונות של היחידות, ולרוב אין לו היכולת, הזמן או הקשב הנדרש לתכנן, לתאם ולהתאים באופן משתנה ויצירתי את ה"כלי לבעיה". כתוצאה מכך לוקים לעתים אנשי הדרג הבכיר של צה"ל באחד משני התסמינים השונים של אותה מחלה: ביטחון מופרז בכוחם של הכוחות מיוחדים או חוסר ביטחון מספיק ביכולותיהם. כך או אחרת, הסכנה גדולה – שימוש לא נכון בכוחות מיוחדים – המסכן אותם ואת הצלחת המשימה או שימוש לא הולם שאינו מביא לידי מימוש את איכות הכוחות המיוחדים, וממילא את הפוטנציאל הגדול הטמון בהם.

תרגיל פינוי נפגעים

תרגיל פינוי נפגעים (צילום: דו"צ).

נקודה חשובה נוספת היא ההבנה כי בעת המודרנית עולה סף הרגישות של הציבור הישראלי (ומכאן של הממשלה והצבא) לאובדן חיי אדם ולסכנת חטיפה או נפילה בשבי. זאת לצד ההבנה כי שדה הקרב הפך למורכב בהרבה. ארגונים היברידיים יורים אש מנגד אל עבר עורף מדינת ישראל ומתבצרים בחוליות קטנות בקרב אוכלוסיה אזרחית, מאחורי מחסה "העומק האורבני" ובתווך התת-קרקעי. בשל כך נדרש צה"ל להפעיל יחידות מיוחדות ומובחרות במסגרות כוח אדם גדולות אל מול מתארים מסובכים אלו שכאמור הפכו נפוצים מאוד בכל החזיתות .

ימשכו את הצבא קדימה

יחידת מגלן בתרגיל משותף עם טייסת מסוקי אפאצ'י AH-64.

יחידת מגלן בתרגיל משותף עם טייסת מסוקי אפאצ'י AH-64 (צילום: דו"צ).

ברצוני להציע תפקיד אחרון וחשוב לא פחות לחטיבה חדשה זו, לאור הבנת האתגרים אותם הזכרנו ומתוך תקווה לאווירת לימוד והתקדמות חיובית מתוך ענווה הנושבת ממהלך זה, עליה להקצות חלק מזמנה ומרצה לטובת הדרכת ואימון יחידות הצבא "הרגילות" וזאת על מנת לאמץ במהירות את הידע הרוחבי שנרכש ולהטמיע בהן את החידושים והכשירויות הנדרשות בשדה הקרב המשתנה, כך תשתפר ותתחדד מסת הלחימה הקריטית של צה"ל באופן יעיל ומהיר אל מול האתגרים והבעיות החדשות באמצעות מדריכים מקצוענים מן היחידות המיוחדות. הד לתפיסה זו ניתן למצוא בהדרכות שמעבירים גורמי הדרכה מקצועיים מן הכוחות המיוחדים האמריקנים לעמיתיהם בזרועות הצבא והחוק של ארה"ב, כמו גם אצל צבאות זרים ברחבי העולם.

יחידת רימון באימון ברמת הגולן.

יחידת רימון באימון ברמת הגולן.

כך ניתן אולי להמשיל את היחידות המיוחדות ל"משושים" של הצבא כולו: המודולריות והגמישות ההפעלתית שלהן, היצירתיות והחושים הטובים בשטח – מאפשרות להן להיות הראשונות ה"חשות" מה קורה ולאחר מכן להוביל ולסגל במהירות את שאר הצבא לשינויים הבלתי נמנעים שעליו לעבור. מחד יקנו היחידות המיוחדות ידע רלוונטי להשבחת יכולות חיל הרגלים כולו, מאידך יוסיפו לשפר את מוכנותן אל מול הדור הבא של האיומים המתפתחים, או טוב מכך ייזמו דרכי פעולה חדשות. כך, נקבל באמצעים מינימליים יחסית יחידות מיוחדות לומדות ומתחדשות, אשר גם הופכות למחנכות ולמורות דרך בעבור הצבא כולו ומנצלות באופן מירבי את ההשקעה בהן לתועלת הצבא הגדול.

יאיר אנסבכר שירת כלוחם ביחידת מגלן, והינו סטודנט לתואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת ת"א. ספרו "כצל ציפור" אודות חוויותיו מן השירות הצבאי יצא בהוצאת ידיעות ספרים בשנת 2009.

מחשבות בעקבות ההצגה "גורודיש"\ מאת גל פרל

רשומה רגילה

צפייה בהצגה "גורודיש" מראה כי המחזה שכתב הלל מיטלפונקט רלוונטי מתמיד. המלחמה בעזה בקיץ האחרון, כמו גם ההצהרות אודות יכולת חיל האוויר "לפצח כל אתגר", מעידות שעוד לא למדנו כלום, כך מסתבר.

