בצבא ארצות הברית מוטרדים מיכולות הסייבר של רוסיה וסין\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

נוכח האיום הגובר בסייבר מצד מדינות כמו רוסיה וסין, יודעים בצבא ארצות הברית שבמלחמה הבאה יהיו הכוחות תחת התקפה אלקטרונית וקיברנטית מתמדת. מתקפת הסייבר האחרונה היתה רק הצצה למה שיכול להתרחש במערכה הבאה.

לפני פחות משבועיים נערכה מתקפת סייבר נרחבת על שרתי חברת האינטרנט האמריקנית "דיין" (Dyn). השיטה שבה בחרו התוקפים, המכונה "התקפת מניעת שירות" (DDoS), היא שיטה מוכרת שקשה עד בלתי אפשרי לחברות ולארגונים להתגונן מפניה. בשל התקיפה נחסמה הגישה לשורה ארוכה של אתרי אינטרנט מרכזיים ובהם טוויטר, אמזון, סי-אן-אן והניו יורק טיימס. עיקר השיבושים בגלישה אירעו באירופה ובחופה המזרחי של ארצות הברית. בחקירת האירוע לוקחים חלק לשכת החקירות הפדרלית (FBI) והמשרד לביטחון המולדת.

הבניין שממנו פועלת יחידה 613398 הסינית.

הבניין שממנו פועלת יחידה 613398 הסינית.

אף שהאקרים הקשורים לאנונימוס ולקבוצה בשם New World Hackers קיבלו על עצמם את האחריות לתקיפה, הרי שלמעשה כלל אינו ברור מי באמת עומד מאחוריה. החשודות המיידיות הן רוסיה וסין, שנחשבות לבעלות מערכי סייבר מתקדמים. בניגוד לעלויות הכלכליות הגבוהות (כמו גם בחיי אדם) שמחייבות השקעה בכוח צבאי הפועל בים, ביבשה ובאוויר, הסייבר מאפשר הצטיידות זולה יחסית בעלת יכולת פגיעה גבוהה. תחנת כוח, למשל, שהוגדרה בעבר כיעד להפצצה מן האוויר מהווה כיום גם יעד למתקפה קיברנטית. המרחב הקיברנטי גם מאפשר (בניגוד לתמרון קרקעי) ניהול מערכה בלתי מחייבת ב"חתימה נמוכה". הן רוסיה והן סין הואשמו בשנים האחרונות פעמים רבות באחריות לתקיפות סייבר כנגד ארצות הברית. בין המפורסמות שבהן ניתן למנות את תקיפות הסייבר שניהלה יחידה 61398 הסינית כנגד חברות מובילות בארצות הברית והפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית, שאת האחריות לה תלו האמריקנים ברוסיה.

הסייבר כמרחב לחימה משמעותי

הרמטכ"ל הרוסי, ואלרי גראסימוב, הגה אסטרטגיה לעימותי העתיד של רוסיה.

הרמטכ"ל הרוסי, ואלרי גראסימוב, הגה אסטרטגיה לעימותי העתיד של רוסיה, (צילום: ויקיפדיה).

הסייבר הפך בשנים האחרונות לעוד מרחב לחימה התומך את המערכה באופן משמעותי. בשנת 2013 פרסם רמטכ"ל צבא רוסיה, הגנרל ואלרי גראסימוב, שעשה את עיקר שירותו כמפקד כוחות שריון בצבא האדום ולחם בצ'צ'ניה, מאמר שבו נתן ביטוי פומבי לאופן שבו הצבא שבפיקודו תופס את המערכה במלחמה העתידית (בדומה למפקדי צבאות נוספים). במאמר הניח גראסימוב מצע רעיוני חדשני להפעלת הכוח של רוסיה שקובע שמימוש הכוח הצבאי הקינטי (אש ותמרון ביבשה, בים ובאוויר) הוא המהלך המכריע והסופי, שנסמך על הפעולות הסמויות שקדמו לו, ובהן לוחמה קיברנטית שמאפשרת ניהול מערכה "על אש קטנה".

mark_miley_army_chief_of_staff

הגנרל מילי, הציג בהרצאתו את מפת האיומים החדשה על ארצות הברית, (צילום: ויקיפדיה).

