"דברים שרואים משם – לא רואים מכאן"\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

הנשיא-הנבחר טראמפ עתיד לגלות את מגבלות הכוח וכי "דברים שרואים משם – לא רואים מכאן". מנגד, כדאי שלא להיצמד לתחזיות אודות כהונתו, שכן הן עלולות להתברר כשגויות. טראמפ בהחלט יכול להפתיע.

גנרל דנפורד

גנרל דנפורד, הזהיר מהישענות-יתר על הנחות-עבודה, (צילום: ויקיפדיה).

ביומיים שחלפו מאז הבחירות בארצות הברית, נכתב כבר רבות על משקלם של הסקרים, ההערכות והפרשנויות שקדמו להן. גם הטור הזה נכתב מחדש לאחר שביום שלישי, כשהתחלתי בכתיבתו הוא נפתח בסיכום ניצחונה של קלינטון. בנאום שנשא בחודש שעבר ראש המטות המשולבים, גנרל הנחתים ג'וזף דנפורד, הוא דיבר על משקלן האמיתי של הערכות והנחות-עבודה. דנפורד סיפר לקהל על כוח המשימה "סמית'", גדוד חי"ר ברגימנט ה-21 בצבא האמריקני, שבשעות הראשונות של מלחמת קוריאה היה הכוח הראשון שנתקל בצבא הצפון קוריאני הפולש. במלחמה ההיא, ציין, "לחמנו על הקרקע, במקום ובזמן בתנאים שפשוט לא צפינו, ואני חושב שכולנו יודעים שהתוצאות הראשוניות היו הרסניות. אני רוצה להזכיר לאלו הבטוחים בהערכתם היכן ומתי נלחם את העימות הבא, כי מלחמת קוריאה פרצה מיד לאחר שכמה מטובי האסטרטגים שהיו לנו אי-פעם החליטו להסיט את המשאבים והכוחות דווקא לאירופה". שבע שעות לאחר שכוח המשימה "סמית'" נתקל באויב היו 185 מחייליו פצועים והרוגים. "זה מה שהנחות-עבודה יכולות לעשות", אמר הגנרל, ולכן יש לחזק את מוכנות הכוחות להתפתחויות לא צפויות.

donald_j-_trump_at_marriott_marquis_nyc_september_7th_2016_05

נגד כל הסיכויים והערכות, דונלד טראמפ הוא הנשיא-הנבחר של ארצות הברית, (צילום: ויקיפדיה).

כאמור, הבחירות בארצות הברית מאחורינו. כבר היה מי שאמר ש"הנחת-עבודה היא אם כל חטאת", וכלל זה כוחו יפה גם כאן. במקרה הנ"ל, כל שזה דרש הוא מחיקה של כל שנכתב בטרם בוקרו של יום רביעי וכתיבתו מחדש נוכח מציאות חדשה לגמרי. ישנם מקרים, כפי שתיאר זאת דנפורד (ומוכר היטב גם במקומותינו) שבהם מחיר הנחת-עבודה שגויה הוא כבד בהרבה. בזמן שנותר עד כניסתו לתפקיד יצטרך הנשיא-הנבחר (President-elect) טראמפ ללמוד לעומק שורה ארוכה של תחומים. בשנה האחרונה התמקד בעיקר בקמפיין ובניצחון על יריבתו, עכשיו הדגש יהיה על הרכבת הקבינט, העבודה מול המפלגה (שיחסיו עם חלק ממנהיגיה, פול ראיין למשל, פחות מטובים) ועל עיצוב האסטרטגיה למאה הימים הראשונים לממשלו. "מדד מאה הימים" נחשב באופן מסורתי לכלי שמאפשר להעריך את כהונתו של נשיא בארצות הברית. מקורו של המדד בימי הנשיא פרנקלין רוזוולט, שבמאה הימים הראשונים לממשלו הוציא לפועל את תכנית ה"ניו דיל" לחילוץ המשק מן "השפל הגדול" של שנות השלושים. טראמפ, מיותר לציין, אינו רוזוולט. אבל גם על רייגן, שניצח במלחמה הקרה ובמאה הימים הראשונים לממשלו פתר את משבר בני-הערובה באיראן, מתחו ביקורת דומה בטרם נכנס לתפקיד.