במוצאי שבת צפיתי בהצגה המצוינת "גורודיש" שכתב וביים הלל מטילפונקט. גורודיש עוסקת, כשמה כן היא, באלוף היהיר והקפדן שמואל גונן "גורודיש" (בגילומו המופתי של נתן דטנר), אשר שימש כמפקד חטיבה 7 במלחמת ששת הימים וכאלוף פיקוד הדרום במלחמת יום הכיפורים. דמותו במחזה מהווה משל למדינה כולה ולליקוי המאורות בו לקתה בתקופה שבין שתי המלחמות. שש שנים שבהם זכתה הצמרת הצבאית-מדינית להאדרה והערצה שטרם היתה כמוה. בעוד שנשיא מצרים, סאדאת, שאף לשינוי הסטטוס הביטחוני-מדיני בסיני והצהיר בגלוי ששמירה על המצב הקיים תביא לפרוץ מלחמה, בישראל היו משוכנעים ש"מעולם לא היה מצבנו טוב יותר."

האלוף שמואל גונן "גורודיש".

האלוף שמואל גונן "גורודיש", (מקור: ויקיפדיה).

ברגע השיא של המחזה טוען אפשטיין (אותו מגלם אלון דהן), חברו\ פקודו של גורודיש, כי הכמיהה המוצהרת לשלום של מדינת ישראל היא אשליה. לממשלתה של גולדה, למעשה, לא היתה שום כוונה לחתור באמת להסדר מדיני עם ארצות ערב. ישנן בחירות באופק ולממשלה לא היתה שום כוונה להיענות ליוזמת רוג'רס. אמת, סאדאת לא התכוון בשנים שקדמו למלחמה להגיע להסדר שלום מלא ומוסדר שעליו חתם בסופו של דבר בשנת 1979. יכולה, תאורטית, ממשלה להחליט כי ההסדר המוצע לה אינו מקובל עליה וכי התועלת שניתן להפיק ממנו נמוכה. אולם אז חובתה להתכונן למלחמה שתפרוץ, שכן זהו פירושה היחיד של דחיית יוזמות אלו. אי-מוכנותו של צה"ל למלחמה והחשיבה כי מדובר ב"יום השביעי של מלחמת ששת הימים" הוא הכישלון האמיתי של המלחמה הרבה יותר מכל כשל מודיעיני.

הדברים הללו מהדהדים כשחושבים על המלחמה בעזה בקיץ האחרון. בשנה שקדמה למבצע מצא עצמו החמאס דחוק לפינה. צבא מצרים בפקודת א-סיסי סגר את המנהרות לרצועת עזה – עורק ההספקה הראשי לרצועה. המחנק הכלכלי שבו מצא את עצמו החמאס בשל אובדן הרווחים ממסים על הברחות לצד המחסור באמצעי לחימה מוברחים הביא אותו לכלל יאוש.

כאשר נכשל ההסכם עם הרשות הפלסטינית, בו תלו את יהבם, טיפחו בחמאס את האופציה הצבאית מתוך הבנה שרק כך יוכל לשקם עצמו. לא באמצעות ניצחון אלא בשל יוזמות שיקום הרצועה שלאחרי המלחמה. גם כאן יכולה ממשלת ישראל להחליט שבאינטרס שלה להחליש עד מאוד את החמאס ולחזק את שיתוף הפעולה עם מצרים. אולם אז היא מחויבת להכין את צה"ל ואת המדינה כולה למלחמה שבפתח. היעדר תכנית הנדסית מוגדרת לטיפול במנהרות, הזנחת מוכנות כוחות היבשה, הטיפול באוכלוסיית עוטף עזה ועוד מעידים על כך שצה"ל נגרר למלחמה שניתן היה להיערך אליה טוב יותר.

מערכת טילי S-300 שרוסיה הסכימה לספק לאיראן.

מערכת טילי S-300 שרוסיה הסכימה לספק לאיראן, (מקור: ויקיפדיה).

לאחר מכן הצהיר הצבא שמדובר בניצחון צבאי. על המהלך המדיני המשלים, המתחייב למעשה מכל פעולה צבאית, אין על מה לדבר. אין בכך בכדי להפתיע, הן כך היה תמיד. גם המקהלה האחידה שמשמיעה הצמרת הביטחונית הישראלית בנוגע לסוגיית טילי ה-S-300 יש בה בכדי להדאיג. רוסיה עשויה לספק מערכות נ"מ מתקדמות לאיראן והתשובה הציונית ההולמת היא – "אין מה לדאוג." תסמכו על חיל האוויר ויהיה בסדר. יתכן ואכן כך הם הדברים. אבל לא ניתן להימנע מלהיזכר באמירות דומות אודות יכולתו של החיל הכחול ערב 1973 אל מול הנ"מ הרוסי שניתן למצרים וסוריה. למרות גילויי גבורה עילאיים קבע בסוף המלחמה ההיא עזר ויצמן כי הטיל כופף את כנף המטוס.

