יחידת השתלטות | מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

בחינה של סבבי השיבוצים האחרונים מלמדת כי יוצאי סיירת מטכ"ל תופסים מקום הולך וגדל בקרב הפיקוד הבכיר של צה"ל. לכאורה יש בכך יתרון שקצינים איכותיים משתלבים בצבא הגדול, אבל לסיפור הזה יש גם צד שני, שכדאי לשים אליו לב. 

אהוד ברק ואמנון ליפקין-שחק לאחר מבצע אביב נעורים (צילום: לע"מ).

אהוד ברק, מפקד היחידה, ואמנון ליפקין-שחק לאחר מבצע אביב נעורים, (צילום: לע"מ).

לפני כמעט עשר שנים פרסם יואב לימור מאמר במגזין בלייזר שתוהה "מה עובר על סיירת מטכ"ל". "היחידה", יחידת העילית של צה"ל הכפופה לאגף המודיעין, הוקמה בשנת 1957 בידי אברהם ארנן וייעודה נותר מסווג. מה שכן מותר לספר זה שהיא אחת מחמש יחידות ההשתלטות במקרה של פיגוע מיקוח, ושמורשת הקרב שלה כוללת את המבצעים אביב נעורים, אנטבה, חד וחלק והלחימה במבצע צוק איתן, עליו הוענק לה צל"ש הרמטכ"ל. במאמר תהה לימור מדוע, בניגוד למפקדים משייטת 13 ומשלדג, נעלמו יוצאי סיירת מטכ"ל מן הפיקוד הבכיר של צה"ל. "פעם היה ברור למפקד היחידה שצריך להמשיך לתרום," כתב לימור, "לקחת גדוד טנקים ולצאת להילחם, כמו שעשה אהוד ברק ב־73'." בצה"ל של 2007 זה קרה פחות.

בשנות התשעים בלטו במטה הכללי קצינים דוגמת עמירם לוין, עוזי דיין, דני יתום, נחמיה תמרי ומשה יעלון (שני האחרונים צמחו בצנחנים ופיקדו עליה). אז נכון, בעת פרסום המאמר לא היה "אף אלוף אחד יוצא סיירת מטכ"ל" בצה"ל, אולם בחינה של סבבי השיבוצים האחרונים מלמדת שכיום עמדות בכירות בצבא מאוישות, וימשיכו להיות מאוישות, בידי בוגריה.

המסלול משולב

במאמר נטען כי חסר בצבא מסלול קריירה המשלב בין שירות בכוחות המיוחדים לצבא הגדול. זאת משום ש"מי שלא עובר וחוזר ועובר במגרסה השוחקת של השטחים (ובעבר בלבנון), יתקשה מאוד להיכנס לזה בגיל מאוחר ובדרגה בכירה." אולם, מסלולים משולבים, בדיוק בגלל הנקודה שעליה עמד לימור, דווקא היו. בעת פרסום המאמר שב הרצי הלוי, מפקד היחידה באינתיפאדה השנייה, לכור מחצבתו ופיקד על חטיבת הצנחנים. כך גם ליאור כרמלי, שעשה מסלול דומה ופיקד על חטיבת ג'נין, ונדב פדן, שגדל ביחידה, עבר לחטיבת הנח"ל ובהמשך פיקד על בה"ד 1.

ראש אמ"ן הלוי,

ראש אמ"ן הלוי, עבר מהצנחנים לסיירת מטכ"ל ובחזרה, (צילום: ויקיפדיה).

פדן והלוי הם היום ראשי אגפים במטכ"ל, שם הצטרפו לניצן אלון (בוגר אחר של היחידה שגם פיקד עליה) ולאלוף במיל' טל רוסו, יוצא שלדג ששירת גם במטכ"ל, אבל גם כשיורדים מטה לדרג הטקטי מגלים שעמדות מפתח רבות מאוישות על-ידי יוצאי יחידת העילית הקטנה. במבצע צוק איתן, בו לחם פדן כמפקד אוגדה, היו שלושה ממפקדי החטיבות המתמרנות, עמוס הכהן, עופר וינטר ואורי גורדין יוצאי היחידה. בסבבי השיבוצים האחרונים בלט איושם של תפקידי מפתח בידי בוגריה. בין האל"מים שקודמו ניתן למנות את מפקד חטיבת הקומנדו, דוד זיני, ואת מפקד חטיבת גולני הנכנס, שלומי בינדר (שפיקד על היחידה בצוק איתן). בסבב המינויים שפורסם השבוע מונה יונתן רום, יוצא היחידה שפיקד על יחידת אגוז, למפקד חטיבת צנחנים מובחרת במילואים. בסבב הקודם, אגב, בלטו יוצאי השייטת שמונו לתפקידי מפתח בדרג המח"טים.

mark_miley_army_chief_of_staff

ראש מטה צבא ארצות הברית, גנרל מילי, עשה מסלול משולב ביחידות חי"ר ובכוחות המיוחדים, (צילום: ויקיפדיה).

