והרי התחזית \ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

בקרוב עתיד להתקיים סבב המינויים במטה הכללי. בבורסת השמות נציגים מובהקים של צבא ההתקפה לישראל, אבל המטכ"ל של 2030 יהיה מורכב מקצינים עם מסלול שירות שונה בהרבה, שכולל פיקוד על יחידות חי"ר, סייבר וכלי טיס בלתי מאוישים.

מימין: האלופים יאיר גולן ומחליפו כאלוף פיקוד הצפון, אביב כוכבי, 2014, (צילום: דו"צ).

במאמר שפרסם השבוע ב"ישראל היום" הציג יואב לימור את תחזית סבב המינויים הקרוב במטה הכללי, שאמור להיות האחרון שיבצע הרמטכ"ל איזנקוט בכהונתו (את זה שאחריו כבר יבצע במתואם עם מחליפו). תחזיות שכאלה טומנות בחובן אפשרות סבירה במיוחד שמי שכותב אותן ייצא בסוף יותר טועה מצודק, ולא בהכרח באשמתו, משום שהמינויים במטה הכללי אינם נעשים רק בהסתמך על הכשירות וההתאמה של מי מהקצינים לתפקיד. ישנם שיקולים נוספים שעשויים לטרוף את הקלפים. לפני כעשרים שנה ניסה לימור, אז ב"מעריב", לשרטט את המטה הכללי של 2008. היו לו אז לא מעט ניחושים מוצלחים כמו יואב גלנט, יוצא הקומנדו הימי הראשון שעבר ל"ירוקים", אלעזר שטרן ובני גנץ מהצנחנים וכן משה קפלינסקי וגדי איזנקוט מגולני. מצד שני, איש לא צפה שחטיפת החיילים בהר דב תסיים את הקריירה של תא"ל צביקה גנדלמן ושתא"ל ארז גרשטיין, מפקד יק"ל, ייהרג בלבנון מפגיעת מטען צד.

בהמשך לכך העריכו כתבים צבאיים ב-2003 כי הרמטכ"ל שיתמנה ב-2005 יבוא משורות צבא היבשה, והופתעו כשדן חלוץ הפך לסגן רמטכ"ל ולמועמד מוביל לתפקיד. גם ההערכה שהמח"טים המובילים של "חומת מגן" יגיעו למטכ"ל לא התממשה במלואה. אביב כוכבי מהצנחנים ויאיר גולן מהנח"ל אכן היו לסגני רמטכ"ל (וגם נועם תיבון שצמח בסיירת מטכ"ל), אבל גל הירש, עימאד פארס וצ'יקו תמיר, כל אחד מסיבותיו שלו, לא הגיעו. בקיצור, סיפור התחזית והנבואה שייך, כנראה, בעיקר לשוטים, או לפחות לחזאי מזג אוויר.

הלוי לדרום וחליוה למרכז

האלוף הלוי, בימיו כמח"ט הצנחנים, (צילום: דו"צ).

במאמרו העריך לימור כי ראש אמ"ן, האלוף הרצי הלוי, ימונה למפקד פיקוד דרום וכי ראש אגף המבצעים (אמ"ץ), ניצן אלון (שאותו החליף הלוי כמפקד סיירת מטכ"ל), לא יחליפו בתפקיד, אף שהוא המועמד המתאים והמנוסה ביותר. אלון, ששאף להתמנות לתפקיד כבר ב-2014, לא זכה לכך בשל לחץ מצד גורמים בימין שנטרו לו על ימיו כמפקד אוגדת איו"ש וכאלוף פיקוד המרכז. במקומו מונה אז הלוי, באקט חריג, לראש אמ"ן בתפקידו הראשון כאלוף בעוד שאלון מונה לראש אמ"ץ, התפקיד השלישי בחשיבותו במטכ"ל. לא מן הנמנע שאלון יתמודד על תפקיד סגן הרמטכ"ל בסבב הבא ויכהן תחת מחליפו של איזנקוט. על ראשות אמ"ן אם כן, מתמודדים על-פי לימור אלוף פיקוד המרכז רוני נומה ומפקד הגיס תמיר היימן, שמהווים גם מועמדים ריאליים להחליף את אלון בראשות אמ"ץ, וכן תא"ל ליאור כרמלי.

