ממבצעי הכרעה למבצעי הרתעה\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

המזכר שכתב תא"ל חורב בוחן את מבצעי צה"ל ברצועת עזה ומציע לעבור ממבצעי הכרעה למבצעי הרתעה וענישה. במקביל, ביקורו של הרמטכ"ל האמריקני עשוי לבשר על חיזוק היחסים עם ארה"ב.

תא"ל במיל' מוני חורב.

תא"ל במיל' מוני חורב.

השבוע יצא בהוצאת מרכז בגין סאדאת מזכר מאת תא"ל במיל' מוני חורב הבודק מה ניתן ללמוד מהניסיון שצבר צה"ל בלחימה ברצועת עזהחורב, יוצא חטיבת גולני שפיקד על חטיבת גבעתי ובה"ד 1, פרש מצה"ל בשלהי 2001 לאחר ששימש כמפקד אוגדת מילואים בפיקוד הדרום. במזכר סוקר חורב את מבצעי צה"ל ברצועה ובהם "עופרת יצוקה ו"צוק איתן" בניסיון לגבש תובנות לעימותי העתיד של צה"ל. 

מבצעי הרתעה ולא הכרעה

במזכר קובע חורב כי בשל העדיפות האסטרטגית של ישראל במרחב האזורי היא אינה מנהלת ל”מערכות הכרעה” עתירות משאבים ונפגעים. מנגד, בכדי לאפשר חזרה לחיי שיגרה תקינים מנהלת ישראל מדיניות של "מבצעי הרתעה" תוך גביית מחיר מן הצד השני. דוקטרינה בלתי כתובה זו של ענישה, כפי שכינה אותה בשעתו האלוף במיל' עמירם לוין, מאפשרת יצירת מדרגות פעולה אל מול יריב א-סימטרי מבלי להידרש למערכה ארוכה וכיבוש שטח לאורך זמן.

ארגונים היברדיים דוגמת חמאס וחזבאללה נערכים באופן מבוזר, מוטמע באוכלוסייה האזרחית מבלי שניתן להגדיר מהי החזית ומהם האגפים שלו. לצד זה בנה היריב מערך תת-קרקעי מפותח ומלכד צירי תנועה ומבנים ברחבי השטח. על כן מוצעת במזכר דרך חשיבה אחרת על התמרון היבשתי, לא כמהלך החותר להשמדה והכרעה, כי אם כמהלך ממוקד למטרות מוגדרות בעלות ערך מבצעי גבוה, בהן לא ניתן לטפל בהם באמצעות הפעלת אש מנגד.

מח"ט גבעתי, עופר וינטר, עם כוחות הצנחנים בעזה במבצע "צוק איתן".

מח"ט גבעתי, עופר וינטר, עם כוחות הצנחנים בעזה במבצע "צוק איתן".

במבצעים "עופרת יצוקה" ו"צוק איתן" הגיעו כוחות צה"ל ליעדיהם במהירות. אולם עיקר הלחימה אירעה לאחר התנועה אל היעדים, במהלך השהייה הממושכת בשטח. באופן זה ממש היריב את ייתרונתיו ויכולותיו: הכרת השטח, היטמעות בקרב אוכלוסייה, תנועה מהירה במנהרות ופשיטות הטרדה במטרה להסב נפגעים, לשחוק את רוח הלחימה של הכוחות ולערער את עצם יכולת ביצוע המשימה ותכליתה.

מבצע מדורג ולא מערכה קצרה

חורב עומד במזכר על הקושי העריך את עומק ההרתעה שהושגה במהלך המבצע. "לעתים יידרשו חודשים ושנים לאחר סיום הלחימה בכדי שנוכל לקבוע את מידת ההצלחהגם אז נתקשה להעריך אם היריב נמנע מצעדי תוקפנות נגד ישראל בשל היותו מורתע מהמהלומה הצבאית שספג," או משום שהוא נתון במציאות גיאו-פוליטית המונעת ממנו להגיב. כך למשל, ניתן להסביר את השקט היחסי שמתקיים אל מול חזבאללה כמשוואת הרתעה הדדית. העובדה שהארגון שקוע עד לצוואר במלחמת האזרחים המדממת בסוריה תורמת גם היא ליציבות.

