כוח האדם האיכותי לא רק לסייבר\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

הפעולות במרחב הקיברנטי לא יוכלו להחליף את הלוחמים בחזית ● צה"ל צריך לאזן בין הצרכים הגדלים במרחב הסייבר לבין העובדה שנשלחים כוחות לחזית והם צריכים להיות מובלים על ידי מיטב המפקדים

בדצמבר האחרון, לאחר חיסול סמיר קונטאר בסוריה, תקפה קבוצת האקרים המכונה "נערי קלמון" את אתר חיל האוויר. נזק ממשי לא נגרם, בעיקר בגלל שהפעם היה מדובר בקבוצה קטנה, חסרת אמצעים. למדינת ישראל ישנם יריבים, מרוחקים וקרובים, שהמשאבים שהם מקצים לפיתוח יכולות בתחום הקיברנטי גדולים בהרבה.

תדע כל אם עברייה (כנרת זמורה-ביתן, 2013)

בספר ראיין הראל קצינים בכירים בנוגע לאתגרי ההווה והעתיד של צה"ל.

אולם האיום אינו הווקטור היחיד המתגבר במרחב הקיברנטי. כמותו מתרחב הפוטנציאל הטמון בו לפעולות מודיעיניות והתקפיות. בספרו החשוב "תדע כל אם עברייה" (כנרת זמורה-ביתן, 2013), במהלכו תיאר את מסלול ההכשרה של פלוגה בחטיבת הנח"ל, ראיין הפרשן הצבאי, עמוס הראל, שורת קצינים בכירים בהקשר לסוגיות כוח האדם, הכשרתו ואתגרי ההווה והעתיד של צה"ל. בין המרואיינים נכלל גם הרמטכ"ל דאז, בני גנץ, שאמר בהקשר למרחב הקיברנטי כי "בשנים האחרונות אנחנו מרוויחים מהסייבר הרבה יותר מהתועלת שהפקנו ממנו בעבר". בשנה הראשונה לכהונת מחליפו, הרמטכ"ל גדי איזנקוט, הוכר המרחב הקיברנטי כמרחב פעולה משמעותי, הן במסמך אסטרטגיית צה"ל והן במסגרת התכנית הרב-שנתית "גדעון". בנוסף החליט הרמטכ"ל על הקמת זרוע סייבר בתוך כשנתיים.

הזרוע תקבל לאחריותה תחומי אחריות המצויים כיום באמ"ן ובאגף התקשוב, ובהם תחומי הגנת הסייבר, לוחמת הרשת, וכן איסוף מודיעין ותכנון מבצעי בזירה הקיברנטית. עוד ועוד תפקידים נפתחים בתחום הלוחמה הקיברנטית. כך למשל, יוכשרו חיילים בבה"ד 7 לתפקיד "מנהל אבטחת סייבר" בפיקודים המרחביים של הצבא, במטרה להקנות לפיקוד המרחבי יכולת מענה ראשונית כנגד תקיפות סייבר במטרה להגן על תשתיות טכנולוגיות.

בין יכולת גרילה וטרור ליכולות של צבאות סדירים

צה"ל מושתת על עיקרון צבא העם ובשל כך נהנה מן העובדה שהוא מקבל לשורותיו, בניגוד לצבאות מקצועיים מערביים אחרים, גם את עידית הפוטנציאל האנושי של אזרחי המדינה. אולם, כפי שנכתב כאן בעבר, הפעולות במרחב הקיברנטי לא יוכלו להחליף את הלוחמים בחזית. הדבר נכון כאשר מדובר בהתמודדות עם תופעת הסכינאות, במסגרת גל הטרור הנוכחי, בה אין כמעט התרעה מודיעינית בטרם אירוע, ובוודאי בלחימה אפשרית ברצועת עזה ובלבנון.