באחרונה פורסם כי הרמטכ"ל, גדי איזנקוט קיים מעין "תרבות יום א'" לפורום המטה הכללי במסגרתו צפו כולם בהצגה. בטרם ההצגה גם נערך עבורם דיון בהשתתפות המחזאי מיטלפונקט (שכמו הרמטכ"ל הוא יוצא חטיבת גולני), ההיסטוריון יעקב חסדאי, שלחם במלחמה כמפקד גדוד צנחנים במילואים, ותא"ל אשר לוי, ראש המטה של אלוף פיקוד הדרום "גורודיש" במלחמה. טוב עשה הרמטכ"ל שחייב את המטכ"ל לצפות בהצגה. למרות שחשוב שמפקדי צה"ל גרסת 2015 יהיו מפקדים בטוחים ביכולתם המכירים היטב את המקצוע הצבאי, ראוי שהשאלות שמעלה המחזה יהדהדו במוחם כשהם מקבלים החלטות.

שפכו תחמושת\ מאת גל פרל

רשומה רגילה

מן הפרטים שפורסמו אודות הקרב ברפיח ב"צוק איתן" עולה תמונה מטרידה של הפעלת אש מוגזמת, פראית ולא מידתית. אבל חמור מכך, עולה ממנה תמונה של צבא לא מקצועי.

IDF_Paratroopers_Operate_Within_Gaza

מח"ט גבעתי, עופר וינטר עם כוחות הצנחנים בעזה במבצע "צוק איתן".

פרטי התחקיר שנחשפו באחרונה אודות הקרב שניהלה חטיבת גבעתי ברפיח במהלך "צוק איתן", מלמדים כי כוחות צה"ל, כפי שנהוג לכנות זאת בסלנג הצבאי, "שפכו תחמושת". זאת בעקבות התקלות בפאתי רפיח בה נהרגו בניה שראל, מפקד הסיירת, וחייל נוסף ונחטפה גופת סגן הדר גולדין. חטיבת גבעתי, בפיקוד אל"מ עופר וינטר, הפעילה "נוהל חניבעל" אגרסיבי על-מנת לסכל את החטיפה. אף שוינטר זכה לשבחים על האופן בו קרא נכונה את תמונת המצב בקרב, הוטחה בו גם ביקורת קשה על האש המסיבית שהורה להפעיל.

Artillery_Corps_in_Gaza_(14550733300)a

תותחנים יורים על רצועת עזה ב"צוק איתן".

עתה מתברר היקף האש שהפעילו כוחות צה"ל בקרב. בין היתר נורו כ-800 פגזי ארטילריה נפיצים, בעיקר לעבר מרחב הקרב ברפיח, כמו גם אש מסייעת מצד כלי טיס שתקפו 19 מטרות חשודות. בנוסף נורו 260 פגזי מרגמה ו-800 פגזים מתותחי מסוקי קרב שסיפקו סיוע קרוב לכוחות. במצטבר מדובר ב-2,000 טילים, פצצות ופגזים בקירוב, אשר נורו על-ידי כוחות צה"ל באותו בוקר במטרה לבלום את חוטפיו של גולדין.

כשמדברים על סיוע ארטילרי נזכרים בדרך כלל בקרב סולטאן יעקוב, מהקשים בקרבות מלחמת של"ג. בקרב הופעלה אש ארטילרית לטובת גדוד הטנקים שכותר על-ידי כוחות שריון סורים עדיפים. הסיוע הארטילרי כלל קרוב למאתיים קנים שבמשך 20 דקות יצרו "ארגז אש" באורך כ-4 קילומטרים וירו כ-8,000 פגזים. כשעוברים על המספרים, אי אפשר שלא לתהות מדוע כרבע מכמות זו הופעלה בשכונה אזרחית בעזה כנגד מספר זעום יחסית של פעילי חמאס.

רק לשם השוואה שווה לבחון את מהלך הפתיחה של התמרון הקרקעי במבצע "עופרת יצוקה". לטובת התמרון נורתה אש סיוע ארטילרית בסך כ-1,500 פגזים, שליש מהם בגזרת חטיבת גבעתי, במשך כ-18 שעות. כשמסתכלים על המספרים הללו נראית הפעלת האש ברפיח כלא מקצועית, ואפילו מוגזמת.

