פריצת המזל"טים מלמדת שארגוני הטרור בעזה פועלים גם בסייבר\ מאת גל פרל פינקל

מדובר בשינוי מגמה בקרב הארגונים ברצועה, וכן שהמערכה כנגדם אינה מתרחשת רק בקו המגע, על הגדר ובתוככי הרצועה, כי אם גם במרחב הקיברנטי

החודש נחשף כי מג'ד עווידה, פעיל הג'יהאד האסלאמי מרצועת עזה, נאשם בביצוע עבירות חמורות נגד ביטחון המדינה. עווידה, מהנדס מחשבים במקצועו ומומחה סייבר, פיתח תוכנה שבאמצעותה חדר למערכת המזל"טים של צה"ל המרחפים מעל לרצועת עזה. התוכנה אפשרה לארגון לצפות בכל מצלמות הדרכים ומצלמות משטרת התנועה בישראל, לעקוב אחר ריכוזי אוכלוסין כמו גם מיקומם של כוחות הביטחון במהלך ירי טילים על ישראל.

בנוסף, פיתח עווידה תוכנה שבאמצעותה הצליח הארגון לעקוב אחר תנועת המטוסים בנתב"ג, לראות את רשימות הנוסעים, סוג המטוס וזמני נחיתה והמראה. נראה כי לצורך פריצת רשת התקשורת רכשו בג'יהאד האסלאמי ציוד מארצות הברית שהוברח לרצועה באמצעות רשת המנהרות שברפיח. כך סופקו לעווידה קורא תדרים, צלחת לוויין עם עינית של הלוויין עמוס ומחשב נייד. לאחר שני ניסיונות כושלים הצליח לפרוץ למזל"ט של צה"ל.

כוח שייטת 13 בטרם זמן קצר מבצע שירת הצפצפה.

פריצה זו אינה המקרה הראשון שבו חדר ארגון טרור לרשת התקשורת המאובטחת של כלי הטיס של צה"ל. 19 שנים קודם לכן, בשנת 1997, התרחש מבצע "שירת הצפצפה" – פשיטה מן הים של כוח שייטת 13 בחופי אנצרייה שבלבנון – שידוע יותר בציבור הרחב כאסון השייטת. הכוח נפגע משורת פיצוצים זמן קצר לאחר שעלה לחוף.

באופן ודאי היה מארב

על-פי עדותו של קשר הכוח, סער שמו, שהיה הלוחם היחיד שלא נפצע במהלך הלחימה, "הם שמו שם זירת מטענים ומיקמו אותה טוב. לדעתי לא היו שם הרבה לוחמים של החיזבאללה, אולי שניים, שלושה, אבל באופן ודאי היה שם מארב".

לאחר שעות ארוכות של לחימה, חולצו הפצועים וההרוגים, 12 מלוחמי הכוח ובהם מפקדו סא"ל יוסי קורקין, כשמאחור נותרה גופת לוחם השייטת איתמר איליה. זו הוחזרה רק לאחר משא ומתן עם החיזבאללה בו הושבה לארגון גופת בנו של השייח' חסן נסראללה, שנהרג בקרב עם לוחמי יחידת אגוז.

תצלומי המזל"ט שהציג 
נסראללה מהפשיטה הכושלת של השייטת

בשנת 2010 טען נסראללה כי לארגונו היה מידע מוקדם אודות המבצע, כתוצאה מכך שקלט את שידורי המזל"טים של צה"ל שאספו מודיעין מקדים על אזור הפשיטה. בתחילה הכחישו בצה"ל את טענתו, אך שינו את עמדתם והכירו בכך שמדובר באפשרות בהחלט סבירה. והנה למרות שהדבר קרה בעבר, ולמרות שרשתות התקשורת של כלי הטיס הבלתי מאוישים מאובטחות היטב, הצליח ארגון טרור דל אמצעים בסך הכל לחדור מבעד להגנות ולהשיג מודיעין ממערכות מתקדמות של צה"ל.

אף שככל הנראה לא התרחשה פריצה בקנה מידה משמעותי ונראה שלא נחשף מידע רגיש שעשוי היה לגרום לאסון דומה לזה שאירע ב-97', הרי שזה מעיד הן על שינוי מגמה בקרב הארגונים ברצועה ועל כך שהמערכה כנגדם אינה מתרחשת רק בקו המגע, על הגדר ובתוככי הרצועה, כי אם גם במרחב הקיברנטי.

הכותב הינו חוקר אורח בתוכנית הסייבר, המכון למחקרי בטחון לאומי.

(המאמר פורסם במקור באתר "אנשים ומחשבים", 30.03.2016)