גם העורף האזרחי וגם בסיסי הצבא אינם מוכנים כראוי למערכה הבאה | מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

תמונות מטוסי הקרב של חיל האוויר בהאנגרים המוצפים מעידות שלא רק העורף הישראלי אלא גם בסיסי צה"ל, מוכנים פחות מהדרוש למערכה הבאה.

זה כבר הפך לשיר מוכר. זמן קצר לאחר אירוע קשה, בין שיהיה זה בשריפה בכרמל, קריסת החניון תת-קרקעי ברמת החייל ועתה ההצפות ברחבי הארץ, עולה השאלה האם ישראל ערוכה כנדרש לטיפול בעורף בשעת חירום קיצונית, בדגש על מלחמה. התשובה, שחוזרת שוב ושוב, היא שכנראה הרבה פחות מכפי הנדרש. 

הציבור בישראל כבר התרגל לתמונות של חיילים מפיקוד העורף מסייעים ללוחמי אש (כבאים), מפנים הריסות ממבנים שקרסו וגבות לא הורמו כשלוחמים מחטיבת הקומנדו, אחת החטיבות המעולות בצה"ל, סייעו לפנות בית-ספר בנהריה המוצפת. 

מנגד, סביר שהציבור חושב בטעות שהתשתיות הצבאיות ערוכות טוב בהרבה מאלו האזרחיות למערכה הבאה. תמונות מטוסי הקרב בהאנגרים שהוצפו במי הגשמים בבסיס חצור, עשויות לשנות את דעתו.

האויב מדלג מעל החזית היישר לעורף

במלחמה הבאה יהיה העורף חזית מרכזית, בזה אין ספק. ב-2012 סיפר הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, בכנס במכון למחקרי ביטחון לאומי, כי כשהיה קצין צעיר בחטיבת גולני, המלחמה היתה שונה. קו המגע עם האויב, החזית, היה ברור.

אשכנזי ציין בדבריו את הקושי שעמו התמודד צה"ל לחשוף את מערכי האויב, בלב השטח האורבני, בטרם מבצע "עופרת יצוקה" בעזה ב-2008, ואת הצורך לפתח "יכולת מאוד גבוהה של פגיעה, עם מהלומות מדויקות מהאוויר ומהיבשה".

בראשית המבצע הפעיל צה"ל מהלומת אש עוצמתית, ומיד לאחריו תמרון יבשתי מוגבל מאוד (אף שמוצלח) בלב רצועת עזה. "עופרת יצוקה" נמשך כשלושה שבועות, ואשכנזי עמד על כך שמאז, הצורך להכריע מהר את האויב, "רק מחריף. בגלל שבעצם הרבה מהמלחמה מתחוללת בעורף הישראלי".

כפי שציין אשכנזי בהרצאתו, החל משנת 2000 פחת האיום מצד צבאות סדירים על ישראל, אך התגבר האיום מצד ארגונים היברידיים, דוגמת חזבאללה וחמאס, המשלבים בין מרכיבי טרור, גרילה וצבא. יתרה מכך גם שדה הקרב אינו מוגדר כבעבר. אף שהסכנה שכוחות גדולים יפלשו לישראל ויכבשו חלקים ממנה היא בבחינת איום כמעט אנכרוניסטי, הרי שניכר כי האויב הפנים את הכלל שקבע בן-גוריון, כי במלחמה על צה"ל להעביר את המלחמה מהר ככל שניתן לשטח האויב. 

בעימותי ההווה והעתיד, בעת שצה"ל פועל בחזית ובעומק שטח לבנון או עזה, אמר אז אשכנזי, "כל מיני חפצים עפים לך מעל הראש" לעבר מרכזי האוכלוסייה בישראל. החפצים אליהם כיוון הם הטילים והרקטות שברשות חמאס וחזבאללה.

חמאס וחזבאללה למדו מבן גוריון

כמעט עשור שעבר מאז ההרצאה ההיא, ואויביה של ישראל כבר לא מסתפקים בהעפת חפצים לעבר עורף ישראל, וארסנל הרקטות שברשותם גדל משמעותית. גם הטווח, הקטלניות והדיוק השתפרו, אף שבהערכת אמ"ן השנתית שפורסמה השבוע, נקבע שחזבאללה טרם הגשים את פרויקט הדיוק, יכולת ייצור עצמי שיטתית של טילים מדויקים ארוכי טווח, והחזקת מערך גדול של טילים כאלו. 