אש ועוד אש

בראיון ל"וואלה!" ציין אחד המג"דים בגבעתי כי כמפקד הוא אחראי הן על ביצוע המשימה, הן על ביטחון אנשיו והן על ביטחונם של חפים מפשע במרחב בו הוא פועל. בקרב ברפיח הוצבו במשוואה, זה מול זה, ביטחון כוחות צה"ל ושלום התושבים בעזה. במצב כזה לא קשה לשער את מי בחרו בצה"ל לסכן, ובצדק. אולם לאחר מעשה נראה, כי צה"ל ביקש להרגיע את מצפונו. בעוד שההערכות לגבי מספר הנפגעים ברפיח נעו בין 130 ל-150 הרוגים, מרביתם אזרחים, התחקיר הצבאי קבע, כי נהרגו רק 41 בני אדם כתוצאה מהפעלת האש. 12 מהם הוכרזו כפעילי חמאס, 13 הוכרו כ"בלתי מעורבים" (יופמיזם צבאי להגדרת חפים מפשע) והשאר, 26 בני אדם, נותרו תחת ההגדרה העמומה "בגיל לחימה". משמע, הם יכולים להיות מחבלים וייתכן גם כי אינם כאלה. כך או כך, צה"ל ישן בשקט.

המנהרה ששימשה לחטיפת הדר גולדין ברפיח.

המנהרה ששימשה לחטיפת הדר גולדין ברפיח.

אמת, אירוע חטיפת חייל (במיוחד כאשר ישנו סיכוי אמיתי לחלץ את החטוף בחיים) הוא מורכב, מלחיץ והכוחות בו מנהלים מרדף "חם", מתוך שאיפה להשיב את החטוף חי ושלם. המבקרים את תפקוד הכוחות תחת "אורות הפלורסנט" (כפי שמכנים זאת באחד מהגופים הביטחוניים), תמיד יודעים לומר בדיעבד מה היה נכון לעשות. אין בדברים כוונה לזלזל או להפחית מאומץ לבם של המפקדים והלוחמים שעשו, באמת, כמיטב יכולתם. אולם במבט מן הצד, נראה כי הכוחות הפעילו שיקול דעת מוטעה וירו אש, בהיעדר פרשנות אחרת, כמו כדי להעניש את רפיח ותושביה על שהפרו את הפסקת האש.

האם יכולת הלחימה של צה"ל טובה כבעבר?

האירוע מצביע גם על עניין נוסף. צה"ל פעל ב"צוק איתן" בצורה שבלונית, דורסנית, הנשענת בעיקר על הפעלת כוח אש ועוד אש. מכל היתרונות ברשות צה"ל, הוא בחר להפעיל בעזה דווקא את יתרונותיו הכמותיים. זאת במקום מהלכים יצירתיים מתוחכמים מן הסוג שהקנו לצה"ל את שמו הטוב דוגמת מבצע "מוקד", קרב אום-כתף ומבצע "אבירי לב". בלחימה באינתיפאדה השנייה למשל, הצטייר צה"ל כצבא שמפקדיו חושבים מחוץ לקופסה, כאשר נמנעה חטיבת הצנחנים מלנוע ברחובות שכם, חשופה למארבים ומטענים. במקום זאת התקדמה החטיבה מבית לבית, מוגנת מפני אש צלפים, תוך שלוחמיה שוברים קירות ומייצרים פתחי מעבר בין הבתים. לעומת זאת במלחמת לבנון השנייה, במבצע "עופרת יצוקה" וגם לאחרונה במבצע "צוק איתן", פעל צה"ל כצבא כבד, איטי ובמידה רבה חסר מעוף.

עפר שלח

חבר הכנסת עפר שלח, תהה האם יכולת הלחימה של צה"ל טובה כשהיתה.

בכנס שנערך זמן קצר לאחר "צוק איתן" אמר חבר הכנסת עפר שלח, כי עצם המחשבה שצה"ל אינו "כל כך טוב כמו שאנחנו חושבים היא מחשבה שמפחידה אותנו במקום כל כך עמוק, שאנחנו מעדיפים להדחיק אותה." בראיון מאוחר יותר מנה שלח, בעברו מ"פ צנחנים במילואים שלחם ונפצע במלחמת לבנון, את כשלי "צוק איתן" ובהם התמשכות המבצע, היעדר תכנית סדורה להתמודדות עם איום המנהרות ומותם של חלק לא מבוטל מן החללים בשטחי הכינוס או כתוצאה מחדירות מחבלים לשטח ישראל. כל אלו יש בהם בכדי להעיד על רמת תכנון וביצוע לקויות. צה"ל, קבע שלח, לא הכין את עצמו כראוי לסבב הלחימה שהתרחש בעזה בקיץ האחרון. יתרה מזו, לצה"ל אין, אליבא דשלח, דוקטרינה מלאה ומתאימה להתמודדות עם ארגוני טרור היברידיים.

