משימה בלתי אפשרית: הגרסה הישראלית \ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

ספרו החדש של יונתן דה שליט, "צוערים", מותח יותר מקודמו ומציג גרסה ישראלית לסדרה "משימה בלתי אפשרית" וגם סוכנת חשאית שאי-אפשר שלא להתאהב בה.

"הם האנשים שלה, היחידה שלה. הם במלחמה. ככה נראית המלחמה שלה" (עמוד 228). הציטוט הזה, הלקוח מספרו החדש של הסופר יונתן דה שליט, מכיל בתוכו את הספר כולו. דה שליט, בכיר בקהילת המודיעין הישראלית, פרסם לפני שנתיים את ספרו הראשון, "בוגד", שהיה מעין הומאז' לספר "החפרפרת" מאת ג'ון לה קארה. כמו סופר הריגול הבריטי המפורסם, שאת האוטוביוגרפיה שלו הוא תרגם לעברית, גם דה שליט כותב תחת שם בדוי ומאותה סיבה ממש – הוא עדיין בשירות פעיל. ספרו החדש, "צוערים" (הוצאת כתר, 2017), מתרחש זמן קצר לאחר שהסתיים הספר הקודם.

כרזת הסרט האחרון בסדרה. דה שליט מציג את הגרסה הישראלית, (מקור: ויקיפדיה).

"כמעט שנה חלפה מאז חשפו את הבוגד. יערה הייתה אז בחופשה ללא תשלום מהמשרד, ומיכאל תורג'מן גייס אותה לצוות של אהרן לוין, ראש המוסד לשעבר. זה נגמר לא טוב. המצוד אחר הבוגד היה מהיר ומסחרר. הם הצליחו לזהות אותו בתוך חודשים ספורים, ולחרדתם גילו שמדובר ביועצו הקרוב של ראש הממשלה" (עמוד 6). ראש ממשלת ישראל – כל דמיון לרה"מ הנוכחי הוא על אחריות הקורא – מטיל על יערה שטיין, לוחמת מוסד יפיפייה וקשוחה, ‬להקים‭ ‬יחידת‭ ‬צוערים‭ ‬חשאית שתפעל‭ ‬לפי‭ ‬חוקים‭ ‬משלה‭ ‬ותיענה‭ ‬רק‭ ‬לפקודותיו. לדבריו, הוא "צריך – מדינת ישראל צריכה – לבנות יכולת חדשה. בעצם, מדובר ביכולת שהייתה לנו בעבר ונשחקה. אנחנו צריכים כוח קטן ומיומן שיוכל לפעול בחשאיות מוחלטת, בניתוק גמור מהמדינה. כוח שאפשר להתכחש לו, אם לא תהיה ברירה. כוח שיוכל לפעול מהר, בנחישות, באגרסיביות, בלי מגבלות של נהלים ואישורים ויועצים משפטיים" (עמוד 9). הפעם בחר המחבר לנטוש את המחוות ללה קארה (אם כי לא לגמרי) וללכת על קו שמזכיר יותר את "משימה בלתי אפשרית", ורק חסר שראש הממשלה יגיד ליערה שהמשימה שלה, אם תבחר לקבל אותה…

היחידה, המכונה "שרב", מתאימה ליערה כמו כפפה ליד, שכן גם היא כזו, סוס שחור (אם להשאיל מהדיאלוג האפלטוני בין סוקרטס לפיידרוס) שאינו משחק על-פי החוקים. השוני הזה בא לידי ביטוי בכך שנקמה היא אחד המניעים שבשמם פועלת יחידת "שרב" של יערה. לא רק סיכול טרור ופגיעה במי שמוגדר כ"פצצה מתקתקת", אלא גם נקם ועשיית דין באלו העוסקים בהסתה ובטרור.

דרושים: אנשים עם חסך

גיבורה קשוחה שאינה מראה כל רגש. עטיפת הספר, (מקור: סימניה).

