ומי לא בא? הקבינט\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

היעדרות מרבית חברי הקבינט הביטחוני מן התרגיל המטכ"לי צריכה להדיר שינה מעיני הציבור. השרים היו צריכים "להגדיל ראש" ולהזמין את עצמם. אם כך מתנהל הקבינט, לא בטוח שלמערכה הבאה ישראל תגיע מוכנה.

נפתלי בנט כקצין ביחידת מגלן בדרום לבנון

נפתלי בנט כקצין ביחידת מגלן בפעילות מבצעית בדרום לבנון.

במאי האחרון, ליוותה את כניסתה של "ישראל ביתנו" לקואליציה סערה תקשורתית. השר נפתלי בנט, ראש מפלגת "הבית היהודי" סירב לתמוך במתווה הקואליציוני אם לא תשתנה דרך עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני. בנט טען אז כי לשרים חסר בסיס ידע עדכני ושוטף, מתח ביקורת על טיב הדיונים עצמם ודרש מזכיר צבאי לכל חבר קבינט שיהיה אחראי לעדכנו בחומר הנדרש. ראש הממשלה נתניהו כפר בטענות וסירב לבקשת השר, מה שאפשר לבנט למצב את עצמו בדיון כמי שמוטרד באמת מן האופן שבו מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות במדינה.

בכדי להמחיש את הצורך בדרישתו מינף בנט את הישגיו כחבר קבינט במבצע "צוק איתן". אז, כפי שפורסם בטיוטת דו"ח מבקר המדינה, מודרו חברי הקבינט ממידע קריטי אודות מנהרות החמאס ותמונת המצב הכוללת. גם בלי טיוטת הדו"ח ניתן להניח, לאור היעדרה של תכנית הנדסית מוגדרת לטיפול במנהרות, הזנחת מוכנות כוחות היבשה והטיפול באוכלוסיית עוטף עזה, כי ישראל נגררה למלחמה שניתן היה להיערך אליה טוב יותר. היעדרו של מהלך מדיני משלים למבצע ממחיש אף הוא עד כמה חסרה למערכה מדיניות שהוגדרה מראש. אין בכך בכדי להפתיע, הן כך היה תמיד.

עד מהרה התברר שהיה מדובר ב"סערה בכוס תה". כמו תמיד בפוליטיקה הושגה פשרה על-פיה ראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), שלדברי מי שהגה אותה, השר ליצמן, משתתף "גם ככה בקבינט יעדכן וידווח לחברי הקבינט. ראש המל"ל הוא איש רציני שמעדכן את כולם ואפשר לסמוך עליו". המתווה קואליציוני החדש אושר. העובדה שלמעשה טרם מונה באופן רשמי ראש מועצה לביטחון לאומי מאז ינואר, ומי שממלא אותו בפועל הוא תא"ל במיל' יעקב נגל, כבר לא חשובה. העיקר שיש חבל שבעזרתו אפשר לרדת מהעץ.

האלוף שפר, ארגן סימריון לימודי לחברי הקבינט החדשים (צילום: אתר חיה"א).

האלוף שפר, ארגן סמינריון לימודי לחברי הקבינט החדשים (צילום: אתר חיה"א).

הטענה שהעלה של בנט כי ראש הממשלה ממדר את חברי הקבינט נכונה רק בחלקה, שכן, כמאמר הפתגם, "ניתן להביא את הסוס לשוקת, אך לא ניתן להכריח אותו לשתות." בשעתו חשף "הארץ" כי ראש אג"ת דאז, האלוף שפר, ארגן לחברי הקבינט החדשים בממשלתו הקודמת של נתניהו, שבהמשך ניהלו את מבצע "צוק איתן", סמינריון לימודי. מטרת הסמינריון היתה לייצר עבור השרים, שרובם חסרו רקע ביטחוני מקיף, בסיס ידע מקיף בסוגיות הביטחוניות העדכניות, אולם איש מהם לא נכח בו. גם מזכיר צבאי לקבינט, אפילו יהיה המעודכן ביותר בחומר המודיעיני ובתמונת המצב האסטרטגית ככל שיהיה, אין ביכולתו לחייב את השרים להשיג בקיאות בחומר הנדרש.