למרות המתיחות הקבועה בצפון במסגרתה, ע"פ פרסומים זרים, מבצעת ישראל פעולות סיכול רבות במטרה למנוע את התעצמות חזבאללה, הרי שהמערכה הבאה עשויה להיפתח דווקא ברצועת עזה. הסיבה לכך נעוצה במכשול ההנדסי שמקים צה"ל נגד מנהרות החדירה של החמאס, מהלך שעשוי לגרום לארגון להוציא לפועל מכה מקדימה בטרם ימנע ממנו המכשול את האפשרות להפעיל את מערך המנהרות שלו. הלוי הוא קצין מנוסה שפיקד על חטיבת הצנחנים ב"עופרת יצוקה" בעזה ועל עוצבת הגליל בצפון. בהקדמה שכתב לגיליון השני של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" שראה אור לאחרונה, ציין הלוי כי אויביה של ישראל ואתגריה הביטחוניים השתנו. מכמה מדינות אויב מולם ניצבה מצאה עצמה ישראל מתמודדת עם אוסף משתנה וכמעט אינסופי של ארגונים ובודדים החמושים בטכנולוגיה חדישה, כמו רחפנים, יכולות אש מדויקת, כוחות קומנדו ועוד. לתפיסתו, שינויים אלו הופכים את המודיעין ל"מצפן איכותי ליוזמה בקרב, אשר ביכולתו להכווין את מאמצי האש והתמרון. היכולת להביא את המודיעין לשטח ולחברו לפעילות המבצעית, בהגנה ובהתקפה, היא המבחן האמיתי של הצבא המודרני" (עמוד 7). כראש אמ"ן המשיך הלוי במהלך שהחל קודמו, אביב כוכבי, שחיבר בין מודיעין עדכני לכוחות המתמרנים. כמפקד פיקוד הדרום בעימות הבא הוא יידרש לצד השני של המשוואה – הפעלת כוחות צה"ל בתמרון יעיל, מהיר ואגרסיבי.

בהמשך התחזית ציין לימור את ראש אט"ל, אהרון חליוה, כמועמד המוביל לתפקיד אלוף פיקוד המרכז. השבוע צץ שמו של חליוה בתקשורת לאחר שהורה להפסיק שיעור תורה לחיילים, שנערך מדי יום א' בעיר הבה"דים שבנגב. השיעור התקיים בחניון ההסעים שמחוץ לקרית ההדרכה, ללא תיאום עם הצבא ולא על-ידי רב צבאי. כצפוי, ההוראה זכתה לביקורת מצד גורמים בציבור הדתי, שלא שכחו לחליוה את התנגדותו, כמח"ט הצנחנים למסלולי שירות מקוצרים, ובהם ישיבות ההסדר. חליוה טען אז שהמסלול "לא ערכי" ולא משתלם לצבא, והודה שבשל כך הוא מפלה אותם לרעה בהקשר יציאה לקורסי הפיקוד. סביר שחליוה ניסה אז בעיקר להניע את המשרתים במסלולים אלו לתרום יותר. אם אכן יתמנה למפקד פיקוד המרכז הוא עשוי למצוא עצמו בעימות מתמשך עם אותם גורמים בדיוק, שחלק ניכר מהם מתגורר מעבר לקו הירוק, וניכר שהם נוטרים לו טינה.

מסלול משולב: יבשה, סייבר וכטב"מים

יחידת סייבר בצה"ל, (צילום: דו"צ).