האיום הגובר במרחב הקיברנטי מטריד מאוד את מקבלי ההחלטות בארצות הברית. בתחילת החודש נאם ראש מטה צבא היבשה האמריקני, הגנרל מארק מילי, בארוחה השנתית לזכר הנשיא דווייט אייזנהאואר (אייק), שבין היתר שימש כמפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה במלחמת העולם השנייה. בנאומו הציג מילי את תפיסתו את מכלול האיומים על ארצות הברית, את השינויים בשדה הקרב ואת המענה להם. כמו כל גנרל בכיר, בכל צבא באשר הוא, נפתח נאומו של מילי בהצהרה מחייבת כי על אויביה לדעת שארצות הברית וצבאה יביסו אותם באשר יהיו "בכל מקום ובכל זמן, כמו אותם אויבים בעבר שזלזלו בכוחה של ארצות הברית ובנחישותה לנצח." 

למרות הפתיחה הגנרית הציג מילי בנאומו תפיסת עולם מורכבת שנשענת על ניתוח קר של המציאות תוך הישענות על הפרדיגמה הריאליסטית במדעי המדינה (כיאה לבעל תואר ראשון בחוג זה מפרינסטון). לדבריו לאחר קריסת ברית-המועצות, היתה ארצות הברית מעצמת על יחידה, בלתי מעורערת, אולם כיום היא מאותגרת באופן משמעותי באסיה, אירופה ובמזרח התיכון. מילי סקר את מפת האיומים וכלל בתוכה את רוסיה, סין, איראן, צפון קוריאה וכמובן גורמי טרור אסלאמי שונים כמו דאעש. לדבריו, מדינות אלו מקיימות תהליך למידה והתעצמות ואף שהשנים האחרונות כללו בעיקר מלחמות בין מדינות לארגונים, הרי שהמלחמה בין מדינות היא כמעט מובטחת בעתיד הקרוב.

מנצח מי ש"מחבר את הנקודות"

בסקירתו ציין הגנרל כי בטרם מלחמת העולם השנייה היו "כל הטכנולוגיות בתחום השריון, מיכון, האוויר והתקשורת זמינות לכל המעצמות בשנות העשרים והשלושים, אך רק גרמניה השכילה לשלבם באופן שהביא להישגים מדהימים בשדה הקרב בשנים 1939-1942". רק אז הצליחו בעלות הברית ששילמו על חוסר המוכנות מחיר יקר, להתאושש ולהביסם. חוסר היכולת, לדבריו, "לחבר את הנקודות" בטרם העימות עשוי להיות הרסני ביום פקודה ולגבות מחיר כבד מאלו שאינם משכילים להשתנות ולהתאים עצמם לאיומי ההווה והעתיד.

חיילים אמריקנים בקרב על אאכן באוקטובר 1944, ((צילום: ויקיפדיה).

חיילים אמריקנים בקרב על אאכן, אוקטובר 1944, (צילום: ויקיפדיה).

מילי, שעשה את עיקר שירותו בכוחות המוטסים ובכוחות המיוחדים ("הכומתות הירוקות") ציין שהעולם הופך יותר ויותר אורבני, ומכאן שהמלחמה תתרחש בערים. כן, אמר מילי, הצבא האמריקני לחם בעבר בבגדד שבעיראק, בהואה שבווייטנאם ובאאכן שבגרמניה, אבל על-פי רוב היתה עיקר המערכה מרוחקת ממרכזי האוכלוסייה. בעתיד, ייאלץ הצבא לבנות את כוחו כך שיוכל לתמרן ולפעול, להבחין בין אויב לידיד, בשטחים עירוניים, משום שהלחימה בהם תהיה הנורמה ולא היוצא מן הכלל. לדבריו, הדומיננטיות באוויר, שהצבא האמריקני מחזיק בה מאז הנחיתה בנורמנדי, איננה. אתגרי הקיום של הכוחות הקרקעיים יהיו קשים במיוחד. התנועה תהיה חייבת להיות מתמדת. כוח שייוותר במקומו למעלה ממספר שעות יימצא את עצמו תחת אש כבדה. קווי התקשורת יהיו תחת מתקפה מתמדת והמפקדים יידרשו לאיתנות רבה וליכולת לפעול באופן עצמאי, ללא קשר ישיר לפנטגון או לבית הלבן, שם כידוע יושב מפקד הצבא.