מזכר מבצעי הרתעה בהוצאת מרכז בגין סאדאת.

מזכר מבצעי הרתעה בהוצאת מרכז בגין סאדאת.

במזכר מצביע חורב על "הצורך בהקמת מנגנון אסטרטגי לתכנון וניהול מבצעים ברמה הלאומית, אשר יספק עומק וראייה ארוכת טווח בניהול המאבק." מנגנון שכזה ייתן בידי הדרג המדיני של ישראל יכולת ניתוח עמוקה יותר התופסת את האיום בהקשריו הרחבים ולא רק בהקשריו הצבאיים. במקביל מציע חורב לעדכן את תפיסת הפעלת הכוח של צה"ל, מוטת תפיסת ההכרעה, ולהתאימה למבצעי הרתעה. המזכר ממליץ על הפעלה מדורגת של העוצמה הצבאית על ציר הזמן, כפי שנעשה ב"צוק איתן", תוך שמירת ובניית הלגיטימציה הפנימית והבין-לאומית. הדבר יביא ישלב טוב יותר בין המאמץ המדיני לצבאי ובעיקר ייתן הדבר בידי היריב שהות להבין את המצב לאשורו ולשקול את הפסק הלחימה.

במבצעים אלו, טוען חורב, לא ניתן לעתים לקצר את משך הלחימה. זאת בשל העובדה כי מבצעים אלו משפיעים בעיקר על תודעת היריב ותהליכי ההבשלה בתחום זה דורשים זמן. החיפוש אחר “קיצורי דרך” אל נקודת הסיום, מזהיר המחבר, עלול להביא להפעלת כוח רב מדי מוקדם מדי ולסבך ולהאריך את הפעולה במקום להביא לקיצורה וסיומה המוצלח.

ביקור הדוד סם

יו"ר המטות המשולבים, גנרל דנפורד (מימין), פוגש את מקבילו, הרמטכ"ל איזנקוט (משמאל).

הגנרל ג'וזף דנפורד, פוגש את מקבילו הישראלי, הרמטכ"ל גדי איזנקוט.

השבוע ביקר בישראל יושב ראש המטות המשולבים האמריקני, הגנרל ג'וזף דנפורד, שנכנס לפני כחודש לתפקידו. דנפורד, יוצא הנחתים, ימצא בוודאי שפה משותפת עם מקבילו הישראלי, הרמטכ"ל גדי איזנקוט. ולו רק משום שהשניים צמחו בבתי גידול צבאיים דומים (הנחתים וגולני). ברמת הפיקוד הבכיר של הצבאות השיח בין ישראל לארצות הברית מתואם וקרוב. כך היו היחסים בין הרמטכ"לים גנץ ודמפסי, אשכנזי ומאלן, יעלון ומאיירס ואפילו ברק ופאואל.

אולם היחסים הטובים בין מפקדי הצבאות אינם יכולים להחליף את השיח בדרג המדיני. שם, לאור ההסכם הגרעין עם איראן ישנה מחלוקת קשה ומורכבת. גם החמרת גל הטרור הפלסטיני יוצרת חיכוכים בין הממשל האמריקני והישראלי. בשל כך עומדים הסיוע הביטחוני האמריקאי וחבילת הפיצוי שתינתן לישראל בעקבות הסכם הגרעין במוקד ביקורו של דנפורד. הצורך בגיבוש מתווה מוסכם בשני אלו חיוני לישראל ועשוי להוות מהלך מגשר על המחלוקת.

הביקור כלל גם סיור בגבול הצפון, בשל הפעילות של צבא רוסיה בסוריה. ארצות הברית, כך נראה, עוקבת בדאגה אחר ההתפשטות הרוסית במזרח התיכון. נראה שהעימות הבין גושי המוכר. גם הוא, כבימי המלחמה הקרה, עשוי להדק את היחסים בין ישראל וארצות הברית.

מודעות פרסומת

בחזרה לוייטנאם\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

הספר "חיילים היינו וצעירים" מתאר את אחד הקרבות המרתקים ביותר במלחמת וייטנאם ומדגיש את חשיבות הניידות והגמישות במלחמה כנגד כוחות גרילה. 