צה"ל הוא צבא לוחם, שאנשיו עוסקים בלחימה כמעט רציפה למן יום היווסדו. ככזה הוא מקדם את מי שהצטיין בלחימה. השנים שעשה צה"ל בלבנון והלחימה באינתיפאדה השנייה, שם באו לידי ביטוי בעיקר חטיבות החי"ר והיחידות המיוחדות, הביאו לכך שהנוכחות של בוגריהן במטה הכללי גדלה, בעיקר על חשבון יוצאי חיל השריון. ועדיין המטכ"ל של איזנקוט מאוזן יחסית ונציגים לכל זרוע וחיל (ובכלל זה אלוף שעשה את עיקר שירותו בחיל ההנדסה). כעת ממתינה שכבת תא"לים לקידום לדרגת אלוף, לפיקוד על הגיס הצפוני והגיס המטכ"לי, שבה ניתן למנות את מוטי ברוך ואמיר ברעם (שבדומה לחליוה היה מג"ד שלי בצנחנים, והערכתי מאוד) עשו מסלול דומה מאוד בחטיבה האדומה, ממנה מגיעים גם איתי וירוב וליאור כרמלי, וכן את איציק תורג'מן, יוצא הדופן בחבורה, שצמח בשריון. בנוסף מתמודדים יהודה פוקס, צנחן שעשה את עיקר שירותו בנח"ל, יניב עשור, גולנצ'יק שפיקד על גדוד 51 של החטיבה במלחמת לבנון השנייה, ואורי גורדין, יוצא סיירת מטכ"ל שפיקד על הנח"ל ב"צוק איתן", על שני תפקידי מפתח: המזכיר הצבאי של ראש הממשלה וראש חטיבת המבצעים, אולי תפקיד התא"ל החשוב בצבא.

כלל הקצינים הללו, שפיקדו במהלך שירותם על יחידות מובחרות ועל כוחות מתמרנים בלחימה, מגיעים ממה שניתן לכנות "צבא ההתקפה לישראל". אבל במטה הכללי של 2030 תגדל דווקא נוכחותם של קצינים (וקצינות) יוצאי יחידות הסייבר והכלים הבלתי מאוישים, שכן אלה תופסים נפח הולך וגדל מפעילות צה"ל בזירות השונות. יתרה מזאת, צה"ל יידרש ליותר מסלולי שירות משולבים ומגוונים מבעבר. לצד מסלולי שירות שבמסגרתם מדלגים קצינים בין חטיבות החי"ר לכוחות המיוחדים ובחזרה, יידרש צה"ל לפתח מסלולי שירות משולבים גם בין זרועות אחרות. דוגמאות למסלולים שכאלה ישנם כבר כיום, דוגמת זה של אל"מ ח', יוצא יחידת דובדבן שפיקד על סיירת הנח"ל ועל גדוד בחטיבה, שבהמשך שימש כראש מחלקת ההגנה בסייבר באגף התקשוב קודם לכן פיקד על יחידת ממר"ם, ורס"ן י' מחיל התותחנים שמונה לאחרונה למפקד טייסת כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) בחיל האוויר. מאחר וצבאות, גופים עתירי משאבים, נמצאים תמיד בחזית הפיתוח הטכנולוגי, ניתן להעריך בביטחון כי רבים יישאפו לשרת במערכים אלו, שכן השירות בהם טומן בחובו גם האפשרות כי לאחר השירות ישתלבו בחברות היי-טק. כאן טמון האתגר השני, שהרמטכ"ל פועל להתמודד מולו כבר עכשיו, באמצעות הרפורמה שמגדירה מחדש את מעמדם של לוחמי היחידות שמיועדות לתמרן לשטח האויב בלחימה (חי"ר, שריון, הנדסה, תותחנים ועוד) כלוחמי חוד ומקנה להם תנאים משופרים, כיצד להבטיח שגם בעתיד יתגייסו צעירים וצעירות איכותיים למערך הלוחם וכיצד להשאיר את הטובים שבהם בקבע.

(המאמר פורסם במקור באתר "דבר ראשון", בתאריך 07.10.2017)

 

 

מודעות פרסומת

"בצבא ארצות הברית מוטרדים מאיומי הסייבר", ראיון על הסייבר במלחמה הבאה

אודיו

יובל אלבשן ואמילי עמרוסי מראיינים את גל פרל פינקל, מתאם תכניות צבא, אסטרטגיה וביטחון בסייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי, ה-INSS, אודות היערכות צבא ארצות הברית (וצה"ל) איומי הסייבר מצד רוסיה וסין. בתכנית "שניים בשתיים", רשת ב', 31.10.2016.

בצבא ארצות הברית מוטרדים מיכולות הסייבר של רוסיה וסין\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

נוכח האיום הגובר בסייבר מצד מדינות כמו רוסיה וסין, יודעים בצבא ארצות הברית שבמלחמה הבאה יהיו הכוחות תחת התקפה אלקטרונית וקיברנטית מתמדת. מתקפת הסייבר האחרונה היתה רק הצצה למה שיכול להתרחש במערכה הבאה.