אבל כלל האתגרים הללו, אמר מילי, שיכולים לבלום את קבלת ההחלטות האסטרטגית כולה, "יהוו בעיה אם המערכות האלקטרוניות בכלל יעבדו". ישנה סבירות גבוהה, "ודאות, בעצם, שכל דבר אלקטרוני יהיה נתון לתקיפות סייבר ולוחמה אלקטרונית." לפיכך, הסביר, על הכוחות להתאמן כשחלק ניכר מן המותרות והיכולות הטכנולוגיות המרשימות שבארגז הכלים שלהם אינם עוד, שכן מצב זה עתיד להתרחש. בסיום דבריו, אמר מילי כי ישנה רוח קלה של מתיחות באוויר והיא עשויה להפוך לסופה. הוא ציטט משירו של הזוכה הטרי בפרס הנובל לספרות, בוב דילן, ואמר כי "גשם כבד עומד ליפול". מוטב, שאמריקה, לשם שינוי, תגיע מוכנה לקרב הראשון במלחמה הבאה. אחרת היא תשלם מחיר כבד.

בנימה לוקאלית, הרי שמפת האיומים הנוכחית על ישראל אינה כוללת כוחות שלהם מערכי סיייבר התקפי כה מתקדמים שביכולתם (כפי שהודה ביושר לפני שנתיים אדמירל רוג'רס, ראש ה-NSA, בהקשר לסין) "להשבית את רשת החשמל בארצות הברית". מנגד, עם העמקת המעורבות הרוסית בסוריה, עשויה ישראל למצוא את עצמה על נתיב התנגשות עם מדינה שהיכולות שלה בתחום זה משאירות את האמריקנים ערים בלילה.

(המאמר פורסם במקור באתר "דבר ראשון", בתאריך 29.10.2016)

הרינו מכריזים בזאת על עצמאות פיקוד הסייבר\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

לדברי אדמירל מייקל רוג'רס, ראש ה-NSA, "יש לשדרג את פיקוד הסייבר לכדי פיקוד קרבי של ממש – כך יהפוך שווה מעמד לגופים חזקים אחרים במשרד ההגנה ויהיה יעיל יותר אל מול מגוון רחב של איומים"

בתחילת החודש הופיע מפקד פיקוד הסייבר האמריקני (וראש סוכנות ה-NSA), אדמירל מייקל רוג'רס, בפני ועדת השירותים המזוינים של הסנאט. במהלך הדיון אמר האדמירל כי יש לשדרג את פיקוד הסייבר לכדי פיקוד קרבי של ממש במטרה להפכו ליעיל יותר אל מול מגוון רחב של איומים, כולל דאעש. פיקוד הסייבר אמון כיום על אבטחת המידע של הכוחות המזוינים של ארצות הברית ועל כלל הפעולות במרחב הקיברנטי. שדרוג שלו לכדי פיקוד קרבי יהפוך אותו לשווה מעמד לגופים חזקים אחרים במשרד ההגנה.

4800037327b

בספרו הגדיר בוט את חוק גולדווטר-ניקולס כרפורמה המשמעותית ביותר במשרד ההגנה מאז 1947.

ראוי להתעכב רגע ולהבהיר למה רוג'רס מכוון. פריסת והפעלת הכוח האמריקנית שונה מאוד מזו הישראלית ומוגדרת כיום מכוח חוק שחוקקו הסנאטורים בארי גולדווטר (גנרל בחיל האוויר וטייס לשעבר) וחבר הקונגרס ויליאם ניקולס ב-1986, כתגובה לטיפול הכושל בבני הערובה באיראן, ולכשלים המבצעיים בפיקוד ובשליטה שהתגלו במהלך מבצע "זעם דחוף" (הפלישה לגרנדה). בספרו "חדשנות במלחמה" (הוצאת מודן ומשרד הביטחון, 2015) הגדיר מקס בוט את חוק גולדווטר-ניקולס כרפורמה המשמעותית ביותר מאז שנת 1947. החוק "קבע שרשרת פיקוד ברורה העוברת מן הנשיא למזכיר ההגנה, ולמפקד פיקוד אזורי. העולם כולו חולק לאזורים גדולים, אשר הוכנסו תחת פיקודו של גנרל או אדמירל בדרגת ארבעה כוכבים, שיש לו סמכות מלאה על כל הכוחות האמריקניים שבתחום שיפוטו".

הישגים בעולם הממשי

למעשה, בניגוד לאופן שבו זה פועל בישראל, יו"ר המטות המשולבים, גנרל הנחתים ג'וזף דנפורד (המקביל לרמטכ"ל בישראל), הוא היועץ הצבאי הבכיר של שר ההגנה אשטון קרטר ושל הנשיא ברק אובמה (שפועל מתוקף סמכותו כמפקד העליון של הצבא). המטות המשולבים אחראים על בניין הכוח ואילו הפיקודים מפעילים אותו כצבאות עצמאיים, המורכבים מכוחות מכלל השירותים ובהם חיילים מזרוע האוויר, ים, יבשה ונחתים.