חברי הקבינט לא "הגדילו ראש"

והנה פורסם באחרונה (שוב ב"הארץ") כי בתרגיל המטכ"לי שקיים צה"ל, הגיעו רק שניים משרי הקבינט, אביגדור ליברמן ויואב גלנט. התרגיל בחן את מוכנות צה"ל לתרחיש לחימה רב־זירתי שכולל הסלמה בשטחים ומערכה משולבת כנגד החמאס ברצועת עזה וחזבאללה בלבנון. ליברמן, כשר הביטחון, עוסק בסוגיות אלו מתוקף תפקידו כמעט כל יום, ומכאן שגם אם היה נעדר מן התרגיל הרי שהידע שלו בנושא מתעדכן ונבנה על בסיס קבוע. גם האלוף במיל' גלנט, שעד לפני כשש שנים עוד היה חבר בולט במטה הכללי, שוחה בסוגיות אלו (כמה מתאים ליוצא שייטת) כדג במים, בוודאי בהשוואה לחברי הקבינט האחרים. ראש הממשלה אמנם, נעדר מן התרגיל, אך דומה שבניגוד לאחרים עומד לזכותו ניסיונו הרב, כמי שעמד בראש הממשלה במערכה האחרונה בעזה ובאינתיפאדה השלישית.

לעומתם לשאר חברי הקבינט יש פערי ידע גדולים אודות אופן העבודה של הצבא ולגבי מכלול האיומים. היכולת לעמוד בראש משרד ממשלתי ולכהן כחבר קבינט מחייבת שלל יכולות, כישורים, ניסיון והבנה שלמה של מגבלות הכוח, שאינם נלמדים בקורס מ"פים. בנט למשל, יוצא סיירת מטכ"ל ומפקד פלוגה במגלן, התהדר במהלך מבצע "צוק איתן" בהיכרותו עם דרג השדה של צה"ל, שסיפק לו מידע קריטי על המצב בשטח. לחלק מחברי הקבינט ובהם שרת המשפטים איילת שקד, שר האוצר משה כחלון, ובוודאי שר הפנים אריה דרעי אין אפילו את זה. בתגובה לביקורת אודות היעדרותם מן התרגיל טענו השרים כי לא הוזמנו לבקר בו ולא ידעו על קיומו (אף שפורסם בתקשורת). זהו תירוץ משומש שמשמיעים טירונים באוזני מפקדיהם, שעל-פי רוב ישיבו להם שהיה עליהם "להגדיל ראש" ולהזמין את עצמם.

"דרג מדיני לא מוכן, לא יודע"

ח"כ עפר שלח, כתב בדף הפייסבוק שלו בתגובה לפרסום כי לאור היעדרם של השרים מן התרגיל ניתן להניח שאם "נידרדר למלחמה יגיע צה״ל שוב לדיונים על חיים ומוות, אל מול דרג מדיני לא מוכן, לא יודע, לא ראוי לקבל החלטות." שלח, שעמד על הבעיה גם בספרו "האומץ לנצח", ציין עוד שבכוונתו להציג במליאת הכנסת הצעת חוק שקובעת שחברי הקבינט יוכשרו לתפקידם על ידי המועצה לביטחון לאומי ויחויבו להקדיש לכך את הזמן הנדרש.

טנקים

כוחות שריון של צה"ל במלחמת יום הכיפורים. מלחמה שאליה לא היתה ישראל מוכנה, (צילום: ויקיפדיה).

השבוע מציינים 43 שנים לפריצתה של מלחמת יום הכיפורים. בסיומה קמה זעקה ציבורית נוכח אותו "ליקוי מאורות" שבו לקו המערכת הביטחונית והקבינט המדיני-ביטחוני, שלא הבינו את משמעות החלטתם שלא לשאת ולתת עם סאדאת, כמו גם את משמעות הסימנים המעידים למלחמה. בארצות הברית נהוג לומר שההחלטות מתקבלות על ידי אילו שמגיעים. מי שלא מגיע שלא ילין על-כך שההחלטות מתקבלות בלעדיו. מי בציבור שהדבר לא מטריד אותו שלא ישאל מאוחר יותר כיצד זה שלמערכה הבאה בעזה או בלבנון (או בשטחים) השרים, וכפועל יוצא מכך המדינה כולה, הגיעו לא מוכנים.