"כדי לראות ולשמוע מה קורה, עליך להיות על הקרקע עם חייליך. כדי להחליט ולפעול נכון, עליך לספוג מידע ממקור ראשון" (תפיסתו של סא"ל "האל" מור את הפיקוד הקרבי, עמוד 60).

WEW WERE

"חיילים היינו וצעירים" מאת "האל" מור וג'וסף ל' גאלוויי.

מאז מלחמת וייטנאם לבשו רבים מן העימותים הצבאיים אופי של לחימת צבא מודרני עתיר טכנולוגיה כנגד צבאות גרילה פזורים המנצלים את השטח והאוכלוסייה לטובתם ופועלים בשיטות לוחמה זעירה. כך לחמו האמריקנים באפגניסטן, הרוסים בצ'צ'ניה (ובאפגניסטן). גם צה"ל, מאז מלחמת של"ג, מצא עצמו נתון במלחמות שכאלו. נוכח העובדה כי כאלה יהיו, ככל הנראה גם פני עימותי העתיד יש מה ללמוד מן הניסיון האמריקני בווייטנאם, שכן ברמה הטקטית הצליחו כוחות לנצח כמעט בכל מפגש.

הספר "חיילים היינו וצעירים" (הוצאת צה"ל/ פו"ם – המכון לחקר הטקטיקה והפעלת הכוח, 2006) מאת גנרל הארולד "האל" מור וג'וסף ל' גאלוויי, מתאר מפגש שכזה, בין כוח אמריקני, קל ונייד שפועל בעומק, לבין כוחות עדיפים מצפון וייטנאם. הקרב שהתרחש בעמק יא-דראנג בנובמבר 1965 היה למעשה העימות הראשון בין צבא ארצות הברית לצבא צפון וייטנאם וללוחמים הלא-סדירים של הוייטקונג. בעוד שמור לחם בקרב כמג"ד היה שותפו לכתיבת הספר, גאלוויי, עיתונאי שסופח לגדוד בעת הקרב והפך לחברו. התוצאה מאירת עיניים ומלמדת בהקשר לחשיבות הניידות בשדה הקרב המודרני, בדגש על הלחימה בתוואי הררי, ועל חשיבות הקרב המשולב והסיוע האווירי.

270px-1st_Cavalry_Division_-_Shoulder_Sleeve_Insignia.svg

תג אוגדת הפרשים המוטסת הראשונה, שכוחה בניידותה הגבוהה.

סא"ל "האל" מור, קצין לא שגרתי כפי שהוא מעיד על עצמו, שאף לפיקוד קרבי לאורך כל שירותו בצבא כלוחם ומפקד ביחידות צנחנים וחיל רגלים. בשנת 1964 מונה מור למפקד הגדוד ה-1 בריגמנט ה-7 שבאוגדת הפרשים המוטסת הראשונה שעיקר כוחה בשילוב שבין מסוקי סער לחיל רגלים קל ונייד בביצוע מבצעי איגוף אנכי. "ביום שני, 29 ביוני, בדיוק במועד שנקבע, קיבלתי פיקוד על הגדוד. הייתי בן 42 בוגר ווסט-פוינט מחזור 1945, לאחר 19 שנות שירות, כולל תקופת לחימה בת 14 חודש בקוריאה. בשיחת הפתיחה הקצרה שלי עם החיילים, אמרתי להם כי זהו גדוד טוב, אבל נעשה אותו טוב יותר. "אני אעשה את המיטב", אמרתי לחיילי, ו"אני מצפה מכל אחד מכם שיעשה את אותו הדבר"" (עמוד 38).

375px-Ia_Drang_Infantry_disembarking_from_Helicopterמור אימן את גדודו, הכשיר אותו לקרב והוביל אותו לקרב במתחם "קרני רנטגן" (LZ X-Ray) בווייטנאם. הגדוד בפיקודו נשלח למשימת "חפש והשמד", שבה היה על החיילים לנחות ביעד עליו היתה התרעה כי מתקיימת בו נוכחות אויב, לאתרו ולהשמידו. ביעד, כך נתברר מאוחר יותר, התמקמה חטיבת חי"ר מצבא צפון וייטנאם בת כ-4,000.

size0-army.mil-2007-03-23-151617

המג"ד, האל מור, מדווח בקשר במהלך קרב יא-דראנג, 1965.

