צה"ל בשירות הדיפלומטיה | מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

הקשר שבין צה"ל לצבאות זרים הפך בשנים האחרונות לערוץ תקשורת חשוב עבור ישראל. השיח המתקיים בין מפקדי הצבאות משמש לחיזוק קשריה המדיניים של ישראל עם בעלות בריתה ומדינות נוספות, וגם בכדי למנוע הסלמה.

במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת הצה"לי "בין הקטבים", כתב נספח צה"ל בארצות-הברית לשעבר, האלוף מיקי אדלשטיין, על תפקיד שיתוף הפעולה הצבאי בדיפלומטיה המדינתית.

אחד ההיבטים החשובים של הקשרים ושיתופי הפעולה שמקיים צה"ל עם הצבא האמריקני ועם צבאות נוספים, כתב, הוא שהם מהווים עבור הדרג המדיני "אמצעי המאפשר שיח גם במקום שיש קושי במישורי שיח אחרים ולעיתים אף ככלי למניעת מיסקלקולאציה".

אדלשטיין, שפיקד על חטיבת הנח"ל במלחמת לבנון השנייה ועל אוגדת עזה במבצע "צוק איתן", ציין ששיתוף הפעולה הצבאי חורג מעולמות התוכן של ביטחון ודוקטרינה צבאית. "דרך השת"פ מתקיים שיח בין ערכי האומה כפי שאלו באים לידי ביטוי בשדה הקרב, השת"פ בין הצבאות הינו ביטוי להכרה הדדית והינו משמעותי מאוד בהיבט ההצהרתי בין המדינות ומול מדינות אחרות", כתב.

הצבא הזר אך הידידותי כדיפלומט

חיזוק לטענה זו נשמע השבוע בהרצאתו של מפקד "הצבא הזר אך הידידותי", כפי שכינה בשעתו הרמטכ"ל רפאל איתן את חיל האוויר, בוועידת התחזיות של "כלכליסט". אלוף עמיקם נורקין, מפקד החיל, תיאר את תפקידיו של החיל ואת האתגרים העומדים בפניו והדגיש את שיתוף הפעולה חסר התקדים שמקיים החיל עם חילות מקבילים ברחבי העולם.

בין היתר הציג תמונה שלו עם מקבילו הרוסי, הגנרל סרגיי סורוביקין לאחר שטיל שירה מערך ההגנה האווירי הסורי על מטוסי חיל האוויר הישראלי שתקפו בסוריה, הפיל מטוס ביון רוסי והרג את 14 אנשי צוותו. 

הרוסים מצדם מיהרו להאשים את ישראל באחריות לתקרית, שכן ישנו מנגנון תיאום ביטחוני בין המדינות, והתרעה מוקדמת יותר בדבר התקיפה הצפויה היתה מונעת את הימצאות המטוס במרחב. המתיחות עם רוסיה היתה גבוהה ואחד הערוצים שבהם ניסתה ישראל להסביר את עמדתה ולהרגיע את המצב היה הערוץ הצבאי. 

בנוסף, הציג נורקין תמונה ובה ביתו של בהא אבו אל-עטא, המפקד הצבאי הבכיר בארגון הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה, שחוסל בפתח מבצע "חגורה שחורה". אם קודם לכן הדגים נורקין את חשיבות הקשרים בין הצבאות כערוץ להידברות בין המדינות, הרי שבתמונה הזו המחיש את ערכי מוסר הלחימה של צה"ל כפי שהם באים לידי ביטוי בשדה הקרב. 

בניגוד לפרסומים שטענו אחרת, אמר האלוף, "הדירה הזאת, שנמצאת בקומה שלישית, הותקפה באמצעות מטוס קרב. פצצה של מטוס קרב שפגעה בו בחדר השינה, בזמן שהילדים שלו באותה קומה בדירה יצאו בריאים ושלמים. המשפחה שמתחתיו יצאה בריאה ושלמה, והבית שלידו – יצאה משם משפחה".

נורקין ציין כי הראה זאת למפקד חיל האוויר האמריקני, הגנרל דייוויד גולדפיין, בעת שביקר בארץ יום למחרת המבצע והוא התרשם מאוד מהיכולת המבצעית המדויקת שהוכיח החיל, לפגוע באויב מחד ולהימנע ככל שניתן מפגיעה מאזרחים בלתי מעורבים.

למרות רמת הדיוק הגבוהה המבצע בעזה כלל בתוכו גם אירוע קשה של פגיעה במבנה בדיר אל-בלח שבה נהרגו שמונה בני משפחה פלסטיניים. מתחקירים שלאחר המבצע התברר כי למרות שהמבנה זוהה כמתחם צבאי של הג'יהאד האסלאמי, התגוררה בו משפחה והמידע הזה לא נבדק כנדרש טרם התקיפה.