(המאמר פורסם במקור באתר "דבר ראשון", בתאריך 07.10.2016)

 

השוטרים של השטחים | מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

לוחמי חטיבת כפיר פועלים כבר מעל לשני עשורים בשטחים כ"משמר גבול משודרג" ● הרבה אחרי שהסערה סביב פרשת הירי בחברון תיגמר החטיבה עוד תישאר שם.

תג חטיבת כפיר

תג חטיבת כפיר, (מקור: ויקיפדיה).

הסערה הציבורית סביב פרשת הירי בחברון ממאנת לגווע. בין הדיונים על טוהר הנשק ל"סיבוב" שעושים על הפרשה פוליטיקאים מימין ומשמאל, מצויה חטיבה אחת שבטרם האירוע, וככל הנראה גם הרבה אחרי שבישראל ישכחו ממנו כליל (לציבור בישראל יש זיכרון של דג זהב, אסון הכרמל, "צוק איתן" ואירועים נוספים נשכחים כלא היו), תהיה במוקד החיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים, מתמודדת עם האינתיפאדה השלישית ועם מורכבות הולכת וגוברת. חטיבת כפיר הוקמה ב-2005 כשהיא מאגדת בתוכה את "גדודי ה-90", גדודי חי"ר ממוכן ייעודיים לתעסוקה מבצעית בשטחים שנוצרו בראשית שנות התשעים. עיקר פעילותה מתרחש בשטחי יהודה ושומרון.

העובדה שלוחמיה עושים את עיקר שירותם בשטחים יוצרת בעבורם זהות בעייתית. בעימותים בזירות הדרום והצפון הם אינם לוקחים חלק ומנגד הם נדרשים למבחן יום-יומי בסיטואציות ודילמות לא פשוטות בלב הערים הפלסטיניות. במקביל החטיבה מקיימת פעילות מבצעית שוטפת ללוחמה בטרור הכוללת מעצרים וסיורים. לוחמי החטיבה מצאו עצמם גם בלב אירועי הטרור של האינתיפאדה השלישית, ובכלל זה ניסיון פיגוע הדקירה שהסתיים בירי המיותר במחבל הפצוע בחברון.

שוטרי השטחים

עם הקמת החטיבה שאפו מפקדיה להפוך אותה לחטיבת חי"ר זהה לאחיותיה, וזאת למרות שהיא מאגדת בתוכה יותר גדודים מן החטיבות המקבילות. הפיקוד הבכיר של הצבא התייחס לכך באופן אמביוולנטי. מצד אחד אפשרו בצה"ל לגדודי החטיבה להתאמן במתאר צפוני ואף לבצע לעתים תעסוקה בגבול לבנון וברצועת עזה, אולם מצד שני טרם הוקם בחטיבה גדוד סיור כפי שישנו בחטיבות המקבילות. הקמתו תהווה חותמת כשירות לחטיבה ככוח מתמרן לעימותים. מפקדי החטיבה לאורך השנים, כמו גם הפיקוד הבכיר של זרוע היבשה, ניסו להתמודד עם הדימוי הבעייתי של החטיבה כ"שוטר שטחים" (באחד המאמרים לאחרונה תוארו אנשיה כ"משמר גבול משודרג").

במטרה לשדרג את רמתה של החטיבה פיקדו עליה מיטב מפקדי השדה של צה"ל. המח"טים אודי בן-מוחה ואורן אבמן, יוצאי גולני, השקיעו מאמצים רבים בטיפוח גאוות יחידה בחטיבה ("הכפירים טובים יותר", כמאמר אבמן). מח"ט אחר, איתי וירוב, יוצא הצנחנים שפיקד בהצלחה על חטיבת מילואים במלחמת לבנון השנייה, עסק בעיקר במתן גיבוי לאנשיו נוכח הפעילות השוחקת וגם התעקש על שילוב גדוד מן החטיבה במבצע "עופרת יצוקה". וירוב התפרסם כאשר העיד לטובת קצין בחטיבה שהואשם כי במהלך פעילות מבצעית בשומרון הכה עצור פלסטיני. במהלך עדותו הצהיר וירוב כי המצב בשטח סבוך ומחייב שיקול דעת משום ש"בסיטואציה אחת מכה היא עבירה חמורה, ובסיטואציה שנייה היא חלק אינטגרלי מביצוע המשימה." בשל הדברים נזף אלוף פיקוד מרכז, גדי שמני, במח"ט ואף נפתחה חקירת פצ"ר בעניינו (שנסגרה כעבור שנה לאחר שנקבע כי אין בפעולותיו דופי). וירוב מצידו, רק רצה לתת גיבוי לאנשיו שנדרשים לפעול במרחב פעולה אפור, הרבה פחות ברור מזה שבפעילות קרבית מובהקת, שבו, כפי שהגדיר זאת פעם אחד ממפקדי חטיבת חברון, אמצעי הלחימה העיקרי הוא השכל הישר.

