יש ועדה, יש מסקנות, אבל מודל הכבאי עוד אתנו עד לשריפה הבאה\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

מסקנות הוועדה לעניין עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני מהוות פתח לשיפור עבודת הקבינט, אולם בסופו של יום מי שלא רוצה לדעת לא יודע, ויש בהן גם מסר למבקר המדינה. 

השבוע פורסמו ממצאי הוועדה לעניין עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני שקבעו כי יוקם גוף במטה לביטחון לאומי (מל"ל), שיהיה אמון על עדכון שוטף וקבוע בנושאים אשר בתחומי עיסוקו של הקבינט ויורכב משני עובדים שדרגתם ראש חטיבה. כמו כן, המל"ל יפיץ דו"ח יומי הכולל סקירות מודיעין, תמונת מצב עדכנית ומידע רלוונטי. בנוסף, לכל שר ימונה רפרנט קבוע שיהיה אחראי לעדכן אותו באופן תדיר (לפחות אחת לשבוע) במתרחש בזירות השונות, ולהכינו לדיוני הקבינט. הוועדה עצמה כללה אישים מנוסים ובקיאים בתחום עבודת הקבינט. צ'חנובר היה מנכ"ל משרד החוץ, עמידרור כיהן כראש המל"ל ולוקר היה מזכירו הצבאי של נתניהו. במהלך עבודתה נועצו חבריה בשורה של מומחים ואנשי מקצוע, בהם בין היתר, ח"כ עפר שלח שהציג להם את הצעת החוק שלו בנושא.

הוועדה הוקמה ביוני האחרון על רקע המשבר שפרץ בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר החינוך נפתלי בנט, עם הצטרפות "ישראל ביתנו" לקואליציה. בנט, שניסיונו כחבר קבינט במבצע "צוק איתן" צרוב בו, דרש אז למנות לשרי הקבינט מזכיר צבאי, שיהיה אחראי לעדכנם בחומר הנדרש. רה"מ סירב. המשבר נפתר בפשרה על-פיה ראש המל"ל יהיה אחראי על עדכון חברי הקבינט והכנתם לדיונים, חלק מתפקידי המל"ל גם קודם לכן. הטענה, שהעלה בשעתו בנט, כי ראש הממשלה ממדר את חברי הקבינט, נכונה רק בחלקה, שכן חברי הקבינט בממשלה הקודמת נמנעו מלהשתתף בסמינר שהוכן עבורם באג"ת ורוב חברי הקבינט הנוכחי (זולת השרים גלנט וליברמן, שזקוקים לו פחות מכולם) לא טרחו לבקר בתרגיל המטכ"לי.

נימוק נוסף שהביא, ככל הנראה, להקמת הוועדה, הוא הדו"ח הצפוי של מבקר המדינה על "צוק איתן", הכולל ביקורת קשה על ראש הממשלה ועל עבודת הקבינט במבצע. טביעות האצבע של האיש שמינה את הוועדה ניכרות בה. כך, לא נכללה במסקנותיה דרישת השר בנט למנות מזכיר צבאי לשרי הקבינט, והיא קבעה כי במהלך עימות צבאי אין לאפשר ביקורי שרים באופן עצמאי ביחידות הצבא ובגופים ביטחוניים, שלא במסגרת ביקור קבינט שיתואם על-ידי המל"ל. כזכור, במהלך הלחימה בקיץ 2014, סייר בנט באופן עצמאי בשטח, ביקר ביחידות השונות ונעזר בהיכרות בלתי-אמצעית עם דרג מפקדי השדה, שעם חלקם שירת בימיו כמ"פ ביחידת מגלן. תוצאות הביקור ההוא היו העלאת איום המנהרות לראש סדר העדיפויות של הקבינט. ביקור שכזה, קבעה הוועדה, הוא מחוץ לתחום.