הגדוד ביצע נחיתת סער ביעד ומצא עצמו עד מהרה נתון בקרב קשה, כפי שהגדיר את המצב מפקד הגדוד האל מור, "היינו נעולים על טקטיקה של קרב פראי, של תנועה ואש, של קרב הישרדות שבו רק צד אחד מנצח. למפקד בקרב יש שלושה אמצעים כדי להשפיע על הלחימה: אש סיוע – הנוחתת כאן ועכשיו כמבול; נוכחות המפקד בשדה הקרב; השימוש בעתודות והפעלתן" (עמוד 134). ניצחונו של הגדוד בקרב, נוכח עדיפות הכוח הצפון וייטנאמי, הופכת את הקריאה בספר למרתקת.

Weweresoldiers_poster

כרזת הסרט המבוסס על הספר, בכיכובו של מל גיבסון כ"האל" מור, 2002.

אפיזודה משעשעת שהתרחשה לאחר הקרב תפסה את תשומת לבי, כאשר המג"ד מור, מיוזע ומטונף כפי שרק מי שלחם מספר ימים עשוי להיות, ושניים מחבריו לנשק נכנסו למועדון הקצינים במטרה לשתות לחיי חבריהם ופקודיהם שנפלו. המוזג, בשל הופעתם הלא תקינה בלשון המעטה, סירב לשרת אותם. "אז, הניח מור את ה-M-16 שלו על הדלפק. קרנדל ומילס הלכו בעקבותיו, שלפו את אקדחי ה-38 שלהם, והניחו אותם לצידו, ואז מור אמר: 'יש לך בדיוק 30 שניות להניח את המשקאות שלנו על הבר, או שאני הולך לנקות את הבית'. המוזג התעשת, בחר בדרך הנכונה ומזג את המשקאות" (עמוד 227). או אז הגיע לסיומו הקרב על מתחם "קרני רנטגן".

צנחנים מגדוד 890, בתעלת מגן עם טנק-חילוץ תקוע. 1973.

צנחנים מגדוד 890, בחווה הסינית. 1973.

הקורא הישראלי לא יכול להימנע מן ההשוואה עם קרב החווה הסינית. בעוד שב-1965 גדוד חי"ר אמריקני מובחר שלחם בעומק הצליח להפוך את הקערה על פיה ולהביס כוחות אויב עדיפים, הרי שב-1973 הוטס גדוד הצנחנים 890 במסוקים במטרה לטהר את ציר טרטור מציידי טנקים ונקלע למתחם חטיבתי (אם לא למעלה מזה). אף שאין להטיל דופי בגבורת המפקדים והלוחמים, הרי שהצנחנים לא מימשו את השילוב ההכרחי כל כך של החי"ר עם חיל האוויר והסיוע הארטילרי, ונחלצו בעור שיניהם, מבלי לבצע את המשימה. הטענה, הנכונה חלקית, כי בלחימתו סייע הגדוד למאמץ ההטעיה ומנע מן הצבא המצרי לזהות את מאמץ הצליחה אין בה בכדי לנחם.

במהדורה העברית שבידי מופיעה הקדמה מאת מאת אל"מ ירון פינקלמן, שפיקד בשעתו על חטיבת הצנחנים בה אני משרת במילואים, לחיילי ומפקדי החטיבה. בהקדמה מציג פינקלמן את מורכבות הלחימה בעומק. "מחד, הצורך בשיתוף פעולה רב-זרועי, המסה הקרבית החסרה, העובדה כי האויב נמצא בכל היקף הכוח הפועל בעומק ובשלל טווחים, הקשיים בניוד לאחר הנחיתה וכן בקושי לפעול ברציפות ובהמשכיות לאורך זמן. ומאידך, המענה: כוחות נבחרים בעלי כשירויות בסיס גבוהות במיוחד, יכולת מבצעית גבוהה הנשענת על כושר גופני ולחימתי גבוה, לכידות היחידה, שיתוף פעולה עם כוחות אוויר וסיוע אחר ומעל לכל, המענה בדמות איכות המפקדים ואופן פיקודם. פיקוד משימה המתבצע מלפנים" (עמוד 9).

