הצילו, חם פה\ מאת רותם אורג

רשומה רגילה

המלחמות שיפרצו במאבק על אוכל ומים, הפגיעה באמינות הפוליטית של וושינגטון ודחיקת ארה"ב מעמדת ההובלה הבינ"ל – כל הסכנות הנובעות מהחלטת הנשיא טראמפ לסגת מהסכמי פריז.

נתחיל בשאלה: מיהו שר הביטחון הישראלי? אין אחד שקורא את המאמר הזה, בוודאי כשהוא מתפרסם בבלוג ביטחוני, שצריך יותר מרגע כדי להגיד "אביגדור ליברמן", שהרי ברור – שר הביטחון הוא השר החשוב ביותר, שכן ביטחון הוא הנושא החשוב ביותר. נעבור לשאלה הקשה יותר: מי השר לאיכות הסביבה בישראל? ארשה לעצמי לצאת מנקודת הנחה שהרבה פחות קוראים ידעו לענות על השאלה הזו (זאב אלקין, למי שתהה), מסיבה הגיונית למדי – איכות הסביבה נתפסת, לפחות בישראל, כסוגיה שולית בחשיבותה. אם ככה, מה כל הרעש סביב פרישת ארה"ב מהסכמי פריז?

הנשיא טראמפ מודיע על פרישת ארה"ב מן ההסכם, (צילום: רויטרס).

העובדה היא שברוב העולם המערבי, שינויי האקלים הם מהנושאים המהותיים ביותר העומדים לסדר היום הציבורי, הן בגלל ההשלכות הכלכליות-בריאותיות שלהם (שלא נדון בהם במאמר זה) והן בשל ההשלכות הביטחוניות שלהם. בסקר שנערך בקרב סטודנטים למדעי הרוח והחברה בארה"ב, נשאלו דור העתיד של מנהיגי המדינה "מה יהיה האיום החמור ביותר על ארה"ב ב-2025?" למעלה מארבעים אחוזים השיבו "שינויי אקלים". לשם השוואה, במקום השני, עם קצת יותר מעשרים אחוזים, הייתה התשובה "כוחה הצבאי של סין".

המשוואה היא פשוטה: עולם מזוהם יותר הוא עולם חם יותר; עולם חם יותר הוא עולם יבש יותר; עולם יבש יותר (ומאוכלס יותר) הוא עולם שבו עמים נודדים צפונה בהיקפים היסטוריים בבריחה לא רק ממלחמות אלא גם, שלא לומר בעיקר, מעוני ומרעב. באם ההתחממות הגלובלית לא תיעצר, המאה ה-21 תהפוך ממאה שמאופיינת במלחמות על הגמוניה ודת למאה המאופיינת במלחמות על אוכל ומים.

רותם אורג, עוזר מחקר ב-INSS.

לפרישה האמריקנית מההסכם יש גם מחירים גבוהים ברמה הפוליטית-מדינית: הלכה למעשה, ארה"ב מתנערת מהסכם בינ"ל שיזמה והובילה, שקיים עליו כמעט-קונצנזוס (סוריה, ניקרגואה וארה"ב הן שלוש המדינות היחידות שלא חתומות עליו) ובניגוד לעמדת כל בעלות בריתה, ממדינות ה-G7 האחרות דרך הכלכלות המתפתחות של מדינות ה-BRICS ואפילו ישראל. מדובר בלא פחות מהפניית עורף לקהילה הבינ"ל, שראתה בארה"ב מנהיגה בנושא האקלים, ולו רק בשל העובדה שהיא אחת המדינות המזהמות ביותר. זו, בתורה, מיתרגמת כבר עכשיו לפגיעה קשה באמינות האמריקנית, נושא שמזכיר המדינה טילרסון הציג כערך ליבה במדיניות החוץ, שבלעדיו תתקשה ארה"ב לאכוף הסכמים בינ"ל, מהסכם הגרעין עם איראן ועד הסכם עתידי בין ישראל לפלסטינים: אם אנחנו לא עומדים בהתחייבויות שלנו, מדוע שאחרים יעשו זאת?

אז מה ההיגיון מאחורי המהלך? הפרישה האמריקנית מהסכם האקלים תוארה, על-ידי הנשיא טראמפ, כאקט פרוטקציוניסטי שתכליתו להגן על העובדים האמריקאים בתעשיות האנרגיה הישנות (פחם ונפט בעיקר), גם במחיר נטישת האחריות הגלובלית של ארה"ב כמעצמת-על הרואה עצמה כבעלת אחריות כזו. זאת, תוך התעלמות מטיעונים של בכירים במשק האמריקאי לפיהם התקדמות לאנרגיה נקייה דווקא תייצר מקומות עבודה והון שיפצו על סגירת המכרות וצמצום תפוקת הנפט. מדובר במהלך הפרוטקציוניסטי השני שמבצע ממשל טראמפ, בהמשך לנטישת הסכם הסחר הטרנס-פסיפי (TPP) שנועד לחשק את בעלות הברית האמריקניות משני צדי האוקיינוס נגד ההגמוניה שסין מנסה להוביל במזרח הרחוק. משנטש טראמפ את ההסכם, נישאו העיניים במזרח אל בייג'ינג.

נשיא סין, שי ג'ינפינג, (מקור: ויקיפדיה).

ובחזרה לנושא האקלים: בוועידת דאבוס הודיע נשיא סין, שי ג'ינפינג, כי על הקהילה הבינ"ל להתמודד עם אתגרי האקלים. לאחרונה הודיעה בייג'ינג כי תשקיע מאות מיליארדי דולרים באנרגיה מתחדשת, ובכך תייצר מיליוני מקומות עבודה במדינה, תקרב אותה לעצמאות אנרגטית ותציבה בחזית תעשיית האנרגיה החדשה. כך, הפנייה פנימה שמבצע טראמפ, ומנוגדת במידת מה לגישת הפגנת העוצמה שהוא מפגין במזה"ת ובחצי האי הקוריאני, מייצרת וואקום מנהיגותי. הטבע לא סובל וואקום, וזה האחרון מתמלא על-ידי המדינה העיקרית שטראמפ ניגח במהלך קמפיין הבחירות שלו.

בבואו להגן על העובדים האמריקניים מפני אובדן מקומות עבודה, טראמפ דוחק את ארה"ב ממרכז הבמה הבינ"ל ומעמדת השפעה בסוגיות הקריטיות ביותר לביטחונה. הוא לעולם לא יודה בזה, אבל מבלי משים הוא מגשים את אזהרתו של קודמו, אובמה, בנאומו האחרון בעצרת האו"ם: אומה מוקפת חומות, מבודדת רק את עצמה.

רותם אורג הוא מחבר הספר "לב ארי" ועוזר מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) עם התמקדות בתחומי ארצות-הברית בעידן טראמפ ותופעת הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s