הרמטכ"ל מינה מח"טים חדשים, וכדאי לשים אליהם לב | מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

השבוע פרסם צה"ל את תוצאות דיון השיבוצים שקיים הרמטכ"ל ובו מונו רוב מפקדי החטיבות הסדירות הבאים. הקורונה, הסכמי השלום, והמתיחות עם חזבאללה דחקו את המינויים הללו מסדר היום הציבורי, אבל כדאי לשים אליהם לב, כי אלו האנשים שעשויים לפקד על חטיבות צה"ל במלחמה.

היו זמנים שבהם סבב מינויים בדרג המח"טים, היה בגדר חדשות של ממש. אבל הזמנים השתנו ויש חדשות דחופות וחשובות יותר. הקורונה, שבהשוואה להתנהלות ממשלת ישראל במהלכה וקבלת ההחלטות שלה מצטיירים מחדלי הממשלה במלחמת יום הכיפורים כזניחים, דחקה כמעט כל נושא אחר מסדר היום, ולא בלי צדק. 

את תשומת הלב הנותרת תופסים הסכמי השלום עם בחריין ואיחוד האמירויות שנחתמו בארצות הברית, המתיחות בצפון עם חזבאללה (שנמשכת כבר כמעט חודשיים), והידיעה שההסלמה בין ישראל לחמאס נמצאת מעבר לפינה. כל אלו הפכו את החדשות אודות הקצינים שימונו למפקדי החטיבות הסדירות של הצבא להרבה פחות בולטות.

ועדיין, כדאי לשים לב לשמות ולמינויים שעליהם הוחלט בדיון השיבוצים שהתקיים השבוע אצל הרמטכ"ל אביב כוכבי, משום שכאשר רוצים לדעת מה חשוב, צריך לבחון היכן משקיעים את הכסף ולא פחות חשוב, את האנשים.

המתיחות עם חזבאללה אולי לא תהפוך הפעם למלחמה של ממש, אבל הסלמה תהיה שם (ומוטב שצה"ל יידע לנצל אותה בכדי לשרטט לחזבאללה משוואת הרתעה חדשה) וכך גם בעזה, כפי שהדגים ירי הרקטות אתמול. בצה"ל, מח"טים יודעים שהאפשרות שיידרשו לפקד על יחידותיהם במערכה היא לא בחזקת מדע בדיוני.

בדיון הוחלט למנות את תא"ל אביעד דגן, שפיקד על טייסות קרב בחיל האוויר ועל מטה מודיעין ואש בפיקוד הצפון, לראש מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית באגף התקשוב, ואת תא"ל יניב אלאלוף, קצין צנחנים שפיקד על בה"ד 1 וכיום מפקד על אוגדת איו"ש, למפקד המכללה לפיקוד ומטה.

לשלוש מחטיבות השריון הסדירות של צה"ל מונו מפקדים חדשים. אל"מ שגיב דהן, מח"ט שכם לשעבר, ימונה למפקד חטיבת השריון 460, אל"מ רועי סבירסקי, שפיקד במבצע "צוק איתן" על גדוד השריון 74, יפקד על חטיבה 188, ואילו אל"מ יפתח נורקין יפקד על חטיבה 7.

נורקין (בן־דודו של מפקד חיל האוויר הנוכחי) הוא קצין שריון שבאופן חריג עבר הסבה לחיל הרגלים בבסיס האימונים של גולני, פיקד על פלוגת הסיור של חטיבה 7 בלחימה במבצע "עופרת יצוקה", במהלכו פגעו לוחמיו ב־15 מחבלים, ובהמשך על חטיבת אפרים.

אל"מ שרון אסמן, שפיקד על גדוד 931 במבצע "צוק איתן" ועל חטיבת בנימין, מונה למפקד חטיבת הנח"ל, ואל"מ אליעד מאור (מואטי), יוצא דובדבן שפיקד על עוצבת ברעם, מונה למפקד חטיבת גבעתי. 

לחצות את הגדר

אל"מ יהודה ואך, יוצא היחידה המובחרת מגלן שפיקד בהמשך על גדוד בגבעתי יתמנה למפקד בה"ד 1. כמפקד עוצבת חירם בגבול לבנון, כתב ואך מאמר שבו טען כי צה"ל נשען יתר על המידה על גדרות ומכשולים הנדסיים.