הקרב ברפיח, כמדגם מייצג ל"צוק איתן" כולו, מעלה שאלה קשה – האם צה"ל הוא עדיין אותו כוח לוחם המציג רמת לחימה גבוהה, או שמא יתרונו היחסי בשדה הקרב, יתרון של כמות ולא של איכות, הוא המביא להישגיו?

סוף מסלול | מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

ב-16 לחודש מסיים הרמטכ"ל, בני גנץ, ארבע שנות כהונה בעין הסערה. גנץ נדרש להתאים את צה"ל לשינויים החל ב"אביב הערבי" וכלה במלחמת האזרחים בסוריה. זירת המערכה העיקרית היתה עזה, אך גם אין-ספור מבצעים מיוחדים ביעדים רחוקים וקרובים. לאחר כהונה סוערת במיוחד, מסיים גנץ תפקיד בלי לכלוך "בני-חותא".

בפברואר 2011 מונה בני גנץ לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, לאחר שנפסל מינויו של יואב גלנט לתפקיד. מי שעליו אמרו, עוד כשהיה מג"ד 890, שהוא מקפיד לעבור מבוץ לאלגנט כמה שיותר מהר, צלח את רוב האתגרים בהצלחה בלי כתמים, בלי לכלוך ובלי רשעות.

מנהיגות שקטה

אמת, רמטכ"ל הוא מי שמופקד במדינת ישראל על ספינה שנאבקת תמיד במים סוערים מאוד, אולם נראה כי הכהונה של גנץ כקברניט היתה רצופה ענני סערה. הוא הגיע לתפקיד כמי שהיה ותיק האלופים במטכ"ל של אשכנזי, שמילא כבר חמישה תפקידים בדרגת אלוף מכל סוג אפשרי. כבר בראשית כהונתו נדרש לטפל בסוגיית תפילת ה"יזכור" ואישר להשיבה לנוסח הממלכתי המוכר והמקובל. גנץ הקפיד על הקו הממלכתי גם בסוגיית שירת הנשים בצה"ל. דוגמה לסגנון הפיקוד של גנץ, שאפיין את כל כהונתו, היא התנהלותו לאחר הפיגוע בכביש 12. הוא לא התלהם, לא מיהר להדיח איש ושידר כי גם מפקדים עשויים לשגות ויש ללמוד מכך.

המטה הכללי תחת גנץ היה שונה בתכלית מזה שהנהיגו רמטכ"לים קודמים ובהם מופז ואשכנזי. כמפקד, נמנע גנץ מתרגילי מנהיגות וכוחנות. גישתו, מאז ימיו כלוחם ומפקד בצנחנים, היתה יותר משתפת, סבלנית ומקבלת. מנגד, הוכיח הרמטכ"ל יכולת החלטה גם כאשר נדרש הצבא לקיצוץ עמוק ביחידות ובאמצעים, ולא פחות חשוב מכך, כאשר סוגיות מבצעיות עמדו על הפרק.

רפורמה וקיצוץ תקציבי

גנץ בתרגיל של חטיבת צנחנים מובחרת במילואים בצאלים, מהבודדות שלא נפגעו מן הקיצוץ התקציבי.

גנץ בתרגיל של חטיבת צנחנים מובחרת במילואים בצאלים, מהבודדות שלא נפגעו מן הקיצוץ התקציבי, (מקור: ויקיפדיה).

כתוצאה מן המחאה החברתית נדרש גנץ להתמודד עם קיצוץ משמעותי בתקציב הביטחון. בשל כך בוצעה רפורמה משמעותית בצבא בכדי להתאימו לאתגרי העתיד. בין היתר, נסגרו יחידות שריון וטייסות והוקמה אוגדה מרחבית חדשה בגולן, במקום אוגדה 36, שהפכה לאוגדה רב-זירתית. שני תחומים נוספים בהם חל שינוי משמעותי הם מערך סוללות כיפת ברזל, עשר במספר, שהפכו למרכיב קריטי בהגנה והקמת מפקדת העומק, אשר אמונה על מבצעים מיוחדים.

