חזית שהיא עורף\ מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

השבוע התפרסם דו"ח המבקר על (אי) מוכנות העורף לשעת חירום. למרות שההגנה הפכה לחלק אינטגרלי בדוקטרינת צה"ל, בפועל אין חלוקת סמכויות ואחריות ברורה בין הגופים והמשרדים השונים

מבקר המדינה, יוסף שפירא, קבע שמוכנות העורף בחירום לוקה בחסר.

מבקר המדינה שפירא, קבע שמוכנות העורף בחירום לוקה בחסר.

השבוע התפרסם דו"ח מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא, הנוגע למוכנות העורף לשעת חירום. השורה התחתונה כמעט צפויה מראש – ישראל לא ערוכה כנדרש לטיפול בעורף בשעת חירום. מקרה הבוחן שבלב הדו"ח הוא דווקא סופת השלגים בירושלים בחורף 2013, המהווה בעיני המבקר דוגמה מובהקת לחוסר הסדר ואי הבהירות בתחום הסמכויות, האחריות והטיפול בעורף בשעת חירום, ותהה זו בשל אסון טבע, פגעי מזג אוויר או מלחמה.

על פי דו"ח המבקר טרם הוסדרה חקיקה המרכזת את כלל התחומים הרלוונטי לטיפול בעורף בחירום, ובכלל זה את מדרג הסמכויות של משרדי הממשלה והארגונים השונים והעוסקים בנושא. במקרה זה מצא המבקר לנכון להעיר לראש הממשלה נתניהו כי יש "להימנע מעיכובים נוספים בנושא משמעותי זה, המהווה מרכיב חיוני במימוש היכולת הארגונית לטפל בעורף". שלא במפתיע מצא המבקר כי זה זמן רב שמתקיימים פערים במוכנות הארגונים הרלוונטיים לאירועי חירום, וישנה סחבת בטיפול בהם.

דו

דו"ח המבקר לשנת 2015 למוכנות עורף.

על-פי דו"ח המבקר בהחלטת הממשלה מיוני 2014 נקבע כי שר הביטחון יגבש בשיתוף המשרדים הרלוונטיים תכנית עבודה שנתית ורב-שנתית בהקשר למוכנות העורף לחירום, כמו גם הצעה להסדרת סמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון פנים. גם כאן מתנהלת סחבת ביורוקרטית ואלו טרם גובשו והוצגו. לאור הדו"ח קיימים ליקויים ופערים גם במערך הארגוני ובתשתית הנוגעת לטיפול בעורף בחירום. כך למשל טרם הושלמה היערכות מוקד חברת החשמל לשעת חירום וטרם יושמו הנחיות בטיחות אש בקרב רשויות מקומיות הסמוכות ליערות.

משחקים הגנה ולא התקפה

צה"ל, מדגיש המבקר, צופה כי המלחמה הבאה תהיה חזקה מאלו שהתרחשו ב-2006 וב-2014.  תרחיש שפרסם הצבא לפני זמן מה יצא מתוך אותה הנחת מוצא כי לחזבאללה ישנם כמאה אלף רקטות והוא ימתיר כאלף רקטות ביום על מרכזי האוכלוסייה הישראלית. אין מדובר רק ברקטות קצרות טווח כי אם ברקטות בעלות דיוק וטווחים גבוהים.

האלוף יצחק (

האלוף גרשון, שימש כאלוף פיקוד העורף במלחמת לבנון השנייה.

כשפרצה מלחמת לבנון השנייה תהו שרי הממשלה מהי רמת המוכנות של העורף למלחמה והרמטכ"ל חלוץ הבהיר להם כי זהו תחום שבאחריות הצבא. הוא נשאל אם העורף מוכן ואמר שהדברים נלקחים בחשבון. כאשר ביקש אלוף פיקוד העורף, יצחק ("ג'רי") גרשון, קצין קרבי שפיקד על חטיבת הצנחנים ואוגדת איו"ש ב"חומת מגן", משאיות בכדי לחלק אוכל לתושבי הצפון תהה סגן הרמטכ"ל קפלינסקי האם פיקוד העורף עוסק בתחום לא לו, שלא לומר דוחף את האף שלא לצורך. הפיקוד, מיותר לציין, אכן נמנע מלעסוק בכך. כולם ידעו שהעורף יחטוף אבל בפועל צה"ל הוא צבא ההתקפה לישראל ובזה הוא התמקד.