"חציית הגדר כאופציה סבירה נעדרת מן השיח הפיקודי. נוצר כיום מחסום תודעתי (פסיכולוגי) לפעול מעבר לה, ופוחתת תחושת האחריות והמסוגלות של המפקדים בכל מה שנעשה מעבר לגדר", קבע ואך.

כשיכנס לתפקידו כמי שאחראי להכשרת הקצינים בצה"ל, יידרש ואך לחנך את הצוערים כך שיוכלו להתגבר על המחסום התודעתי שתיאר.

בנוסף הוחלט למנות את אל"מ י׳, המפקד כיום על סיירת מטכ"ל, למפקד מערך ההתקפה בסייבר באגף המודיעין. י׳ עשה כמעט את כל שירותו ביחידה ולקח חלק בין היתר ב"מבצע חד וחלק" במלחמת לבנון השנייה, אבל נשאלת השאלה האם נכון היה לקדמו שוב דווקא בתוך אגף המודיעין, או שמא ב"צבא הגדול".

לאחרונה הוחלט שמפקד אחר של סיירת מטכ"ל, תא"ל שלומי בינדר, שעשה מסלול דומה לי׳ ופיקד קודם גם על יחידת אגוז וחטיבת גולני, יישאר שנה נוספת בתפקידו כמפקד אוגדת הגליל.

אפשר להניח שהסיבה שבגללה מבקש הצבא לשבץ קצינים כמו בינדר ומפקדים נוספים מהכוחות המיוחדים בתפקידי מפתח בצבא היבשה, נובעת מתחושת המסוגלות ולניסיון שיש למי שפעלו מעבר לקווי האויב ובעיניהם הגדר היא רק גדר, שעוברים, ולא מחסום. בהתחשב בכך, אולי מוטב היה למנות את י׳ דווקא לתפקיד במערך השדה של צה"ל, ולא באגף המודיעין.

הכפירים בליבת הפיקוד

בסבב מונו שלושה בוגרים של חטיבת כפיר למפקדי חטיבות סדירות. הראשון, אל"מ שרון אלטיט, מפקד חטיבת ג'נין לשעבר מונה למפקד חטיבת כפיר.

השני, אל"מ מני ליברטי, שפיקד בעבר על גדוד הסיור של חטיבת הנח"ל, יחליף את אל"מ קובי הלר, יוצא גולני, כמפקד חטיבת הקומנדו. בניגוד לשלושת קודמיו בחטיבה, ליברטי כמעט שלא עבר בה, פרט לתפקיד מ"פ בדובדבן לפני כחמש־עשרה שנים, ולא פיקד על אף אחת מיחידותיה. חטיבת הקומנדו מיועדת לפעול בעומק והפיקוד עליה מחייב היכרות עמוקה עם יכולות יחידותיה. זהו פער שליברטי יהיה חייב לגשר עליו, ומהר.

השלישי, אל"מ יואב ברונר, מפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה, מונה למח"ט הצנחנים הבא. לראשונה מאז פיקד על החטיבה אלי זעירא, לימים ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים, עתיד לפקד על חטיבת הצנחנים קצין שלא החל בה את שירותו. 

אבל למרות שברונר התגייס לגדוד דוכיפת, הרי שאת עיקר תפקידיו כקצין הוא עשה בחטיבה האדומה. לאחר שפיקד על פלוגה בבה"ד 1 המליצו עליו מפקדיו למח"ט הצנחנים יוסי בכר, שקיבל את ההמלצה בשתי ידיים. לאחר שעבר לצנחנים הוא פיקד על פלוגת החוד בגדוד 890 במלחמת לבנון השנייה, על הגדוד כולו במבצע ב"צוק איתן" ועל חטיבת צנחנים מילואים.

במאמר שפרסם לפני כחמש שנים ב"מערכות", בעת ששימש כמפקד בסיס האימונים של החטיבה, כתב כי הוא חש "לעיתים קרובות שאנו דורשים הרבה מאוד מהחיילים שלנו, מקבלים מהם רק חלק מדרישותינו ולא מגיבים על כך. בכך אנחנו בעצם מנציחים את תופעת החפיפניקיות".

ברונר המליץ במאמרו לקיים ביחידות תחקור עומק של אירועים חיוביים ושליליים, על "מתן חיזוק חיובי לפקודים הפועלים ביצירתיות ובנועזות ובמקביל שומרים על ערכי המוסר ועל האמינות", ועל חוסר סובלנות כלפי חריגות מהנורמות.