אתגרי הלחימה של צה"ל כיום (וכפי הנראה בעתיד) הם כנגד ארגוני טרור היברידיים בעיקרם, המשלבים בין יכולת גרילה וטרור ליכולות של צבאות סדירים, בין יכולת היי-טק בתחום הרקטי והקיברנטי ולואו-טק דוגמת המנהרות, הסכינאות והמחבלים המתאבדים.

האלופים כוכבי והלוי, מוטרדים מתיעדוף כוח אדם לסייבר, (צילום: דו"צ)

האלופים כוכבי והלוי, מוטרדים מתיעדוף כוח אדם לסייבר, (צילום: דו"צ)

תיעדוף כוח האדם האיכותי לתפקידי מודיעין וסייבר עשויה להביא, כפי שהזהיר בשעתו מפקד אוגדת הגליל דאז, תא"ל הרצי הלוי, כי צה"ל עשוי למצוא את עצמו בעתיד עם מפקדי פלוגות וחטיבות פחות טובים. בספרו של הראל מציין ראש אמ"ן דאז, אביב כוכבי (כיום אלוף פיקוד הצפון), כי צה"ל יידרש בעתיד לפתח "מסלולים משולבים, למשל של קצין בחי"ר שיעבור הסבה ויהפוך לאיש מודיעין אחרי תפקיד מ"פ". הדבר יהיה דומה לאופן שבו משלב הצבא קצינים מן הצבא הגדול בכוחות המיוחדים ולחלופין מן האחרונים לחטיבות החי"ר. כך היה מסלולם של קצינים דוגמת ארז צוקרמן, עופר וינטר וכן ראש אמ"ן, האלוף הלוי, שעבר מהצנחנים לסיירת מטכ"ל ובחזרה.

זוהי דוגמה לפתרון יצירתי לסוגיה, שכן על צה"ל למצוא דרך לאזן בין הצרכים הגדלים והולכים במרחב הסייבר לבין העובדה שבקצה הפעולות האיסופיות, המודיעיניות, הקיברנטיות, נשלחים כוחות לחזית והם צריכים להיות מובלים על ידי מיטב המפקדים.

הכותב הינו חוקר אורח בתוכנית הסייבר, המכון למחקרי בטחון לאומי.

(המאמר פורסם במקור באתר "אנשים ומחשבים", 02.03.2016)

מודעות פרסומת

חטיבת הקומנדו: הצבע לא קובע\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

לוחמי אגוז עברו לחטיבת הקומנדו ומחו על ההחלטה להחליף את צבע הכומתה מחום לאדום. גאוות יחידה היא חשובה, אבל אסור שתהיה מבוססת על צבע הכומתה, היא צריכה להתבסס על מה שיעשו הלוחמים במדי ב'

מסע ההלוויה של סמיר קונטאר בביירות.

מסע ההלוויה של סמיר קונטאר בביירות.

חילופי האזהרות שהתקיימו בתקופה האחרונה בין מזכ"ל החיזבאללה נסראללה לרמטכ"ל גדי איזנקוט מטרידות, בלשון המעטה. חיזבאללה, כפי שפורסם לאחרונה, מצוי במשבר חריף. הארגון, שספג אבדות רבות במלחמת האזרחים בסוריה (בהם גם פעילים בכירים שנהרגו בפעולות סיכול עלומות), נדרש להתמודד עם משבר פיננסי קשה. בשל סנקציות שהוטלו בארצות הברית על גופים פיננסיים המקיימים קשר עם חיזבאללה, סובל הארגון ממחסור חמור בתזרים המזומנים שלו. למרות הקשיים מהם סובל הארגון והאמינות שאנשיו מייחסים לדברי הרמטכ"ל, שזכור לחיזבאללה כיריב מר שמכיר את לבנון "דרך הרגליים", סביר שהארגון מתכנן תגובה מדודה על מותו של קונטאר, במטרה שלא "לטלטל את הסירה". הסיבה היא שבמזרח התיכון, כמו בטבע, גם מראית עין של חולשה היא מסוכנת. אולם המרחק בין התכנית לביצוע עשוי להיות גדול מכפי שחיזבאללה מתכנן. כך למשל היה ב-2006, וכדאי להיות מוכנים גם לזה.