לצד הטילים והרקטות שבאמצעותן הוא "ידלג" מעל קו החזית ויפגע במרכזי האוכלוסייה בישראל, הוקמו כוחות מאומנים (נוחב'ה בחמאס ורדואן בחזבאללה) שייעודם לחדור לשטח ישראל מעל ומתחת לקרקע ולבצע פעולות טרור וגרילה ביישובים וכנגד צירי גישה מרכזיים, שישבשו את יכולתו של צה"ל לגייס את אנשיו, לשנע אותם לקו החזית ולתמרן לשטחו.

לאור זאת, תרחיש הפתיחה של העימות הבא צפוי להיות שונה מאוד מזה שעמד בעבר. עם פרוץ המערכה סביר שהארגון ינחית מהלומת פתיחה שבמסגרתה יופעלו בו-זמנית מאמץ אש רחב היקף, הכולל ירי רקטות מדויקות וארוכות טווח, לצד מאמץ התקפי מתמרן באמצעות כוחות קומנדו שייעודם הוא לחדור לישראל ולהשתלט על יישובים ועל מוצבים.

סביר גם שהחזבאללה וחמאס הפנימו את לקחי מבצע "משקל סגולי" (תקיפת חיל האוויר בראשית מלחמת לבנון השנייה, בה הושמדו הטילים ארוכי הטווח של הארגון) ומהלך הפתיחה של מבצע "עמוד ענן", שבמסגרתו הושמדו בתקיפה מהאוויר מחסנים ובורות שיגור שבהם היו רקטות "פג'ר" 5 לטווח של כ- 75 ק"מ. לכן צפוי שבכל חזית, צפונית או דרומית, יפעיל האויב את מערכי השיגור הכבדים שלו בהקדם, מחשש שצה"ל ישמיד אותם עוד לפני שיוכל להשתמש בהם. ההרס שאלה ימיטו על העורף יהיה חמור בהרבה מכפי שאירע בסבבים הקודמים. 

על פיקוד העורף מפקד האלוף תמיר ידעי. כמו כל קודמיו בתפקיד, בוודאי מאז ימי האלוף גרשון יצחק, הוא נציג מובהק של צבא ההתקפה לישראל.

ידעי הוביל לוחמים בגולני למארבים בלבנון (שם, כך סיפר בשעתו, פחד יותר מהמג"ד שלו, ארז גרשטיין, מאשר מהמחבלים שבהם נתקל), את יחידת אגוז לכיבוש המוקטעה ברמאללה ב"חומת מגן" ואת החטיבה החומה כולה במלחמת לבנון השנייה.

בשל חומרת האיום, החליט לאחרונה ידעי לאגד גדודי החי"ר הקל של פיקוד העורף תחת חטיבה אחת. תפקידם של גדודים אלו, כפי שציין מפקד החטיבה, אל"מ (מיל.) ליאור נגר בראיון ל"אתר צה"ל" הוא לסייע בהגנה על היישובים הסמוכים לגבול. "רגע אחד לוחם ידאג למקלט ומזון לאזרחים, וברגע אחריו יסייע בפעולות הנדרשות מול האויב", אמר נגר. 

זהו צעד בכיוון הנכון, ממש כמו פיתוח המערכת מבוססת הלייזר ליירוט רקטות שהושלם לאחרונה, אולם נדרש בדק בית של ממש של תשתיות הצבא במרכזי הגיוס של יחידות המילואים ובבסיסי חיל האוויר. במלחמה הבאה הם יהיו תחת אש, ו"יהיה בסדר" לא יספיק. הדרך לקצר את המערכה הבאה עוברת ביכולת לייצר התקפה יעילה תחת אש, וכמאמר אשכנזי, מהר. 