השילוב של יוצאי הכוחות המיוחדים (בין אלו ניתן עדיין למנות גם את יוצאי השייטת ושלדג) בצבא, טומן בחובו כמה יתרונות גדולים. בשל המיון הקפדני הנהוג ביחידות אלו מדובר, על-פי רוב, במפקדים איכותיים מאוד. מפקד דוגמת רוני נומה, שצמח בצנחנים ושירת ופיקד לסרוגין על יחידת דובדבן, יחידת שלדג מחזיק בילקוט השירות שלו יכולות שלמד בשני העולמות. עקרון זה נכון גם לתא"לים כמו רפי מילוא שעבר מהשייטת לגולני והיום מפקד על עוצבת אדום. מסלול הקריירה הזה אינו ייחודי רק לצה"ל. אף שבצבא האמריקני נחשבים הכוחות המיוחדים לענף נפרד (אך לא לחיל), שאנשיו מתקדמים בעיקר בשורותיו, הוא מאפשר גם מסלול משולב יותר. ראש מטה צבא היבשה האמריקני הנוכחי, הגנרל מארק מילי, שילב בין שירות ביחידות חי"ר ובכוחות המיוחדים ("הכומתות הירוקות"). גם הגנרל בדימוס סטנלי מקריסטל, שבתפקידו האחרון פיקד על כוחות נאט"ו באפגניסטן, עשה את עיקר שירותו בפיקוד על יחידות צנחנים, ריינג'רס וכוחות מיוחדים של צבא היבשה.

לא הכל ורוד ולא הכל מיוחד

אבל לא הכל ורוד. המסלול המשולב כולל כיום בעיקר מעברים בין יחידות העילית לחטיבות החי"ר וליחידות המובחרות. החריגה, במקרים שישנה, היא במעבר לתפקידי מטה בתחום המודיעין. אין כיום בצבא קצינים שעשו מסלול דומה לזה ששעשה האלוף במיל' שי אביטל, "שכשעזב את הסיירת הוא עשה הסבה לשריון, פיקד על גדוד, חטיבה ואוגדה", או של יוני נתניהו, קצין צנחנים שלפני הפיקוד על היחידה שימש כמג"ד שריון. מדוע? האם לא דרושים קצינים איכותיים גם בהנדסה, בשריון או בתותחנים?

השילוב של מפקדים מהיחידות המיוחדות בתפקידים שמחוץ ליחידה חייב להתחיל כבר בתפקידי הפיקוד הראשונים, כי בצה"ל יש דברים שאפשר ללמוד "רק דרך הרגליים". חלק מקציני הכוחות המיוחדים מונו ללמפקדי מסגרות גדולות מבלי שצברו הכשרה מתאימה והכרה מספקת של הצבא הגדול, בעיקר בשל הצורך של המערכת לשמר בתוכה את הקצין האיכותי. מדובר בניסיון שעשוי להיות קריטי בעת מלחמה. תא"ל ארז צוקרמן, למשל, מהנועזים שבמפקדי השייטת, לא הוכשר כהלכה לתפקידו כמפקד אוגדת מילואים וקודם בעיקר כי "מגיע לו". במלחמת לבנון השנייה התברר כי חסר הכשרה מתאימה לתפקיד והתוצאות בשטח היו קשות.

כוחות שריון ב"צוק איתן".

כוחות שריון, שם לא משתלבים יוצאי היחידות המיוחדות, (צילום: ויקיפדיה).

בעיה נוספת היא דחיקת רגליהם של חלק מן המפקדים שצמחו דווקא בחיל הרגלים וביחידות היותר אפורות של הצבא, שבהן בוגרי הכוחות המיוחדים לא משתלבים, מעמדות הפיקוד הבכיר. במערכות דוגמת מלחמת לבנון השנייה וצוק איתן מהוות יחידות אלו את עיקר הכוח המתמרן (והמשפיע) של הצבא. בצבא שעיקר ההכשרה בו היא בשיטת "On-the-Job Training" (הכשרה תוך כדי עבודה) כדאי להוסיף ולקדם גם את מי שעושים ימים ולילות בשירות שוחק, נטול הילה בפיקוד על מסגרות גדולות, אולי זה פחות זוהר אבל במערכה הבאה נזדקק להם.