אולם לצד השבחים על היצירתיות והנכונות "לחתוך בבשר החי" ולבצע שינוי, היו מי שהזהירו ובהם תא"ל במיל' צ'יקו תמיר, מכך שצה"ל סומך ידיו יותר ויותר על המודיעין המדויק והפעלת אש מנגד מן האוויר, היבשה והים, תוך הזנחת היחידות המתמרנות. כתוצאה מן הקיצוץ אכן בוטלו אימונים רבים, בעיקר במערך המילואים וכשירות צבא היבשה נפגעה, אם כי לא באופן אנוש. היעדר אימונים מאט את המעבר משגרה לחירום ביחידות וגורם, בשורה התחתונה, לנפגעים. בשל כך נמנע הצבא מלהפעיל מסגרות מילואים במלחמה בקיץ האחרון.

מזרח תיכון חדאע"ש

במהלך כהונתו נדרש צה"ל להתמודד עם הטלטלה האזורית המכונה "האביב הערבי" וקריסת הסדר הקיים. ממלחמת האזרחים בסוריה ועד עזה השתנו האיומים הישנים. לא עוד צבאות סדירים כאיום העיקרי וארגוני טרור וגרילה כהערת שוליים המכונה בט"ש. אל מול צה"ל ניצבים ארגונים היברידים, המשלבים בין מרכיבים של צבא סדיר לטרור וגרילה. בשל כך ביצע צה"ל, בהובלת גנץ, מספר חסר תקדים של מבצעים מיוחדים, גלויים וחשאיים, המכונים המערכה שבין המלחמות (מב"מ). זאת במאמץ לדחות את בוא המערכה הבאה, למנוע התעצמות של ארגונים דוגמת חזבאללה וחמאס ולשפר את מצב הפתיחה של צה"ל מולם, באם תפרוץ. ההסלמה-זוטא שאירעה לאחרונה בגבול הצפון שימשה תזכורת לכך שהעימות הבא עם חזבאללה עשוי להתרחש בקרוב.

באיו"ש, זירה בה שירת כמפקד האוגדה בתחילת האינתיפאדה השנייה, המצב הוא על סף רתיחה. מבצע "שובו אחים" שקדם למלחמה בעזה, סדרת הפיגועים בשטחים ובירושלים והיעדר אופק מדיני נראה לעין בין הרשות הפלסטינית לישראל, הביאו את השטחים למצב שבו ניתן לדמותם לכדי חבית אבק שריפה. רק חסר נַפָּץ. גנץ נתן דעתו לכך כל העת ואין זה מקרה שבנאומו בכנס לזכר מפקדו בצנחנים, אמנון ליפקין-שחק, הדגיש את חשיבות הנושא הפלסטיני ואת הצורך לחדש את המשא ומתן המדיני.

עוד מעט זה עזה

רצועת עזה היתה זירת המערכה העיקרית של כהונתו. במבצע "עמוד ענן" ניהל מערכה קצרה, מדויקת ואפקטיבית שהתבססה על אפקט "מכת פתיחה" משתק. גנץ היה האיש שהתעקש לפגוע ברמטכ"ל החמאס, ג'עברי, בראשית המבצע. למרות ההבנות שהושגו בסיומו, היה ברור שמדובר בקדימון למערכה ארוכה בהרבה. המלחמה בקיץ 2014, אף שלקראת תום הקדנציה, היתה המופע העיקרי שלו כרמטכ"ל.

IDF_Paratroopers_Operate_Within_Gaza_(14538982609)

חשיפת מנהרה בעזה בידי כוחות צנחנים ב"צוק איתן", (מקור: ויקיפדיה).

גנץ, אף שנתפס לעתים, בטעות, כ"חלבי", לא נגרר להרפתקאות מסוכנות שאין איש יודע מה בסופן, אך גם לא היסס להפעיל כוח ועוד כוח כאשר נדרש. בתום הקרב בשג'אעיה קבע כי צה"ל פעל "בצורה הכי מבוקרת שאנחנו יכולים, אבל אין לנו שום כוונה לוותר על הנחישות שלנו ואין לנו שום כוונה לא לעמוד במשימות שלנו."

מלחמת "צוק איתן", כבר נכתב כאן בעבר, נוהלה טוב בהרבה ממלחמת לבנון השנייה. לא מעט בזכות הרמטכ"ל גנץ. בניגוד לכל אותם מתלהמים שמיהרו לקרוא למיטוט החמאס, פעל גנץ בשילוב של לוחמנות ושיקול דעת. אמנם, בריבוי הצל"שים שלאחריה יש טעם לפגם, אך הדבר אינו גורע מכך שהרמטכ"ל פיקד על הצבא בלחימה מורכבת שבסופה הושמדו מנהרות לחימה, מפקדות ותשתיות חמאס ונפגעו מחבלים רבים.

זה שהולך וזה שבא

גנץ ומחליפו, איזנקוט.

גנץ ומחליפו, איזנקוט, (צילום: דו"צ).