הסגן של יערה בפיקוד על היחידה הוא אמנון אסלן, יוצא יחידות המבצעים של השב"כ והמוסד, שפעל לצדה במצוד אחר הבוגד בספר הקודם ומאחוריו "מאות, אולי אלפי פעולות דומות, באזור שכם וג'נין ודיר אל־בלח ונבטייה וצידון ומרסיי וצוג ומנילה" (עמוד 220). כשהוא מבקש מיערה למנות את התכונות הדרושות לאנשי היחידה שיקימו, היא מציינת שחשוב שתהיה להם "אמינות מוחלטת, יכולת בין-אישית גבוהה, קור רוח, יכולת מימוש, אופטימיות וחסך" (עמוד 22). צריך שייחסר להם משהו, שיהיה איזה חור בנשמה שתמיד ישאפו למלא. יערה היא לוחמת מיומנת, שמחביאה את הרגשות שלה עמוק מתחת למעטה של נוקשות וקרירות. כך למשל, רגע אחרי שסיימה לחקור פעילת טרור "יערה ירתה שני כדורים בראשה. היא יצאה מהמחסן הקר אל הלילה השחור הקפוא והיטיבה את צווארון המעיל" (עמוד 150). ככה, כאילו כלום. אולי זה החסך שלה, היכולת לייצר אינטימיות וקרבה של ממש עם אנשים. עבור ששת‭ ‬צוערי‭ ‬היחידה, ‬גברים‭ ‬ונשים‭ ‬מוכשרים ויוצאי-דופן, החסך מתבטא בדברים אחרים. יש מי שבא בשביל האקשן ויש מי שבשביל תחושת השייכות.

בצעד יוצא-דופן מחליטה יערה להכשיר את הצוערים אחרת מכפי שנעשה עד כה בארגונים ביטחוניים. במקום לעבור את הקורס ואז לצאת לפעילות, הכשרת הצוות תתבצע בשטח, תוך כדי עבודה מבצעית. כמענה לבקשתו של עמית מן הביון הגרמני, יוצא הצוות לגרמניה במטרה להתחקות אחר אהובתו שנעלמה. עד מהרה מתברר להם כי לפניהם ניצבת פרשה מורכבת בהרבה, שמעורבים בה ‬צאצאי‭ ‬כנופיית‭ ‬בּאדֶר–מַיינהוֹף. אם בספר הקודם נדרשו גיבוריו של דה שליט לאתר בוגד יחיד שפעל עבור רוסיה, הפעם עליהם לסכל מזימה שטנית בהרבה. בהנחיית ראש היחידה למבצעי חו"ל של הגֶה־אֶר־אוּ, המודיעין הצבאי הרוסי, גנרל סרגיי איוואנוב, ש"פיקד בעבר על דיוויזיית כוחות מיוחדים, ועבר למודיעין הצבאי" (עמוד 108), הוקמו תאי טרור חדשים של ארגונים שנחשבו ללא פעילים, דוגמת המחתרת האירית והבריגדות האדומות, במטרה להצית גל טרור חדש באירופה המערבית. לדבריו, שאיפתה של רוסיה היא שהאירופאים יחשדו "שאנחנו קשורים לזה או שאנחנו יכולים לעצור את זה. שרק לנו יש יכולת השפעה על הגל הזה, שישטוף את אירופה כמו סיוט. אנחנו רוצים שיפנימו את הכוח שלנו להחזיר את אירופה, את העולם כולו, למקום שאיש מהם לא רוצה לחזור אליו. אבל כדי שזה יצליח זה חייב להישאר עמום, שאנחנו נהיה כמו רוחות רפאים. לכן אנחנו עובדים עם פּרוֹקסי, באי כוח" (עמוד 111). שיטת פעולה זו, של הפעלת כוחות פרוקסי ושימוש בלוחמה קוגנטיבית (תודעתית), היא חלק משמעותי באסטרטגיה הרוסית, כפי שתיאר אותה בשעתו הרמטכ"ל הרוסי גראסימוב.

את מי נחסל הבוקר?

YoavMordechay

סיכת לוחם יחידת 504 של אמ"ן, (מקור: דו"צ).