האלוף יאיר גולן, כמפקד פיקוד העורף שיפר את מוכנותו לעימותי העתיד.

האלוף גולן, שיפר את מוכנות הפיקוד לעימותי העתיד.

לאחר המלחמה קבע מבקר המדינה כי הטיפול בעורף היה לקוי ביותר. גרשון ספג ביקורת קשה ונאלץ לפרוש מצה"ל לאחר שלא קודם. במהלך כהונת מחליפו, האלוף יאיר גולן, שכמותו הגיע מהצנחנים, התרחש המבחן הבא בדמות מבצע "עופרת יצוקה". גולן, בניגוד לקודמו ולאור לקחי המלחמה, השקיע רבות בתיאום מול הרשויות המקומיות והאזרחים. ההשקעה הוכיחה את עצמה במבצע, כמו גם מספר החלטות מושכלות שקיבל גולן בנוגע לפתיחה וסגירה של מוסדות חינוך שצמצמו משמעותית את מספר הנפגעים.

אלוף פיקוד העורף הקודם, אייל אייזנברג, יוצא יחידת שלדג וגבעתי שפיקד על אוגדות בלבנון ובעזה, הוביל את הפיקוד בשורת אירועים, בהם הסופה בירושלים, אולם עיקר העשייה היה סבבי הלחימה כנגד החמאס ובהם המלחמה האחרונה בעזה. רגע לפני שפרש מתפקידו פרסם הפיקוד את תרחיש הייחוס שלו לעימות הבא עם חזבאללה בלבנון. בפרסום התרחיש ישנה, ככל הנראה, שאיפה לשפר את תיאום הציפיות בין הפיקוד לאזרחים ולהביא לכך שהציבור ידרוש פחות מן הפיקוד.

אייזנברג פרש לאחרונה מצה"ל לאחר שלא מונה לתפקיד בכיר נוסף במטכ"ל. גם מחליפו, האלוף יואל סטריק, הוא נציג מובהק של הדרג המסתער (במקרה זה מגבעתי) שנשלח לפיקוד היחיד שאנשיו עוברים את הגבול בעיקר במשימות סיוע הומניטרי. אמנם העורף הולך ותופס נפח בפעילות הצבא, ובאחרונה גם הוגדרה ההגנה כרגל הרביעית (לצד הרתעה, התרעה, והכרעה) במסמך דוקטרינת ההפעלה האסטרטגית של צה"ל. אולם הדו"ח של מבקר המדינה מלמד כי בסופו של יום מה שהיה במלחמת לבנון השנייה הוא מה שיהיה. העורף אינו ערוך לתרחיש האיום שהציג אייזנברג ואין גם בעל בית מוגדר שייטפל בו ביום פקודה.

שוטף פלוס 30 | מאת גל פרל

רשומה רגילה

למרות הצהרות חוזרות ונשנות עיקר הדגש בצבא בעשור וחצי האחרונים הוא על הביטחון השוטף והלחימה בקרבת הגדר. מגמה שהתחזקה לאור המצב הביטחוני באיו"ש, ברמת הגולן ולאחר "צוק איתן" בדרום. אולם מה יהיה כאשר יידרש צה"ל לתמרון קרקעי משמעותי?

טנק ברכס חמוטל במלחמת יום הכיפורים. עבד הכלח על קרבות מסוג זה.

טנק ברכס חמוטל במלחמת יום הכיפורים. אבד הכלח על קרבות מסוג זה.