מפקדת שאמרה אמירה ברורה וחדה

בראיון שפורסם בשבוע שעבר נשאל שר החינוך, הרב רפי פרץ, נשאל בראיון כיצד היה מגיב לו מילדיו היה מגלה נטייה מינית שונה. השר השיב שילדיו "גדלו בצורה טבעית ובריאה", וספג מאז ביקורת קשה. 

הכתב הצבאי של "חדשות 13", אור הלר, פרסם השבוע שאחת המבקרות, אף שעשתה זאת בהתאם למגבלות ולכללים שחלים עליה, היא סא"ל דנה בן עזרא, מפקדת גדוד האיסוף הקרבי 869, שפרסמה דף מפקד(ת) לפקודיה ובו כתבה שבתקופה האחרונה התבטאו גורמים רמי דרג באופן שרמז על נחיתותן של קבוצות בחברה בשל מוצאן או נטייתם המינית.

"אני כמפקדת חשה חובה לפנות אליכם ולומר אמירה ברורה וחדה: השיח המפלג והמסית נגד חלקים בעם הינו בבחינת עשיית זדון במושג 'צבא העם' וביכולתנו להתלכד סביב משימת ההגנה על הארץ", כתבה.

בתפקידה הקודם היתה בן עזרא חלק מצוות ההקמה של גדוד החי"ר הקל "לביאי הבקעה", עליו פיקד סא"ל ניר דופט (שזכור לי משירות משותף בצנחנים), ושימשה כסמג"דית הראשונה שלו. היתה זו הפעם הראשונה שאישה כיהנה בתפקיד זה בגדוד חי"ר בצה"ל, גם אם מדובר בחי"ר קל להגנת גבולות. בראיון ל"אתר צה"ל" הבהירה אז בן עזרא שהיעד שלה הוא פיקוד על גדוד מבצעי. 

בגדוד שעליו היא מפקדת, הדגישה בן עזרא, "משרתים זה לצד זו מיטב הנוער של עם ישראל ללא הבדלי מין, דת, גזע, נטיות מיניות, לאום – יחד אנחנו מבצעים את הקשות שבמשימות".

דף המפקד המדובר, שכבר זכה לגינוי באתר החדשות "0404" המזוהה עם הימין הפוליטי, הוא התבטאות חשובה וערכית של מפקדת בצה"ל, שמבינה שככזו עליה לשמש מצפן ערכי לפקודיה.

נשאלת השאלה מדוע בדרגים שמעליה, בצבא ובמערכת הפוליטית לא נשמעו קולות ברורים מספיק בגנות האמירה ומדוע שר החינוך, שבעברו שימש כרב הצבאי לצה"ל בדרגת תא"ל וכטייס מסוקי יסעור, הרשה לעצמו להתבטא כך.

אבל שאלה חשובה יותר היא מדוע לא כתב את דף המפקד אף מג"ד אחר? במקום לשבח את כותבת המאמר בחרו ב"חדשות 13" לציין את נטייתה המינית (כאילו זה רלוונטי).

מוטב היה לו שאלו מדוע את המאמר לא כתב מג"ד חובש כיפה, בוגר מכינת עלי למשל, באחת מחטיבות החי"ר, או מפקדה של יחידה מובחרת. דף המפקד שכתבה בן עזרא, אף שהוא מעיד טובות עליה, הוא בעיקר תעודת עניות לצבא, על כך שאף מפקד נוסף לא כתב מאמר דומה לו.

(המאמר פורסם במקור באתר "זמן ישראל", בתאריך 16.01.2020)

 

 

 

 

חזית שהיא עורף\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

השבוע התפרסם דו"ח המבקר על (אי) מוכנות העורף לשעת חירום. למרות שההגנה הפכה לחלק אינטגרלי בדוקטרינת צה"ל, בפועל אין חלוקת סמכויות ואחריות ברורה בין הגופים והמשרדים השונים

מבקר המדינה, יוסף שפירא, קבע שמוכנות העורף בחירום לוקה בחסר.

מבקר המדינה שפירא, קבע שמוכנות העורף בחירום לוקה בחסר.