שיעור במגבלות הכוח

בפרק השלישי של הסדרה "הבית הלבן", שעסקה בנשיאותו של הנשיא הדמוקרטי ג'ד ברטלט (בגילומו של מרטין שין), נדרש הנשיא הטרי להחליט כיצד להגיב על כך שארגון טרור שפועל בחסות סוריה הפיל מטוס תובלה של חיל האוויר האמריקני. הנשיא הזועם מסרב לקבל את תרחישי התגובה הפרופורציונאליים שמציג לו יושב ראש המטות המשולבים, האדמירל פיצוואלס, ומשיב כי על העולם לדעת ש"אם תהרגו אמריקני, כל אמריקני, אנו נגיב, לא באמצעות תגובה פרופורציונאלית, אלא באמצעות הרס מוחלט". יתרה מכך, דרש הנשיא בסדרה כי האדמירל והמטות המשולבים יקדישו את השעה הקרובה לגיבוש תרחיש תגובה שלא יגרום לו להרגיש שהוא מקצץ בדמי הכיס של מישהו. סביר שעם היבחרו של טראמפ ביום רביעי, נזכרו כמה אנשים בסצינה הזו ודמיינו שכך, פחות או יותר (לטראמפ חסרה הג'נטלמניות והממלכתיות שהפגין שין בסדרה), תראה ישיבת המטכ"ל הראשונה בראשות טראמפ.

saving_captain_hotchkiss

ברטלט עם המטות המשולבים בחדר-המצב בסדרה "הבית הלבן", (צילום: youtube).

הקטע הנ"ל תפס תאוצה ברשתות החברתיות בימי מבצע "צוק איתן". ארגוני הסברה, לרוב מן הצד הימני של המפה, הציגו אותו כהסבר לכך שאין שום הגיון לתקיפות המידתיות של צה"ל ברצועה. דווקא המשך הפרק ראוי לתשומת לב. אז מוצע לנשיא תרחיש הכולל תקיפה אווירית נרחבת על תשתיות קריטיות בסוריה שעשויה לגרום למשבר הומניטרי, והוא מבין, למרות אובדן החיים הטרגי, שאין ביכולתו "לגזור עונש בשווי 5,000 דולרים על פשע ששוויו 50 דולר". למעשה, בקטע הנ"ל ניסה יוצר הסדרה והתסריטאי שלה, ארון סורקין, ללמד את הצופים שיעור במגבלות הכוח. גם מעצמת-העל היחידה בעולם אינה יכולה לעשות ככל העולה על רוחה, או ליתר דיוק על רוחו של נשיאה.

82nd-airborne-deploys-1500-ts600

חיילי האוגדה המוטסת ה-82 בתרגיל מוצנח, (צילום: חיל האוויר האמריקני).

"אסור לנו לשלוח כוחות צבאיים לתוך משבר, למען מטרה לא ברורה שלא יוכלו להשיג", כתב בשעתו גנרל קולין פאואל כיו"ר המטות המשולבים, והדברים עמדו לנגד עיניו של הנשיא אובמה במשך כל כהונתו. מורכבותם של העימותים בעת הנוכחית לימדו אותו שאין למהר לשלוח כוחות למשימה בטרם גובשו אסטרטגיה סדורה ומצב סיום מוגדר. כך למשל, נמנע אובמה משליחת כוחות קרקעיים למערכה כנגד דאע"ש בעיראק, שכן אלו עשויים בהחלט לשקוע במלחמת התשה ממושכת ומדממת, מן הסוג שהנחתים ואנשי צבא היבשה לחמו במערכות בעיראק ואפגניסטן. כחלופה אישר הנשיא פעולות מיוחדות ותקיפות מן האוויר בכמות חסרת-תקדים. בתחילת החודש פורסם כי צבא ארצות הברית שולח את צוות-הקרב החטיבתי ה-2 שבאוגדה המוטסת ה-82 לעיראק בכדי להחליף שם צוות קרב-חטיבתי מהאוגדה המוטסת ה-101. צוות-הקרב, שמונה 1,700 צנחנים מאחת האוגדות הקשוחות והמובחרות בעולם, ימשיך במשימת האימון, ההדרכה והתמיכה בצבא העיראקי כנגד דאעש, אך לא ייקח חלק פעיל בלחימה. לעומתם, במוסול לוחמים כמאה חיילים מן הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית ומצוותי פקחי הטיסה הקרביים של חיל האוויר (יחידת המבצעים המיוחדים של החיל), האמונים על הכוונת התקיפות המדויקות מן האוויר. סביר שגם בימיו של טראמפ כנשיא היקף ה"מגפיים על הקרקע" שהאמריקנים מוכנים להשקיע שם לא ישתנה.