בשלושים השנים האחרונות הלכו והתפתחו בצה"ל שני צבאות. צבא אחד הוא צבא המתמחה בפעולות ביטחון שוטף והחזקת שטח מעין משמר גבול בהיקף גדול. הצבא השני הוא הצבא המתמרן, ההתקפי וממדיו הולכים וקטנים. זה לא קרה סתם, האיום השתנה. אין כמעט סיכוי שהצבא ינהל קרבות שריון בנוסח מלחמת יום כיפור. טיב האיומים ואופי האויב הפכו את הבט"ש, המלחמה על קו הגבול ובקרבתו, לנדבך המשמעותי בפעילות צה"ל. לצד המענה לאיומים הקיומיים, בהם הגרעין האיראני וסכנת פלישת צבאות זרים (איום שכמעט שאינו רלוונטי יותר), נדרש צה"ל לתת מענה לקשת האיומים על שגרת החיים התקינה – פיגועים (גם דרך מנהרות) וירי תלול מסלול על העורף הישראלי הבט"ש.

הבט"ש הוא התנאי לקידום

תג עוצבת הבשן, בעבר אוגדה מתמרנת וכעת אוגדה מרחבית.

תג עוצבת הבשן, בעבר אוגדה מתמרנת וכעת אוגדה מרחבית.

צריך להסביר משהו. מפקד חטיבה או אוגדה בצה"ל שאינה מרחבית מכשיר את חייליו למשימות בט"ש בחטיבות מרחביות שכפופות לאוגדות מרחביות ומפקד עליהם במלחמה או במבצע אד-הוק, דוגמת המבצעים "פעולת מיידון" בלבנון ו"חורף חם" בעזה. כשאין מלחמה (וטוב שכך) יוצא שמי שלמעשה מפקד על גדודי חטיבת גולני, השריון וגבעתי הוא מפקד החטיבה המרחבית. ביטוי להפיכת צה"ל לצבא הבט"ש ניתן לפני כשנתיים בהקמה, המוצדקת כשלעצמה, של אוגדת המרחבית ברמת הגולן באמצעות הסבת אוגדה מתמרנת שהוסבה לכך. זאת לצד הפיכת עוצבת געש לאוגדה רב-זירתית. לצה"ל יש שתי אוגדות סדירות מתמרנות עיקריות (הפלדה וגעש) ועוד כמה במילואים, כשהבולטת שבהן היא דווקא אוגדת הצנחנים המובחרת עוצבת האש. פעם היה פיקוד על אחת מהן תנאי בדרך למטכ"ל. לאמנון ליפקין-שחק, עמירם לוין ואורי שגיא היה ברור שלא יועלו לדרגת אלוף מבלי שפיקדו עליהן. היום המצב שונה בתכלית. צה"ל הוא צבא שיטור/בט״ש שמדי פעם יוצא למבצע התקפי מוגבל ומפקדיו נבחנים בלחימה ומתקדמים על סמך הישגיהם בה. זו מתרחשת בעיקר על הגדר ובקרבתה.

מאז מלחמת לבנון השנייה המח"טים שלחמו בה מתקדמים לאט. הרצי הלוי, מח"ט הצנחנים ב"עופרת יצוקה" כבר אלוף, אבל קודמו בתפקיד, חגי מרדכי, עוד לא. אבל גם אם יהיה הרי שגם מרדכי הוא עוד מאותו דבר שכן כתא"ל היה מפקד אוגדת איו"ש. אז נכון, מרדכי, קצין נועז ומקורי שהצטיין לאורך כל שירותו, פיקד גם על עוצבת מילואים משוריינת. אבל בצה"ל כמו בצה"ל פיקוד על יחידות מילואים הוא תפקיד שעוברים דרכו ולא עושים אותו. לא מאמינים? תסתכלו על הפיקוד הבכיר של צה"ל. בראש פיקוד הצפון והעורף עומדים כעת שני אנשים שפיקדו על אוגדות מרחביות המחזיקות קו או שטח מוחזק: כוכבי בעזה (אף שפיקד תקופה קצרה גם על עוצבת האש המובחרת), סטריק באוגדת הגליל ובעוצבת אדום. סגן הרמטכ"ל יאיר גולן, עשה את שני תפקידי התא"ל שלו בפיקוד על אוגדות בט"ש (הגליל ואיו"ש). גם ראש אמ"ן, הרצי הלוי שירת כמפקד אוגדת הגליל, המחזיקה את קו הגבול עם לבנון וכמוהו גם מפקד הגיס המטכ"לי, יוסי בכר, שפיקד על אוגדת עזה. גם ראש אגף המבצעים הבא של צה"ל, ניצן אלון, פיקד רק על אוגדה אחת, נחשו מאיזה סוג?