השבוע התפרסם דו"ח מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא, הנוגע למוכנות העורף לשעת חירום. השורה התחתונה כמעט צפויה מראש – ישראל לא ערוכה כנדרש לטיפול בעורף בשעת חירום. מקרה הבוחן שבלב הדו"ח הוא דווקא סופת השלגים בירושלים בחורף 2013, המהווה בעיני המבקר דוגמה מובהקת לחוסר הסדר ואי הבהירות בתחום הסמכויות, האחריות והטיפול בעורף בשעת חירום, ותהה זו בשל אסון טבע, פגעי מזג אוויר או מלחמה.

על פי דו"ח המבקר טרם הוסדרה חקיקה המרכזת את כלל התחומים הרלוונטי לטיפול בעורף בחירום, ובכלל זה את מדרג הסמכויות של משרדי הממשלה והארגונים השונים והעוסקים בנושא. במקרה זה מצא המבקר לנכון להעיר לראש הממשלה נתניהו כי יש "להימנע מעיכובים נוספים בנושא משמעותי זה, המהווה מרכיב חיוני במימוש היכולת הארגונית לטפל בעורף". שלא במפתיע מצא המבקר כי זה זמן רב שמתקיימים פערים במוכנות הארגונים הרלוונטיים לאירועי חירום, וישנה סחבת בטיפול בהם.

דו

דו"ח המבקר לשנת 2015 למוכנות עורף.

על-פי דו"ח המבקר בהחלטת הממשלה מיוני 2014 נקבע כי שר הביטחון יגבש בשיתוף המשרדים הרלוונטיים תכנית עבודה שנתית ורב-שנתית בהקשר למוכנות העורף לחירום, כמו גם הצעה להסדרת סמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון פנים. גם כאן מתנהלת סחבת ביורוקרטית ואלו טרם גובשו והוצגו. לאור הדו"ח קיימים ליקויים ופערים גם במערך הארגוני ובתשתית הנוגעת לטיפול בעורף בחירום. כך למשל טרם הושלמה היערכות מוקד חברת החשמל לשעת חירום וטרם יושמו הנחיות בטיחות אש בקרב רשויות מקומיות הסמוכות ליערות.

משחקים הגנה ולא התקפה

צה"ל, מדגיש המבקר, צופה כי המלחמה הבאה תהיה חזקה מאלו שהתרחשו ב-2006 וב-2014.  תרחיש שפרסם הצבא לפני זמן מה יצא מתוך אותה הנחת מוצא כי לחזבאללה ישנם כמאה אלף רקטות והוא ימתיר כאלף רקטות ביום על מרכזי האוכלוסייה הישראלית. אין מדובר רק ברקטות קצרות טווח כי אם ברקטות בעלות דיוק וטווחים גבוהים.

האלוף יצחק (

האלוף גרשון, שימש כאלוף פיקוד העורף במלחמת לבנון השנייה.

כשפרצה מלחמת לבנון השנייה תהו שרי הממשלה מהי רמת המוכנות של העורף למלחמה והרמטכ"ל חלוץ הבהיר להם כי זהו תחום שבאחריות הצבא. הוא נשאל אם העורף מוכן ואמר שהדברים נלקחים בחשבון. כאשר ביקש אלוף פיקוד העורף, יצחק ("ג'רי") גרשון, קצין קרבי שפיקד על חטיבת הצנחנים ואוגדת איו"ש ב"חומת מגן", משאיות בכדי לחלק אוכל לתושבי הצפון תהה סגן הרמטכ"ל קפלינסקי האם פיקוד העורף עוסק בתחום לא לו, שלא לומר דוחף את האף שלא לצורך. הפיקוד, מיותר לציין, אכן נמנע מלעסוק בכך. כולם ידעו שהעורף יחטוף אבל בפועל צה"ל הוא צבא ההתקפה לישראל ובזה הוא התמקד.

האלוף יאיר גולן, כמפקד פיקוד העורף שיפר את מוכנותו לעימותי העתיד.

האלוף גולן, שיפר את מוכנות הפיקוד לעימותי העתיד.