משנה מקום משנה עמדה

michael_flynn_30020745053-copy

פלין, יועצו הביטחוני הבכיר של טראמפ, (צילום: ויקיפדיה).

יועצו הקרוב של טראמפ בנושא הביטחוני הוא הגנרל מייקל פלין, הנחשב למועמד בולט לתפקיד שר ההגנה, או לחלופין היועץ לביטחון לאומי. פלין, יליד רוד איילנד, התגייס כקצין לצבא ארצות הברית במסגרת העתודה האקדמית. הוא התנדב לצנחנים אך את עיקר שירותו עשה כקצין מודיעין בכוחות המוטסים ובפיקוד המבצעים המיוחדים. פלין קורא כבר זמן מה לארצות הברית לרכך את מדיניותה כלפי רוסיה, ונחשב למי שממליץ להימנע מעימות עם רוסיה בנוגע למזרח אירופה. בתפקידו האחרון שימש כראש סוכנות הביון הצבאית של ארצות הברית (ה-DIA). ב-2013, שנה לפני שפרש לגמלאות, ערכה הסוכנות בראשותו סמינר לציון שלושים שנים למבצע "זעם דחוף", הפלישה האמריקנית לגרנדה ב-83'. פלין, שלחם במבצע כמפקד מחלקה באוגדה המוטסת ה-82, סיפר אז כי היתה זו הפעם הראשונה בה היה עד למותם של חיילים אמריקניים בשדה הקרב, ואמר כי בסוכנות מבינים את החשיבות שב"להיות מוכנים לבלתי-נודע". גם הוא, כמו טראמפ, עשוי לגלות שהרוסים, כפי שהזהיר באחרונה הגנרל מארק מילי, משחקים משחק משלהם ושאין בכוונתם להגיע לשיתוף פעולה עם האמריקנים, כי אם לחתור תחתם.

בעוד פחות משלושה חודשים ייכנס דונלד טראמפ לתפקידו כמפקד העליון של הצבא החזק בעולם. לא יהיו לו מאה ימי חסד, ולא בטוח שאפילו כמה שעות בטרם יידרש להיכנס לחדר-המצב שבו יישבו יו"ר המטות המשולבים דנפורד, מפקד צבא היבשה מילי וכנראה גם מייקל פלין, ולהחליט כיצד על ארצות הברית להגיב לאירוע נתון. הוא עתיד ללמוד שם שיעור קשה במגבלות הכוח, וכי הנוף שרואים מהכיסא של המועמד לנשיאות שונה מאוד מזה שנשקף מהמשרד שבשדרות פנסילבניה 1600. בעונתה החמישית של "הבית הלבן", בשל משבר חוקתי, נכנס לנעלי הנשיא יו"ר בית-הנבחרים, רפובליקני שמרן וניצי (אותו מגלם ג'ון גודמן), שמתגלה, להפתעת הדמויות והצופים, כאסטרטג זהיר, מדוד ומוכשר. בהחלט יכול להיות שכך יקרה גם הפעם.

