אירן מסוכנת, אבל ישנם אויבים קרובים בהרבה | מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

 דווקא השבוע, על רקע תקיפות שיוחסו לישראל בסוריה כנגד מטרות אירניות והקמת "פיקוד אירן", הזכיר הרמטכ"ל שלמרות האיומים במעגל השלישי, ישנם איומים קרובים בהרבה, וצה"ל עלול להידרש לעימות מולם.

במהלך הלילה שבין שלישי לרביעי, על־פי פרסומים זרים, תקף צה"ל בסוריה ופגע ביעדים בסמוך לעיר א־סווידא ובאזור דיר א־זור במזרח סוריה. חמישה פעילי מיליציה פרו־אירנית ושני חיילים מצבא סוריה נהרגו בתקיפות, וארבעה חיילים סורים נפצעו. הסורים דיווחים גם על תקיפה מן האוויר של יעד באזור פרברי העיר חמה.

אם ישראל אכן עמדה מאחורי התקיפות בסוריה, כחלק מהמערכה בין המלחמות (מב"מ), הרי שניתן להסיק מכך שלמרות הצהרות בכירים במערכת הביטחון לפני כחודשיים, אירן ככל הנראה לא קיבלה את המזכר לפיו היא נסוגה מסוריה.

ישראל מנהלת כנגד אירן מערכה ארוכה, ברובה בחתימה נמוכה, שבמסגרתה נוהלו מאות מבצעים מיוחדים ותקיפות אוויריות לסיכול התבססותה בסוריה.

המערכה החלה בשנת 2013. מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (מיל.) אמיר אשל, סיפר בראיון בפברואר האחרון ל"זמן אמת", תכנית התחקירים של "כאן 11", שהרמטכ"ל דאז, בני גנץ, הטיל עליו לפקד על המערכה "למניעת העברת אמל"ח, נשק אסטרטגי, תקרא לו, מסוריה ללבנון, לידיים של חזבאללה".

מבחינה אסטרטגית ההישג העיקרי של תקיפות אלו הוא במניעה, צמצום וסיכול הצטיידות הכוחות האירניים (ושלוחתה חזבאללה) באמצעי לחימה מסוימים, בדגש על טילים בעלי טווח גדול ודיוק גבוה. מנגד, בכל האמור לעקירת המאחז האירני בסוריה, או לחלופין בשכנוע אירן לוותר עליו, המצב שונה. 

אירן, שמצויה במשבר כלכלי קשה שהחריף כתוצאה ממגפת הקורונה, הגדירה את התבססותה בסוריה כאינטרס חיוני, ואפשר להניח שתהיה מוכנה לשלם מחירים בכדי להשיגו.

מבחינה מבצעית היו הישגיה של ישראל במערכה הזו מרשימים מאוד, ועיקר הקרדיט מגיע למערכי המודיעין ולחיל האוויר, ששניים מקציניו הבכירים הצטרפו השבוע למטה הכללי, וסומנו למעשה על־ידי הרמטכ"ל אביב כוכבי כמועמדיו להחליף יום אחד את האלוף עמיקם נורקין בפיקוד על חיל האוויר.

אגף חדש שיופקד על האיום האירני

כחלק מהרה־ארגון עליו החליט הרמטכ"ל, במסגרת התכנית הרב־שנתית (תר"ש) "תנופה", פוצל אגף התכנון (אג"ת) לשני אגפים. הסיבה לכך נובעת, כמאמר הרמטכ"ל בטקס חילופי ראשי האגף, מן העובדה שאירן הפכה למדינה המסוכנת ביותר במזרח התיכון, ואף שהיא "אמנם ממוקמת במעגל השלישי, אבל משפיעה ביותר על המעגל הראשון והשני. היא התקדמה באופן ניכר בתכנית הגרעין, אך הגרעין הוא כבר לא האיום היחידי".

אירן, ציין הרמטכ"ל, מסייעת ומממנת את אויביה של ישראל במעגל במעגל הראשון ובראשם חזבאללה, וכן חמאס והג'יהאד האסלאמי. "לאור זאת, נדרש גוף ואלוף בראשו אשר יהיו מופקדים מבוקר עד ערב על ההתפתחויות במעגל השלישי", אמר.

הראשון שבהם הוא אגף התכנון ובניין הכוח, שבראשו יעמוד האלוף תומר בר, טייס קרב שכיהן בעבר כראש מחלקת מבצעים של חיל האוויר, בין היתר במבצע "עופרת יצוקה". האגף בראשותו, כפי שנכתב באתר צה"ל, יהיה "לשמש גוף מטה מרכזי לתכנון במטכ"ל, לעיצוב ולבקרת בניין הכוח, תוך כדי פיתוח שיטות לחימה חדשניות ויעילות".