לאחר המלחמה קבע מבקר המדינה כי הטיפול בעורף היה לקוי ביותר. גרשון ספג ביקורת קשה ונאלץ לפרוש מצה"ל לאחר שלא קודם. במהלך כהונת מחליפו, האלוף יאיר גולן, שכמותו הגיע מהצנחנים, התרחש המבחן הבא בדמות מבצע "עופרת יצוקה". גולן, בניגוד לקודמו ולאור לקחי המלחמה, השקיע רבות בתיאום מול הרשויות המקומיות והאזרחים. ההשקעה הוכיחה את עצמה במבצע, כמו גם מספר החלטות מושכלות שקיבל גולן בנוגע לפתיחה וסגירה של מוסדות חינוך שצמצמו משמעותית את מספר הנפגעים.

אלוף פיקוד העורף הקודם, אייל אייזנברג, יוצא יחידת שלדג וגבעתי שפיקד על אוגדות בלבנון ובעזה, הוביל את הפיקוד בשורת אירועים, בהם הסופה בירושלים, אולם עיקר העשייה היה סבבי הלחימה כנגד החמאס ובהם המלחמה האחרונה בעזה. רגע לפני שפרש מתפקידו פרסם הפיקוד את תרחיש הייחוס שלו לעימות הבא עם חזבאללה בלבנון. בפרסום התרחיש ישנה, ככל הנראה, שאיפה לשפר את תיאום הציפיות בין הפיקוד לאזרחים ולהביא לכך שהציבור ידרוש פחות מן הפיקוד.

אייזנברג פרש לאחרונה מצה"ל לאחר שלא מונה לתפקיד בכיר נוסף במטכ"ל. גם מחליפו, האלוף יואל סטריק, הוא נציג מובהק של הדרג המסתער (במקרה זה מגבעתי) שנשלח לפיקוד היחיד שאנשיו עוברים את הגבול בעיקר במשימות סיוע הומניטרי. אמנם העורף הולך ותופס נפח בפעילות הצבא, ובאחרונה גם הוגדרה ההגנה כרגל הרביעית (לצד הרתעה, התרעה, והכרעה) במסמך דוקטרינת ההפעלה האסטרטגית של צה"ל. אולם הדו"ח של מבקר המדינה מלמד כי בסופו של יום מה שהיה במלחמת לבנון השנייה הוא מה שיהיה. העורף אינו ערוך לתרחיש האיום שהציג אייזנברג ואין גם בעל בית מוגדר שייטפל בו ביום פקודה.

משאיר את העורף מאחור\ מאת גל פרל

רשומה רגילה

בשבוע שעבר פרש מתפקידו אייל אייזנברג, אלוף פיקוד העורף. לא לפני שהפיקוד פרסם תרחיש ייחוס לעימות הבא עם לבנון. עכשיו כבר ברור – העורף הוא החזית החדשה. 

Flickr_-_Israel_Defense_Forces_-_Search_and_Rescue_Unit's_Disaster_Zone_Exercise_(1)

תרגיל חילוץ נפגעים בפקוד העורף.

בשבוע שעבר התקיימו חילופי גברי בפיקוד העורף. יואל סטריק החליף את האלוף אייל אייזנברג הפורש מצה"ל לאחר שלא מונה לתפקיד בכיר נוסף במטכ"ל. רגע לפני שפרש מתפקידו פרסם הפיקוד את תרחיש הייחוס שלו לעימות הבא עם חזבאללה בלבנון. מצד אחד מדובר בצעד חשוב לשיפור תיאום הציפיות בין הצבא לאוכלוסייה האזרחית עליה הוא מגן. מצד שני יש בדברים, כשהם באים מאלוף הפורש מצה"ל, בבחינת זריקת פצצה ובריחה מהחדר.

שחקן התקפי שמשחק הגנה

למרות שבארבע השנים האחרונות שימש כמפקד הפיקוד הכי עורפי של צה"ל, אייזנברג, כמו קודמיו בתפקיד, הוא תוצר מובהק של צבא ההתקפה לישראל. הוא בוגר יחידת שלדג, בה השלים מסלול לוחם, ושירת בה בכל התפקידים ממפקד צוות ועד למפקד היחידה. זה יותר מעשור ששלדג מהווה יצואנית של קצינים בכירים. חלקם, כמו בני גנץ, משה קפלינסקי, גל הירש ורוני נומה, רק עברו בה וחלקם ובהם טל רוסו (הראשון מבוגריה שהגיע למטה הכללי), אייזנברג עצמו, מוני כץ ומיקי אדלשטיין השלימו בה מסלול שירות מלא.