כוכבי, בימיו כמפקד אוגדת עזה.

כוכבי, בימיו כמפקד אוגדת עזה.

החייל מספר אחת גם הוא אינו יוצא דופן. עשור וחצי של מפקדים עליונים שעיקר ניסיונם בהפעלת הכוח הוא בבט"ש. שאול מופז היה הרמטכ"ל הראשון שפיקד על אוגדות בט"ש בלבנון ובשטחים. אחריו באו בוגי יעלון וגבי אשכנזי שפיקדו תקופה קצרה על אוגדות מילואים והיו מפקדי בט"ש בולטים (יעלון בשלהי האינתיפאדה הראשונה בשטחים, אשכנזי כמעט במקביל בלבנון). גם הרמטכ"ל היוצא, בני גנץ שירת כמפקד היק"ל האחרון בלבנון וכמפקד אוגדת איו"ש בראשית האינתיפאדה השנייה. יואב גלנט, שמינויו לרמטכ"ל בוטל לבסוף, שימש כמפקד אוגדת עזה. היוצא דופן היחיד היה דן חלוץ שצמח בצבא הזר הידידותי ביותר לישראל חיל האוויר. הרמטכ"ל הנוכחי, גדי איזנקוט שירת אמנם כמפקד אוגדת מילואים משוריינת אולם ימיו כתא"ל זכורים בעיקר בשל העובדה ששימש כמזכיר הצבאי של ברק ושרון וכמפקד אוגדת איו"ש באינתיפאדה השנייה, אשר הוביל בהצלחה את המאבק בטרור הפלסטיני.

הצבא השני

אולם עדיין נותר צורך ביכולות תמרון משמעותיות. מאפייני עימות עתידי בלבנון יחייבו כוחות מתמרנים בהיקף רחב וכך גם בעימותים נוספים. במלחמת לבנון השנייה הפעיל צה"ל מהלך מתמרן מוגבל, מהוסס מאוד ובעיקר כושל. ב"עופרת יצוקה" בוצע תמרון סדור אך מוגבל וב"צוק איתן" פעולה קרקעית מוגבלת עוד יותר. באמצע היה כמובן "עמוד ענן" שבו לא תמרנו כלל. שניים מן האוגדונרים שהובילו את האוגדות שלהן במלחמת לבנון השנייה פרשו לאחריה. השלישי, אייל אייזנברג (שגם פיקד על הכוחות בתמרון שב"עופרת יצוקה"), פרש לאחרונה לאחר שלא מונה לתפקיד בכיר נוסף במטכ"ל. נציגיו של הצבא השני עוד עימנו אבל רק מעטים מהם מחזיקים בתפקיד בולט. השניים שדווקא כן מחזיקים באחד כזה הם אלוף פיקוד דרום היוצא והנכנס, סמי תורג'מן ואייל זמיר. השניים, יוצאי חיל השריון, פיקדו בעבר על עוצבת השריון געש. גם אלוף פיקוד המרכז הטרי, רוני נומה, שצמח בצנחנים וביחידות המיוחדות ופיקד על עוצבות האש וסיני הוא כזה. אבל בהשוואה לצד השני זוהי דוגמה קטנה. המצב הזה מביא כבר כעת לכך שמי שמתקדם בצבא עשוי למצוא את עצמו מפקד, כאלוף פיקוד, על מהלך מתמרן משמעותי בלבנון או בעזה מבלי שלמעשה פיקד קודם לכן על המסגרות המתמרנות הגדולות בלחימה. כך למשל, אירע לגל הירש ב-2006. הירש, יוצא הצנחנים שפיקד על יחידת שלדג, החטיבה המרחבית בנימין ובה"ד 1, פיקד במלחמה על אוגדה מרחבית שנדרשה לתמרן. ההכשרה שקיבל קודם לכן התאימה בעיקר לצבא השני.