ההמלצה העיקרית שלו היתה להתמקד באוכלוסיית מפקדי המחלקות, שכן הם מי שזקוקים יותר מכל "לחניכה, לתמיכה וללימוד מעמיק של המשמעת המבצעית ושל הדרכים לאכיפתה ולמימושה. זו האוכלוסייה אשר תשפיע במהלך מבצע כמו "צוק איתן" על כך שיישמרו מרווחים מספיקים בשטחי הכינוס, שיימצא שומר מבצעי ודרוך, ותתקיים שגרה יומיומית המאופיינת בנורמות מבצעיות וערכיות".

בתחילת השנה הסתבך ברונר כשדיבר בגסות ונוקשות לחיילים בחטיבה שבפיקודו. למרות שמוטב היה להתבטא באופן אחר (והוא גם התנצל בהמשך) הסיבה לכך שנזף בחייליו, המשרתים בגזרה נפיצה, נבעה מאותה קפדנות וחוסר סובלנות לחפיפניקיות שבה הוא דוגל. 

כשכוכבי מונה למפקד חטיבת הצנחנים, לפני כעשרים שנה, אמר לו הרמטכ"ל מופז, שהיה אחד המפקדים שעיצבו אותו והשפיעו עליו, בצנחנים וגם אחר־כך, שהוא מצפה שהרמה של החטיבה תהיה כזו שעל כל דבר יגידו "כמו בחטיבת הצנחנים". עכשיו כוכבי הוא הרמטכ"ל, וסביר שברונר יישמע ממנו את אותו המסר בדיוק. 

בלי ימי חסד | מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

מפקדי צה"ל שנכנסו לאחרונה לתפקידם כמפקדי אוגדות וחטיבות, בצפון ובדרום, גילו שהכלל הידוע, לפיו בתפקידי פיקוד בצה"ל אין ימי חסד – נשאר בתוקף. כדי שיהיו מוכנים, עליהם לשאול עצמם כל העת מה הם לא יודעים ואיך הם סוגרים את הפער הזה, כדי להיות מוכנים ליום פקודה.

הקיץ הוא תמיד תקופה של חילופי מפקדים ביחידות צה"ל. באוגוסט 2018, כשבועיים לאחר שנכנס לתפקידו כמפקד עוצבת הגולן לקח אל"מ אבינועם אמונה, צנחן שפיקד על מגלן, חלק בפינוי אנשי הארגון ההומניטרי "הקסדות הלבנות" מסוריה ובחיסול חוליה בת שבעה מחבלי דאעש סמוך לגדר המערכת.

השבוע מצא עצמו אל"מ אורן שמחה, הקצין שהחליף את אמונה בפיקוד על החטיבה, באירוע דומה. מארב של היחידה המובחרת מגלן, שמוקם סמוך לתל פארס נתקל בחוליית מניחי מטענים ובסיוע כלי טיס של חיל האוויר הרג את ארבעת חבריה. כמו אמונה בשעתו, גם שמחה, יוצא יחידת עילית שפיקד קודם לכן על גדס"ר נח"ל ועל חטיבת עציוני, נכנס לתפקידו לפני כחודש.

והנה, רק נכנס לתפקיד וכבר ותקיפה שיוחסה לצה"ל בסוריה, בה נהרג פעיל חזבאללה, הובילה למתיחות עם הארגון שכללה חדירת חוליה להר דב, ניסיון הנחת מטענים בגולן שסוכל ולתקיפה אווירית גלויה על כוחות צבא סוריה. 

יתכן שהפיצוץ ההרסני בנמל ביירות עשוי לשמש כ"סולם" עבור מנהיג חזבאללה, חסן נצראללה, להוריד את סף המתיחות עם ישראל ולחזור לשגרה. הארגון נתון בתקופה האחרונה בסד לחצים מורכב: המשבר הכלכלי בלבנון, הטריבונל הבינלאומי שחקר את רצח ראש ממשלת לבנון רפיק אל־חרירי עומד להצביע על פעילי ארגון כרוצחיו, וכעת ההבנה שנוכח ממדי ההרס בביירות הציבור בלבנון לא יסכים לכך שהארגון יגרור את המדינה לעימות נוסף עם ישראל.

אבל למרות החזרה לשגרה, מוטב לא להספיד את הארגון. נצראללה הוכיח לאורך שנותיו בתפקיד מזכ"ל הארגון (והוא בתפקיד משנת 1992), כי הוא מצטיין בזיכרון ארוך ויכולת לזהות תורפות בצד הישראלי.