לפני פחות משבועיים נערכה מתקפת סייבר נרחבת על שרתי חברת האינטרנט האמריקנית "דיין" (Dyn). השיטה שבה בחרו התוקפים, המכונה "התקפת מניעת שירות" (DDoS), היא שיטה מוכרת שקשה עד בלתי אפשרי לחברות ולארגונים להתגונן מפניה. בשל התקיפה נחסמה הגישה לשורה ארוכה של אתרי אינטרנט מרכזיים ובהם טוויטר, אמזון, סי-אן-אן והניו יורק טיימס. עיקר השיבושים בגלישה אירעו באירופה ובחופה המזרחי של ארצות הברית. בחקירת האירוע לוקחים חלק לשכת החקירות הפדרלית (FBI) והמשרד לביטחון המולדת.

הבניין שממנו פועלת יחידה 613398 הסינית.

הבניין שממנו פועלת יחידה 613398 הסינית.

אף שהאקרים הקשורים לאנונימוס ולקבוצה בשם New World Hackers קיבלו על עצמם את האחריות לתקיפה, הרי שלמעשה כלל אינו ברור מי באמת עומד מאחוריה. החשודות המיידיות הן רוסיה וסין, שנחשבות לבעלות מערכי סייבר מתקדמים. בניגוד לעלויות הכלכליות הגבוהות (כמו גם בחיי אדם) שמחייבות השקעה בכוח צבאי הפועל בים, ביבשה ובאוויר, הסייבר מאפשר הצטיידות זולה יחסית בעלת יכולת פגיעה גבוהה. תחנת כוח, למשל, שהוגדרה בעבר כיעד להפצצה מן האוויר מהווה כיום גם יעד למתקפה קיברנטית. המרחב הקיברנטי גם מאפשר (בניגוד לתמרון קרקעי) ניהול מערכה בלתי מחייבת ב"חתימה נמוכה". הן רוסיה והן סין הואשמו בשנים האחרונות פעמים רבות באחריות לתקיפות סייבר כנגד ארצות הברית. בין המפורסמות שבהן ניתן למנות את תקיפות הסייבר שניהלה יחידה 61398 הסינית כנגד חברות מובילות בארצות הברית והפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית, שאת האחריות לה תלו האמריקנים ברוסיה.

הסייבר כמרחב לחימה משמעותי

הרמטכ"ל הרוסי, ואלרי גראסימוב, הגה אסטרטגיה לעימותי העתיד של רוסיה.

הרמטכ"ל הרוסי, ואלרי גראסימוב, הגה אסטרטגיה לעימותי העתיד של רוסיה, (צילום: ויקיפדיה).

הסייבר הפך בשנים האחרונות לעוד מרחב לחימה התומך את המערכה באופן משמעותי. בשנת 2013 פרסם רמטכ"ל צבא רוסיה, הגנרל ואלרי גראסימוב, שעשה את עיקר שירותו כמפקד כוחות שריון בצבא האדום ולחם בצ'צ'ניה, מאמר שבו נתן ביטוי פומבי לאופן שבו הצבא שבפיקודו תופס את המערכה במלחמה העתידית (בדומה למפקדי צבאות נוספים). במאמר הניח גראסימוב מצע רעיוני חדשני להפעלת הכוח של רוסיה שקובע שמימוש הכוח הצבאי הקינטי (אש ותמרון ביבשה, בים ובאוויר) הוא המהלך המכריע והסופי, שנסמך על הפעולות הסמויות שקדמו לו, ובהן לוחמה קיברנטית שמאפשרת ניהול מערכה "על אש קטנה".

mark_miley_army_chief_of_staff

הגנרל מילי, הציג בהרצאתו את מפת האיומים החדשה על ארצות הברית, (צילום: ויקיפדיה).