לא ניתן לוותר על התמרון

כוחות שריון ב

כוחות שריון ב"צוק איתן".

התמרון הקרקעי, למרות חסרונותיו המוכרים (הסיכון בנפגעים, הפגיעה באזרחים, פוטנציאל ההסתבכות דוגמת קרבות ג'נין בינת' ג'בל ושג'אעיה אם להזכיר רק כמה) הוא עדיין יכולת חיונית בעיקר בגלל נוכחות הכוחות בשטח האויב. ארגוני הטרור ההיברידיים סיגלו לעצמם יכולת להמשיך ולייצר ירי רקטות על עורף ישראל גם כאשר הם נתונים תחת אש חילות האוויר, הים והתותחנים של צה"ל. אולם צוותי הקרב הנעים בשטחם, חותרים למגע ישיר ולוחמים בהם, משבשים את פעילותם השוטפת ופוגעים במשאב היקר ביותר שלהם – הפעילים עצמם, שמספרם מוגבל. יתרה מזאת כיבוש שטח מפחית את ירי הרקטות לשטח ישראל, כפי שהוכיח , למשל, הקרב בכפר מארון א-ראס במלחמת לבנון השנייה. מהלך שכזה אינו יכול להיעשות כפשיטה ממוקדת על יעד אחד, משום ששיתוק מרחב מצומצם ויחיד של האויב לא יבטיח את ביטחון העורף ולא ישיג את הכרעת האויב, על כן הדבר צריך להיעשות כמהלך רחב רציף ומתמשך.

צה"ל כאמור נמנע מכך עד עתה, מסיבות שונות ובהן עלות גבוהה בחיי אדם ובכסף. לאחר המלחמה בקיץ תמחר שר הביטחון יעלון את כיבוש עזה בעלות של כ-10 מיליארד שקל ובמצגת שדלפה מן הקבינט במהלכה נטען כי המהלך ילווה בנפגעים רבים. יתכן וכך הוא, אולם השאלה אינה שאלה של עיתוי אלא שאלה של יכולת. האם כאשר נצטרך מסוגלים צה"ל ומפקדיו למהלך מתמרן משמעותי?

משאיר את העורף מאחור | מאת גל פרל

רשומה רגילה

בשבוע שעבר פרש מתפקידו אייל אייזנברג, אלוף פיקוד העורף. לא לפני שהפיקוד פרסם תרחיש ייחוס לעימות הבא עם לבנון. עכשיו כבר ברור – העורף הוא החזית החדשה. 

Flickr_-_Israel_Defense_Forces_-_Search_and_Rescue_Unit's_Disaster_Zone_Exercise_(1)

תרגיל חילוץ נפגעים בפקוד העורף.

בשבוע שעבר התקיימו חילופי גברי בפיקוד העורף. יואל סטריק החליף את האלוף אייל אייזנברג הפורש מצה"ל לאחר שלא מונה לתפקיד בכיר נוסף במטכ"ל. רגע לפני שפרש מתפקידו פרסם הפיקוד את תרחיש הייחוס שלו לעימות הבא עם חזבאללה בלבנון. מצד אחד מדובר בצעד חשוב לשיפור תיאום הציפיות בין הצבא לאוכלוסייה האזרחית עליה הוא מגן. מצד שני יש בדברים, כשהם באים מאלוף הפורש מצה"ל, בבחינת זריקת פצצה ובריחה מהחדר.

שחקן התקפי שמשחק הגנה

למרות שבארבע השנים האחרונות שימש כמפקד הפיקוד הכי עורפי של צה"ל, אייזנברג, כמו קודמיו בתפקיד, הוא תוצר מובהק של צבא ההתקפה לישראל. הוא בוגר יחידת שלדג, בה השלים מסלול לוחם, ושירת בה בכל התפקידים ממפקד צוות ועד למפקד היחידה. זה יותר מעשור ששלדג מהווה יצואנית של קצינים בכירים. חלקם, כמו בני גנץ, משה קפלינסקי, גל הירש ורוני נומה, רק עברו בה וחלקם ובהם טל רוסו (הראשון מבוגריה שהגיע למטה הכללי), אייזנברג עצמו, מוני כץ ומיקי אדלשטיין השלימו בה מסלול שירות מלא.