כפיקודים עצמאיים ניתן למנות את פיקוד אירופה (האחראי על ישראל), פיקוד אפריקה, הפיקוד המרכזי (האחראי על אסיה), פיקוד המבצעים המיוחדים, הפיקוד הצפוני, הפיקוד הפסיפי, הפיקוד הדרומי, הפיקוד האסטרטגי (האחראי על הארסנל הגרעיני של ארצות הברית), ופיקוד התעבורה ולוגיסטיקה.

שר ההגנה קרטר ומפקד פיקוד הסייבר, אדמירל רוג'רס.

שר ההגנה קרטר ומפקד פיקוד הסייבר, אדמירל רוג'רס.

למרות האפשרות שהדבר ייצור חיכוכים סביב שליטה במשאבים וטריטוריות, רוג'רס אינו רואה דרך אחרת להתאים את הפיקוד להתמודדות עם האיומים. "מה קורה אם פעיל לא-מדינתי, בשירות המדינה האסלאמית למשל, מפעיל מערכת נשק קיברנטית? זה בהחלט לא מעבר ליכולת שלהם", אמר רוג'רס לחברי הסנאט. אף שתהליכים כאלה לוקחים זמן סביר שהדירוג המתבקש בוא יבוא, שכן הממשל האמריקני מתחיל לראות במרחב הקיברנטי טריטוריה שבה ניתן לפעול באופן התקפי לאורך זמן על מנת להשיג הישגים בעולם הממשי, ממש כאילו היה מדובר בפיקוד המרכז בראשות הגנרלים שוורצקופף ופרנקס שלחמו בעיראק.

הכותב הינו חוקר אורח בתוכנית הסייבר, המכון למחקרי בטחון לאומי.

(המאמר פורסם במקור באתר "אנשים ומחשבים", 19.04.2016)

ביקור הדוד מייק\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

הביקור בישראל של אדמירל מייקל רוג'רס, ראש ה-NSA, מלמד על המשך שיתוף פעולה מבצעי ושיתוף הידע שבין גופי המודיעין האמריקנים והישראלים

Admiral_Michael_S._Rogers_

אדמירל רוג'רס, ראש הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית, ה-NSA.

בחודש שעבר ביקר בישראל אדמירל מייקל רוג'רס, ראש הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) האמריקנית, האחראית על ביון האותות (Sigint), ההצפנה ועל לוחמת הסייבר של ארצות הברית, והיה אורחו של מפקד היחידה הישראלית המקבילה באמ"ן, יחידה 8200. רוג'רס, קצין צי ששירת כקצין מערכות נשק בספינות שטח, עשה במהלך שירותו הסבה לתפקידי מודיעין ופיקד על מערכי מודיעין ולוחמת סייבר בצי האמריקני, ממלא למעשה שלושה תפקידים: מפקד פיקוד הסייבר, ראש ה-NSA והאחראי על שירות האבטחה המרכזי (CSS) האמון על האבטחה וההצפנה. על-פי הפרסומים בתקשורת, נועד הביקור לחזק את שיתוף הפעולה עם ישראל בתחום לוחמת הסייבר כנגד חזבאללה ואיראן והתמקד במפגש עם מפקדי הדרג הטכני בלבד.

הביקור של רוג'רס מלמד על המשך שיתוף פעולה מבצעי ושיתוף הידע שבין גופי המודיעין האמריקנים והישראלים. במבט מן הצד דומה שבעוד שהאמריקנים מביאים לשולחן תקציבי עתק ומערך טכנולוגי עצום שמצוי ברשות מעצמת העל היחידה, הישראלים מביאים את כל אותם נכסי צאן ברזל שהפכו את ישראל לאומת הסטארט-אפ (startup nation): חדשנות, חשיבה יצירתית, אלתור וגם (במקרה הזה כיתרון) את אותו בוז לבירוקרטיה וכללים וחיפוש קיצורי דרך שאיפשר ליזמים הישראלים להצליח כל-כך.

מפקדה ראשית הכפופה לרמטכ"ל

מפקדת סוכנות ה-NSA בפורט מיד, מרילנד.

מפקדת סוכנות ה-NSA בפורט מיד, מרילנד.

שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי על-פי פרסומים זרים במבצע לוחמת סייבר בשם "משחקים אולימפיים", בימי ממשל הנשיא ג'ורג' בוש, שמטרתו היתה לחבל בתוכנית הגרעין האיראנית. על-פי אותם פרסומים האיץ ממשל הנשיא ברק אובמה את הפעילות כנגד האיראני במרחב הקיברנטי, בשיתוף יחידות לוחמת הסייבר של ישראל. נראה כי שיתופי פעולה דוגמת אלו מתרחשים גם עתה ולא בכדי. האיום במרחב הקיברנטי גובר. מדינות המערב, ובהן ישראל, מאוימות כיום הן מצד מעצמות המפעילות לוחמת סייבר התקפית דוגמת רוסיה וסין, הן לאיסוף מודיעין אך גם למטרות פגיעה בתשתית קריטית (בעבר הודה רוג'רס כי "לסין היכולת להשבית את רשת החשמל בארצות הברית"), תקיפות סייבר מצד מדינות סוררות דוגמת איראן, וחתירתם של ארגוני טרור בהם דאעש, חזבאללה וחמאס, להשגת יכולת התקפית של ממש במרחב הסייבר.

המאבק בהן מחייב שיתוף פעולה הולך וגובר, כמו גם שיתוף ידע וטכנולוגיות מתקדמות. בצה"ל כאמור עתידה לקום בשנתיים הקרובות זרוע סייבר שתקבל לאחריותה תחומי אחריות המצויים כיום באמ"ן ובאגף התקשוב, ובהם תחומי הגנת הסייבר, לוחמת הרשת, וכן איסוף מודיעין ותכנון מבצעי בזירה הקיברנטית. בנוסף הוגדר המרחב הקיברנטי במסמך "אסטרטגיית צה"ל" כזירת לחימה נוספת המחייבת בניין כוח מתאים שיאפשר ביצוע פעולות הגנה, איסוף והתקפה. זרוע הסייבר, שתהיה "מפקדה ראשית הכפופה לרמטכ"ל", תהיה אמונה על תכנון ומימוש המערכה במרחב הקיברנטי. ביקורו של האדמירל רוג'רס, בחזקת "הדוד העשיר מאמריקה", מצביע על ההבנה שלצד תהליכים אלו מתחייב שיתוף פעולה בינלאומי בכדי להתמודד עם האיום המתהווה.

הכותב הינו חוקר אורח בתוכנית הסייבר, המכון למחקרי בטחון לאומי.

(המאמר פורסם במקור באתר "אנשים ומחשבים", 06.04.2016)

הסייבר יכול לתמוך את הלחימה בדאעש – אך לא להחליף את לוחמים\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

סייבר נחשב למימד הלחימה החמישי ומדינות רבות משקיעות סכומים ניכרים ביכולות ההתקפה וההגנה בו ● אך לא תמיד לוחמה זו יעילה – בייחוד כשהאויב נשען על טכנולוגיה נמוכה

שר ההגנה קרטר, הרמטכ"ל דנפורד ומפקד פיקוד הסייבר, אדמירל רוג'רס.

שר ההגנה קרטר (מימין), מפקד פיקוד הסייבר, אדמירל רוג'רס והרמטכ"ל דנפורד (משמאל).

בשבוע שעבר ערכו שר ההגנה האמריקני, אשטון קרטר, ויושב ראש המטות המשולבים, גנרל הנחתים ג'וזף דנפורד, ביקור בפיקוד הסייבר האמריקני. במהלך הביקור קראו השניים להגביר את פעולות לוחמת הסייבר כנגד ארגון המדינה האסלאמית. עם זאת, לא נאמר כיצד ניתן לעשות כן ואילו פעולות ביצע פיקוד הסייבר האמריקני כנגד דאעש עד כה. באחרונה אמר אדמירל מייקל רוג'רס, העומד בראש פיקוד הסייבר ובראש סוכנות ה-NSA, כי יכולות התקיפה וההגנה של הפיקוד "מבשילות עתה לכדי יכולת מוחשית יותר" שתיושם באופן רחב יותר.

התפתחות תחום הסייבר והתחומים הנלווים לו הם שיאם של ה-RMA (המהפכה בעניינים צבאיים) אשר הביאה לדיגיטציה של שדה הקרב המודרני החל מסוף שנות ה-80 של המאה ה-20. בשעתו תחמו אלווין והיידי טופלר את התפתחות המלחמה לשלבים, שהשלישי בהם הושפע מן המחשוב ולוחמת המידע. לקראת שנות ה-80 אפשרו הטכנולוגיה וצרכי השעה את קיומה של מהפכת רכיבי השליטה והשילוביות להפעלת כוחות (C4ISR).