האיום הגובר במרחב הקיברנטי מטריד מאוד את מקבלי ההחלטות בארצות הברית. בתחילת החודש נאם ראש מטה צבא היבשה האמריקני, הגנרל מארק מילי, בארוחה השנתית לזכר הנשיא דווייט אייזנהאואר (אייק), שבין היתר שימש כמפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה במלחמת העולם השנייה. בנאומו הציג מילי את תפיסתו את מכלול האיומים על ארצות הברית, את השינויים בשדה הקרב ואת המענה להם. כמו כל גנרל בכיר, בכל צבא באשר הוא, נפתח נאומו של מילי בהצהרה מחייבת כי על אויביה לדעת שארצות הברית וצבאה יביסו אותם באשר יהיו "בכל מקום ובכל זמן, כמו אותם אויבים בעבר שזלזלו בכוחה של ארצות הברית ובנחישותה לנצח." 

למרות הפתיחה הגנרית הציג מילי בנאומו תפיסת עולם מורכבת שנשענת על ניתוח קר של המציאות תוך הישענות על הפרדיגמה הריאליסטית במדעי המדינה (כיאה לבעל תואר ראשון בחוג זה מפרינסטון). לדבריו לאחר קריסת ברית-המועצות, היתה ארצות הברית מעצמת על יחידה, בלתי מעורערת, אולם כיום היא מאותגרת באופן משמעותי באסיה, אירופה ובמזרח התיכון. מילי סקר את מפת האיומים וכלל בתוכה את רוסיה, סין, איראן, צפון קוריאה וכמובן גורמי טרור אסלאמי שונים כמו דאעש. לדבריו, מדינות אלו מקיימות תהליך למידה והתעצמות ואף שהשנים האחרונות כללו בעיקר מלחמות בין מדינות לארגונים, הרי שהמלחמה בין מדינות היא כמעט מובטחת בעתיד הקרוב.

מנצח מי ש"מחבר את הנקודות"

בסקירתו ציין הגנרל כי בטרם מלחמת העולם השנייה היו "כל הטכנולוגיות בתחום השריון, מיכון, האוויר והתקשורת זמינות לכל המעצמות בשנות העשרים והשלושים, אך רק גרמניה השכילה לשלבם באופן שהביא להישגים מדהימים בשדה הקרב בשנים 1939-1942". רק אז הצליחו בעלות הברית ששילמו על חוסר המוכנות מחיר יקר, להתאושש ולהביסם. חוסר היכולת, לדבריו, "לחבר את הנקודות" בטרם העימות עשוי להיות הרסני ביום פקודה ולגבות מחיר כבד מאלו שאינם משכילים להשתנות ולהתאים עצמם לאיומי ההווה והעתיד.

חיילים אמריקנים בקרב על אאכן באוקטובר 1944, ((צילום: ויקיפדיה).

חיילים אמריקנים בקרב על אאכן, אוקטובר 1944, (צילום: ויקיפדיה).

מילי, שעשה את עיקר שירותו בכוחות המוטסים ובכוחות המיוחדים ("הכומתות הירוקות") ציין שהעולם הופך יותר ויותר אורבני, ומכאן שהמלחמה תתרחש בערים. כן, אמר מילי, הצבא האמריקני לחם בעבר בבגדד שבעיראק, בהואה שבווייטנאם ובאאכן שבגרמניה, אבל על-פי רוב היתה עיקר המערכה מרוחקת ממרכזי האוכלוסייה. בעתיד, ייאלץ הצבא לבנות את כוחו כך שיוכל לתמרן ולפעול, להבחין בין אויב לידיד, בשטחים עירוניים, משום שהלחימה בהם תהיה הנורמה ולא היוצא מן הכלל. לדבריו, הדומיננטיות באוויר, שהצבא האמריקני מחזיק בה מאז הנחיתה בנורמנדי, איננה. אתגרי הקיום של הכוחות הקרקעיים יהיו קשים במיוחד. התנועה תהיה חייבת להיות מתמדת. כוח שייוותר במקומו למעלה ממספר שעות יימצא את עצמו תחת אש כבדה. קווי התקשורת יהיו תחת מתקפה מתמדת והמפקדים יידרשו לאיתנות רבה וליכולת לפעול באופן עצמאי, ללא קשר ישיר לפנטגון או לבית הלבן, שם כידוע יושב מפקד הצבא.