ב-2003 מונה למפקד חטיבת גבעתי ונדרש להיכנס לנעליים הגדולות שהשאיר המפקד הקודם, עימאד פארס, שהעלה את גבעתי לליגת העל של חטיבות החי"ר. אייזנברג היה זה שעליו הוטל לוודא שהחטיבה לא תרד ליגה. הוא פיקד על כוחות החטיבה במבצע "ימי תשובה" וב"אסון הנגמ"שים". המבחן הבא שלו היה במלחמת לבנון השנייה בה פיקד על "עוצבת האש", אוגדת הצנחנים של צה"ל.

כאיש חי"ר וכוחות מיוחדים הוא היה, ככל הנראה, הקצין שקיבל את מירב ההכשרה (הוא עצמו אינו מסכים עם קביעה זו) לתפקיד שמילא במלחמה. בפועל, הכשרה שלא באה לידי ביטוי מלא. קציני מילואים באוגדה מתחו ביקורת נוקבת על תפקודו במלחמה  ועל התקרית בכפר דבל בפרט. בתקרית ירו פעילי חזבאללה טיל נ"ט על בית בו שהה כוח צנחנים במילואים. תשעה נהרגו ורבים נפצעו. למרות שהפצועים היו תחת אש התעכב החילוץ בשל העובדה שהמח"ט ואייזנברג התלבטו האם לפנותם באמצעות מסוקים או רכבים ממוגנים. בנוסף מתח דו"ח וינוגרד ביקורת קשה על כך שהאוגדה בפיקודו לא השלימה את משימותיה.

אייזנברג בדיון עם הרמטכ

אייזנברג בדיון עם הרמטכ"ל אשנזי ואלוף פיקוד הדרום גלנט במהלך מבצע "עופרת יצוקה".

למרות הביקורת נשאר אייזנברג בשירות מתוך תפיסה כי המלחמה הינה שיעור קשה וחשוב שלימד אותו רבות. הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי (פקוד ותיק של אורי שגיא, דודו של אייזנברג, בגולני) מינה אותו, באקט יוצא דופן כלפי מפקד שנכשל, למפקד אוגדת עזה. את לקחיו מן המלחמה יישם היטב שנתיים לאחר מכן במבצע "עופרת יצוקה". אז פיקד בהצלחה על התמרון הקרקעי המוצלח שביצעה האוגדה, שכלל בתוכו שמונה חטיבות. לאחר המבצע נותר אייזנברג מאמין גדול במענה ההתקפי וטען שבהצבת סוללות כיפת ברזל ישנה קבלה של הירי כמצב נתון.

שני מבחנים בכהונה אחת

בארבע השנים האחרונות שימש אייזנברג כמפקד פיקוד העורף. לתפיסתו פיקוד העורף הוא פיקוד האזרחים בשל כך עבר הפיקוד שידרוג טכנולוגי והקים מערכות תקשורת מתקדמות, בין היתר גם בפלטפורמות מדיה חברתית. זאת בכדי לשפר את התקשורת עם האוכלוסייה ולאפשר מתן התרעה מוקדמת ככל האפשר. יש להניח כי בקרוב תיכנס לשימוש גם מערכת SMS.

אייזנברג הוביל את הפיקוד בשורת אירועים שאינם ביטחוניים, בהם הסופה בירושלים, אולם את לב העשייה תפסו שני הסבבים שניהל צה"ל כנגד החמאס בעזה. כבר ב"עמוד ענן" ירה החמאס רקטות על חלקים נרחבים בישראל ולא רק על דרום הארץ. ב"צוק איתן" ההספקים פשוט גדלו. הטיפול באוכלוסייה היווה אתגר מהותי עבור הצבא, שלרוב עמד בו.