הספר שהוציא דה שליט מתחת ידו מותח מקודמו. העלילה מתרחשת בקצב מהיר בהרבה וגדושת מתח ופעולה. כבעבר, המחבר היטיב לשלב בבדיה שטווה אזכורים לאירועים אמיתיים שהופכים את הסיפור למציאותי בהרבה. כך למשל, כאשר הצוות מתכנן פעולת התנקשות, מציעה אחת הצוערות לאסלן שיפעל מחופש לאישה, דבר שיקל עליו לסגת מן הזירה. בתגובה שאל צוער אחר האם כוונתה שיפעל "כמו אהוד ברק?" (עמוד 208), ומתייחס למבצע אביב נעורים, במהלכו התנקשו לוחמי סיירת מטכ"ל בפיקוד ברק בבכירי ארגון ספטמבר השחור בלב ביירות, כנקמה על טבח הספורטאים במינכן. גם סיכת לוחמי "שרב", שמוענקת לצוערים, שבה משובצת אבן מגביש שנחצב בהרי ירושלים, מזכירה את הסיכה שעונדים לוחמי יחידה 504, עוצבת המודיעין האנושי של אמ"ן. בסיכה המקורית משובצת אבן שחורה מסלע שמקורו בסוריה, שגודלה משתנה ממפעיל למפעיל. העובדה שלא כל פעילויות היחידה מצליחות, או לחלופין מסתיימות, ללא גרימת מה שמכונה "נזק אגבי" (פגיעה בחפים מפשע), תורמת גם היא לראליזם של העלילה. חוקי הסטטיסטיקה של העולם המִבצעי לא מאפשרים רק הצלחות. "זרע הכישלון טמון בכל פעילות, וכאשר מדובר במבצע חיסול – גְרף הסיכון עולה בתלילות" (עמוד 225).

מנגד, היחידה שיצר דה שליט פועלת ממש כמו צוות "משימה בלתי אפשרית", ולפחות אחת מפעולותיה כמו יצאה מפרקי הסדרה, וסבירה ואפשרית ממש כמותם. נראה כי דה שליט בחר לתאר כך את פעולות היחידה כדי להדגיש עד כמה היא שונה ולא-קונבנציונלית ביחס לארגוני המודיעין הממוסדים של ישראל, אך הקורא נותר תוהה האם פעולות כאלה בכלל אפשריות. אחד מגיבורי הספר מציין ש"למרות כל החידושים הטכנולוגיים, בסופו של דבר צריך להתקרב פיזית לאובייקט שמעניין אותך. האזנות טלפוניות, מחקרי תקשורת, עבודה בסייבר, כל אלה חשובים ונחוצים. אבל כשמדובר בבני אדם – בהם צריך לגעת" (עמוד 81). והנה, על אף קביעה זו, הספר פחות נוגע במודיעין הקלאסי של הפעלת סוכנים וניתוח מודיעין, ועוסק בשאלה "את מי נחסל הבוקר?", ככותרת מאמר אודות המוסד תחת פיקוד האלוף (מיל') מאיר דגן.

גם בן-דוד שילב בספרו אלמנטים של הליכה על סף תהום, (מקור: סימניה).

גיבורת הספר, יערה, אינה נוטה לקבל מרות ודוחקת את גבול האפשרי, כמו גם את רמת הסיכון לה וללוחמיה, רחוק ככל שניתן. גם סופרים אחרים בז'אנר, דוגמת מישקה בן-דוד, ששירת שנים ארוכות במוסד, בחרו לתאר את גיבוריהם כמי שהולכים על סף התהום. בספרו המצוין "דואט בביירות" (הוצאת כתר, 2002) מודה הגיבור, גדי, תוך שהוא צועד עם מִטען נפץ מתקתק, שהסיבה שהוא פועל כך מורכבת משני חלקים. הראשון הוא היותו מכור "לאדרנלין שזורם בעורקיו ברגעי הסיכון, כמו ברגע זה ובאינספור רגעים אחרים בצנחנים ובמוסד, ועוד חלק הוא באמת טירוף. אחרת היה נפטר מיד מהמִטען. הרי לא חייבים לקֵרב את המוות ״בכוח״. אבל מותר גם שאצלו יהיה משהו מטורף. זו הרי לא עבודה לנורמלים" (עמוד 299). זוהי אכן לא עבודה מתשע עד חמש, והיא מחייבת גם ממד של סיכון, לכאורה בלתי סביר, אך למעשה מחושב.