כחלק מחיזוק המוכנות של צה"ל הוקמה לאחרונה בצה"ל חטיבת הקומנדו בעוצבת האש, אוגדת צנחנים מובחרת. בשל כך מחו לוחמי יחידת אגוז, שפעלה קודם לכן כחלק מחטיבת גולני, על ההחלטה להחליף את צבע הכומתה של היחידה מחום לאדום. חטיבת גולני זכתה בכומתה ייחודית לה בשנת 1976. עד אז חבשו לוחמיה כומתת בקו"ם (לסיירת לבדה ניתנה הפריבילגיה לחבוש כומתה שחורה). בשנת 1995, עם הקמתה של אגוז בחטיבה כיחידה מובחרת ללחימה בחיזבאללה, חבשו לוחמיה את הכומתה החומה של גולני. שיוכה לעוצבת האש מחייב, כחלק מאחידות היחידות בחטיבה, מעבר לצבע של החטיבה "היריבה". אך טבעי הוא שהגולנצ'יקים מאגוז יביעו התמרמרות.

תמוז

ירי טיל תמוז, אמצעי שמפעילה יחידה מובחרת בחיל התותחנים.

כרגיל בצה"ל, כבר היו מקרים דומים בעבר. לפני כ-30 שנה הוקמה בצבא יחידה סודית ומובחרת שנועדה להפעיל נשק מונחה מדויק. בצה"ל כמו בצה"ל היחידה הוצבה בצנחנים. המפקדים והחיילים הלכו עם כל הקישוטים שנגזרים מכך החל בכומתה האדומה וכלה בכנפי הצניחה והנעליים. את הנשק הסודי, כנהוג אצל האדומים, ארזו במנשאים וסחבו מרחקים שלא היו מביישים את בני ישראל במדבר. אחרי כמה שנים, כחלק מהחלטה על הכנסת טכנולוגיה מתקדמת לחיל התותחנים הועברה היחידה, שממילא עשתה מה שעושה הארטילריה – יורה מטען חומר נפץ בדיוק וממרחק – לתותחנים. לוחמי היחידה, שסירבו לוותר על סמלי הסטטוס היוקרתיים, מרדו. מפקד היחידה, בצעד מנהיגותי, ערך מסדר ולעיני הלוחמים כולם הסיר את סמלי הצנחנים ועטה את התג, הסמל והכומתה (שהייתה אז שחורה) של התותחנים. בזה נגמר הסיפור. היום היחידה "כחולה לגמרי" ולוחמיה מתרפקים בעיקר על מורשת שמקורה במלחמת לבנון השנייה וברצועת עזה.

מפקד חטיבת הקומדנו, אל"מ דוד זיני, בטקס ההקמה בגלבוע.

מפקד חטיבת הקומנדו בכומתה אדומה בטקס ההקמה בגלבוע, (צילום: דו"צ).

מפקד חטיבת הקומנדו, אל"מ דוד זיני, שכבר בטקס ההקמה בגלבוע נאם וכומתה אדומה לראשו (צבע שהשאיר מאחור כשעזב את "היחידה" לגולני), עשה בדיוק את אותו הדבר. סמלי סטטוס, צבע ויוקרה הם חשובים, הם מחברים את הפרט אל השלם, מהווים חותמת מחייבת ומייחדים קבוצה לכדי יחידה. אבל גאוות היחידה אסור שתהיה מבוססת על צבע הכומתה, גודל הכנפיים וכיוצא בזה. גאוות יחידות חטיבת הקומנדו צריכה להיות על מה שיעשו הלוחמים במדי ב', בפעילות מבצעית מיוחדת ובלחימה. האיומים מצד חיזבאללה וחמאס, ולאחרונה גם אלו שהשמיע מנהיג דאעש, הם סיבה טובה לסיים את הוויכוח ויפה שעה אחת קודם.