(המאמר פורסם במקור באתר "דבר ראשון", בתאריך 30.09.2016)

מודעות פרסומת

מותק, המטכ"ל התכווץ\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

דרגתם של המזכיר הצבאי של ראש הממשלה והפרקליט הצבאי הבאים תהיה תא"ל. לצד הצמצום המתבקש של המטה הכללי יידרש הרמטכ"ל לשאלת מעמדם של השניים כמו גם לשיבוצם של תא"לים רבים. לא בטוח שיש לו תשובה טובה.

אל''מ אליעזר טולדנו, מפקד הצנחנים לשעבר, יתמנה למזכיר הצבאי של ראש הממשלה בדרגת תא

אל"מ אליעזר טולדנו יתמנה למזכיר הצבאי של ראש הממשלה בדרגת תא"ל.

ביום שישי האחרון, הרבה אחרי שירדו עיתוני סוף השבוע לדפוס, פרסם דובר צה"ל את הידיעה כי אל"מ אליעזר טולדנו, אשר פיקד על חטיבת הצנחנים במלחמה האחרונה בעזה, יועלה לדרגת תא"ל וימונה למזכירו הצבאי שלראש הממשלה נתניהו. זאת אגב, לאחר שבראשית השבוע פורסם כי שני תא"לים ותיקים, מיקי אדלשטיין ותמיר ידעי, מתמודדים על התפקיד ועל דרגת האלוף הכרוכה בו. אולם העניין המרכזי בידיעה אינו קידומו של קצין מוכשר לתפקיד מפתח כי אם קיצוץ תקן אלוף נוסף במטה הכללי. המהלך, שמשלים הפחתת תקן אלוף חמישי במטכ"ל, מתבקש אולם יש בו גם חסרונות.

מה בכלל הדרגה של המזכ"ץ?

תפקידו וסמכויותיו של המזכיר הצבאי של ראש הממשלה (מזכ"ץ) אינם מוגדרים במלואם. מלבד היותו חוליה מקשרת בין ראש הממשלה לצבא הוא חשוף לכלל החומר המודיעיני והמבצעי של מערכת הביטחון ומהווה למעשה יועץ צמוד להפעלת כוח צבאי. כך היה האלוף גדי שמני בעבור ראש הממשלה אולמרט במלחמת לבנון השנייה וכך היו מזכיריו של נתניהו לאור השנים, בין היתר בעת מבצע ההשתלטות על ספינת הנשק "קלוס-סי" ובמהלך מבצע צוק איתן. בעשרים השנים האחרונות הפך המזכ"ץ, בשל מיקומו בצומת קבלת ההחלטות, לתפקיד בעל השפעה קריטית על מדיניות הביטחון של ישראל כמו גם לתפקיד בפרופיל ציבורי גבוה המהווה "מקפצה" להמשך.

סגן אלוף נחמיה ארגוב מלווה את ראש הממשלה דוד בן-גוריון העוזב את משכן הכנסת בבית פרומין, 1955

סא"ל נחמיה ארגוב מלווה את ראש הממשלה דוד בן-גוריון, 1955.

תקן המזכ"ץ ידע עליות ומורדות לאורך השנים מאז מילא אותו סא"ל (ואחר-כך אל"מ) נחמיה ארגוב, שכיהן בתפקיד במהלך מלחמת העצמאות ומלחמת סיני. בשנים 66' ועד לשנת 93' התייצב תקן התפקיד בדרגת תא"ל וכיהנו בו, לא תאמינו, רק שלושה אנשים. למן אותה שנה מונו לתפקיד לאו דווקא קציני מטה כי אם קצינים קרביים מצטיינים. דני יתום, יוצא סיירת מטכ"ל ואלוף פיקוד המרכז, היה לאלוף הראשון בתפקיד ושימש כמזכירו הצבאי של רה"מ יצחק רבין. אחריו רק זאב ליבנה כיהן בו כאלוף שאינו בתפקיד ראשון.

חיבור צורם בין דרג פוליטי לצבאי 

ראש הממשלה שרון ומזכירו הצבאי האלוף יואב גלנט.

ראש הממשלה שרון ומזכירו הצבאי האלוף יואב גלנט.

לאחר כהונת ליבנה שב התקן לדרגת תא"ל עד לשנת 2001. אז החליט ראש הממשלה שרון, בשל האינתיפאדה השנייה והצורך שלו בפיקוח ובקרה הדוק יותר על הנעשה בצבא, כי דרוש לו מזכיר צבאי בדרגת אלוף. שרון הפעיל את מזכירו הצבאי, האלוף משה קפלינסקי, בכדי לקיים קשר כמעט בלתי אמצעי עם דרג המח"טים ומפקדי האוגדות שלחמו כנגד הטרור הפלסטיני, מעל לראשי הרמטכ"לים מופז ויעלון ושר הביטחון בן אליעזר. מחליפו של קפלינסקי בתפקיד, יואב גלנט, יוצא הקומנדו הימי, נחשב גם הוא למקורב לשרון וליווה אותו הן במגעים עם הממשל האמריקני והן בתקופת ההתנתקות.