4532_1

אייל אייזנברג בעת שפיקד על אוגדת עזה.

ב-2003 מונה למפקד חטיבת גבעתי ונדרש להיכנס לנעליים הגדולות שהשאיר המפקד הקודם, עימאד פארס, שהעלה את גבעתי לליגת העל של חטיבות החי"ר. אייזנברג היה זה שעליו הוטל לוודא שהחטיבה לא תרד ליגה. הוא פיקד על כוחות החטיבה במבצע "ימי תשובה" וב"אסון הנגמ"שים". המבחן הבא שלו היה במלחמת לבנון השנייה בה פיקד על "עוצבת האש", אוגדת הצנחנים של צה"ל.

כאיש חי"ר וכוחות מיוחדים הוא היה, ככל הנראה, הקצין שקיבל את מירב ההכשרה (הוא עצמו אינו מסכים עם קביעה זו) לתפקיד שמילא במלחמה. בפועל, הכשרה שלא באה לידי ביטוי מלא. קציני מילואים באוגדה מתחו ביקורת נוקבת על תפקודו במלחמה  ועל התקרית בכפר דבל בפרט. בתקרית ירו פעילי חזבאללה טיל נ"ט על בית בו שהה כוח צנחנים במילואים. תשעה נהרגו ורבים נפצעו. למרות שהפצועים היו תחת אש התעכב החילוץ בשל העובדה שהמח"ט ואייזנברג התלבטו האם לפנותם באמצעות מסוקים או רכבים ממוגנים. בנוסף מתח דו"ח וינוגרד ביקורת קשה על כך שהאוגדה בפיקודו לא השלימה את משימותיה.

אייזנברג בדיון עם הרמטכ

אייזנברג בדיון עם הרמטכ"ל אשנזי ואלוף פיקוד הדרום גלנט במהלך מבצע "עופרת יצוקה".

למרות הביקורת נשאר אייזנברג בשירות מתוך תפיסה כי המלחמה הינה שיעור קשה וחשוב שלימד אותו רבות. הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי (פקוד ותיק של אורי שגיא, דודו של אייזנברג, בגולני) מינה אותו, באקט יוצא דופן כלפי מפקד שנכשל, למפקד אוגדת עזה. את לקחיו מן המלחמה יישם היטב שנתיים לאחר מכן במבצע "עופרת יצוקה". אז פיקד בהצלחה על התמרון הקרקעי המוצלח שביצעה האוגדה, שכלל בתוכו שמונה חטיבות. לאחר המבצע נותר אייזנברג מאמין גדול במענה ההתקפי וטען שבהצבת סוללות כיפת ברזל ישנה קבלה של הירי כמצב נתון.

שני מבחנים בכהונה אחת

אלוף אייל אייזנברג.

אלוף אייל אייזנברג.

בארבע השנים האחרונות שימש אייזנברג כמפקד פיקוד העורף. לתפיסתו פיקוד העורף הוא פיקוד האזרחים בשל כך עבר הפיקוד שידרוג טכנולוגי והקים מערכות תקשורת מתקדמות, בין היתר גם בפלטפורמות מדיה חברתית. זאת בכדי לשפר את התקשורת עם האוכלוסייה ולאפשר מתן התרעה מוקדמת ככל האפשר. יש להניח כי בקרוב תיכנס לשימוש גם מערכת SMS.

אייזנברג הוביל את הפיקוד בשורת אירועים שאינם ביטחוניים, בהם הסופה בירושלים, אולם את לב העשייה תפסו שני הסבבים שניהל צה"ל כנגד החמאס בעזה. כבר ב"עמוד ענן" ירה החמאס רקטות על חלקים נרחבים בישראל ולא רק על דרום הארץ. ב"צוק איתן" ההספקים פשוט גדלו. הטיפול באוכלוסייה היווה אתגר מהותי עבור הצבא, שלרוב עמד בו.