תרגום הספר נהיר ובהיר. המחברים הוציאו מתחת ידם ספר שכתוב למופת ונקרא, אף שמדובר בספר עיון, בנשימה עצורה. הקרב היה לחלק מן המורשת של הכוחות המוטסים האמריקניים והספר אודותיו הפך לקריאת חובה בעבור קציני החי"ר של הצבא האמריקני. מומלץ בחום רב ללוחמי ומפקדי צה"ל, בדגש על חיל הרגלים, לחובבי מדע המדינה וההיסטוריה הצבאית. יש מה ללמוד!!!

(פורסם במקור כטור אורח בבלוג "הינשוף", 02.08.2015)

ובתפקיד רמטכ"ל הצבא האמריקני – גולנצ'יק\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

הנשיא אובמה בחר בגנרל ג'וזף "ג'ו הלוחם" דנפורד, נחת קשוח שלחם בעיראק ובאפגניסטן, כיו"ר המטות המשולבים. יתכן וזו הסנונית המבשרת על נכונות הנשיא "לנעול את המגפיים" ולשלוח כוחות קרקעיים למאבק בדאע"ש

635664260494155793-GTY-472245564

נשיא ארצות הברית אובמה מודיע על בחירתו בגנרל הנחתים דנפורד לתפקיד יושב ראש המטות המשולבים.

החודש הודיע נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, כי הוא מתכוון למנות לתפקיד יו"ר המטות המשולבים את מפקד חיל הנחתים (United States Marine Corps), הגנרל ג'וזף "ג'ו הלוחם" דנפורד הבן. נחתים בדרך כלל אינם זוכים להתמנות לתפקיד הגנרל הבכיר ביותר במטות המשולבים ודנפורד, שמינויו צפוי להיות מאושר בסנאט, יהיה הנחת השני בסך הכול שיתמנה לתפקיד. זאת, ככל הנראה, משום שהנחתים מפורסמים בהיותם דעתנים האומרים את אשר על ליבם ומתעלמים משיקולים דוגמת פוליטיקה או טקט. הוכחה לכך ניתן למצוא בכך שכהונתו של הנחת היחיד שהחזיק עד כה במשרה, הגנרל פיטר פייס, לא הוארכה והוא "הלך הביתה" כעבור שנתיים בלבד.

עותק של קובע 3

הרמטכ"ל איזנקוט בתרגיל בפיקוד המרכז, 2015 (צילום: דו"צ).

מי שיקרא את מה שיש לעיתונות האמריקנית ולחבריו לנשק לומר עליו יגלה שהטקסטים מוכרים לו ממש כאילו היה קורא על גבי אשכנזי או גדי איזנקוט מגולני. למרות שהנשיא מסתייג מהפעלת כוחות קרקעיים בלחימה נראה שהוא בחר רמטכ"ל שצמח דווקא שם. בקיצור, הנשיא אובמה בחר גולנצ'יק.

גולני האמריקנית

המשתתפים הזרים בקורס בחיל הנחתים באנדרטה של החיל. רפול (בכומתה לראשו) ראשון מימין בשורה האמצעית.

המשתתפים הזרים בקורס בחיל הנחתים באנדרטה של החיל. רפול (בכומתה לראשו) ראשון מימין בשורה האמצעית.

רפאל איתן, שהשתלם בקורס בנחתים בשנות ה-60' כתב בספרו כי מצא "דמיון רב בין ה"מארינס" והצנחנים שלנו – באורח ההתנהגות והחשיבה, בנכונות הבלתי-מסויגת לשאת בכל נֵטל, בדבקות במטרה ובתחושה, שאין גבול ליכולתו של הלוחם" (עמוד 75). בחינה של ההיסטוריה הקרבית, כמו גם אופיו של החיל, מלמדת כי הנחתים (שבחרו בכלב הבולדוג כסימן לקשיחותם) אכן דומים מאוד לחטיבות החי"ר של צה"ל. אולם נראה כי היחידה הדומה להם במיוחד אינה הצנחנים (שמקבילים יותר לריינג'רס ולכוחות המוטסים) אלא דווקא חטיבת גולני, שאחד המפקדים שלה המשיל אותה לרוטוויילר.