מחליפו של גנץ, האלוף גדי איזנקוט, יוצא חטיבת גולני, הוא סוס קרבות ותיק לא פחות. כמו גנץ, גם עבורו היו שנות הלחימה בלבנון החוויה המעצבת של שירותו. שם איבד רבים מחבריו הטובים, בהם ארז גרשטיין, ושם צמח במסלול הפיקוד. בכהונתו כמח"ט גולני, הרגו לוחמי החטיבה כ-40 מחבלי חזבאללה. מימיו כמזכיר הצבאי של שר הביטחון וראש הממשלה, עבור באוגדת איו"ש באינתיפאדה השנייה, באגף המבצעים במלחמת לבנון השנייה ובפיקוד הצפון שלאחריה, למד איזנקוט היטב את מגבלות הכוח.

הצבא שמותיר לו גנץ מבין היטב את מפת האיומים החדשה במזה"ת ומחזיק במתווה מוסדר להתמודדות מולם, מתווה שבגיבושו לקח איזנקוט חלק. כמו קודמו, מבין איזנקוט שלמלחמה יוצאים רק כשמוכרחים ואז יש למהר להביא את ההישגים ולחתור למתווה סיום. זאת לצד הידיעה, שנרכשה בלבנון ובשטחים, כי לא תמיד אפשר לגמור בזמן ויש להיות מוכן להסתבכות אפשרית. כמי שבקי היטב בחולשות ובחוזקות צה"ל, כפי שמעטים בקיאים, מביא איתו איזנקוט ניסיון, ראייה אסטרטגית רחבה וכן יושרה, צניעות ומחויבות ללא פשרות לביטחון המדינה. האיש הנכון.

יד יציבה על ההגה

גנץ, שמונה לתפקיד ברגע האחרון ממש, נכנס לתפקידו כשהוא מבין שהמשימה העיקרית שלו היא לאחוז בהגה ביד יציבה, נוכח האופן שבו סיים קודמו והשינוי האזורי. במבט ציפור על הקדנציה שהוא משלים, ניתן לומר שאכן הצליח בכך. בסופו של יום, גנץ נותר נאמן לכינוי שהדביק לו קצין האג"ם שלו, איתי וירוב, בימים בהם שימש כמח"ט הצנחנים, "בני-חותא". שילוב של מתינות, הגינות ועוצמה.

משחקים באש\ מאת גל פרל

רשומה רגילה

 החזבאללה הוכיח בתקרית האחרונה יכולת מבצעית גבוהה והבנה אסטרטגית טובה למצב בו נתונה כעת ישראל, ואיפשר לה "נקודת יציאה" מסבב האלימות הנוכחי. מנגד, מלחמות כבר לא קורות בחורף. הקיץ הקרוב עשוי להיות חם מן הרגיל. 

טיל קורנט, מן הסוג אותו ירה חזבאללה על השיירה. לטיל דיוק וחדירות שריון גבוהים.

טיל קורנט, מן הסוג אותו ירה חזבאללה על השיירה. לטיל דיוק וחדירות שריון גבוהים.

ארגון חזבאללה הוכיח שוב ביום רביעי, את יכולתו לזהות תורפות במערך ההגנה הישראלי ולפגוע בהן פגיעה מדויקת. החוליה שפגעה בשיירת רכבי צה"ל עשתה זאת ממרחק של 4-5 קילומטרים באמצעות טיל נ"ט חדיש ובעל חדירות גבוהה מאוד. מבחינה מקצועית יחידות הנ"ט המובחרות של צה"ל היו גאות מאוד בביצוע כזה (מן הסוג שאכן הפגינו לא פעם בשנות השהייה בלבנון). לצד זה, ירה הארגון מספר פצצות מרגמה על מוצבי צה"ל בהר דב. מצידם, יכולים אנשי חזבאללה יכולים לטפוח לעצמם על השכם, שהרי הסבו פגיעה קשה לכוח צה"ל – 7 פצועים ושני הרוגים, בהם מפקד פלוגה בגבעתי.

טנדר האיסוזו D-MAX שנפגע מטילי חזבאללה.

טנדר האיסוזו D-MAX שנפגע מטילי חזבאללה.

מצד אחד, גבה חזבאללה מחיר בעקבות הרג אנשיו שבוע וחצי קודם לכן ברמת הגולן. מצד שני, לא פגעו באזרחים והארגון הוכיח שיקול דעת כשמיד לאחר המהלומה המדויקת פסק מירי. יתרה מזאת, הודעתו המהירה של דובר צה"ל כי אין חשש לחטיפת חייל, אינה מלמדת על ניסיון חטיפה שכשל. דומה כי חזבאללה נמנע באופן מושכל מלבצע פעולה שהביאה בעבר לפתיחת מערכה צבאית מלאה (כך אירע לאחר חטיפת גלעד שליט בעזה וכמובן במלחמת לבנון השנייה).