בשבוע האחרון הספידו פרשנים שונים את ההרתעה הישראלית וקבעו כי חזבאללה אינו מפחד מישראל ומעוצמתו של צה"ל. זו אמירה פשטנית, ששייכת לתחום קטטות בהפסקה הגדולה בבית הספר.

בפועל, ההרתעה בקרב חזבאללה מפני מלחמה עם ישראל נותרה חזקה כשהיתה. הארגון מודע למחירה הכואב של מערכה שכזו, ואינו רוצה בה. אין בכך בכדי לומר שנצראללה לא דוגל במדיניות הליכה על הסף, שמאתגרת את ישראל ומניבה לו הישגים בבית, בחזית הפנים־לבנונית, ובחוץ, מול ישראל. המסקנה היא שהרגיעה בגבול הצפון חוזרת, לבינתיים.

הג'יהאד האסלאמי חי ובועט

ברצועת עזה הזמן בין הכניסה לתפקיד לרגע המבחן התקצר אפילו יותר. שעות ספורות לאחר שתא"ל נמרוד אלוני החליף את תא"ל אליעזר טולדנו בפיקוד על אוגדת עזה, שיגר הג'יהאד האסלאמי רקטה לעבר העיר שדרות.

הג'יהאד האסלאמי הפגין כבר את יכולתו הגבוהה לאתר מועדים ויעדים שבהם ירי רקטות ישיג אפקט משמעותי. בספטמבר 2019, ביוזמת מפקד החטיבה הצפונית של הג'יהאד ברצועה, בהא אבו אל־עטא, ירו פעילי הארגון רקטות לעבר אשדוד בעת עצרת בחירות של רה"מ בנימין נתניהו (וחזרו על כך שלושה חודשים מאוחר יותר בעצרת בחירות באשקלון). נתניהו, שנאם אז, נאלץ להתפנות למרחב מוגן, והג'יהאד האסלאמי רשם הישג תודעתי.

במהלך מבצע "חגורה שחורה". בתוך שישה ימי קרב פגע צה"ל, בפיקוד הרמטכ"ל אביב כוכבי, בכשלושים פעילים בג'יהאד האסלאמי ובהם אל־עטא, שחוסל מן האוויר בפעולה שפתחה את המבצע. אולם למרות הפגיעה שספג' הארגון הוכיח השבוע שיכולתו לירות בזמן ובמקום המתאים לא נפגעה. סוללת כיפת ברזל יירטה את הרקטה סמוך לשדרות, בעת שעשרות צופים ישבו ברכביהם במתחם הדרייב־אין החדש בעיר וצפו בסרט.

צה"ל בתגובה תקף מן האוויר יעדי חמאס, בכדי לאותת לו שבעיני ישראל הוא הריבון ברצועה, ועליו האחריות לשקט. בפעמיים הקודמות שאלוני החליף את טולדנו בתפקיד, בפיקוד על מגלן ועל חטיבת הצנחנים, היה זה לאחר שטולדנו פיקד עליהן במלחמת לבנון השנייה (כשאלוני פיקד על גדס"ר צנחנים) ובמבצע "צוק איתן". 

גם הפעם היתה תקופת הפיקוד של טולדנו מורכבת. מערכה גדולה אמנם לא היתה, אבל הוא פיקד על כוחות האוגדה בין היתר בימי הקרב שלאחר המבצע המיוחד שהסתבך בחאן יונס בנובמבר 2018, וכן במבצע "חגורה שחורה".

לא למד את תפקידו בעודו משמש בו

השבוע פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי אל"מ יונתן מופז, יוצא יחידת עילית בה עשה את כל שירותו, מונה למפקד חטיבת החי"ר במילואים "יפתח". מופז הוא מפקד ראוי שהשתתף במבצעים מיוחדים רבים, אך זוהי גיחתו הראשונה לצבא היבשה. 

הלקח בנוגע למינויים שכאלו היה אמור להילמד במלחמת לבנון השנייה, שמהדהדת כעת בזיכרון לאור המתיחות בצפון. סיפורה של עוצבת נתיב האש ומפקדה במלחמה, תא"ל ארז צוקרמן, הוא דוגמה בולטת לאופן שבו קודמו בצה"ל מפקדים נועזים, ללא הכשרה מתאימה, לפיקוד על מסגרות שבמובהק אינן "הלחם והחמאה" שלהם. 