אבל כלל האתגרים הללו, אמר מילי, שיכולים לבלום את קבלת ההחלטות האסטרטגית כולה, "יהוו בעיה אם המערכות האלקטרוניות בכלל יעבדו". ישנה סבירות גבוהה, "ודאות, בעצם, שכל דבר אלקטרוני יהיה נתון לתקיפות סייבר ולוחמה אלקטרונית." לפיכך, הסביר, על הכוחות להתאמן כשחלק ניכר מן המותרות והיכולות הטכנולוגיות המרשימות שבארגז הכלים שלהם אינם עוד, שכן מצב זה עתיד להתרחש. בסיום דבריו, אמר מילי כי ישנה רוח קלה של מתיחות באוויר והיא עשויה להפוך לסופה. הוא ציטט משירו של הזוכה הטרי בפרס הנובל לספרות, בוב דילן, ואמר כי "גשם כבד עומד ליפול". מוטב, שאמריקה, לשם שינוי, תגיע מוכנה לקרב הראשון במלחמה הבאה. אחרת היא תשלם מחיר כבד.

בנימה לוקאלית, הרי שמפת האיומים הנוכחית על ישראל אינה כוללת כוחות שלהם מערכי סיייבר התקפי כה מתקדמים שביכולתם (כפי שהודה ביושר לפני שנתיים אדמירל רוג'רס, ראש ה-NSA, בהקשר לסין) "להשבית את רשת החשמל בארצות הברית". מנגד, עם העמקת המעורבות הרוסית בסוריה, עשויה ישראל למצוא את עצמה על נתיב התנגשות עם מדינה שהיכולות שלה בתחום זה משאירות את האמריקנים ערים בלילה.

(המאמר פורסם במקור באתר "דבר ראשון", בתאריך 29.10.2016)

המדינה האסלאמית שואפת לפגוע בתשתיות הסייבר הקריטיות של מדינות המערב\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

פעילי הארגון הוכיחו פעם אחר פעם כי ביכולתם להשיג הפתעה במקום ובזמן, בין בפעולת טרור שמבצעים פעילים שהוחדרו למדינה ובין באמצעות מפגעים שקיבלו השראה מהתעמולה שהוא מפיץ

באחרונה הודו פקידי ממשל אמריקניים כי האקרים מן המדינה האסלאמית של עיראק והלבנט, הידועה גם כ-ISIL או דאעש, ניסו לפרוץ לרשת המחשבים שמסדירה את רשת החשמל בארצות הברית. היעדר רמת מומחיות גבוהה הביא לכך שניסיונות אלו הסתכמו עד כה בהשחתת אתרים, בהם אתר המיועד לבני משפחותיהם של אנשי צבא ארצות הברית, וביצוע תעלולי "מתיחות" דוגמת החרמת חשבון הטוויטר של פיקוד המבצעים האמריקני בעיראק ואפגניסטן.

בחודש ינואר 2015, השתלטו האקרים מן המדינה האסלאמית של עיראק והלבנט על חשבון הטוויטר של פיקוד המרכז האמריקני (Centcom) ופרסמו סרטוני תעמולה ומידע לפני שהשליטה נלקחה מהם. בנובמבר האחרון האקרים מן הארגון השתלטו על 50 אלף חשבונות טוויטר בכדי להפיץ תעמולה. למרות התיאטרליות שבדבר אין מדובר בפעולה מורכבת המחייבת יכולת סייבר התקפית גבוהה. ההשתלטות על חשבון פיקוד המרכז בטוויטר (Twitter), למשל, נעשה בהתקפת פישינג פשוטה – וירוס במסווה של דוא"ל לגיטימי.

שוטר מסייע לאחד הנפגעים לאחר הפיגוע בתיאטרון בטאקלאן שבפריז.

שוטר מסייע לאחד הנפגעים בפיגוע בתיאטרון בטאקלאן שבפריז.