דגל ארגון חזבאללה

דגל ארגון חזבאללה

אף כי הצער על ההרוגים והפצועים גדול, ראוי שישראל תחשוב היטב מהו אופן התגובה הרצוי לה בעת הזו, כארבעה חודשים לאחר מבצע צבאי בן 50 יום ברצועת עזה ובטרם בחירות כלליות. ביכולתה של ישראל להכיל את התקרית ולא לחוש מחויבת לפעול באופן גלוי ואגרסיבי, בכדי להפגין את כוחה ולשמר את ההרתעה שביססה בצפון. למעשה, חזבאללה יצר לישראל "נקודת יציאה" מסבב האלימות הנוכחי, מבלי להיגרר להסלמה. הדבר מעיד על חשיבה אסטרטגית מתוחכמת והבנה טובה מאוד את טיב היריב הישראלי, את מצבו הבינלאומי שלאחר "צוק איתן" וחזיתו הפנימית נוכח הבחירות שבפתח.

באחרונה נכתב כאן, כי המערכה שבין המלחמות אותה מנהלת ישראל אל מול חזבאללה וסוריה בצפון, תוך שמירה על מרחב ההכחשה, הינה למעשה "משחק באש". אף שיש  למנוע את התעצמות גורמי הטרור באמצעי לחימה חדישים ו"מפרי איזון" (ביטוי טוב בהרבה מקודמו "שוברי שוויון" המגוחך, שהרי אין באמת שוויון אפשרי בין הצבא החזק במזה"ת וארגון טרור כלשהו, משודרג ככל שיהיה) חשוב להבין כי הדבר רק דוחה את העימות ומספק לו חומרי בערה עתידיים.

האירוע מזכיר את אירועי "הר וגיא" כחצי שנה לפני מלחמת לבנון השנייה, במהלכם סוכל, בזכות תושיית כוח צנחנים, ניסיון של חזבאללה לחטוף חיילי צה"ל. האירוע היווה קדימון לקיץ 2006. כאז, כן עתה, התבצעו בסמוך לאירוע חילופי גברי בצמרת הביטחונית של צה"ל ובממשלה, תקופת חולשה והיעדר ניסיון שחזבאללה עשוי לנצל לטובתו.

מטוס קרב מסוג F-15 בשירות טייסת 69 בחיל האוויר,

מטוס קרב מסוג F-15 בשירות טייסת 69 בחיל האוויר, יתכו ולקח חלק בתקיפות חשאיות בסוריה.

עוד יצוין, כי בשנה וחצי האחרונות חל פיחות מהותי בהרתעה שהושגה במלחמת לבנון השנייה. הרתעה שתוחזקה באמצעות אותה יד נעלמה שפגעה הן בכור הסורי בדיר א-זור והן בעימאד מורנייה ובגנרל מוחמד סולימאן בסוריה. אף שהפך מחויב למלחמת האזרחים הסורית בה ספג נפגעים רבים, הפך חזבאללה לנועז יותר. הארגון בחר להגיב בתחכום ובמידה פרופורציונלית על פגיעות שספג בתקיפות אוויריות עלומות, עליהן לא לקח אף גורם אחריות, במסגרת מרחב ההכחשה בו פועלת ישראל במטרה למנוע העברת אמצעי לחימה מתקדמים.

בסימולציה שנערכה לאחרונה במכון למחקרי ביטחון לאומי, התגבשה הערכה כי לשני הצדדים רצון לפעול מתחת לסף המלחמה הגלויה ולהימנע מעימות הדומה באופיו למבצע "צוק איתן" ולמלחמת לבנון השנייה. להערכה זו יש על מה להתבסס, במיוחד לאור האופן בו בוצעה הפעולה האחרונה של חזבאללה. יחד עם זאת, האפשרות כי תתרחש מיסקלקולציה בניהול האירועים, סבירה לא פחות. בתקרית הנוכחית, למשל, החטיא טיל שירתה חוליית חזבאללה ופגע בבית בכפר רג'ר ופגז תועה שירה צה"ל, הרג בשוגג חייל בכוח האו"ם. לא היה חסר הרבה ששני הצדדים יפגעו, שלא במתכוון, במטרות אחרות שבהן ריכוז אזרחים גדול ויסלימו את האירוע לכדי עימות רחב היקף. מלחמות, כמאמר השיר, "כבר לא קורות בחורף". על כן, ניכר כי הקיץ הקרוב יהיה מתוח במיוחד.