(המאמר פורסם במקור באתר "וואלה!", 09.02.2016)

דרושה: מדיניות מוגדרת\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

גל הטרור הפלסטיני נמשך יותר ממאה ימים והמתח בצפון רק עולה. הניצחון על הטרור עוד רחוק ומחייב אורך רוח ואופק מדיני. דרושה גם מדיניות מוגדרת לסיבוב הבא בלבנון כדי שלא ייראה כמו 2006.

השבוע מנו מאה ימים לגל הטרור הפלסטיני (שיש מי שכבר הכתיר אותו סופית כאינתיפאדה) בו נרצחו 24 ישראלים ונפצעו רבים נוספים. גל הטרור הנוכחי, כמו קודמיו, לא החל בפיגועים מתוכננים היטב של ארגוני טרור שלהם תשתית ענפה, אלא במפגעים בודדים (אפילו ספונטניים) החמושים בעיקר בנשק קר בדגש על אבנים וסכינים. במרבית האירועים נוטרלו או נעצרו המחבלים בסמוך לפרוץ הפיגוע מבלי שהצליחו להביא למספר רב של נפגעים. באחרונה מצביעים בשב"כ על שינוי מגמה לכיוון פעילות מאורגנת יותר שבאה לידי ביטוי בפיגוע בו נרצחו בני הזוג הנקין ובתשתית הטרור של החמאס שנחשפה על-ידי כוחות הביטחון באבו דיס.

מפקד אוגדת איו''ש, תא''ל כרמלי (מימין) בזירת פיגוע בצומת שילה (צילום: דו"צ).

מפקד אוגדת איו"ש, תא"ל כרמלי (מימין) בזירת הפיגוע בצומת שילה (צילום: דו"צ).

הפיקוד הבכיר של צה"ל ביהודה ושומרון כולל קבוצת קצינים בעלת היכרות ארוכה עם הסכסוך הישראלי-פלסטיני. האלוף רוני נומה ומפקד האוגדה ליאור כרמלי שירתו באיו"ש כקצינים צעירים בצנחנים, כמפקדים ביחידות מיוחדות וכמפקדי חטיבות מרחביות בשטחים. מפקדי חטיבות כשי קלפר ויריב בן עזרא שירתו באיו"ש שנים ארוכות (קלפר בגולני ובן עזרא בדובדבן). הפעילות אותה הם מובילים שמה דגש על מבצעים ממוקדים מונחי מודיעין, דוגמת מעצר החוליה שרצחה את את הזוג הנקין (שאחד מהם "נקטף" בידי כוח מסתערבים היישר מבית החולים רפידייה בשכם). למרות זאת לא נרשמה ירידה במספר הפיגועים או במוטיבציה להוציא אותם לפועל. אין כמעט יום ללא פיגוע והפתרון אינו נראה באופק.

הרמטכ"ל האמריקני מאלן, טען שהניצחון בעימות שכזה דומה להחלמה ממחלה מושכת ולא לנוקאאוט.

אדמירל מאלן, טען שהניצחון יהיה דומה להחלמה ממחלה ממושכת ולא לנוק-אאוט.

בשנת 2010 השמיע הרמטכ"ל האמריקני דאז, אדמירל מייקל מאלן, אבחנה מעניינת על האופן שבו יושג הניצחון בעימותים שכאלה. לא יהיה, לדבריו, יום אחד שבו תושג ההכרעה. "אנחנו ננצח," אמר, "אבל נעשה זאת רק לאורך זמן ורק לאחר תהליך מתמיד של בחינה מחדש והתאמה. ההרגשה לא תהיה כמו מי שזה עתה הנחית מהלומת נוק-אאוט, אלא כמו מי שהחלים ממחלה ממושכת." נראה שגם שר הביטחון יעלון מסכים עם האבחנה הזו. השבוע סיפר כיצד למד, כמפקד אוגדת איו"ש באינתיפאדה הראשונה, שיעור חשוב משר הביטחון דאז, משה ארנס. ארנס הגיע בשעתו למקום בו התרחש פיגוע בג'נין וסיפר לקצינים שפגש במקום כי שמע ברדיו שכדי לנצח את הטרור הפלסטיני נדרשת אמירה ברורה של הדרג המדיני. "אז עכשיו אני אומר לכם 'תמגרו את הטרור'," אמר השר וחייך. המשל, לשיטתו של יעלון ברור – אין "זבנג וגמרנו". 