אין ספק שאייזנברג הבין לעומק את מרחב האחריות שלו, אולם יתכן ובשל כך הרשה לעצמו לעיתים לחרוג ממנו. בשנה שעברה למשל, ניהל עימות פומבי עם השר הממונה על הגנת העורף, גלעד ארדן, וטען כי המשרד להגנת העורף נמנע מלהעביר תקציבים לפיקוד ופוגע במוכנות שלו לשעת חירום. משום מה העובדה שקצין בשירות פעיל מתח ביקורת גלויה על התנהלות הנציג הממונה מטעם הדרג המדיני לא עשתה גלים. אמנם בכירי המשרד מתחו ביקורת קשה על התנהלותו אולם לא ננקטו כנגדו כל צעדים.

הבית ביהוד שנפגע מרקטה במהלך היום החמישה עשר למבצע. פגיעה זו גרמה לעשרות חברות תעופה לבטל את טיסותיהן לנתב

הבית ביהוד שנפגע מרקטה בסמוך לנתב"ג. בשל כך ביטלו לעשרות חברות תעופה את טיסותיהן ישראל.

ב"צוק איתן", כפי שהודה ביושר אייזנברג עצמו, הפיקוד לא צפה את האפשרות שהחמאס יצליח לשתק את נתב"ג, כפי שאכן קרה ב"צוק איתן". כשל נוסף היה בהערכת יתר של יכולות החמאס. בשל כך גויסו ב"צוק איתן" כ-30 אלף חיילי מילואים לפיקוד העורף, אך מצאו עצמם באבטלה סמויה משום שסוללות כיפת ברזל יירטו מעל 70% מן הרקטות שנורו מעזה. אף שברור מדוע נערך הפיקוד בתחילה לתרחיש הגרוע ביותר בו קורסים בניינים רבים, אין זה ברור מדוע לא שוחררו רבים מחיילים אלו, שעלות גיוסם גבוהה, לאחר שהתברר המצב לאשורו. כשל נוסף של אייזנברג והפיקוד מצוי בעובדה שתושבי עוטף עזה לא פונו מבתיהם בתחילת המבצע. הדבר הביא בוודאות, בשל זמן ההתראה הקצר בטרם פגיעת רקטות ומרגמות, לפגיעה באזרחים.

הרקטה שבחדר

לאורך כל שנותיו כאלוף פיקוד העורף הקפיד אייזנברג להזהיר את הציבור מפני האפשרות שתיפתח מלחמה בקנה מידה רחב. מבחינת העורף, הזהיר, המלחמה הבאה תהיה פי עשר יותר חזקה מזו שהתרחשה ב-2006. בפעם הבאה, טען, לא יוכל צה"ל לספק מיגון אקטיבי בדמות כיפת ברזל ודומיה. במקרה כזה טען, יש להישמע להנחיות הפיקוד ולשהות במקלטים ימים ארוכים. לפי תפיסה זו החוסן והאיתנות שיגלו האזרחים משמעותיים בהרבה מכל מה שיכול הפיקוד לעשות. מנגד, העימותים בהם לחמה ישראל הוכיחו שמה שמתרחש בעורף חשוב לא פחות ממה שמתרחש בחזית הלחימה. האתגר האמיתי של פיקוד העורף הוא הבטחת הרציפות התפקודית של האזרחים ככל שניתן.

תרגיל חילוץ בפיקוד העורף.

תרגיל חילוץ בפיקוד העורף.

התרחיש שפורסם עתה יוצא מתוך אותה הנחת מוצא: לחזבאללה ישנם כמאה אלף רקטות והוא ימתיר כאלף רקטות ביום על מרכזי האוכלוסייה הישראלית. אין מדובר רק ברקטות קצרות טווח כי אם ברקטות בעלות דיוק וטווחים גבוהים. בפרסום התרחיש הנוכחי ישנה, ככל הנראה, שאיפה לשפר את תיאום הציפיות בינו לבין האזרחים ולהביא לכך שהציבור ידרוש פחות מן הפיקוד. אזרחים החושבים כי בעימות שכזה יזכו לאותה מידת הגנה שקיבלו במבצע "עמוד ענן" וב"צוק איתן" עתידים לגלות שלא כך הם פני הדברים. כדאי להכין אותם לכך מראש.