המתח הקצבי, הגיבורה הלוחמנית והנחושה, שאי-אפשר שלא להתאהב בה, והחיבור עם אסלן, איש המבצעים הוותיק, שמקפיד להוריד אותה לקרקע ולחבר אותה למציאות, עובדים. דה שליט הוציא מתחת ידו מותחן ריגול שתופס את הקורא ואינו מרפה ממנו עד העמוד האחרון, ומבססים אותו כאחד מסופרי מותחני הריגול הטובים בישראל.

(המאמר פורסם במקור באתר "דבר ראשון", בתאריך 03.08.2017)

"בצבא ארצות הברית מוטרדים מאיומי הסייבר", ראיון על הסייבר במלחמה הבאה

אודיו

יובל אלבשן ואמילי עמרוסי מראיינים את גל פרל פינקל, מתאם תכניות צבא, אסטרטגיה וביטחון בסייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי, ה-INSS, אודות היערכות צבא ארצות הברית (וצה"ל) איומי הסייבר מצד רוסיה וסין. בתכנית "שניים בשתיים", רשת ב', 31.10.2016.

בצבא ארצות הברית מוטרדים מיכולות הסייבר של רוסיה וסין\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

נוכח האיום הגובר בסייבר מצד מדינות כמו רוסיה וסין, יודעים בצבא ארצות הברית שבמלחמה הבאה יהיו הכוחות תחת התקפה אלקטרונית וקיברנטית מתמדת. מתקפת הסייבר האחרונה היתה רק הצצה למה שיכול להתרחש במערכה הבאה.

לפני פחות משבועיים נערכה מתקפת סייבר נרחבת על שרתי חברת האינטרנט האמריקנית "דיין" (Dyn). השיטה שבה בחרו התוקפים, המכונה "התקפת מניעת שירות" (DDoS), היא שיטה מוכרת שקשה עד בלתי אפשרי לחברות ולארגונים להתגונן מפניה. בשל התקיפה נחסמה הגישה לשורה ארוכה של אתרי אינטרנט מרכזיים ובהם טוויטר, אמזון, סי-אן-אן והניו יורק טיימס. עיקר השיבושים בגלישה אירעו באירופה ובחופה המזרחי של ארצות הברית. בחקירת האירוע לוקחים חלק לשכת החקירות הפדרלית (FBI) והמשרד לביטחון המולדת.

הבניין שממנו פועלת יחידה 613398 הסינית.

הבניין שממנו פועלת יחידה 613398 הסינית.

אף שהאקרים הקשורים לאנונימוס ולקבוצה בשם New World Hackers קיבלו על עצמם את האחריות לתקיפה, הרי שלמעשה כלל אינו ברור מי באמת עומד מאחוריה. החשודות המיידיות הן רוסיה וסין, שנחשבות לבעלות מערכי סייבר מתקדמים. בניגוד לעלויות הכלכליות הגבוהות (כמו גם בחיי אדם) שמחייבות השקעה בכוח צבאי הפועל בים, ביבשה ובאוויר, הסייבר מאפשר הצטיידות זולה יחסית בעלת יכולת פגיעה גבוהה. תחנת כוח, למשל, שהוגדרה בעבר כיעד להפצצה מן האוויר מהווה כיום גם יעד למתקפה קיברנטית. המרחב הקיברנטי גם מאפשר (בניגוד לתמרון קרקעי) ניהול מערכה בלתי מחייבת ב"חתימה נמוכה". הן רוסיה והן סין הואשמו בשנים האחרונות פעמים רבות באחריות לתקיפות סייבר כנגד ארצות הברית. בין המפורסמות שבהן ניתן למנות את תקיפות הסייבר שניהלה יחידה 61398 הסינית כנגד חברות מובילות בארצות הברית והפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית, שאת האחריות לה תלו האמריקנים ברוסיה.

הסייבר כמרחב לחימה משמעותי

הרמטכ"ל הרוסי, ואלרי גראסימוב, הגה אסטרטגיה לעימותי העתיד של רוסיה.

הרמטכ"ל הרוסי, ואלרי גראסימוב, הגה אסטרטגיה לעימותי העתיד של רוסיה, (צילום: ויקיפדיה).