השני הוא אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי, שבראשו עומד האלוף טל קלמן, טייס קרב שפיקד על טייסת 16I־F במלחמת לבנון השנייה ובהמשך עמד בראש החטיבה האסטרטגית באג"ת. תחת האגף (המכונה פיקוד אירן) יפעלו החטיבה האסטרטגית, שבראשה עומד תא"ל ד"ר אורן סתר, קצין מודיעין בעברו, החטיבה לקשרי חוץ, שבראשה עומד תא"ל אפי דפרין, שנפצע קשה כמפקד גדוד טנקים בחטיבת השריון 401 קרב בסלוקי במלחמת לבנון השנייה, וכן גוף שנקרא מטה אירן.

השניים מחליפים בתפקיד את האלוף אמיר אבולעפיה, שעשה את עיקר שירותו בחטיבת הנח"ל, בה שירת כמפקד הסיירת בלבנון, מפקד גדוד הסיור באינתיפאדה השנייה וכמח"ט. לאחר עשור שבו היו ראשי אג"ת טייסי קרב לשעבר היה אבולעפיה לאלוף "הירוק" הראשון שכיהן כראש אג"ת, (גם לו יש ברזומה שירות בחיל "הכחול", כמפקד כוחות אוויר מיוחדים).

כראש אג"ת היה אבולעפיה מעורב מאוד במימוש התר"ש שהוביל הרמטכ"ל הקודם, גדי איזנקוט, בה הושם דגש על חיזוק ושיפור כשירות כוחות היבשה. אפשר לנחש שבניגוד לאזהרתו במאמר ב"מערכות", כי קצינים בצה"ל "נמנעים בדרך כלל להביע עמדות שסותרות את עמדות הממונים עליהם", הוא עצמו הביע עמדה עצמאית בכל נושא. אפשר לקוות שמחליפיו, בשני האגפים, יעשו כמותו. 

אויבים קרובים בהרבה

ביום שלישי ביקר הרמטכ"ל כוכבי בבוחן רף, אימון המדמה מערכה בצפון, של גדוד "עשת" מחטיבת השריון 401, אותו גדוד שעליו פיקד דפרין, ראש חטיבת קשרי החוץ, ב־2006.

במהלך האימון בבסיס האימונים באליקים אמר כוכבי למפקדי הגדוד כי אף שהאימון מכוון לזירת הלחימה העיקרית, כנגד חזבאללה בלבנון, ובהתאמות מסוימות כנגד חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, הגדוד עשוי למצוא עצמו "בעוד כמה שבועות באיו"ש בגלל הפרות סדר ובגלל אירועי טרור. ויכול להיות שהאירועים הקרובים גם יכולים להתפתח ללחימה בעזה".

לאחרונה קיימו הפיקוד הבכיר של צה"ל והשב"כ משחק מלחמה שדימה תרחישים שעשויים לקרות במידה וישראל תספח ביולי הקרוב שטחים ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן, מהלך שההיערכות אליו מכונה בצבא "שחר בהרים". בינתיים נראה שהצבא אינו יודע מה בכוונת הממשלה, בדגש על ראש הממשלה בנימין נתניהו, לעשות. ולכן כל שניתן הוא להתכונן לתרחישי קיצון. 

"אתם צריכים למצות כל רגע של אימון וכל רגע של פנאי לתרגול, להכשרה, ללימוד, כדי להיות הכי מוכנים. אם יש דבר משמעותי ללוחמים שאיתם הם חוצים את הגבול זה תחושת מסוגלות ותחושת ביטחון. כשאתה מתאמן פעם ועוד פעם, אתה פשוט מפתח תחושת מסוגלות, וגם אם אין לך את תרמיל לואו הטוב ביותר, יש בתחושת המסוגלות עוצמה ואנרגיה שהיא חזקה מכל דבר אחר", אמר הרמטכ"ל למפקדים.

בהחלט יתכן שהצבא "רואה שחורות" ואם יהיה סיפוח הוא יעבור בשקט יחסי תוך מחאה סמלית מצד הפלסטינים, והגדוד, כמו כוחות אחרים בצבא שהתאמנו לאחרונה (בשבוע שעבר ביקר הרמטכ"ל בתרגיל של חטיבת הקומנדו), ישוב לאימון נוסף בהתאם לגרף האימונים הצה"לי. אבל אפשר גם שלא. 

אם תחליט ישראל להחיל ריבונות על חלק משטחי יהודה ושומרון האירועים עלולים לצאת משליטה. לחמאס יש אינטרס ברור לחמם את השטח בגדה המערבית, תוך שאיפה להימנע מהתלקחות ברצועה. רק בשבוע שעבר נורתה רקטה מרצועת עזה, כחלק ממדיניות האיתותים, המסרים וההליכה על סף ההסלמה שמוביל יחיא סינוואר.

מוטב שהכוחות המתאמנים ייקחו לתשומת לבם את הדגש של הרמטכ"ל בדבר מיצוי האימונים. בהחלט יתכן שיעבור זמן עד שיהיו פנויים לאימון נוסף.