בהתייחס לפגיעה באזרחים בלתי-מעורבים ציין הרמטכ"ל אביב כוכבי שבוע שעבר בהרצאתו במרכז הבינתחומי בהרצליה שבניגוד לאויב, בצה"ל "אנחנו תיחקרנו שעות למה פגענו באזרחים. הם תיחקרו שעות למה הם לא פגעו באזרחים".

המשפט הזה, בינתיים, נשאר נכון. אבל התמיכה הציבורית הרחבה שלה זכה לפני כשנתיים אלאור אזריה, כשירה במחבל מנוטרל בלב חברון, והגינוי שספג הרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט, כשאמר ש"צה"ל לא יכול לדבר בסיסמאות, כמו 'הבא להורגך השכם להורגו'", מלמדים שהצורך לשמור על טוהר הנשק כבר אינו ברור מאליו במקומותינו. כמו על קודמו, גם על כוכבי מוטל להמשיך ולוודא שהספקות של חלקים מהציבור בחובה "לנצח אבל להישאר בני אדם", יישארו מחוץ לצה"ל. 

ה"בייבי" של הרמטכ"ל

השבוע פורסם דבר הקמתה של היחידה הרב-ממדית בעוצבת האש המובחרת. על היחידה מפקד סא"ל ע', שפיקד קודם לכן על גדוד בחטיבת הצנחנים ועל יחידת דובדבן. ביחידה ישרתו לוחמים ומפקדים מגדודי הסיור של חטיבות הנח"ל גולני והצנחנים, כמו גם מדובדבן, שריון, יהל"ם, עוקץ ונציגים מחיל האוויר, בהם טייסי קרב. 

באתר צה"ל נכתב על היחידה שהיא מיועדת "לפעול בכל זירות המלחמה, כשהייחוד המרכזי שלה הוא כושר גבוה, איתור, תקיפה והשמדת אויב בכל הגזרות וכל המימדים". עוד נכתב באתר שהיחידה תפעיל אמצעי לחימה שחלקם יפותחו במיוחד עבורה וחלקם יגיעו ממגוון מקומות בצבא.

במסגרת התכנית הרב-שנתית "תנופה" ישנן עשר משימות שהרמטכ"ל אביב כוכבי מוביל באופן אישי ובהן היחידה הרב-ממדית, שכן היא מובילה לחדשנות ארגונית, ערך שהרמטכ"ל רואה כחשוב במיוחד.

השינוי והחדשנות היו גם המניע, כך נראה, בבחירתו את הספר "השתנות תחת אש" מאת קולונל (בדימוס) דגלס א' מקגרגור, קצין שריון בצבא היבשה האמריקני, כקריאת חובה לדרג הסא"ל ומעלה בצה"ל. לתפיסתו, התאמת צה"ל לאתגרי ההווה והעתיד, אינה יכולה להמתין לתקופת רגיעה ועליה להיעשות כעת ("תחת אש"), בעוד הצבא מתמודד עם מספר זירות פעילות ונפיצות.

גם היחידה החדשה טומנת בחובה נדבך שרלוונטי לקשר עם צבאות זרים. במאמרו תיאר האלוף אדלשטיין מפגש שקיים עם שר ההגנה האמריקני דאז, גנרל הנחתים (בדימוס) ג'יימס מאטיס. במפגש ייחס השר חשיבות היחסים בין ישראל לארצות-הברית וציין שהאמריקנים התרגלו לכך שלרוב הם אלו שנותנים הרבה ואילו הצד האחר נותן הרבה פחות, אם בכלל.

עם זאת, אמר, "יחסי מערכות הביטחון האמריקאית והישראלית, הם יחסים שונים, הם יותר דו־כיווניים – It’s more of a two way street". יתרה מכך כתב אדלשטיין, השר מאטיס הוסיף שהוא יודע "שבמישורים מסוימים אנחנו קיבלנו ומקבלים יותר", וכיוון בעיקר לידע הטכנולוגי והניסיון המבצעי שישראל חולקת עם האמריקנים. 

בינתיים היחידה החדשה אינה מבצעית, אבל לא מן הנמנע שאם היא תממש את הציפיות שהרמטכ"ל תולה בה ותדע להשמיד מטרות בשדה הקרב בקצב גבוה מבעבר, יהיה בידי צה"ל תחום ידע נוסף שיוכל לחלוק עם צבאות זרים אך ידידותיים.

(המאמר פורסם במקור באתר "זמן ישראל", בתאריך 02.01.2020)

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.