אז למה הוא ירה? מאת גל פרל פינקל

רשומה רגילה

טענת ההגנה במשפט החייל היורה מחברון כי חשש מחגורת נפץ, אינה מתיישבת עם הסרט שמתעד את התקרית. גם עדויות האלופים במיל' אינן מספקות הסבר מניח את הדעת לירי.

כרזת הסרט.

כרזת הסרט.

בדרמה המשפטית "פקודה לא חוקית" נשלח כוח מיחידה מובחרת של נחתים לחלץ מן השגרירות האמריקנית בתימן את השגריר ומשפחתו, שכן המון זועם צר על המקום ומאיים לפרוץ פנימה בכוח. כוח החילוץ שנחת ממסוקים בסמוך לשגרירות, פינה את השגריר בבטחה תחת אש. לאחר שנהרגים שלושה מן הנחתים מזהה מפקד הכוח, אותו מגלם סמואל ל. ג'קסון, כי האש מגיעה מתוך ההפגנה עצמה, מצב שלוחמי צה"ל למדו להכיר היטב בראשית האינתיפאדה השנייה (שמכונה "הפרות סדר בנוכחות אמצעי לחימה"). הוא פוקד על אנשיו להשיב באש, למרות הסיכון לאזרחים שאינם חמושים. התוצאות קשות: 83 הרוגים ומאות פצועים. כיאה לדרמה משפטית, עומד המפקד, קולונל מעוטר ולמוד קרבות, למשפט צבאי באשמת רצח שכן לטענת מפקדיו חרג מפקודות הפתיחה באש. בהוליווד, כמו בהוליווד (זהירות ספוילר), זה נגמר בטוב. הרעים באים על עונשם ולטובים שלום. כרגיל, אצלנו, המפיצים עיוותו את שם הסרט בתרגום. לו היו מתרגמים אותו מילולית היה שמו "הוראות פתיחה באש".

הסיפור הזה, בהתאמות למציאות הישראלית העכשווית, הוא בדיוק מה שמנסים לטעון סנגוריו של החייל היורה, אלאור אזריה, העומד למשפט (באשמת הריגה, לא רצח) על שירה במחבל שנורה כשניסה לדקור חייל צה"ל בחברון והיה שרוע על הקרקע. על-פי גרסת החייל, שהגיע למקום עם כוחות התגבורת, הוא חשש שהמחבל נושא עליו מטען ועל כן ירה בו מתוך כוונה למנוע ממנו להפעילו. הבעיה היחידה היא שזה לא מסתדר עם העובדות. כשעה לאחר הירי, ערך מפקד גדוד שמשון, דוד שפירא, תחקיר אירוע ושאל את החייל מדוע ירה. שפירא, שכקצין בצנחנים עוטר בצל"ש על גבורתו בפיגוע בישיבת מרכז הרב, קיבל מאזריה תשובה שונה מאוד מהטיעון המרכזי של סנגוריו. "מי שדקר את החבר שלי צריך למות". זהו. לא חגורת נפץ, לא פעולה של חייל לחוץ בסיטואציה קרבית (יותר או פחות). למרות התחקיר קו ההגנה של הסנגוריה טוען להגנה עצמית, שלא לומר אלטרואיזם, מהסוג ששפירא הפגין כשפרץ לזירת הפיגוע ב-2008.

סכנה ברורה ומיידית?

רגע הירי בחברון, כפי שתועד בסרט.

רגע הירי בחברון, כפי שתועד בסרט.

בהקרנה של הסרט "ארץ פצועה" שקיים המכון למחקרי ביטחון לאומי, סיפר ח"כ (ניצב בדימוס) מיקי לוי כיצד, כמפקד מחוז ירושלים, הגיע לזירת אירוע בו לכדו אנשיו מחבל שנשא על גופו חגורת נפץ בלב שכונת מגורים. לאחר שלא נמצאה דרך אחרת להבטיח כי המחבל לא יפעיל את המטען, פקד לוי על שוטר להרוג את המחבל. אולם לוי הדגיש כי פירוש המושג "נטרול" אינו בהכרח וידוא הריגה. "יש לנטרל את הסכנה, ולא את המחבל. כאשר יש כוונה לפגוע וסכנה מוחשית, ברור שיש לירות בשביל להרוג. אבל משחלפה הסכנה, המצב השתנה". העובדה שהאירוע צולם הפכה אותו, כך נראה, למרכזי בהרבה מאירועים אחרים שבהם בוצע ירי חריג, שנוי במחלוקת שאינו בהכרח תואם את ערכי צה"ל. בכדי להשיג זיכוי יידרשו הסנגורים להוכיח שהיה לאזריה יסוד סביר להניח כי המחבל נושא על גופו מטען, דבר שמהווה הצדקה לירי.

מצפייה בסרט נראה כי שאיש מהמעורבים, ובהם כוחות ההצלה, המשטרה והצבא, לא חשש שהמחבל נושא על גופו חגורת נפץ. כשיש חשש כזה, כפי שכתב בהקשר לכך יועז הנדל, אף אחד "לא מסתובב בזירה בנוחות כזאת". מתרחקים ככל שניתן ומחכים לחבלן. האם היה הדבר נבון ובהתאם להוראות הבטיחות? כנראה שלא. אבל כשמנסים להבין מה היה הקו המנחה לפעולות שנקטו הנוכחים בזירה, קשה להאמין שהחשש הזה ישב למישהו מהם בראש. למעשה, עד עכשיו לא ברור מדוע החליט אזריה לירות במחבל הפצוע.