(המאמר פורסם במקור באתר "דבר ראשון", בתאריך 10.11.2016)

מודעות פרסומת

ממבצעי הכרעה למבצעי הרתעה\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

המזכר שכתב תא"ל חורב בוחן את מבצעי צה"ל ברצועת עזה ומציע לעבור ממבצעי הכרעה למבצעי הרתעה וענישה. במקביל, ביקורו של הרמטכ"ל האמריקני עשוי לבשר על חיזוק היחסים עם ארה"ב.

תא"ל במיל' מוני חורב.

תא"ל במיל' מוני חורב.

השבוע יצא בהוצאת מרכז בגין סאדאת מזכר מאת תא"ל במיל' מוני חורב הבודק מה ניתן ללמוד מהניסיון שצבר צה"ל בלחימה ברצועת עזהחורב, יוצא חטיבת גולני שפיקד על חטיבת גבעתי ובה"ד 1, פרש מצה"ל בשלהי 2001 לאחר ששימש כמפקד אוגדת מילואים בפיקוד הדרום. במזכר סוקר חורב את מבצעי צה"ל ברצועה ובהם "עופרת יצוקה ו"צוק איתן" בניסיון לגבש תובנות לעימותי העתיד של צה"ל. 

מבצעי הרתעה ולא הכרעה

במזכר קובע חורב כי בשל העדיפות האסטרטגית של ישראל במרחב האזורי היא אינה מנהלת ל”מערכות הכרעה” עתירות משאבים ונפגעים. מנגד, בכדי לאפשר חזרה לחיי שיגרה תקינים מנהלת ישראל מדיניות של "מבצעי הרתעה" תוך גביית מחיר מן הצד השני. דוקטרינה בלתי כתובה זו של ענישה, כפי שכינה אותה בשעתו האלוף במיל' עמירם לוין, מאפשרת יצירת מדרגות פעולה אל מול יריב א-סימטרי מבלי להידרש למערכה ארוכה וכיבוש שטח לאורך זמן.

ארגונים היברדיים דוגמת חמאס וחזבאללה נערכים באופן מבוזר, מוטמע באוכלוסייה האזרחית מבלי שניתן להגדיר מהי החזית ומהם האגפים שלו. לצד זה בנה היריב מערך תת-קרקעי מפותח ומלכד צירי תנועה ומבנים ברחבי השטח. על כן מוצעת במזכר דרך חשיבה אחרת על התמרון היבשתי, לא כמהלך החותר להשמדה והכרעה, כי אם כמהלך ממוקד למטרות מוגדרות בעלות ערך מבצעי גבוה, בהן לא ניתן לטפל בהם באמצעות הפעלת אש מנגד.

מח"ט גבעתי, עופר וינטר, עם כוחות הצנחנים בעזה במבצע "צוק איתן".

מח"ט גבעתי, עופר וינטר, עם כוחות הצנחנים בעזה במבצע "צוק איתן".

במבצעים "עופרת יצוקה" ו"צוק איתן" הגיעו כוחות צה"ל ליעדיהם במהירות. אולם עיקר הלחימה אירעה לאחר התנועה אל היעדים, במהלך השהייה הממושכת בשטח. באופן זה ממש היריב את ייתרונתיו ויכולותיו: הכרת השטח, היטמעות בקרב אוכלוסייה, תנועה מהירה במנהרות ופשיטות הטרדה במטרה להסב נפגעים, לשחוק את רוח הלחימה של הכוחות ולערער את עצם יכולת ביצוע המשימה ותכליתה.

מבצע מדורג ולא מערכה קצרה

חורב עומד במזכר על הקושי העריך את עומק ההרתעה שהושגה במהלך המבצע. "לעתים יידרשו חודשים ושנים לאחר סיום הלחימה בכדי שנוכל לקבוע את מידת ההצלחהגם אז נתקשה להעריך אם היריב נמנע מצעדי תוקפנות נגד ישראל בשל היותו מורתע מהמהלומה הצבאית שספג," או משום שהוא נתון במציאות גיאו-פוליטית המונעת ממנו להגיב. כך למשל, ניתן להסביר את השקט היחסי שמתקיים אל מול חזבאללה כמשוואת הרתעה הדדית. העובדה שהארגון שקוע עד לצוואר במלחמת האזרחים המדממת בסוריה תורמת גם היא ליציבות.

