שובו של התמרון היבשתי?\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

מאז 2010 נמנע ממשל אובמה מהפעלת כוחות קרקעיים בלחימה. עתה, בלחימה כנגד המדינה האסלאמית נראה כי הממשל שוקל ברצינות שינוי במדיניות. 

רב-סמל ג'ושוע ויילר מכוח דלתא שנהרג בפעולת היחידה בעירק.

רב-סמל ג'ושוע ויילר מכוח דלתא שנהרג בפעולה בעיראק.

באחרונה פשטו כוחות מיוחדים כורדים ואמריקנים על מבנה בעיראק שבשליטת אנשי המדינה האסלאמית בו הוחזקו כשבעים בני-ערובה שעמדו להיות מוצאים להורג. בפשיטה לקחו חלק, לצד הכוח הכורדי, גם לוחמים מיחידת העילית של הצבא האמריקני, כוח דלתא. הכוח הפתיע את החוטפים והשלים את משימתו בשלמות. במהלך חילופי האש נהרג רב-סמל ג'ושוע ויילר, איש הכוחות המיוחדים. בפשיטה קודמת, במאי השנה, על הכפר אל-עמר שבמזרח בסוריה, הרגו לוחמי כוח דלתא את אבו-סיאף, בכיר בארגון המדינה האסלאמית, ומספר פעילים נוספים בארגון. לאחר קרב קצר התפנה הכוח באמצעות המסוקים בהם הגיע, ושב לבסיסו בעיראק.

U.S. Marines with Bravo Company, 1st Battalion, 6th Marine Regiment r

נחתים אמריקנים בלחימה במרג'ה, 2010.

מבצעים אלו הם המשך ישיר של מדיניות הנשיא אובמה להפעלת כוח. מדיניות שגיבש לאחר שב-2010 יזם הפיקוד האמריקני באפגניסטן, בתמיכת הנשיא, את מבצע מושתראק – מתקפה רחבת היקף כנגד העיר מרג'ה שבמחוז הלמנד. 15,000 חיילים ובהם כ-4,500 נחתים אמריקנים (מארינס) תקפו את כוחות הטליבאן. המבצע נמשך כשבועיים ומטרותיו, הסגת כוחות הטליבאן מן העיר וחיזוק סמכות כוחות הביטחון האפגניים באזור (בשל כוונת ארצות הברית, ברק להסיג את כוחותיה מן המדינה), הושגו. אולם בסך הכל היתה זו השנה הקשה ביותר בלחימה באפגניסטן ונהרגו בה למעלה מ-500 חיילים אמריקנים (60 מהם במבצע במרג'ה). מאז, נראה כי ממשל אובמה דוגל בתקיפות כירורגיות באמצעות מל"טים ומבצעים מיוחדים על חשבון הפעלת כוחות גדולים ונמנע ככל שרק ניתן מהפעלת כוחות קרקעיים בהיקף נרחב.

1734356231

צוות 6 של הקומנדו הימי בתרגיל השתלטות בקמפ סלבי, מיסיסיפי.

זולת פעולות כוח דלתא ניתן למנות גם את מבצע חנית נפטון בפקיסטן, במהלכו הרגו לוחמי "אריות הים" את אוסאמה בן-לאדן, מנהיג אל-קאעדה; חילוץ בני ערובה מסומליה; וסיכולים ממוקדים באמצעות כלי-טיס בתימן (ובכלל זה חיסול אנואר אל-עאוולקי, בכיר באל-קאעדה ואזרח אמריקני). אשר לסוריה, על פי מספר פרסומים פעלו כוחות אמריקנים במדינה למן 2003, כחלק מן המאבק בפעילי אל-קאעדה שנמלטו לשם מעיראק, אולם אלו בוצעו תחת מעטה החשאיות המאפיין מבצעים מיוחדים.

סימנים של שינוי

בספטמבר האחרון נכנס גנרל חיל הנחתים ג'וזף דנפורד לתפקידו כיושב ראש המטות המשולבים. בניגוד לשני קודמיו בתפקיד השלים דנפורד מסלול פיקוד מלא ביחידות הרגלים של הנחתים. בין היתר הוא בוגר קורס הריינג'רס של צבא היבשה ופיקד על צוות קרב חטיבתי במלחמת עיראק. מינויו עשוי לסמן את שובו של התמרון היבשתי למערכה כנגד המדינה האסלאמית.

גנרל דנפורד

גנרל דנפורד, השלים מסלול פיקוד מלא ביחידות הרגלים של הנחתים.

ניצנים לכך ניתן למצוא בעדותו האחרונה בפני ועדת הכוחות המזוינים של הסנאט בה אמר דנפורד כי בהחלט ייתכן וארה"ב תשלח כוחות קרקעיים שיילחמו לצד החיילים העיראקים מול לוחמי המדינה האסלאמית. מנגד ציין כי ימליץ על המהלך רק במידה והדבר יביא ל"השפעה אסטרטגית" על המערכה כנגד כוחות דאע"ש בעיראק. המשיך את הקו הזה שר ההגנה קרטר שהצהיר בפני הסנאט על עליית מדרגה בפעילות הכוחות המזויינים של ארה"ב כנגד המדינה האסלאמית. על-פי דובר הבית הלבן כ-50 לוחמי כוחות מיוחדים יישלחו לסייע לכוחות המורדים הלוחמים נגד דאע"ש. אלו יתאמו את המאמצים בין הכוחות המקומיים והקואליציה בראשות ארה"ב במלחמה נגד דאע"ש. בנוסף מתוכנן תגבור של הכוח האווירי האמריקני הפועל מאינצ'רליק שבטורקיה.