מהפכה תפיסתית זו נועדה להתאים את אומנות המלחמה לטכנולוגיות המידע. יסודות ה-RMA הינם תקיפה מדויקת, חלל, שליטה בתמרון, לוחמת מידע. בלוחמת מידע מספר רבדים: לוחמת מחשבים שבהם עיקר אחסון ותעבורת המידע, לוחמה אלקטרונית בעיקר כנגד מערכות תקשורת, לוחמה פסיכולוגית וטיפול באמצעי תקשורת ובכלל זה תדרוך התקשורת ועשיית מניפולציה על המידע הנמסר לידי הציבור. ה-RMA נתנה בידי צבאות בעלי טכנולוגיה מתקדמת יכולת לממש בשדה הקרב עליונות צבאית מוחלטת בשל היכולת לתקוף סימולטנית, באופן מדויק ויעיל, את כלל מערכי האויב בעומק ובחזית ותשתיות קריטיות שברשותו וזאת ללא נזק סביבתי רחב. כך היה למשל, במלחמת המפרץ ואפילו במבצע צוק איתן.

להיכנס למוחם של בני אדם

כוחות שריון רוסים בלחימה בגאורגיה, 2008.

כוחות שריון רוסים בלחימה בגאורגיה, 2008.

על פי התפיסה הרווחת, הסייבר נחשב למימד הלחימה החמישי ומדינות רבות משקיעות סכומים ניכרים ביכולות ההתקפה וההגנה בו. זאת משום שתקיפת סייבר על תשתיות קריטיות עשויה לפגוע קשות ביכולתה של מדינה להגן על עצמה. כך למשל שיתוק מערכות התקשורת של הגופים האחראים על גיוס מילואים יעכב משמעותית את היכולת להפעיל אותם בזמן. הסייבר מסוגל להוות נדבך משמעותי התומך את הפעולות בשדה הקרב ומסייע להן, כפי שהוכח במערכה שניהלו הרוסים בגיאורגיה ב-2008. הרוסים ביצעו תקיפת סייבר נרחבת בטרם פלשו ובכך "עיוורו" למעשה את מערכות הבקרה והשליטה, כמו גם מערכות הגנה פיזיות. הדבר יצר כאוס בקרב ההגנה הגיאורגית והקל משמעותית את מלאכת הכוחות הלוחמים של צבא רוסיה. בשנת 2003 נקט צבא ארצות הברית אסטרטגיה דומה בעיראק.

בשני המקרים ההכרעה הושגה משילוב מתקפת הסייבר עם תקיפה פיזית נרחבת באוויר וביבשה. יכולת שכזו הינה בעלת מעמד אסטרטגי בדומה לחילות האוויר או הים, המסוגלים לזרוע הרס רב ולתרום להכרעת היריב. ככל שתשתיות היריב נשענות על יכולות קיברנטיות, הרי שללוחמת סייבר תפקיד חשוב יותר בהכרעתה.

הטליבאן באפגניסטן, פעילי טרור המפעילים נשק אישי ולא טכנולוגיה מתקדמת.

קבוצות גרילה המפעילות בעיקר נשק אישי ולא טכנולוגיה מתקדמת.

אולם במקרים שהיריב הינו קבוצות גרילה כשם שיש ברצועת עזה, לבנון ואפגניסטן, הנשענות על טכנולוגיה נמוכה – לוחמת הסייבר מאבדת מיעילותה. אף שפעילי דאעש פועלים גם בחזית הסייבר, הרי שעיקר פעולתם היא בלחימה בעיראק, בסוריה ובסיני ובאמצעות פעולות טרור בלב מדינות המערב. על כן הסייבר כשלעצמו יכול לתמוך את המאמץ כנגד דאעש אך אינו יכול כיום להחליף את הלחימה עצמה או להכריע מלחמות, משום שכמאמר קולונל חיל האוויר האמריקני, ג'ון בויד, "מכונות אינן נלחמות, קרקע אינה נלחמת. בני אדם נלחמים. אתה חייב להיכנס למוחם של בני אדם. שם מנצחים את הקרב".

הכותב הינו חוקר אורח בתוכנית הסייבר, המכון למחקרי בטחון לאומי.

(המאמר פורסם במקור באתר "אנשים ומחשבים", 03.02.2016)