הנחתים מניפים הדגל בקרב איוו-ג'ימה, במלחמת העולם השנייה . צילום: ג'ו רוזנטל.

הנחתים מניפים הדגל בקרב איוו-ג'ימה, במלחמת העולם השנייה . צילום: ג'ו רוזנטל.

חיל הנחתים, בו צמח דנפורד, הוא חיל רגלים קל ונייד בעיקרו הכפוף לצי ארה"ב ומתמחה בנחיתות סער אמפיביות ומוסקות. החיל עשה לעצמו שם ב-120 השנים האחרונות בשל יכולתם של אנשיו להשלים את המשימה גם כאשר היו בנחיתות קשה ולחוצים אל הקיר. כך בחזית צרפת במלחמת העולם הראשונה, עבור בקרבות גוואדלקנל במלחמת העולם השנייה, בקרבות הנחיתה באינצ'ון ובמאגר צ'ואסין (בו לחם אביו של דנפורד) במלחמת קוריאה, במלחמת וייטנאם וכלה באפגניסטן ועיראק. למרות זאת ה"מארינס" תמיד נחשבו ל"בן המקופח" של המטות המשולבים בתקציב, כוח-אדם וציוד. בשל כך גיבשו לעצמם גאוות יחידה ׁׂקשוחה ומסורת של מקצוענות וקוד המתמצה במילים "Semper fidelis", שפירושו "נאמן תמיד".

"לוחם של לוחמים"

דנפורד, 59, גדל במשפחה אירית קתולית בבוסטון, כבנו של נחת לשעבר שהפך לאיש משטרה. הוא התגייס לחיל הנחתים בשנת 77', בתקופה שלאחר מלחמת וייטנאם בה שרר משבר "הצבא החלול" שכלל מצוקת תקציב, ציוד ובעיקר מחסור בכוח אדם אדם איכותי. המג"ד הראשון שלו, ג'וזף הואר (לימים גנרל אף הוא), העיד כי בחיל של אותם ימים דנפורד בלט. לאחר שהשלים את הכשרתו כלוחם וקורס קציני חי"ר שירת כמפקד מחלקה ופלוגה בחטיבה ה-1. המג"ד הואר מינה את דנפורד, והוא רק סגן צעיר, למפקד פלוגה ותיקה. לדברי הואר, דנפורד "עבד קשה מאוד, ותוך זמן קצר ממש משך את החבר'ה אחריו. ברור שהיתה לו מידה רבה של מנהיגות והוא הוכיח זאת כבר בהתחלה."

בהמשך השלים קורס "ריינג'רס", אחד הקורסים המפרכים בצבא ארצות הברית, ובשנת 95' פיקד על הגדוד השלישי בחטיבה ה-6 של החיל. ב-88' שירת דנפורד כמדריך בקורס הקצינים של החיל בקווניטיקו, וירג'יניה, ולאחר מכן כעוזרו של סגן יושב ראש המטות המשולבים בפנטגון. התפקיד דרש אמנם סט כישורים שונה מזה שנדרש ממנו עד אז כקצין נחתים קרבי, אבל דנפורד עמד באתגר. כמפקד שידר קור-רוח ורוגע גם בסיטואציות המורכבות ביותר, בין שהיו אלו שימועים בקונגרס ובין שבפיקוד על לוחמים בשדה הקרב.

דנפורד בעיראק 2

"ג'ו הלוחם" דנפורד כמפקד רגימנט החי"ר ה-5 של חיל הנחתים במלחמת עיראק, 2003.

במלחמת עיראק, פיקד על הרגימנט ה-5 של הנחתים. הכוחות ציפו כי יקבלו הוראה לפלוש לעיראק בתוך יומיים. לפתע שאל מפקד האוגדה, הגנרל ג'יימס מאטיס, את דנפורד אם כוחותיו יוכלו להיות מוכנים בתוך 12 שעות. איש לא ציפה כי יעמדו בכך – הם עשו זאת בתשע שעות. תחילה הוטל עליהם לאבטח שדות נפט בדרום אולם עד מהרה נשלח הרגימנט לבגדד.