פרסום מסקנותיה כעת גם מהווה, מבחינת ראש הממשלה, מסר למבקר שמשמעו: אני לא צריך שיגידו לי מה לא בסדר בקבינט, אני יודע לבד וגם פועל לתקן זאת. גם כך וגם כך, בסופו של דבר לא יעזרו כל הוועדות שבעולם. מי שלא רוצה לדעת לא יידע ואי אפשר יהיה להכריח אותו "להגדיל ראש".

השבוע ערך גורם בכיר בצה"ל תדרוך לכתבים הזרים, במהלכו אמר כי בשנת 2017 הסבירות למלחמה שבה תהיה ישראל מעורבת, נמוכה בשל מעורבות חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה ובידודו של חמאס בעולם הערבי. אם זאת, אמר הגורם הבכיר, "ישנה אפשרות להסלמה במצב באופן לא צפוי". להסלמה הזו יש להיערך מראש, באמצעות תהליך סדור, במהלכו ידונו שרי הקבינט, לעומק, בתרחישים השונים, כמו חדירת מחבלים ליישוב בגבול הצפון או ברצועה, ובמטרות שירצו להשיג בתגובה להם. כשזה יתרחש, יהיה בידי השרים מצע של ידע רלוונטי ותכנית מגירה שיש להתאים לאירוע הספציפי. בינתיים מתנהל הקבינט על-פי מודל הכבאי, אותו הזכיר השבוע בראיון הסופר יוני ויצמן, בעברו קצין ביחידה מובחרת. בקורס קצינים, סיפר ויצמן, למד מודלים של מנהיגות שאחד מהם היה "דמות הכבאי שקם בבוקר ומכבה את השריפה היומית. ככה המדינה הזאת נראית, ניהול שריפות בלי אסטרטגיה".

(המאמר פורסם במקור באתר "דבר ראשון", בתאריך 23.12.2016)

 

סיבת המוות – ועדה\ מאת גל פרל

רשומה רגילה
ראש הממשלה נתניהו עם מזכירו הצבאי, האלוף יוחנן לוקר, 15.02.2010

ראש הממשלה נתניהו עם מזכירו הצבאי, האלוף יוחנן לוקר, 15.02.2010

באוקטובר 2013 נתבשרנו כי בשקט בשקט בישיבת הקבינט הביטחוני, החליטה ממשלת ישראל לקבל את המלצת מערכת הביטחון, ולבטל את מתווה ועדת ברודט משנת 2007. במקומה תקום ועדה בראשות האלוף במילואים יוחנן לוקר, אשר תגבש המלצות לתקציב הביטחון בעשור 2016-2025. עוד תבחן הוועדה את תקפותה של תפישת הביטחון של ישראל והתאמתה לאתגרים העתידיים והנוכחיים. איש מבעלי התפקידים לא סיפק סיבה מדוע יש לבטל את המלצות הוועדה ולכונן ועדה נוספת.

הוועדה, אשר בראשה עמד מנכ"ל משרד האוצר בעבר דוד ברודט, המליצה על תקציב רב שנתי צופה עתיד עד לשנת 2017. ההמלצות כללו הצעה כללה תוספת בת 100 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון ודרישה כי מערכת הביטחון תקיים תהליך התייעלות שיחסוך 30 מיליארד שקל. החיסכון מתהליך זה יוקדש כולו להתעצמות, רכש ובניין הכוח. בהמלצותיה הרחיקה ועדת ברודט לכת. הרמטכ"ל אשכנזי בשעתו, דרש מן הממשלה לאשר את מתווה הוועדה ובאותה עת היה הצדק איתו. צה"ל זה עתה יצא ממלחמת לבנון השנייה עם ציון "בלתי מספיק" בהפעלת כוחות היבשה, מערך המילואים הצטייר כחלוד. על כן לאותם עת ואתגרים, טוב היה שהמערכת קיבלה זריקת מרץ. מערכת הביטחון מצידה הקפידה על יישום ההמלצות בהקשרים של תוספת תקציבית, אבל למרות ששכרה את חברת מקנזי לקיים עבורה את תהליך ההתייעלות, קיימה הרבה פחות משהבטיחה.

