השקט שנשאר, הרעש שעוד יבוא| מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

בנאומו השבוע בטקס הזיכרון לחללי מלחמת לבנון השנייה, ציין האלוף סטריק כי ההרתעה שיצרה המלחמה שרירה וקיימת. בפועל, את ההרתעה ההיא תיחזק צה"ל בשורת מבצעים חשאיים והשקט נבע גם מהנוכחות הרוסית ומהעובדה שכשם שחזבאללה חושש מצה"ל, ישראל חוששת מן החזבאללה. העימות הבא יהיה קשה בהרבה. צה"ל מתכונן, גם בחו"ל. 

אלוף פיקוד הצפון, סטריק, בטקס לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה, (צילום: דו"צ).

השבוע קיים צה"ל טקס זיכרון לחללי מלחמת לבנון השנייה. בטקס, אמר אלוף פיקוד הצפון, יואל סטריק, כי "כל מי שבוחן בפרספקטיבה של שנים את הישגי המערכה לא יכול שלא להגיע למסקנה אחת: ההרתעה שסיפקה המלחמה אל מול אויבנו – שרירה וקיימת. עוצמתו של צה"ל ניכרה היטב במהלך ימי המערכה המורכבת, והיא ניכרת לא פחות גם תריסר שנים לאחר שהושלמה". בחינה של מצב הסיום של מלחמת לבנון השנייה ממרחק הזמן מצביעה על תמונה מורכבת יותר. צה"ל אמנם הצליח לרשום הישג בתחום ההרתעה כתוצאה ממתקפה אווירית קשה שפגעה בנכסים אסטרטגיים ומסווגים, ובהם המערך הרקטי ארוך הטווח ומרכזי תשתית של החזבאללה, ופעולה קרקעית רחבה שפגעה במאחזי הארגון בדרום לבנון ובמאות מפעיליו. שני המרכיבים יחדיו הביאו ליצירת המרכיב השלישי והוא מנגנון סיום מוסדר אשר לו ערבה הקהילה הבינלאומית. בנוסף, נוכח חזבאללה שהציבור בלבנון מאשים אותו בכך שנאלץ לנוס מדרום המדינה, ושב לבתים שנהרסו במתקפה הקרקעית של צה"ל, וכי למעשה הביא להחרבת רבעים שלמים בביירות.

אך כפי שהצביע האלוף סטריק עצמו, שבמלחמה היה מח"ט גבעתי שבשלהי המלחמה הוקפצה לצפון מרצועת עזה לטובת המבצע הקרקעי האחרון בלבנון, "מאורעות המלחמה, ולא פחות מכך השנים שקדמו לה, חייבו הפקת לקחים מעמיקה ומלאה". המערכה התנהלה ללא הגיון מסדר והמהלכים הצבאיים והמדיניים שהניבו את ההישגים, נעשו כטלאי על טלאי וללא הבנה מלאה של תמונת המערכה. ההרתעה שהשיג צה"ל בגבול הצפון, בלבנון ובסוריה נובעת גם מההרתעה שנוצרה בעקבות האופן שבו פעל ב-2006, שאף שהיה פחות ממספק בסטנדרטים ישראליים, הרי שהספיק בכדי להרתיע את חזבאללה, אבל לא פחות מכך מפעולות החשאיות והגלויות שביצע צה"ל מאז במסגרת המב"מ, המערכה שבין המלחמות, בכדי לתחזק אותה. שורה ארוכה של מבצעים מיוחדים ותקיפות אוויריות שמטרתן לפגוע בהתעצמות חזבאללה ולהביא את צה"ל לעמדת יתרון במקרה שמלחמה תפרוץ. אבל השיטה מחייבת כיול עדין, שכן פעולות מוצלחות מדי שבוצעו במסגרת המב"מ, עשויות לקרב את העימות במקום לדחות אותו. יתרה מכך, השקט בצפון אינו רק פרי הרתעה ישראלית אלא תוצר שנובע גם מהנוכחות של רוסיה בזירה, שפועלת ככוח מרסן (הנשיא פוטין לא ייתן לאף אחד לקלקל לו את המונדיאל), וגם בשל העובדה שחזבאללה הצליח לבסס, באמצעות ארסנל רקטות מדויקות וכבדות משמעותי שצבר, מאזן הרתעה הדדית מול ישראל.

בתמונה הגדולה, אף שמדי פעם נראה כי המתיחות הצפון עומדת לגלוש לכדי עימות של ממש, הרי שכמאמר שייקה על הכנת קפה שחור בסרט "גבעת חלפון", יש מי שדואג "רגע לפני שגולש" להוריד מהאש ולעצור לפני ההידרדרות. המחיר, בין שמדובר בהצהרה כי ישראל תפתח במתקפה "לא פרופורציונלית" בהיקפה על מדינת לבנון ובין שמדובר באיום על העורף הישראלי, ברור לכל הצדדים, ונראה שעלותו גבוהה מתועלתו. מנגד, שיקולים רציונליים שכאלה היו נכונים גם לפני פרוץ העימותים ב-2006 וב-2014 בעזה. גם לנוכחות של המעצמות, רוסיה וארצות הברית, בזירה ככוח מרסן יש מגבלות. ב-1973 למשל, לא מנעה נוכחותן והשפעתן ממדינות האזור לגלוש לעבר מלחמה של ממש. אף שעיקר תשומת הלב בשבועות האחרונים נתונה לעזה ולביטול משחק הידידות עם נבחרת ארגנטינה, מוטב לזכור שהזירה הצפונית נותרה נפיצה ורחוקה מספר מהלכים מוטעים ממלחמה. מלחמת הצפון הראשונה, בה תתמודד ישראל עם חזית גדולה ומורכבת הכוללת את סוריה ולבנון, על הנוכחות האיראנית בהן, תהיה שונה מאוד בעוצמתה ממלחמת לבנון השנייה.