מזכר מבצעי הרתעה בהוצאת מרכז בגין סאדאת.

מזכר מבצעי הרתעה בהוצאת מרכז בגין סאדאת.

במזכר מצביע חורב על "הצורך בהקמת מנגנון אסטרטגי לתכנון וניהול מבצעים ברמה הלאומית, אשר יספק עומק וראייה ארוכת טווח בניהול המאבק." מנגנון שכזה ייתן בידי הדרג המדיני של ישראל יכולת ניתוח עמוקה יותר התופסת את האיום בהקשריו הרחבים ולא רק בהקשריו הצבאיים. במקביל מציע חורב לעדכן את תפיסת הפעלת הכוח של צה"ל, מוטת תפיסת ההכרעה, ולהתאימה למבצעי הרתעה. המזכר ממליץ על הפעלה מדורגת של העוצמה הצבאית על ציר הזמן, כפי שנעשה ב"צוק איתן", תוך שמירת ובניית הלגיטימציה הפנימית והבין-לאומית. הדבר יביא ישלב טוב יותר בין המאמץ המדיני לצבאי ובעיקר ייתן הדבר בידי היריב שהות להבין את המצב לאשורו ולשקול את הפסק הלחימה.

במבצעים אלו, טוען חורב, לא ניתן לעתים לקצר את משך הלחימה. זאת בשל העובדה כי מבצעים אלו משפיעים בעיקר על תודעת היריב ותהליכי ההבשלה בתחום זה דורשים זמן. החיפוש אחר “קיצורי דרך” אל נקודת הסיום, מזהיר המחבר, עלול להביא להפעלת כוח רב מדי מוקדם מדי ולסבך ולהאריך את הפעולה במקום להביא לקיצורה וסיומה המוצלח.

ביקור הדוד סם

יו"ר המטות המשולבים, גנרל דנפורד (מימין), פוגש את מקבילו, הרמטכ"ל איזנקוט (משמאל).

הגנרל ג'וזף דנפורד, פוגש את מקבילו הישראלי, הרמטכ"ל גדי איזנקוט.

השבוע ביקר בישראל יושב ראש המטות המשולבים האמריקני, הגנרל ג'וזף דנפורד, שנכנס לפני כחודש לתפקידו. דנפורד, יוצא הנחתים, ימצא בוודאי שפה משותפת עם מקבילו הישראלי, הרמטכ"ל גדי איזנקוט. ולו רק משום שהשניים צמחו בבתי גידול צבאיים דומים (הנחתים וגולני). ברמת הפיקוד הבכיר של הצבאות השיח בין ישראל לארצות הברית מתואם וקרוב. כך היו היחסים בין הרמטכ"לים גנץ ודמפסי, אשכנזי ומאלן, יעלון ומאיירס ואפילו ברק ופאואל.

אולם היחסים הטובים בין מפקדי הצבאות אינם יכולים להחליף את השיח בדרג המדיני. שם, לאור ההסכם הגרעין עם איראן ישנה מחלוקת קשה ומורכבת. גם החמרת גל הטרור הפלסטיני יוצרת חיכוכים בין הממשל האמריקני והישראלי. בשל כך עומדים הסיוע הביטחוני האמריקאי וחבילת הפיצוי שתינתן לישראל בעקבות הסכם הגרעין במוקד ביקורו של דנפורד. הצורך בגיבוש מתווה מוסכם בשני אלו חיוני לישראל ועשוי להוות מהלך מגשר על המחלוקת.

הביקור כלל גם סיור בגבול הצפון, בשל הפעילות של צבא רוסיה בסוריה. ארצות הברית, כך נראה, עוקבת בדאגה אחר ההתפשטות הרוסית במזרח התיכון. נראה שהעימות הבין גושי המוכר. גם הוא, כבימי המלחמה הקרה, עשוי להדק את היחסים בין ישראל וארצות הברית.