מטוס F-35

מטוס F-35

גם הוועדה הזו תכלול בתוכה אנשים רציניים ובעלי מקצוע היודעים את מלאכתם. מינויו של אלוף לשעבר כראש הוועדה כמעט מבטיחה כי תהיה קשובה במיוחד לדרישות המערכת, אולם הרקע של לוקר כאיש חיל אוויר (הנווט הראשון שנעשה למפקד טייסת קרב) עשוי להוביל לכך שלא יכיר כערכם את חשיבות צבא המילואים, או מערכים חיוניים בגוף המסורבל והמיליציוני המכונה "צבא היבשה". המלצותיה אודות תפישת הביטחון, יהיו אשר יהיו, כמעט בוודאות שלא יצאו מן הכוח אל הפועל.

בניין משרד הביטחון במחנה רבין.

בניין משרד הביטחון במחנה רבין.

מדוע? תפישת הביטחון של ישראל לא עודכנה בפועל זה שנים רבות. ולא שלא נעשו ניסיונות, היו ועדת מרידור, התכנסו פורומים באג"ת ובמל"ל, ובכולם ישבו אנשים מכובדים, ישרים ובעלי רקע מתאים. המלצות הוגשו לרוב, לשרי הביטחון לדורותיהם ולממשלה. לפני זמן לא רב התבשרנו כי גם השר לשעבר אהוד ברק חבר בפורום שכזה במרכז הבינתחומי בהרצלייה. האלוף במיל' גיורא איילנד אמר בשעתו ש"אם הממשלה תחליט, וזו החלטה של הדרג המדיני בלבד, שלא תהיה מלחמה עם מצרים – לא רק בשנתיים הקרובות אלא גם לא בחמש השנים הקרובות, אז אפשר יהיה להוריד חלק מהסד"כ בים, באוויר וביבשה. מאה אחוז, אבל שמישהו יחליט. וזה בדיוק הדיון שצריך להיות." כשזו הרוח, קשה מאוד לצפות שמשהו ישתנה.

טנק מרכבה סימן 4

טנק מרכבה סימן 4

כיום, לאחר מבצע "צוק איתן" עסוקה מערכת הביטחון באופן חסר אחריות. דרישותיה בדבר תוספות של מיליארדי שקלים והצהרותיה בדבר חוסרים בתחמושת עקב המבצע (שהיה מוגבל בהיקפו ובחזית אחת, גם אם ממושך) נראים מנופחים ולמטרות מיקוח מול "נערי האוצר" (שאגב, כבר מזמן אינם נערים). במקביל, מנסה המערכת לנפנף בשינויים הנעשים בצה"ל כבעלה תאנה. אכן הרמטכ"ל מוביל תהליך ראוי בצבא ומתאימו לאתגרי המחר. למרות הרפורמה, שיש לה ביטויים רבים בצבא (הבולטים שבהם הם סגירת חטיבות שריון וטייסות מיושנות והסבת אוגדה 210 לאוגדת הבשן המרחבית בגולן במקביל להסרת האחריות מגזרה זו מעוצבת געש) לא ניתן שלא לתהות מה להתאמת חטיבות השריון למלחמה הבאה ולאגפים מיותרים ומשלחות מנופחות במשרד הביטחון?

אולם החמור מכל הוא עניין כינון הוועדה. בישראל קמה לה תרבות של הקמת ועדות. אם רוצה בכיר מסוים לקבור משהו, לרדד את הדיון בו, או לחלופין לטאטאו כליל מן התודעה עליו רק להקים ועדה. ארבע ועדות כאלו (או שמא יותר) הקים שר הביטחון מופז בשעתו ודבר לא אירע. מכאן שדיוני תקציב הביטחון יוסיפו להיות במתכונת של סחר בסוסים, ואם כבר סוסים אז למה לא לגנוב כמה?