מה שלא לומדים דרך הרגליים…

דיין, בימיו כאלוף פיקוד המרכז, (ציום:: דו"צ9.

דיין, בימיו כאלוף פיקוד המרכז, (צילום: דו"צ).

השבוע העידו בבית המשפט שורת קצינים בכירים ובהם סגן הרמטכ"ל לשעבר עוזי דיין וראש אט"ל דן ביטון. השניים התבטאו בתקשורת ובבית המשפט כנגד עצם קיום המשפט. בעדותו האשים ביטון את מפקדי החייל כי לא הקפידו על נהלים (אולי, אבל למה זה רלוונטי לשאלה האם הירי היה מוצדק) וציין כי לדעתו "במשפט הזה אין אחד שלא משקר". דיין מצידו טען כי למצ"ח אין את היכולת לחקור אירועים מבצעיים. בראיון שנתן באחרונה לרדיו דרום תיאר דיין מקרה שאירע בעת ששימש כמפקד פיקוד המרכז, במהלכו הרגו צנחנים מגדוד 101 שלושה פועלים פלסטינים במחסום תרקומיא. לדבריו, הוא הורה מיד על ועדת חקירה "…לא פצ"ר ולא מצ"ח ולא אף אחד", והחיילים לא נשפטו. דיין אכן גיבה אז את הצנחנים, אבל הוא שכח לציין שעל-פי מסקנות החקירה הרכב, ובו הפועלים הפלסטינים, סטה ככל הנראה עקב תקלה טכנית מהנתיב המותר ופגע במפקד המחסום. חייליו, שחשבו שמדובר בפיגוע דריסה, ירו לעבר המכונית, הרגו שלושה מהנוסעים ופצעו שניים. חששם של החיילים לחייהם היה ברור. החקירה, אגב, כפי שהתובע במשפט לא שכח להזכיר לדיין בעדותו, נוהלה על-ידי מצ"ח. דומה שדיין לא חשב אז שמדובר בחריגה מן הנורמה.

ואולי יש דברים שאפשר ללמוד רק דרך הרגליים. דיין עשה את עיקר שירותו בסיירת מטכ"ל (ואף פיקד עליה), שאין לה דבר וחצי דבר עם השירות השוחק בשטחים. גם ביטון, קצין שריון, לא פעל שם מרבית שירותו. נראה שהשניים מפשטים את המצב באמירות כלליות אודות פתיחה באש שמתעלמות מן המציאות בשטח, ואינן מהוות בהכרח צידוק בעבור אזריה (ומנוגדות לערכי צה"ל). דיין, למשל, העיד כי נתן "הוראות להרוג מחבלים בלי קשר לשאלה אם באותו רגע הייתה סכנה". הדילמות הפיקודיות, המוסריות, והערכיות שמולן ניצבים המפקדים והלוחמים בשטחים, מורכבות מכדי שניתן יהיה לסכמן בסלוגן נוסח "מחבלים לא יוצאים חיים".

בסדרת המדע-בדיוני "תיקים באפלה" הופיעה בפתיח, לצד שם הסדרה, האמירה, "האמת נמצאת אי-שם". דומה כי זוהי טענתה של ההגנה במשפט החייל היורה, שאין אמת מוחלטת, ושמה שהתרחש מצוי כנראה בחיבור בין גרסת החייל לגרסת התביעה. יתכן, אבל לא עדויות הקצינים הבכירים במיל' ולא השיח הציבורי המתלהם מספקים הסבר אמין לשאלה מדוע ירה החייל במחבל. בניגוד לטענת הצנחנים בתרקומיא ובניגוד למה שהציגה הוליווד בסרט "פקודה לא חוקית", לא הצליחה ההגנה עד כה לשכנע בטענתה כי מבחינת אזריה היתה באירוע סכנה ברורה ומיידית לחייו. קביעתו של שר הביטחון ליברמן, מתומכיו הבולטים של אזריה, כי מערכת הביטחון תעמוד "לצדו של החייל גם אם הוא טעה", שסותרת את תפיסת הגיבוי והפיקוד הצה"לית שאינה סובלנית למורשעים בפלילים, מלמדת שגם הוא מבין זאת ומנסה לשכנע את החייל ותומכיו כי יש לו רשת ביטחון גם אם יורשע. מה יבינו מזה הרמטכ"ל, המטה הכלי והמפקדים שבשטח, שמלהטים בין לחימה בטרור לבין שמירה על מרקם החיים התקין באיו"ש, זה כבר לסרט אחר.

(המאמר פורסם במקור באתר "דבר ראשון", בתאריך 23.09.2016)

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “אז למה הוא ירה? מאת גל פרל פינקל

  1. טל הראל

    חוסר ההגינות בכתבתך צועק ומצביע על דעותיך מה שמקשר אותך להרבה מאוד עיתונאים שמביאים את האג'נדה האישית שלהם, זו הסיבה מדוע עם ישראל מביע חוסר אמון מוחלט בתקשורת.
    ולגופו של עינין מדוע את מתעלם בבוטות מעדות המ"פ שלמרות ניהול כושל של הזירה (ננזף על כך) קודם, ולא רק זאת יש הבדלים מהותיים בין עדותו במצ"ח לעדותו בבית המשפט. מדוע אתה מתעלם מעדותו של מפקד המחלקה שהיה במקום ומעיד מפורשות על החשש ממטען.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s