ההיסוס בקרב הפיקוד הבכיר בארצות הברית מובן שכן במלחמות מן הסוג הזה אין פתרונות קסם. שליחת כוח מתמרן גדול עשויה להביא להישגים בשדה הקרב שכן הדבר יהווה משקל נגד לכוחות דאע"ש בעיראק. אולם התמרון, כפי שהוכח גם במבצע "צוק איתן" הוא רק ההתחלה. הכוחות, מרגע שיוכנסו ללחימה, הופכים פגיעים למטענים, אש צלפים, טילי נ"ט ומרגמות. כל אותם איומים שהכירו הנחתים ואנשי צבא היבשה שלחמו במלחמות עיראק ואפגניסטן. מנגד, כפי שאמר פעם אלוף בצה"ל, אי אפשר לראות את הסרט מבלי לשלם על כרטיס.

חייל השריון הסובייטי ממלחמות מוכרעות על הקרקע.

חיל השריון הסובייטי – מלחמות מוכרעות על הקרקע.

בימי המלחמה הקרה נהגו קצינים בנאט"ו לספר בדיחה שחוקה, המתארת פגישה של שני מפקדי טנקים סובייטים אחרי שכבשו את פאריס לאחר מלחמת העולם השלישית. "דרך אגב," שאל אחד מהם את חברו, "מי ניצח במלחמה האווירית?" מלחמות, רמזה הבדיחה, מוכרעות על הקרקע. היעדר גישה תוקפנית כלפי המדינה האיסלאמית, כפי שיושמה במתקפת הנחתים במרג'ה ב־2010, יביא בהכרח להמשך צמיחתה.

(המאמר, בגרסה מקוצרת, פורסם במקור באתר "ישראל היום", 08.11.2015)

לא תמיד ה"כחולים" מקבלים את מה שהם רוצים\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

בעוד שבישראל מתקבלות רוב דרישות ההצטיידות של חיל האוויר ללא ויכוח או פיקוח, סוגיית מטוס ה-A-10 מלמדת שבארצות הברית המצב שונה בתכלית. יש מה ללמוד מזה.

מטוס הקרב F-35.

מטוס הקרב F-35.

בצה"ל כש"הכחולים" רוצים צעצוע חדש, קשה להתווכח איתם. במציאות שבה החיל הוא הזרוע הגמישה והקטלנית ביותר בצה"ל, האמונה על קשת האיומים ש"מהסכין ועד הגרעין", מה שמפקדיו יגדירו כצורך קריטי הם יקבלו. בפברואר פורסם כי חיל האוויר עתיד להצטייד בארבע-עשר מטוסי קרב מסוג F-35, שיתווספו ל-19 עליהם הוחלט ב-2010. סך הכל 33 מטוסים, בעלות התחלתית של כ-110 מיליון דולר ליחידה. המטוסים הראשונים יגיעו לקראת סוף 2016 והשאר ייקלטו בחיל בתהליך שיימשך עד 2021.

במידה וארצות הברית תבחר להגדיל את הסיוע הביטחוני לישראל, לאור ההסכם עם איראן, יופנה עיקר הסיוע להתעצמות חיל האוויר. כוחות היבשה יצטרכו פשוט להוסיף ולהמתין לתורם שיגיע, מתישהו, לרוב אחרי שהמלחמה הבאה תיגמר. אבל המציאות הזו היא לא נחלת כל המדינות.

לא בלי אישור הקונגרס

בארצות הברית הביע חיל האוויר את רצונו להוציא מן השירות את מטוס A-10 ת'נדרבולט II, המשמש לסיוע לכוחות היבשה, ולרכוש במקומו F-35. המטוס נקלט בחיל האוויר האמריקני בשנת 1979 ונודע כמשמיד טנקים מקצועי. בין היתר ביצע המטוס משימות במלחמת המפרץ, במלחמת עיראק ובאפגניסטן. אחרי יותר מ-30 שנות פעילות הציעו בחיל האוויר להוציא את צי המטוסים (כמעט 300 במספר) משירות עד לשנת 2019. המהלך יחסוך 4.2 מיליארד דולרים בשנה, אותם ניתן יהיה להפנות להצטיידות ב-F-35.