דנפורד הנהיג את אנשיו מלפנים כשהוא נע חשוף בצריח רכב הפיקוד או ברגל בסמוך ללוחמים, כשכל העת כוחותיו נתונים תחת אש. מאוחר יותר במלחמה, כאשר רכבו נפגע ממטען צד, הוא זינק החוצה עם שאר הנחתים, אקדחו שלוף. בשל סגנון הפיקוד הלוחמני והקשוח שלו זכה לכינוי – "ג'ו הלוחם" ("Fighting Joe"). שאיפתו העיקרית באותה עת, כפי שהגדירה בראיון לרשת הטלוויזיה "פוקס", היתה להיזכר בהיסטוריה כמפקד שהנחתים שלו סמכו עליו.

בפברואר 2013, התמנה למפקד כוחות הקואליציה באפגניסטאן ובאוקטובר שעבר למפקד הנחתים. בדרך הספיק לפקד על אוגדה ולהשלים שני תארים שניים, האחד בממשל מאוניברסיטת ג'ורג'טאון והשני ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת טאפטס.

זה שמגיע עם הכי הרבה

הגנרל סלבה וסגן שר החוץ דאז דני איילון, בעת ביקור בישראל, 2010.

הגנרל סלבה וסגן שר החוץ דאז דני איילון, בעת ביקור בישראל, 2010.

לא פחות מעניין הוא האיש שישמש כסגנו של דנפורד – גנרל חיל האוויר פול ג'. סלבה. ילקוט השירות של סלבה מעיד על הצבא האמריקני כמאה עדים. סלבה הוא טייס תובלה שעשה את עיקר שירותו בפיקוד על טייסות, בסיסים ומפקדות תובלה ולוגיסטיקה בכוחות המשולבים האמריקניים. בעיניים ישראליות הרעיון שבמינוי טייס תובלה לתפקיד בכיר מראש להק בחיל האוויר הוא בלתי נתפס. אצלנו, סגן הרמטכ"ל הוא תמיד טייס קרב, שייט או חי"רניק זולל עקרבים, אבל דווקא במינוי הזה טמון לא מעט מן ההבדל שבין הצבא האמריקני וצה"ל.

הצבא האמריקני מרובע ומסודר, ועל כן נוהגים אנשיו להתפעל מ"תורת האלתור" של עמיתיו מן המדינה הקטנה מוקפת האויבים. כבר נאמר בעבר כי קצין אמריקני בחדר עגול ימצא דרך לעמוד בפינה. אולם לצד הקפדנות, הסדר והבירוקרטיה ישנה תורה סדורה והבנה עמוקה את מהות המלחמה. מלחמה היא לוגיסטיקה הרבה יותר מאשר שהיא לחימה. במלחמה, אמר פעם גנרל אמריקני, מנצח זה שמגיע ראשון עם הכי הרבה. אין הרבה תועלת בכוח שיגיע ליעד כשהוא קצר באספקה, דלק ותחמושת. את הלקחים הללו הפנים הצבא האמריקני כבר במערכה בצרפת ב-44' והוא משתדל (במידה רבה של הצלחה) ליישמם גם כיום.

מגפיים על הקרקע

נחתים בתרגיל, 2007.

נחתים בתרגיל, 2007.

מינויו של דנפורד, שצפוי להיכנס לתפקיד באוקטובר הקרוב, עשוי לסמן את שובו של התמרון היבשתי לשדה המערכה כנגד המדינה האסלאמית. זאת בניגוד למדיניותו של הנשיא אובמה עד כה שנשענה על הפעלת כלי טיס ומספר פשיטות קומנדו. בניגוד לכמה מקודמיו בתפקיד השלים דנפורד מסלול פיקוד מלא ביחידות חיל-הרגלים. במידה והממשל האמריקני אכן יחליט לשלוח כוח קרקעי כנגד דאע"ש הוא יהיה מורכב בעיקר מיחידות שכאלו ומכוחות מיוחדים. 

לאחר מלחמת לבנון השנייה ביקר בצבא האמריקני קצין צה"ל שלחם בלבנון כמפקד חטיבת חי"ר. אחד הקצינים שפגש אמר לו כי ארגוני טרור היברידיים, דוגמת חזבאללה ודאע"ש, לא ניתן להכריע מן האוויר. בלחימה מן הסוג הזה, אמר, "אתה נועל את המגפיים שלך.