אין ספק שאייזנברג הבין לעומק את מרחב האחריות שלו, אולם יתכן ובשל כך הרשה לעצמו לעיתים לחרוג ממנו. בשנה שעברה למשל, ניהל עימות פומבי עם השר הממונה על הגנת העורף, גלעד ארדן, וטען כי המשרד להגנת העורף נמנע מלהעביר תקציבים לפיקוד ופוגע במוכנות שלו לשעת חירום. משום מה העובדה שקצין בשירות פעיל מתח ביקורת גלויה על התנהלות הנציג הממונה מטעם הדרג המדיני לא עשתה גלים. אמנם בכירי המשרד מתחו ביקורת קשה על התנהלותו אולם לא ננקטו כנגדו כל צעדים.

הבית ביהוד שנפגע מרקטה במהלך היום החמישה עשר למבצע. פגיעה זו גרמה לעשרות חברות תעופה לבטל את טיסותיהן לנתב

הבית ביהוד שנפגע מרקטה בסמוך לנתב"ג. בשל כך ביטלו לעשרות חברות תעופה את טיסותיהן ישראל.

ב"צוק איתן", כפי שהודה ביושר אייזנברג עצמו, הפיקוד לא צפה את האפשרות שהחמאס יצליח לשתק את נתב"ג, כפי שאכן קרה ב"צוק איתן". כשל נוסף היה בהערכת יתר של יכולות החמאס. בשל כך גויסו ב"צוק איתן" כ-30 אלף חיילי מילואים לפיקוד העורף, אך מצאו עצמם באבטלה סמויה משום שסוללות כיפת ברזל יירטו מעל 70% מן הרקטות שנורו מעזה. אף שברור מדוע נערך הפיקוד בתחילה לתרחיש הגרוע ביותר בו קורסים בניינים רבים, אין זה ברור מדוע לא שוחררו רבים מחיילים אלו, שעלות גיוסם גבוהה, לאחר שהתברר המצב לאשורו. כשל נוסף של אייזנברג והפיקוד מצוי בעובדה שתושבי עוטף עזה לא פונו מבתיהם בתחילת המבצע. הדבר הביא בוודאות, בשל זמן ההתראה הקצר בטרם פגיעת רקטות ומרגמות, לפגיעה באזרחים.

הרקטה שבחדר

לאורך כל שנותיו כאלוף פיקוד העורף הקפיד אייזנברג להזהיר את הציבור מפני האפשרות שתיפתח מלחמה בקנה מידה רחב. מבחינת העורף, הזהיר, המלחמה הבאה תהיה פי עשר יותר חזקה מזו שהתרחשה ב-2006. בפעם הבאה, טען, לא יוכל צה"ל לספק מיגון אקטיבי בדמות כיפת ברזל ודומיה. במקרה כזה טען, יש להישמע להנחיות הפיקוד ולשהות במקלטים ימים ארוכים. לפי תפיסה זו החוסן והאיתנות שיגלו האזרחים משמעותיים בהרבה מכל מה שיכול הפיקוד לעשות. מנגד, העימותים בהם לחמה ישראל הוכיחו שמה שמתרחש בעורף חשוב לא פחות ממה שמתרחש בחזית הלחימה. האתגר האמיתי של פיקוד העורף הוא הבטחת הרציפות התפקודית של האזרחים ככל שניתן.

התרחיש שפורסם עתה יוצא מתוך אותה הנחת מוצא: לחזבאללה ישנם כמאה אלף רקטות והוא ימתיר כאלף רקטות ביום על מרכזי האוכלוסייה הישראלית. אין מדובר רק ברקטות קצרות טווח כי אם ברקטות בעלות דיוק וטווחים גבוהים. בפרסום התרחיש הנוכחי ישנה, ככל הנראה, שאיפה לשפר את תיאום הציפיות בינו לבין האזרחים ולהביא לכך שהציבור ידרוש פחות מן הפיקוד. אזרחים החושבים כי בעימות שכזה יזכו לאותה מידת הגנה שקיבלו במבצע "עמוד ענן" וב"צוק איתן" עתידים לגלות שלא כך הם פני הדברים. כדאי להכין אותם לכך מראש.