ובתפקיד רמטכ"ל הצבא האמריקני – גולנצ'יק\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

הנשיא אובמה בחר בגנרל ג'וזף "ג'ו הלוחם" דנפורד, נחת קשוח שלחם בעיראק ובאפגניסטן, כיו"ר המטות המשולבים. יתכן וזו הסנונית המבשרת על נכונות הנשיא "לנעול את המגפיים" ולשלוח כוחות קרקעיים למאבק בדאע"ש

635664260494155793-GTY-472245564

נשיא ארצות הברית אובמה מודיע על בחירתו בגנרל הנחתים דנפורד לתפקיד יושב ראש המטות המשולבים.

החודש הודיע נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, כי הוא מתכוון למנות לתפקיד יו"ר המטות המשולבים את מפקד חיל הנחתים (United States Marine Corps), הגנרל ג'וזף "ג'ו הלוחם" דנפורד הבן. נחתים בדרך כלל אינם זוכים להתמנות לתפקיד הגנרל הבכיר ביותר במטות המשולבים ודנפורד, שמינויו צפוי להיות מאושר בסנאט, יהיה הנחת השני בסך הכול שיתמנה לתפקיד. זאת, ככל הנראה, משום שהנחתים מפורסמים בהיותם דעתנים האומרים את אשר על ליבם ומתעלמים משיקולים דוגמת פוליטיקה או טקט. הוכחה לכך ניתן למצוא בכך שכהונתו של הנחת היחיד שהחזיק עד כה במשרה, הגנרל פיטר פייס, לא הוארכה והוא "הלך הביתה" כעבור שנתיים בלבד.

עותק של קובע 3

הרמטכ"ל איזנקוט בתרגיל בפיקוד המרכז, 2015 (צילום: דו"צ).

מי שיקרא את מה שיש לעיתונות האמריקנית ולחבריו לנשק לומר עליו יגלה שהטקסטים מוכרים לו ממש כאילו היה קורא על גבי אשכנזי או גדי איזנקוט מגולני. למרות שהנשיא מסתייג מהפעלת כוחות קרקעיים בלחימה נראה שהוא בחר רמטכ"ל שצמח דווקא שם. בקיצור, הנשיא אובמה בחר גולנצ'יק.

גולני האמריקנית

המשתתפים הזרים בקורס בחיל הנחתים באנדרטה של החיל. רפול (בכומתה לראשו) ראשון מימין בשורה האמצעית.

המשתתפים הזרים בקורס בחיל הנחתים באנדרטה של החיל. רפול (בכומתה לראשו) ראשון מימין בשורה האמצעית.

רפאל איתן, שהשתלם בקורס בנחתים בשנות ה-60' כתב בספרו כי מצא "דמיון רב בין ה"מארינס" והצנחנים שלנו – באורח ההתנהגות והחשיבה, בנכונות הבלתי-מסויגת לשאת בכל נֵטל, בדבקות במטרה ובתחושה, שאין גבול ליכולתו של הלוחם" (עמוד 75). בחינה של ההיסטוריה הקרבית, כמו גם אופיו של החיל, מלמדת כי הנחתים (שבחרו בכלב הבולדוג כסימן לקשיחותם) אכן דומים מאוד לחטיבות החי"ר של צה"ל. אולם נראה כי היחידה הדומה להם במיוחד אינה הצנחנים (שמקבילים יותר לריינג'רס ולכוחות המוטסים) אלא דווקא חטיבת גולני, שאחד המפקדים שלה המשיל אותה לרוטוויילר.

הנחתים מניפים הדגל בקרב איוו-ג'ימה, במלחמת העולם השנייה . צילום: ג'ו רוזנטל.

הנחתים מניפים הדגל בקרב איוו-ג'ימה, במלחמת העולם השנייה . צילום: ג'ו רוזנטל.