הסייבר הפך בשנים האחרונות לעוד מרחב לחימה התומך את המערכה באופן משמעותי. בשנת 2013 פרסם רמטכ"ל צבא רוסיה, הגנרל ואלרי גראסימוב, שעשה את עיקר שירותו כמפקד כוחות שריון בצבא האדום ולחם בצ'צ'ניה, מאמר שבו נתן ביטוי פומבי לאופן שבו הצבא שבפיקודו תופס את המערכה במלחמה העתידית (בדומה למפקדי צבאות נוספים). במאמר הניח גראסימוב מצע רעיוני חדשני להפעלת הכוח של רוסיה שקובע שמימוש הכוח הצבאי הקינטי (אש ותמרון ביבשה, בים ובאוויר) הוא המהלך המכריע והסופי, שנסמך על הפעולות הסמויות שקדמו לו, ובהן לוחמה קיברנטית שמאפשרת ניהול מערכה "על אש קטנה".

mark_miley_army_chief_of_staff

הגנרל מילי, הציג בהרצאתו את מפת האיומים החדשה על ארצות הברית, (צילום: ויקיפדיה).

האיום הגובר במרחב הקיברנטי מטריד מאוד את מקבלי ההחלטות בארצות הברית. בתחילת החודש נאם ראש מטה צבא היבשה האמריקני, הגנרל מארק מילי, בארוחה השנתית לזכר הנשיא דווייט אייזנהאואר (אייק), שבין היתר שימש כמפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה במלחמת העולם השנייה. בנאומו הציג מילי את תפיסתו את מכלול האיומים על ארצות הברית, את השינויים בשדה הקרב ואת המענה להם. כמו כל גנרל בכיר, בכל צבא באשר הוא, נפתח נאומו של מילי בהצהרה מחייבת כי על אויביה לדעת שארצות הברית וצבאה יביסו אותם באשר יהיו "בכל מקום ובכל זמן, כמו אותם אויבים בעבר שזלזלו בכוחה של ארצות הברית ובנחישותה לנצח." 

למרות הפתיחה הגנרית הציג מילי בנאומו תפיסת עולם מורכבת שנשענת על ניתוח קר של המציאות תוך הישענות על הפרדיגמה הריאליסטית במדעי המדינה (כיאה לבעל תואר ראשון בחוג זה מפרינסטון). לדבריו לאחר קריסת ברית-המועצות, היתה ארצות הברית מעצמת על יחידה, בלתי מעורערת, אולם כיום היא מאותגרת באופן משמעותי באסיה, אירופה ובמזרח התיכון. מילי סקר את מפת האיומים וכלל בתוכה את רוסיה, סין, איראן, צפון קוריאה וכמובן גורמי טרור אסלאמי שונים כמו דאעש. לדבריו, מדינות אלו מקיימות תהליך למידה והתעצמות ואף שהשנים האחרונות כללו בעיקר מלחמות בין מדינות לארגונים, הרי שהמלחמה בין מדינות היא כמעט מובטחת בעתיד הקרוב.

מנצח מי ש"מחבר את הנקודות"

בסקירתו ציין הגנרל כי בטרם מלחמת העולם השנייה היו "כל הטכנולוגיות בתחום השריון, מיכון, האוויר והתקשורת זמינות לכל המעצמות בשנות העשרים והשלושים, אך רק גרמניה השכילה לשלבם באופן שהביא להישגים מדהימים בשדה הקרב בשנים 1939-1942". רק אז הצליחו בעלות הברית ששילמו על חוסר המוכנות מחיר יקר, להתאושש ולהביסם. חוסר היכולת, לדבריו, "לחבר את הנקודות" בטרם העימות עשוי להיות הרסני ביום פקודה ולגבות מחיר כבד מאלו שאינם משכילים להשתנות ולהתאים עצמם לאיומי ההווה והעתיד.

חיילים אמריקנים בקרב על אאכן באוקטובר 1944, ((צילום: ויקיפדיה).

חיילים אמריקנים בקרב על אאכן, אוקטובר 1944, (צילום: ויקיפדיה).