נציגי חיל האוויר גם טענו כי מטוסי ה-F-16 המפעילים חימוש מונחה לייזר מבצעים בהצלחה משימו סיוע אש קרוב באפגניסטן. עוד טענו אנשי החיל כי ה-A-10 היה מעורב באפגניסטן במידה רבה יותר ממטוסים אחרים באירועים שבהם נהרגו חיילים ואזרחים מאש ידידותית. זאת במטרה להציגו כמטוס סיוע טוב פחות. אולם בניגוד לישראל, בה נפסלו כל האלטרנטיבות שהועלו לרכישת המטוס, הביע הקונגרס האמריקני התנגדות נחרצת והודיע כי לא יאשר זאת. חברי בית הנבחרים טענו כנגד החיל כי המטוס מספק סיוע אש קרוב לכוחות הקרקע באיכות שטרם נמצאה לה תחליף, וזאת כמעט בכל תנאי מזג אוויר. בנוסף פקפקו בקונגרס בסכום החיסכון השנתי שהציג חיל האוויר. יתרה מזאת, בדיקת הנתונים על ידי הפרויקט לפיקוח ממשלתי (PGO) מראה כי החיל "שיחק עם המספרים" וכי בחינה אובייקטיבית שלהם מלמדת כי סטטיסטית המטוס היה מעורב במעט אירועי אש ידידותית. דובר החיל טען בתגובה כי מטרת החיל היתה לציין כי גם מטוסים נוספים פועלים היטב במשימות סיוע אש קרובה, עם נזק היקפי קטן יחסית.

24197525

חברת הקונגרס מרתה מקסאלי, בימיה כטייסת A-10 בחיל האוויר האמריקני.

האדבוקטורית הבולטת ביותר בקמפיין להשארת המטוס בחיל היא חברת הקונגרס הרפובליקנית מרתה מקסאלי מאריזונה. מקסאלי, בעברה טייסת קרב שלחמה בעיראק ואפגניסטן ואף פיקדה על טייסת A-10 השתחררה מחיל האוויר האמריקני כקולונל לאחר 22 שנות שירות. מקסאלי שמכירה את המטוס "דרך הרגליים" לא קיבלה את טענות החיל בו צמחה. הגדילה לעשות גם הסנאטורית הרפובליקנית קלי איוט מניו-המפשייר שהודיעה כי תצא כנגד כל מועמד לתפקיד מזכיר חיל האוויר עד אשר יבהיר את עמדתו בנוגע למטוס ה-A-10.

רא

רא"ל דן חלוץ לאחר טיסה ב-F-16, (מקור: אתר חיל האוויר).

אפשר כמובן להציג טיעונים מקצועיים בזכות כמעט כל נושא – גנרל ג'ון הר טען בשעתו לטובת שימור חיל הפרשים בצבא אמריקני גם שנים לאחר שבוטל – אולם נראה כי הפעם עומד מאחורי הקמפיין יותר מאשר סנטימנטים כלפי פלטפורמת לחימה. כך למשל, הגדיר דן חלוץ את מטוס הפאנטום F-4 שעליו טס במלחמת יום הכיפורים, "הדבר המכוער הכי יפה בעולם." זה לא מנע ממנו כמפקד החיל להחליט על הוצאתו מן השירות. בעלות בריתה של ארצות הברית בנאט"ו דווקא מרוצות מן המהלך והביעו את שביעות רצונן מכך שטייסת A-10 (שיעילותו כמשמיד טנקים הופכת אותו לאיום משמעותי על כוחות השריון של רוסיה) נפרשה באירופה. בטווח הארוך תתקבל,ככל הנראה, עמדת חיל האוויר האמריקני, אולם רק לאחר שיציג מענה הולם לפערים עליהם עמדו חברי הקונגרס והסנאט.

יש מה ללמוד מזה

בית הנבחרים האמריקני

בית הנבחרים האמריקני.

בסופו של יום הדיון על עתיד המטוס הוא רק דוגמה לאופן שבו מתקיים הפיקוח של בתי הנבחרים בארצות הברית על גופי הצבא והביטחון השונים. בארצות הברית נדרשים גנרלים המועמדים לפקד על זרועות ופיקודים (ולמעשה גם פקידי ממשל בכירים דוגמת מועמדים לראשות ה-CIA) להציג לבית הנבחרים את משנתם בטרם מונו, ותהליכי הצטיידות רוחביים מותנים באישור מצד נבחרי העם.

בישראל המצב שונה. ההחלטות על רכש ומינויים מתקבלות רק על-ידי אנשי משרד הביטחון, שמאז 2007 נוהל על-ידי בשר מבשרה של המערכת, הרא"לים במיל' אהוד ברק ומשה יעלון. אין כמעט שום פיקוח (במיוחד לאחר שוועדת טירקל הפכה לחותמת גומי) על מהלכים שהם והכפופים להם בצבא ומחוצה לו מבצעים. דמיינו לעצמכם סיטואציה שבה המועמד לראשות אג"ת עמיקם נורקין (שמונה בשבוע שעבר לתפקיד) יציג לוועדת המשנה לתפיסת הביטחון ולבניין הכוח את תפיסתו לגבי המגמות העתידיות של צה"ל. רק למען ההשוואה שווה לזכור כי שום פורום של נבחרי ציבור לא נדרש לבחון את מידת התאמתו של דן חלוץ, איש חיל האוויר, לתפקיד הרמטכ"ל. למרות שהפערים בהכשרתו היו גלויים לעיני כל. את התוצאות אנחנו יודעים.

כדאי ללמוד מזה משהו.