חיל הנחתים, בו צמח דנפורד, הוא חיל רגלים קל ונייד בעיקרו הכפוף לצי ארה"ב ומתמחה בנחיתות סער אמפיביות ומוסקות. החיל עשה לעצמו שם ב-120 השנים האחרונות בשל יכולתם של אנשיו להשלים את המשימה גם כאשר היו בנחיתות קשה ולחוצים אל הקיר. כך בחזית צרפת במלחמת העולם הראשונה, עבור בקרבות גוואדלקנל במלחמת העולם השנייה, בקרבות הנחיתה באינצ'ון ובמאגר צ'ואסין (בו לחם אביו של דנפורד) במלחמת קוריאה, במלחמת וייטנאם וכלה באפגניסטן ועיראק. למרות זאת ה"מארינס" תמיד נחשבו ל"בן המקופח" של המטות המשולבים בתקציב, כוח-אדם וציוד. בשל כך גיבשו לעצמם גאוות יחידה ׁׂקשוחה ומסורת של מקצוענות וקוד המתמצה במילים "Semper fidelis", שפירושו "נאמן תמיד".

"לוחם של לוחמים"

דנפורד, 59, גדל במשפחה אירית קתולית בבוסטון, כבנו של נחת לשעבר שהפך לאיש משטרה. הוא התגייס לחיל הנחתים בשנת 77', בתקופה שלאחר מלחמת וייטנאם בה שרר משבר "הצבא החלול" שכלל מצוקת תקציב, ציוד ובעיקר מחסור בכוח אדם אדם איכותי. המג"ד הראשון שלו, ג'וזף הואר (לימים גנרל אף הוא), העיד כי בחיל של אותם ימים דנפורד בלט. לאחר שהשלים את הכשרתו כלוחם וקורס קציני חי"ר שירת כמפקד מחלקה ופלוגה בחטיבה ה-1. המג"ד הואר מינה את דנפורד, והוא רק סגן צעיר, למפקד פלוגה ותיקה. לדברי הואר, דנפורד "עבד קשה מאוד, ותוך זמן קצר ממש משך את החבר'ה אחריו. ברור שהיתה לו מידה רבה של מנהיגות והוא הוכיח זאת כבר בהתחלה."

בהמשך השלים קורס "ריינג'רס", אחד הקורסים המפרכים בצבא ארצות הברית, ובשנת 95' פיקד על הגדוד השלישי בחטיבה ה-6 של החיל. ב-88' שירת דנפורד כמדריך בקורס הקצינים של החיל בקווניטיקו, וירג'יניה, ולאחר מכן כעוזרו של סגן יושב ראש המטות המשולבים בפנטגון. התפקיד דרש אמנם סט כישורים שונה מזה שנדרש ממנו עד אז כקצין נחתים קרבי, אבל דנפורד עמד באתגר. כמפקד שידר קור-רוח ורוגע גם בסיטואציות המורכבות ביותר, בין שהיו אלו שימועים בקונגרס ובין שבפיקוד על לוחמים בשדה הקרב.

דנפורד בעיראק 2

"ג'ו הלוחם" דנפורד כמפקד רגימנט החי"ר ה-5 של חיל הנחתים במלחמת עיראק, 2003.

במלחמת עיראק, פיקד על הרגימנט ה-5 של הנחתים. הכוחות ציפו כי יקבלו הוראה לפלוש לעיראק בתוך יומיים. לפתע שאל מפקד האוגדה, הגנרל ג'יימס מאטיס, את דנפורד אם כוחותיו יוכלו להיות מוכנים בתוך 12 שעות. איש לא ציפה כי יעמדו בכך – הם עשו זאת בתשע שעות. תחילה הוטל עליהם לאבטח שדות נפט בדרום אולם עד מהרה נשלח הרגימנט לבגדד.