מילי, שעשה את עיקר שירותו בכוחות המוטסים ובכוחות המיוחדים ("הכומתות הירוקות") ציין שהעולם הופך יותר ויותר אורבני, ומכאן שהמלחמה תתרחש בערים. כן, אמר מילי, הצבא האמריקני לחם בעבר בבגדד שבעיראק, בהואה שבווייטנאם ובאאכן שבגרמניה, אבל על-פי רוב היתה עיקר המערכה מרוחקת ממרכזי האוכלוסייה. בעתיד, ייאלץ הצבא לבנות את כוחו כך שיוכל לתמרן ולפעול, להבחין בין אויב לידיד, בשטחים עירוניים, משום שהלחימה בהם תהיה הנורמה ולא היוצא מן הכלל. לדבריו, הדומיננטיות באוויר, שהצבא האמריקני מחזיק בה מאז הנחיתה בנורמנדי, איננה. אתגרי הקיום של הכוחות הקרקעיים יהיו קשים במיוחד. התנועה תהיה חייבת להיות מתמדת. כוח שייוותר במקומו למעלה ממספר שעות יימצא את עצמו תחת אש כבדה. קווי התקשורת יהיו תחת מתקפה מתמדת והמפקדים יידרשו לאיתנות רבה וליכולת לפעול באופן עצמאי, ללא קשר ישיר לפנטגון או לבית הלבן, שם כידוע יושב מפקד הצבא.

אבל כלל האתגרים הללו, אמר מילי, שיכולים לבלום את קבלת ההחלטות האסטרטגית כולה, "יהוו בעיה אם המערכות האלקטרוניות בכלל יעבדו". ישנה סבירות גבוהה, "ודאות, בעצם, שכל דבר אלקטרוני יהיה נתון לתקיפות סייבר ולוחמה אלקטרונית." לפיכך, הסביר, על הכוחות להתאמן כשחלק ניכר מן המותרות והיכולות הטכנולוגיות המרשימות שבארגז הכלים שלהם אינם עוד, שכן מצב זה עתיד להתרחש. בסיום דבריו, אמר מילי כי ישנה רוח קלה של מתיחות באוויר והיא עשויה להפוך לסופה. הוא ציטט משירו של הזוכה הטרי בפרס הנובל לספרות, בוב דילן, ואמר כי "גשם כבד עומד ליפול". מוטב, שאמריקה, לשם שינוי, תגיע מוכנה לקרב הראשון במלחמה הבאה. אחרת היא תשלם מחיר כבד.

בנימה לוקאלית, הרי שמפת האיומים הנוכחית על ישראל אינה כוללת כוחות שלהם מערכי סיייבר התקפי כה מתקדמים שביכולתם (כפי שהודה ביושר לפני שנתיים אדמירל רוג'רס, ראש ה-NSA, בהקשר לסין) "להשבית את רשת החשמל בארצות הברית". מנגד, עם העמקת המעורבות הרוסית בסוריה, עשויה ישראל למצוא את עצמה על נתיב התנגשות עם מדינה שהיכולות שלה בתחום זה משאירות את האמריקנים ערים בלילה.

(המאמר פורסם במקור באתר "דבר ראשון", בתאריך 29.10.2016)

במערכה של הרוסים באוקראינה – הסייבר הוא נדבך מרכזי\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

כללי המלחמה השתנו: יש עלייה בתפקידם של אמצעים לא-צבאיים להשגת מטרות פוליטיות ואסטרטגיות, ובמקרים רבים יעילותם עולה על זו של כלי נשק ● בעימות הנוכחי מול אוקראינה – מממשת רוסיה, אחד-לאחד, אסטרטגיה זו

שדה התעופה בוריספיל שבאוקריאניה.

שדה התעופה בוריספיל שבאוקראינה.

באמצע ינואר האשים הממשל באוקראינה את רוסיה כמי שעומדת מאחורי מתקפת סייבר משמעותית על נמל התעופה הראשי של המדינה. המתקפה בוצעה באמצעות תוכנת זדונה (Malware) שהוחדרה לרשת המחשבים בנמל התעופה בוריספיל, הסמוך לקייב.