צוקרמן, כתב ח"כ עפר שלח בספרו "האומץ לנצח" (ידיעות ספרים, 2015), היה: "מפקד שדה מעולה שצמח ביחידות המיוחדות – את רוב שירותו עשה בקומנדו הימי, שעליו גם פיקד, ובתווך הקים את יחידת אגוז בפיקוד הצפון – קיבל את הפיקוד על אוגדת המילואים 366 כשנה לפני מלחמת לבנון השנייה. לאחר כישלונה של האוגדה במלחמה, שהביא גם להתפטרותו, הושם דגש רב על כך שלא עשה קורס מפקדי אוגדות קודם שנכנס לתפקיד; אך הבעיה האמיתית היתה בכך שבשנה שקדמה למלחמה לא למד, כמוהו כמפקדים סדירים אחרים שהופקדו על מסגרות מילואים, את תפקידו בעודו משמש בו" (עמוד 212).

בשנים האחרונות שילב הצבא בהצלחה קצינים מן "הצבא הגדול" בכוחות המיוחדים, ולחלופין מן האחרונים לחטיבות החי"ר. מפקד פיקוד הדרום, אלוף הרצי הלוי, שעבר מהצנחנים ליחידה ובחזרה הוא דוגמה של צד אחד של המטבע, וסא"ל בר בשן, יוצא יחידת שלדג שהיה מ"פ בחטיבת גבעתי וכיום מפקד על גדוד שקד הוא דוגמה לצד השני. 

זהו שילוב מבורך, שכן הם מביאים אתם ידע וניסיון שפותח ביחידות העילית לגדודים ולחטיבות, ובתורם לומדים כיצד פועל הצבא ה"אמיתי", שנושא בעול הבט"ש בשגרה ומהווה את עיקר הכוח המתמרן של הצבא במלחמה.

יתרה מכך, צה"ל מתמרן ביבשה הרבה פחות מבעבר. במאמר שפרסם בשעתו אל"מ יהודה ואך, יוצא יחידת מגלן המפקד כיום על עוצבת חירם בגבול לבנון, הוא קבע שצה"ל נסמך יתר על המידה על גדרות ומכשולים הנדסיים. "חציית הגדר כאופציה סבירה נעדרת מן השיח הפיקודי. נוצר כיום מחסום תודעתי (פסיכולוגי) לפעול מעבר לה", כתב.

בהתחשב בכך, לתחושת המסוגלות ולניסיון שמביאים איתם מפקדים מהכוחות המיוחדים, שפעלו מעבר לקווי האויב, לתפקיד יש ערך של ממש. בעיניהם הגדר היא רק גדר, שאותם יש לעבור, ולא מחסום. 

אולם למרות היתרונות, השילוב של קצינים שכאלו בצבא היבשה טומן בתוכו מורכבות. בצה"ל, צבא מיליציוני שבו ההכשרה לתפקיד ברמה של מח"ט ומעלה היא התפקיד עצמו, חלק ניכר מן הידע שהקצין רוכש מגיע גם "דרך הרגליים" והניסיון.

חובה לוודא כי המסלול המשלב כולל בתוכו הכשרה סדורה ודי תפקידים במעלה הדרך (תפקידי מ"פ, קצין אג"ם ומג"ד) שיוכלו לגשר על הפערים. כמו עולם המבצעים המיוחדים, גם פיקוד בצבא היבשה כולל בתוכו עולם תוכן מורכב שיש להתמקצע בו.

בעצם, מפקדים שזה הרקע שלהם צריכים לשאול את עצמם כל יום מה הם לא יודעים ואיך הם סוגרים את הפער הזה, כדי להיות מוכנים יותר ליום פקודה.

מה צריכים לקחת מזה אל"מ ברק חירם, יוצא יחידת אגוז ומג"ד 51 לשעבר שמונה השבוע למפקד חטיבת גולני, ואל"מ מופז? בעיקר את תובנה שבצה"ל, שהוא צבא לוחם, מהעסוקים בצבאות המערב, אין ימי חסד והאירועים יכולים לתפוס אותך חודש אחרי שנכנסת לתפקיד (כמו תא"ל רסאן עליאן שפיקד על חטיבת גולני ב"צוק איתן", רק חודש לאחר שנכנס לתפקיד המח"ט), ולפעמים מוקדם יותר.