אף שפעולות אלו אינן בגדר הישג משמעותי, הן מעידות על מגמה של דאעש להשיג יכולות סייבר התקפיות משמעותיות. יש בכך בכדי להדאיג משום שאנשי הארגון פועלים באופן רדיקלי יותר מהמדינות סוררות. בשל כך נראה כי מדיניות אסטרטגית שהצליחה להרתיע מדינות סוררות דוגמת צפון קוריאה לא תצלח למולם. אמנם, המדינה האסלאמית מפעילה את מאמציה בלחימה במזרח התיכון, בסוריה ועיראק ובמקביל בניסיון ליזום פיגועים בלב מדינות המערב. אולם ככל שהלחץ הצבאי כנגד הארגון יגביל את תנועותיו בשדה הקרב ינסו פעיליו לפעול בחזית הסייבר במטרה להשיג השפעה והישגים במרחב שיוותר פתוח יותר בפניהם. פעיליו כבר הכירו בעובדה שיתכן וביצוע פיגוע באמצעות תקיפת סייבר כנגד תשתית קריטית בארצות הברית עשוי להיות קל יותר לביצוע מאשר להחדיר מחבלים מעבר לגבול. כל שנותר הוא להשיג את המשאבים המאפשרים בביצוע תקיפה שכזו. השפעותיה עשויות להיות קשות מכל תקיפת טרור רגילה דוגמת אלו שבוצעו בפריז.

אין סכנה בטווח הקרוב

330px-James_R._Clapper_official_portrait

גנרל קאלפר, מנהל המודיעין הלאומי האמריקני.

בשל האיום הגובר בתחום זה מצד דאעש משקיעות ממשלות מדינות המערב משאבים ניכרים באבטחת סייבר. ארבעה ימים לאחר מתקפת הטרור בפריז התקבלה בבריטניה התרעה על מתקפת סייבר שיבצע הארגון כנגד תשתיות קריטיות כגון רשת החשמל והמערכת הפיננסית. בארצות הברית השקיע הממשל מעל חמישה מיליארד דולרים בשנה באבטחת סייבר, כאשר האחריות על כך מתחלקת בין משרד ההגנה, המשרד להגנת המולדת (DHS), הסוכנות לביטחון לאומי (NSA), וה-FBI. עד כה, חוסר המומחיות הנדרשת מצד הארגון מנעה תקיפה מסוג זה ובספטמבר 2015, גנרל ג'יימס קאלפר, מנהל המודיעין הלאומי, הצהיר בעדותו בפני הקונגרס כי אין "סכנה בטווח הקרוב מפני תקיפת סייבר קטסטרופלית" מצד כל יריב שהוא.

מנגד, אין לזלזל בכוונות המדינה האסלאמית ובהצהרותיה. פעילי הארגון הוכיחו פעם אחר פעם כי ביכולתם להשיג הפתעה במקום ובזמן, בין בפעולת טרור שמבצעים פעילים שהוחדרו למדינה ובין באמצעות מפגעים שקיבלו השראה מהתעמולה שהוא מפיץ. אף שהיכולת אינה בידי הארגון אין לבטל את האפשרות שבגיוס פעיל העובד כעת בתשתית קריטית במדינה במערב והולך שבי אחר המדינה האסלאמית. הוא עשוי להוות את "קפיצת הדרך" הדרושה לארגון ויש להיערך גם לזה.

הכותב הינו חוקר אורח בתוכנית הסייבר, המכון למחקרי בטחון לאומי.

(המאמר פורסם במקור באתר "אנשים ומחשבים", 27.01.2016)

איום הסייבר: מהיכן תיפתח הרעה?\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

האיום הקיברנטי הוא בין הסכנות המרכזיות שעומדות כיום בפני כוחות הביטחון – ולאו דווקא מהכיוונים שחושבים עליהם ● כמו היחידים שמבצעים את מתקפות הסכינאות, כך זאבים בודדים הם הסכנה האמיתית למתקפות סייבר

בנאומו בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בשבוע שעבר סקר הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט, את האיומים על ישראל בשנים הקרובות והדגיש כי האיום הקיבנרטי גדל והולך.

בנאום הרמטכ"ל איזנקוט,

בנאומו הדגיש הרמטכ"ל איזנקוט כי האיום הקיבנרטי גדל והולך.

לדבריו, בחמש השנים הקרובות תפחת הסכנה שבמלחמה עם צבאות סדירים ויפחת האיום הבלתי קונבנציונלי על ישראל, בשל הסכם הגרעין עם איראן והוצאת הנשק הכימי מסוריה. מנגד הבהיר הרמטכ"ל כי שני מעגלי איום יהיו בעלייה: הראשון שבהם הוא הסכנה בעימות עם ארגונים תת מדינתיים דוגמת החזבאללה והחמאס, ששואפים לפגוע בעורף של ישראל באמצעות נשק תלול מסלול ושימוש בתווך התת קרקעי. האיום השני הוא זה הקיברנטי, שכן בממד זה יכולים אויביה של ישראל – ויהיו אלה מדינות, ארגוני טרור ואף יחידים – "להגיע להישגים מרחוק".