אף שלא נמצאו ראיות הקושרות באופן ישיר את הממשל הרוסי למתקפה, הרי שהמתיחות השוררת בין שתי המדינות הופכת את רוסיה לחשודה העיקרית. דובר הצבא האוקראיני, אנדרי ליסינקו, הצהיר כי "החקירה הראשונית הביאה אותנו להאמין כי הוירוס הגיע משטח הפדרציה הרוסית, ומכאן אנו יוצאים מנקודת הנחה שמדובר במתקפה קיברנטית".

בחינה של תפיסת האסטרטגיה הצבאית של רוסיה נותנת לדברים משנה תוקף. בשנת 2013 פרסם רמטכ"ל צבא רוסיה, הגנרל ואלרי גראסימוב, שעשה את עיקר שירותו כמפקד כוחות שריון בצבא האדום ולחם בצ'צ'ניה, מאמר שבו נתן ביטוי פומבי לאופן שבו הצבא שבפיקודו תופס את המערכה במלחמה העתידית (בדומה לאופן שעשו זאת מפקדי צבאות נוספים ובהם הרמטכ"ל גדי איזנקוט, במסמך "אסטרטגיית צה"ל" והגנרל קולין פאואל בשעתו). ברעיונות שהביע במאמרו ניכר כי הוא תופס את המערכה כמהלך מורכב יותר מאשר הפעלת הכוח הצבאי לבדו.

כללי המלחמה עצמם השתנו

הרמטכ"ל הרוסי, ואלרי גראסימוב, הגה אסטרטגיה לעימותי העתיד של רוסיה.

הרמטכ"ל הרוסי, ואלרי גראסימוב, הגה אסטרטגיה לעימותי העתיד של רוסיה.

במאמר הניח גראסימוב מצע רעיוני חדשני להפעלת הכוח של רוסיה שקובע שפחות (כוח גלוי) הוא יותר (כוח אפקטיבי). הפעלת הכוח הצבאי היא מהלך ההכרעה האחרון, המועצם על ידי המהלכים הסמויים או הניתנים להכחשה שקדמו לו. לתפיסתו "'כללי המלחמה' עצמם השתנו. יש עלייה בתפקידם של אמצעים לא-צבאיים להשגת מטרות פוליטיות ואסטרטגיות, ובמקרים רבים יעילותם עולה על זו של כלי נשק. יש דגש גדול ושימוש נרחב מאי פעם באמצעים פוליטיים, כלכליים, אמצעי מידע, אמצעים הומניטריים ושאר מהלכים לא-צבאיים, המופעלים בחיבור עם אפשרות המחאה של האוכלוסייה. לכל זה מצטרפים אמצעים שאופיים הצבאי מוסתר, כולל לוחמת מידע והפעלת כוחות מיוחדים. השימוש הגלוי בכוחות – לא אחת במסווה של שמירת השלום וניהול משברים – מגיע רק בשלב מאוחר, בעיקר כדי להשיג את הניצחון הסופי בעימות".

צוותי שריון אוקראינים שלוחמים עבור רוסיה.

צוותי שריון אוקראינים שלוחמים עבור רוסיה.

בעימות הנוכחי מול אוקראינה, שטרם הגיע לכדי סיום, מממשת רוסיה, אחד-לאחד, אסטרטגיה זו, ובכלל זה הצבא בפיקוד גראסימוב. הפעילות הרוסית באוקראינה כוללת לוחמה קיברנטית, הפעלת שליחים שניתן להכחיש את פעולתם, ובהם "מתנדבים" (שאופיים הצבאי, כאמור, לא נחשף) שבאו מרוסיה בכדי לתמוך באזרחי אוקראינה הפרו-רוסים, דיסאינפורמציה, מהלכים כלכליים ופוליטיים, לוחמה פסיכולוגית ומהלכים לגיוס האוכלוסייה האוקראינית כנגד הממשל שלה עצמה ועוד. לא מן הנמנע שבהמשך יגיע המהלך המסיים בדמות הפעלת כוח צבאי מהמם ומכריע. עד אותה עת הסייבר יוסיף להיות נדבך מרכזי מערכה "על אש קטנה" שמנהלת רוסיה כנגד אוקראינה.

הכותב הינו חוקר אורח בתוכנית הסייבר, המכון למחקרי בטחון לאומי.

(המאמר פורסם במקור באתר "אנשים ומחשבים", 10.02.2016)