 אל"מ גיא חזות, היום מח"ט כפיר, בעת שפיקד על חטיבת יהודה (צילום" דו"צ).

אל"מ גיא חזות, היום מח"ט כפיר, בעת שפיקד על חטיבת יהודה (צילום: דו"צ).

כמו רוב מפקדי החטיבה גם מפקדה הנוכחי, אל"מ גיא חזות, העביר את הקריירה הצבאית שלו במקומות אחרים. הוא התגייס לצנחנים ושימש במגוון תפקידי פיקוד בחטיבה בשנים שצה"ל החזיק ברצועת הביטחון בלבנון. בין היתר היה מ"פ פלוגת הנ"ט החטיבתית, באותן שנים ממובילות הטבלה המבצעית בלבנון, שנייה רק ליחידת אגוז. כמפקד גדוד 202 באינתיפאדה השנייה התבטא באומץ כנגד תושבי ההתנחלות יצהר שפעלו באלימות כנגד חייליו (ואף תקף את אלוף פיקוד המרכז דאז, יאיר נוה, על שלא גיבה אותו ואת פקודיו מולם). בהמשך שימש כסגנו של הרצי הלוי בצנחנים ב"עופרת יצוקה", כמח"ט חברון וכמפקד חטיבת צנחנים במילואים. עכשיו הוא שוב בחברון, הפעם כמח"ט כפיר.

יש מי שמצדיק את הירי ומגבה את היורה

הסערה התקשורתית סביב פרשת הירי בחברון כללה בתוכה התייחסויות רבות מצד מפקדים בכירים במילואים, נבחרי ציבור וגם "גיבורי מקלדת" הפועלים ברשתות החברתיות. חלק ממפקדי העבר של צה"ל נחלצו לתמוך בקו השקול והאחראי שמובילים שר הביטחון והרמטכ"ל. חלקם, אף שגינו את הירי, טענו שאין לשפוט את החייל שנשלח לפעול בגזרה מורכבת. אך היו גם כאלו שמצאו את הירי מוצדק. ח"כ סמוטריץ' למשל, התרפק בעמוד הפייסבוק שלו בגעגועים על הימים שבהם סיסמת חטיבת הצנחנים (שניסח המח"ט דאז, האלוף במיל' ישראל זיו) קבעה שמטרת הצנחן היא "לחתור למגע עם האויב להורגו ולנצח בקרב". סמוטריץ', יש לומר, לא שירת בחטיבה (או ביחידה לוחמת). הוא גם בחר שלא לציין שזיו, כצוער בקורס קצינים בעת מבצע ליטני, הוציא במכות מא"ג מידי מקלען שירה על שני זקנים משום שלדבריו "סכינאי, דבר ראשון שהוא חייב לדעת זה מה ראוי להיחתך ומה לא".

לפני כעשור פרסם אל"מ חזות מאמר בביטאון הצבאי "מערכות" אודות האתגר שבלחימה בטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה, תוך שמירה על ערכי צה"ל והחברה הישראלית. "הניצחון על הטרור והכרעתו בוא יבואו", כתב אז. "השאלה היא באיזה מחיר. אם זה יהיה במחיר השחתתם של החברה הישראלית בכלל ושל לוחמי צה"ל בפרט, יהיה זה ניצחון בקרב אך הפסד במערכה". חזות חתם את מאמרו בתחזית אופטימית על-פיה לחברה בישראל ישנם לא רק עוצמה צבאית אלא גם את "העוז והרוח להשיג ניצחון מוסרי שיביא לניצחון גם במערכה". לאור התגובה הציבורית לפרשת החייל נשאלת השאלה האם המח"ט לא היה אופטימי מדי.