דנפורד הנהיג את אנשיו מלפנים כשהוא נע חשוף בצריח רכב הפיקוד או ברגל בסמוך ללוחמים, כשכל העת כוחותיו נתונים תחת אש. מאוחר יותר במלחמה, כאשר רכבו נפגע ממטען צד, הוא זינק החוצה עם שאר הנחתים, אקדחו שלוף. בשל סגנון הפיקוד הלוחמני והקשוח שלו זכה לכינוי – "ג'ו הלוחם" ("Fighting Joe"). שאיפתו העיקרית באותה עת, כפי שהגדירה בראיון לרשת הטלוויזיה "פוקס", היתה להיזכר בהיסטוריה כמפקד שהנחתים שלו סמכו עליו.

בפברואר 2013, התמנה למפקד כוחות הקואליציה באפגניסטאן ובאוקטובר שעבר למפקד הנחתים. בדרך הספיק לפקד על אוגדה ולהשלים שני תארים שניים, האחד בממשל מאוניברסיטת ג'ורג'טאון והשני ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת טאפטס.

זה שמגיע עם הכי הרבה

הגנרל סלבה וסגן שר החוץ דאז דני איילון, בעת ביקור בישראל, 2010.

הגנרל סלבה וסגן שר החוץ דאז דני איילון, בעת ביקור בישראל, 2010.

לא פחות מעניין הוא האיש שישמש כסגנו של דנפורד – גנרל חיל האוויר פול ג'. סלבה. ילקוט השירות של סלבה מעיד על הצבא האמריקני כמאה עדים. סלבה הוא טייס תובלה שעשה את עיקר שירותו בפיקוד על טייסות, בסיסים ומפקדות תובלה ולוגיסטיקה בכוחות המשולבים האמריקניים. בעיניים ישראליות הרעיון שבמינוי טייס תובלה לתפקיד בכיר מראש להק בחיל האוויר הוא בלתי נתפס. אצלנו, סגן הרמטכ"ל הוא תמיד טייס קרב, שייט או חי"רניק זולל עקרבים, אבל דווקא במינוי הזה טמון לא מעט מן ההבדל שבין הצבא האמריקני וצה"ל.

הצבא האמריקני מרובע ומסודר, ועל כן נוהגים אנשיו להתפעל מ"תורת האלתור" של עמיתיו מן המדינה הקטנה מוקפת האויבים. כבר נאמר בעבר כי קצין אמריקני בחדר עגול ימצא דרך לעמוד בפינה. אולם לצד הקפדנות, הסדר והבירוקרטיה ישנה תורה סדורה והבנה עמוקה את מהות המלחמה. מלחמה היא לוגיסטיקה הרבה יותר מאשר שהיא לחימה. במלחמה, אמר פעם גנרל אמריקני, מנצח זה שמגיע ראשון עם הכי הרבה. אין הרבה תועלת בכוח שיגיע ליעד כשהוא קצר באספקה, דלק ותחמושת. את הלקחים הללו הפנים הצבא האמריקני כבר במערכה בצרפת ב-44' והוא משתדל (במידה רבה של הצלחה) ליישמם גם כיום.

מגפיים על הקרקע

נחתים בתרגיל, 2007.

נחתים בתרגיל, 2007.

מינויו של דנפורד, שצפוי להיכנס לתפקיד באוקטובר הקרוב, עשוי לסמן את שובו של התמרון היבשתי לשדה המערכה כנגד המדינה האסלאמית. זאת בניגוד למדיניותו של הנשיא אובמה עד כה שנשענה על הפעלת כלי טיס ומספר פשיטות קומנדו. בניגוד לכמה מקודמיו בתפקיד השלים דנפורד מסלול פיקוד מלא ביחידות חיל-הרגלים. במידה והממשל האמריקני אכן יחליט לשלוח כוח קרקעי כנגד דאע"ש הוא יהיה מורכב בעיקר מיחידות שכאלו ומכוחות מיוחדים. 

לאחר מלחמת לבנון השנייה ביקר בצבא האמריקני קצין צה"ל שלחם בלבנון כמפקד חטיבת חי"ר. אחד הקצינים שפגש אמר לו כי ארגוני טרור היברידיים, דוגמת חזבאללה ודאע"ש, לא ניתן להכריע מן האוויר. בלחימה מן הסוג הזה, אמר, "אתה נועל את המגפיים שלך.