האתגר שבשטח לא מוכר

הצנחנים בדרך לתרגיל לגרמניה, (צילום: דו"צ).

במסגרת שיתופי הפעולה עם צבאות זרים, שלח צה"ל פלוגה מחטיבת הצנחנים לתרגיל "תגובה מהירה" ("Swift Response") שעורכת נאט"ו בהמשך החודש. התרגיל יכלול כוחות מצבא ארה"ב, ובהם חטיבת הצנחנים ה-173 של צבא היבשה, וכן יחידות מהצבא הבריטי, הפולני והאיטלקי, ויתקיים בשטחי גרמניה, פולין ולטביה. צה"ל מקיים מסורת ארוכה של תרגילים משותפים עם צבאות זרים שנערכים בישראל, ובהם תרגיל ההגנה האווירית ג'וניפר קוברה, ואימונים משותפים לחיל הנחתים האמריקני ולכוחות חי"ר של צה"ל, שבהם מחליפים המפקדים ידע וניסיון ורוכשים מיומנויות חדשות. אך לאימון בשטח זר, שאינו מוכר כלל ללוחמים ולמפקדים, אך דומה במאפייניו לשטחים בהם הכוחות עשויים להילחם, יש יתרונות חשובים שבגינם צה"ל לוקח חלק כבר שנים רבות בתמרונים משותפים עם צבאות זרים בחו"ל.

לרוב השתתפו בהם בעיקר חילות האוויר והים ומספר מצומצם של יחידות עילית, או לחלופין קצינים בודדים דוגמת בני גנץ וגדי שמני שעברו הכשרה ב"כומתות הירוקות" ומשה קפלינסקי ומתי הררי שעברו קורס מתקדם למפקדי חיל רגלים בצבא היבשה של ארצות הברית. בשנים האחרונות נראה שהורחבה מעט היריעה וחטיבת הקומנדו החדשה החלה לקיים תרגילים ביוון ובקפריסין. הנחיתה במסוקים, התנועה והניווט בשטח לא מוכר, והלחימה בו, תוך ריחוק מהבית, מייצרים אתגר משמעותי למפקדים ולכוחות ומאפשרים התפתחות של הידע המבצעי ויכולות הלחימה. מפקד יחידת אגוז דאז, סא"ל רועי לוי, אמר על התרגיל בקפריסין כי במהלכו "נחתנו בעומק שטח האויב ואת המשימה קיבלנו במטוס בדרך ליעד. היו לנו בימוי אויב מגוון ולחימה במתארים שונים ורבים". אף שלוי, יוצא פלוגת הנ"ט של חטיבת גולני, הוא קצין מנוסה שהספיק מאז שהתגייס לקחת חלק בלחימה באיו"ש, ברצועת עזה (בה גם נפצע פעמיים, אחת מהן באורח אנוש) ובלבנון ב-2006, גם הוא הודה שהמתארים השונים שכלל התרגיל הצליחו להפתיע ולאתגר אותו.

לוחמי חטיבת הקומנדו בתרגיל בקפריסין, (צילום: דו"צ).

אולם אף שהיא מסגרת צבאית גדולה מיחידת עילית קטנה, הרי שגם חטיבת הקומנדו היא עודנה חלק מהכוחות למבצעים מיוחדים של צה"ל, שביכולתם לתמוך את המאמץ העיקרי במערכה ולא להחליפו. לכן, אף שעלות אימונים אלו עשויה להיות גבוהה, מוטב לפתח מודלים לאימונים משותפים ליחידות היבשה העיקריות של צה"ל בחו"ל. במלחמה מוטל עיקר מאמץ התמרון היבשתי על כוחות אלו, ומטרתם לפגוע פגיעה באויב, לכבוש שטח, לצמצם הירי משטחים שנכבשו לעורף ישראל, לתפוס ולהשמיד תשתיות צבאיות ולפגוע בשרידותו השלטונית של האויב. לכן שליחת פלוגת צנחנים לתרגיל בגרמניה היא בבחינת צעד בכיוון הנכון. אמנם, כוחות מחטיבות שריון יתקשו לקיים אימון שכזה, בשל אילוצים לוגיסטיים ותקציביים, אך לא מן הנמנע שצה"ל יישלח כוחות חי"ר נוספים, בסדרי גודל של גדוד ויותר מכך לאימונים מסוג זה.

הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, נהג לומר בהרצאות כי לצה"ל יש יתרון משמעותי על צבאות מקבילים והוא הידיעה, פחות או יותר, היכן יילחם בעימות עתידי. זה נכון, אולם המלחמה היא גם ממלכת אי הוודאות, כמאמר קלאוזוביץ, ובכדי לחזק את מוכנות הכוחות לאי-ודאות, צה"ל חייב לחזק את יכולתם של הלוחמים והמפקדים להתמודד עם הפתעות ועם הבלתי צפוי. אימונים בשטח לא מוכר, הרחק מהבית, עשויים לתרום לכך משמעותית. 

(המאמר פורסם במקור באתר "דבר ראשון", בתאריך 08.06.2018)

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.