בשל ריבוי האירועים הביטחוניים הפך המזכ"ץ, שלא בטובתו, למי שקשור לחוג הפוליטי של ראש הממשלה. לאור העובדה כי רבים מאלו ששימשו בתפקיד זה (ובתפקיד המקביל בלשכת שר הביטחון) התקדמו במעלה סולם הדרגות הועלתה הטענה כי מדובר בחיבור לא תקין בין דרג פוליטי וצבאי. טענות שכאלה נשמעו בהקשר לאלופים קפלינסקי, שנחשב מקורב ל"פורום החווה", גלנט, שמונה בהמשך לאלוף פיקוד דרום (לבקשת שרון) וברבות הימים בהקשר למזכירו הצבאי הקודם של נתניהו, יוחנן לוקר.

הצורך לצמצם את מספר האלופים במטכ"ל ולחסוך בתקנים, כמו גם הטענות אודות החיבור הלא בריא בין המזכיר לדרג הפוליטי הביאו, ככל הנראה, להחלטת הרמטכ"ל הנוכחי, גדי איזנקוט, להשיב את התקן לדרגת תא"ל. יש לאיזנקוט על מה להסתמך. רגע לפני שסיים את תפקידו כמח"ט גולני נבחר על-ידי אהוד ברק לשמש כמזכ"ץ והיה התא"ל האחרון בתפקיד. בשירותו תחת ברק ושרון נדרש איזנקוט (כתא"ל צעיר) ללמוד לתמרן בין לשכת רוה"מ, שר הביטחון והרמטכ"ל. ניתן להניח כי ניסיונו לימד אותו שאפשר להסתדר בתפקיד גם ללא דרגת אלוף.

לשמור על דרגת הפצ"ר 

הפרקליט הצבאי הראשי, דני עפרוני.

הפרקליט הצבאי הראשי, דני עפרוני.

אולם בנוסף הוחלט כי תקן הפרקליט הצבאי הראשי יוחזר גם הוא לדרגת תא"ל לאחר פרישתו של הפצ"ר המכהן, האלוף דני עפרוני. הפצ"ר מחזיק בדרגת אלוף אישית עוד מימי האלוף מנחם פינקלשטיין, שהדרגה הוענקה לו על ידי הרמטכ"ל מופז בימי האינתיפאדה השנייה. שיטה זו הפכה לנורמה על-פיה הפצ"ר נכנס לתפקידו כתא"ל ובמהלכו מוענקת לו דרגת אלוף.

בשנים האחרונות נדרש הפצ"ר להתמודד עם שורת סוגיות והפרות של הדין הבין-לאומי לאחר לחימת צה"ל בלבנון ובעזה (קרב הבלימה שניהל הפצ"ר מנדלבליט כנגד דו"ח גולדסטון הוא דוגמה מובהקת). אף שהדבר קושר לעתים את ידי הכוחות בשטח הרי שהשימוש בכלים משפטיים הוא חלק אינטגרלי משדה הקרב המודרני שאי-אפשר בלעדיו. נראה כי דווקא כאן, השבת התפקיד לתקן המקורי עשויה לפגוע במעמד הפצ"ר ובמעורבות שלו ושל אנשיו בפעילות צה"ל, החל מדיוני המטכ"ל וכלה באירועים עצמם.

המטכ"ל שכווץ

בהחלטתו מסוף השבוע משלים הרמטכ"ל איזנקוט את הפחתת מספר האלופים במטכ"ל שהחל עם מינוי אלוף במילואים, טל רוסו, למפקד מפקדת העומק במקום תקן אלוף בקבע. בסך הכל המהלך מייעל את הפורום שיהפוך לגוף מצומצם שבו לדרגת כל חבר יש הצדקה שכן למרותו סרים אגף, זרוע או פיקוד. אף שיש הגיון רב בהחלטה זו, נשאלת השאלה כיצד משפיע הדבר על קידומם של שורה ארוכה של תא"לים, בהתחשב בעובדה שפירמידת הקידום הצטמצמה זה עתה משמעותית. זאת לצד השאיפה כי אלוף יכהן ביותר מתפקיד אחד מביאה למסקנה ששורת קצינים עתידה למצוא את עצמה ללא מה שמכונה בצבא – "אופק שירות".