כך, למשל, עלולה ישראל, מדינה מפותחת בעלת תשתית טכנולוגית ענפה, למצוא את עצמה תחת מתקפת סייבר שבמסגרתו יחדירו ההאקרים וירוס למערכות המחשב של אסדות הגז וישבשו את ויסות הלחצים בצינורות הגז. יעדים אחרים עשויים להיות נמל התעופה או תחנת כוח. במקביל, מהוות פלטפורמות הנשק המתוחכמות של צה"ל מטרה בפני עצמה למתקפות סייבר. מערכות דוגמת כטב"מים, טילים וכמובן לוויינים עשויות להיות נתונות למתקפה שמטרתה לשבש את פעולתן או להשתלט עליהן ולהפעילן.

דוגמה לכך שהאיום מחייב היערכות וחשיבה מקדימה ניתן לראות בהצהרת לוקהיד-מרטין (Lockheed Martin) לפיה במטוס הקרב החדש, F-35, הותקנו מערכות אבטחה מקוונת מתקדמות במטרה למנוע מתקיפות שכאלה, שמפתחי המטוס צופים שיתרחשו, לפגוע במטוס או לשלוט בו.

בשל התגברות האיום הוגדר המרחב הקיברנטי במסמך "אסטרטגיית צה"ל", שפורסם באוגוסט האחרון, כזירת לחימה נוספת, שתחייב בניין כוח מתאים שיאפשר ביצוע פעולות הגנה, איסוף והתקפה. עקב כך הוחלט על הקמת זרוע סייבר "שתהווה מפקדה ראשית הכפופה לרמטכ"ל להפעלה ובניין הכוח של יכולות הסייבר בצה"ל, ותהיה אחראית לתכנון ולמימוש המערכה במרחב הסייבר".

בנוסף מצוין במסמך, באופן שמתכתב עם האיום על מערכות הנשק עצמן, כי על צה"ל לפתח יכולות הגנתיות, בכדי להגן על כלל המערכות המבצעיות ואלה התומכות את הלחימה. הזרוע, שתקום בתוך כשנתיים, תקבל לאחריותה תחומי אחריות המצויים כיום באמ"ן ובאגף התקשוב, ובהם תחומי הגנת הסייבר, לוחמת הרשת, וכן איסוף מודיעין ותכנון מבצעי בזירה הקיברנטית.

הסכנה החמורה באמת – מהלא צפוי

אף שחיזוק המוכנות של צה"ל נגד איומים בזירה הקיברנטית הוא חיוני, הרי שנוכח בעיית "השמיכה הקצרה" בזמן, משאבים וכוח אדם, הסכנה החמורה באמת בזירה הקיברנטית היא דווקא מהממד הלא צפוי, ולאו דווקא מצד מדינות סוררות דוגמת איראן ומיחידות לוחמת הסייבר של ארגונים תת מדינתיים.

פיגוע הדקירה בשער שכם, אוקטובר 2015.

פיגוע הדקירה בשער שכם, אוקטובר 2015.

יש קבוצות קטנות וסגורות של זאבים בודדים, שלא מונות פעילים רבים וכוללות בתוכן מומחיות ומיומנות מחד ומצד שני מסוגרות וחשאיות באופן שלא היה מבייש את תאי החמאס בחברון. אלה עשויות לאתגר את מערכי הגנת הסייבר של צה"ל בדומה לאופן שטרור הסכינאות הנוכחי, שלדברי הרמטכ"ל מכה "בלי התרעה מוקדמת ובלי שיוך ארגוני", מאתגר את מערכת הביטחון. אף שלא ניתן בהכרח להיות, כמאמר הפתגם, חזק בכל מקום, יש להביא בחשבון גם את יכולתם של בודדים לסכן מערכים קריטיים – ולהיערך בהתאם.

הכותב הינו חוקר אורח בתוכנית הסייבר, המכון למחקרי בטחון לאומי.

(המאמר פורסם במקור באתר "אנשים ומחשבים", 20.01.2016)