אין, אם כן, בעת הזאת מקום ל"מבצע חומת מגן 2". היקף הפיגועים הנוכחי אינו דומה לזה שהתקיים ב-2002. נדמה גם שעיקרו של מבצע כזה, כפי שהעיר השר יעלון, יהיה באיסוף סכיני המטבח שברשות הפלסטינים. המלצתם של גורמי ביטחון בכירים על פעילות כירורגית מדויקת והימנעות מענישה קולקטיבית ועל שימור התיאום הביטחוני מתאימה יותר מאשר מבצע צבאי רחב. אולם כל פעולה צבאית שנעדרת מהלך מדיני משלים (כמאמר קלאוזוביץ) תביא להישגים מוגבלים ולא תוכל להרגיע את השטח לאורך זמן. ללא אופק מדיני יוסיפו ברחוב הפלסטיני להאמין שרק התנגדות אלימה תשפר את מצבם במקום הזה.

כשזה יתפוצץ, מה רוצים להשיג? 

מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, הבטיח בנאומו לנקום בישראל "בזמן ובמקום" המתאים.

מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, הבטיח בנאומו לנקום בישראל "בזמן ובמקום המתאים."

השבוע חוסלו בסוריה מספר פעילי טרור ובהם סמיר קונטאר. מדינת ישראל לא לקחה אחריות לפעולה אבל מזכ"ל החזבאללה, חסן נסראללה, הבטיח בנאומו, בדומה למנהיגים ישראלים לאורך השנים, לפרוע את החשבון "בזמן ובמקום המתאים." המתיחות ששוררת בצפון מאז מעלה את השאלה האם לישראל ישנה מדיניות אסטרטגית סדורה במידה ותפרוץ התלקחות בצפון. בספרו "האומץ לנצח" עומד ח"כ עפר שלח על הפער בין מה שיודעים חברי הקבינט הביטחוני, האמונים על גיבוש מדיניות זו, לבין מה שהם מבינים מתוך המידע. כבר שנים פועל הקבינט כפורום שעוסק בנושא הלא נכון, באופן הלא נכון וכמעט תמיד מאשר את מה שנסגר מראש. יתרה מזו הדיון בקבינט, על-פי רוב, אינו מתקיים כצופה פני עתיד אלא עם פרוץ האירועים. השרים מגיעים אליו ללא ידע רלוונטי מוקדם, חמושים בעיקר בניסיונם הקודם, כשלדברי שלח, "הטמפרטורה בחדר גבוהה בהרבה."

דוגמה בולטת לפעולה צבאית ללא מדיניות מתוכננת הוא מבצע "צוק איתן". היעדר תכנית הנדסית מוגדרת לטיפול במנהרות, הזנחת מוכנות כוחות היבשה, הטיפול באוכלוסיית עוטף עזה ועוד, מעידים על כך שישראל נגררה למלחמה שניתן היה להיערך אליה טוב יותר. לאחר מכן הכריז הצבא שמדובר בניצחון צבאי. על המהלך המדיני המשלים, המתחייב למעשה מכל פעולה צבאית, אין על מה לדבר. והדבר רק מלמד עד כמה חסרה לפעולה מדיניות שהוגדרה מראש. אין בכך בכדי להפתיע, הן כך היה תמיד.

נפתלי בנט כקצין ביחידת מגלן בדרום לבנון

נפתלי בנט כקצין ביחידת מגלן בפעילות מבצעית בדרום לבנון.

דיוני הקבינט עם פרוץ המבצע שיקפו זאת היטב. השרים, כך נתברר, לא ידעו כמעט דבר אודות מערך המנהרות של החמאס. מי שדיבר לראשונה על "הפיל שבחדר" הוא השר נפתלי בנט. מעלותיו של בנט בדיוני הקבינט באו לידי ביטוי בנחישות והבקיאות שהפגין, שהזכירו את מפקד הפלוגה ביחידה המובחרת מגלן שהיה בצעירותו. חסרונו הגדול גם הוא נובע מהלהיטות שגילה, שמזכירה יותר מ"פ צעיר מאשר שר בכיר בממשלה המבין את מגבלות הכוח. יתכן וההתלהמות שלו בסוגיה תרמה להפיכתה בציבור מאיום טקטי לכדי איום קיומי. הרמטכ"ל איזנקוט נוהג לומר שהוא מעריך את להט הקרב של מפקד פלוגה ג', אבל נדרש לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר מזו של המ"פ. ומה שחל על רמטכ"ל תקף בוודאי על השר.

במתיחות מעין זו השוררת כעת בגבול הצפון עשויה תגובה "מוצלחת מדי" של מי מהצדדים להביא להתלקחות. השייח' נסראללה, כפי שהוכיח בעבר, אינו חותם על צ'קים ללא כיסוי וסביר שתגובת הארגון כנגד ישראל תגיע. הצבא עוסק בכך לא מעט. התקיימו דיונים, גובשו תכניות אופרטיביות ואוגדות ערכו אימונים מתאימים, אולם חסר דיון מקדים בדרג המדיני להגדרת מטרותיה האסטרטגיות של ישראל בסיבוב הבא בלבנון. בלי דיון כזה (שורה של כאלו למעשה) המערכה הבאה בלבנון תהיה, כמעט בוודאות, מערכה מהוססת, מגמגמת ולא החלטית בדומה ל-2006 ו-2014. זה לא חייב להיות כך.

יושבים על חבית של אבק שריפה\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

חיסולם של פעילי חזבאלה בסוריה, ובהם סמיר קונטאר, עשוי להוות יותר ממתיחות קצרה בגבול הצפון. הפתיל המחובר לחבית אבק השריפה הולך ומתקצר, בסוף יגיע הפיצוץ.

קונטאר ונסארללה.

השיח חסן נסראללה וסמיר קונטאר, 2008.

בפעולת הסיכול המדויקת שבוצעה בסוריה (שחייבה יכולות איסוף ותקיפה מרשימות) נהרגו מספר פעילי חזבאללה ובהם הפעיל הבכיר סמיר קונטאר. על-פי רשת "אל-מנאר" של הארגון מטוסי חיל האוויר הישראלי ירו ארבעה טילים לעבר מבנה בן שש קומות בג'רמאנה, מעט דרומית לבירה דמשק. קונטאר, "דג שמן" עתיר ניסיון מבצעי, נמנה בשנת 79' על חולית המחבלים שרצחה את בני משפחת הרן בנהריה. הוא היה כלוא שנים רבות בישראל ושוחרר רק ב-2008 בתמורה לגופות החיילים רגב וגולדווסר, שחטיפתם הובילה למלחמת לבנון השנייה. בשנים האחרונות שימש כפעיל בכיר בארגון המרכז את מאמצי חזבאללה ואיראן לפתוח חזית התנגדות נוספת לישראל בגבול רמת הגולן.

400px-F-15I_Ra'am

מטוס F-15 בשורות חיל האוויר הישראלי, לא מן הנמנע שמטוסים אלו תקפו בסוריה אתמול.

התגובה היחידה מצד ממשלת ישראל לתקיפה היתה מצד השר שטייניץ שאמר שהפעולה עשויה להיות מבצע של סוכנות הביון של פינלנד ש"פעלו כאן ועשו עבודה טובה." תשובה דומה ענה בשעתו מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים, רם בן ברק, כשנשאל על חיסול מחמוד אל-מבחוח בדובאי וטען שמדובר במבצע של השירות השוויצרי. התגובה של חזבאללה לעומת זאת, בזמן ובמקום המתאים לה בוא תבוא, אולי כנגד יעדים ישראלים בחו"ל. יכולותיו של הארגון שודרגו ואין מדובר בארגון מודל 2006 ואפילו מודל 2012. חזבאללה ערוך בדרום לבנון בעמדות מבוצרות ובמערכים תת-קרקעיים, ולו אמצעי לחימה מתקדמים ולא פחות חשוב מכך – ניסיון מבצעי עשיר שצבר בלחימה בסוריה. הטופוגרפיה ההררית בלבנון גם היא משחקת לטובתו. בסיבוב הבא עם ישראל חזבאללה יפעיל מז"לטים התקפיים, טילי נ"מ מתקדמים ורקטות ארוכות טווח ובעלות דיוק של 12 ספרות, כפי שהדבר מכונה בצבא. בקיצור האתגר רק גדל והופך מורכב.

שיירת הרכבים של צה"ל בה פגעה חולית חזבאללה בינואר 2015.

שיירת הרכבים של צה"ל בה פגעה חולית חזבאללה בינואר 2015.

בינואר האחרון חוסלו בתקיפה מן האוויר מספר פעילי חזבאללה ומומחי צבא איראניים, ובהם בנו של עימאד מורנייה וגנרל בכיר בכוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים. התגובה של חזבאללה לא איחרה לבוא. חולית נ"ט שהפגינה רמת מקצועיות שיחידות הנ"ט המובחרות של צה"ל היו גאות בה מאוד (מן הסוג שאכן הפגינו לא פעם בשנות השהייה בלבנון) פגעה בשיירת רכבי צה"ל ממרחק של 4-5 קילומטרים באמצעות טיל נ"ט חדיש. מן הירי נפצעו שבעה ונהרגו שניים, בהם מפקד פלוגה בגבעתי.

הבניין שהופצץ בקרבת דמשק ג'רמאנא, בפעולה בה נהרגו פעילי חזבאללה ובהם סמיר קונטאר.

הבניין שהופצץ בקרבת דמשק, בפעולה בה נהרגו פעילי חזבאללה ובהם סמיר קונטאר.

המערכה שבין המלחמות אותה מנהלת ישראל אל מול חזבאללה וסוריה בצפון, תוך שמירה על מרחב ההכחשה, כפי שנכתב כאן בעבר, הינה למעשה "משחק באש". אף שיש למנוע את התעצמות גורמי הטרור באמצעי לחימה חדישים ו"מפרי איזון", חשוב להבין כי הדבר רק דוחה את העימות ומספק לו חומרי בערה עתידיים. אירועים דוגמת התקיפה בסוריה אתמול מגבירים את גובה הלהבות בחזית הצפונית, גם אם דוחים את הפיצוץ. 

לאחר ההסלמה-זוטא בינואר היה מי שטען כי התגובה לירי הטילים של חזבאללה "כבר ניתנה בדיעבד," וכי במאזן בין ישראל לחזבאללה יתברר כי הארגון ספג פגיעה קשה. יתכן וכך הוא הדבר גם הפעם. להערכה כי לשני הצדדים רצון להימנע מעימות ישיר דוגמת מבצע "צוק איתן" ומלחמת לבנון השנייה יש על מה להתבסס, אולם האפשרות של חישוב מוטעה בניהול האירועים, סבירה לא פחות. חזבאללה מצטיין באיתור נקודות תורפה במערכי צה"ל ולא חסר הרבה בכדי ששני הצדדים יפגעו, אולי שלא במתכוון, במטרות שבהן ריכוז אזרחים גדול, דוגמת אירוע כפר כנא או הרכבת בחיפה, ויסלימו את האירוע לכדי עימות רחב היקף.