הערכה ישרה\ מאת גל פרל פינקל

המשבר ההומניטרי הקשה בעזה דוחק את החמאס, כנגד רצונו, לקרן הזווית ומקרב את העימות הבא עם ישראל. בחירת גורמים בדרג המדיני להאשים את הדרג הצבאי בהערכות שחותרות תחת המדינה או שיש להן השלכה מסוכנת על המצב בשטח, היא לא עניינית.

סוגיית המשבר ההומניטרי ברצועת עזה קיבלה דגש משמעותי בהערכת המודיעין לשנת 2016 שהגיש ראש אמ"ן, האלוף הרצי הלוי, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לדברי אחד הח"כים שנכחו בפגישה עם ראש אמ"ן הוא הדגיש כי אם "לא יהיה שיפור, ישראל תהיה הראשונה שהדברים יתפוצצו עליה". נראה שהמצב בעזה נפיץ בשל המשבר ההומניטרי הקשה ברצועה וכי חמאס, כנגד רצונו, נדחק לקרן הזווית ועשוי להפר את הרגיעה שנשמרה מאז תום צוק איתן. לדברי ראש אמ"ן, שיפור התנאים הכלכליים ברצועה הוא תנאי הכרחי להרחקת תרחיש הסלמה ביטחונית.

רצועת עזה, 2015.

כגוף המודיעין של צה"ל, אמ"ן אחראי על הנחת תמונת המודיעין שממנה נגזרות הערכות המצב, התכניות האופרטיביות וגם תהליכי בניין הכוח בצבא. ההערכה השנתית של אמ"ן מנתחת את מכלול האיומים, הסיכונים וההזדמנויות לישראל בשנה שתבוא לאור המגמות והאירועים בשנה החולפת, תוך שהיא מקיימת אינטגרציה בין מספר רבדים – צבאיים, מדיניים וכלכליים. ההערכה השנתית של אמ"ן מאפשרת לדרגים המדיני והצבאי לקיים תכנון ארוך טווח, לגבש אסטרטגיה מדינית וצבאית, ולבנות יכולות על מנת להתמודד טוב יותר עם איומים עתידיים. כמי שעומד בראש המערכת המפיקה הערכה זו, מחזיק ראש אמ"ן למעשה בסמכות החוקית של המעריך הלאומי. בסופו של יום, עליו מוטל לקבוע את מידת סבירותו של איום ומתי והיכן יתקיים העימות הבא.

האלוף הלוי, קצין "שקול ולא מתלהם", הינו בעל ניסיון רב הן ביחידות הלוחמות והן בתחום המודיעין. הוא צמח בחטיבת הצנחנים, פיקד על פלוגת הנ"ט שלה בלבנון, על החטיבה כולה במבצע עופרת יצוקה וכן על אוגדת הגליל. לאורך כל שירותו לא חשש הלוי להביע עמדה עצמאית גם מול גורמים ממונים. כשפיקד על סיירת מטכ"ל נדרש לבדוק את האפשרות לבצע פעולה רגישה בעלת השלכות אסטרטגיות. למרות הפצרות הממונים עליו סירב הלוי להתחייב כי הפעולה ניתנת לביצוע במגבלות שהטילו ראש הממשלה ושר הביטחון, וזו לא בוצעה. למרות זאת בכל תפקיד הוא מימש את הציפיות אחת לאחת והוביל את פקודיו להישגים בלחימה ובמוכנות אליה. בהערכה שהגיש לאחרונה ביטא היגיון צבאי ומדיני בסיסי: הפעלת כוח ללא מהלך מדיני משלים סופה שתהיה נואלת שכן "המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים", כמאמר קלאוזוביץ.

בנאומו לפני מספר שבועות במרכז הבינתחומי בהרצליה ציין הרמטכ"ל איזנקוט כי "חמאס בוחר להפנות הרבה מאוד משאבים כדי לשקם את מה שנתפס בעיניהם כדפוס פעולה שיוצר מאזן מול מדינת ישראל". בהיעדר אופק כלכלי, אין דרך למנוע את תחושת הייאוש, המניעה כיום פלסטינים בירושלים וביהודה ושומרון לפעול כ"זאבים בודדים" ולבצע פיגוע. זהו רק עניין של זמן עד שדפוס זה יהפוך לנחלתם של ציבורים גדולים עוד יותר ברחוב הפלסטיני, גם בעזה. ואולם, למרות הערכה מודיעינית זו, ולמרות העובדה שיוזמות דוגמת הקמת נמל ימי מפוקח לרצועת עזה שבות ועולות בשיח הישראלי ברמות שונות, לא נראה כי הממשלה פועלת בכדי ליצור מנופים כלכליים למניעת סבב הלחימה הבא.

למערכה הבאה, אשר ככל הנראה תתרחש במוקדם או במאוחר, יש לצאת לאחר שמדינת ישראל עשתה כל שביכולתה למנוע את פריצתה. אז יש להפעיל כוח צבאי רב, מאמצי אש ותמרון אגרסיביים ומהירים, לקצר את משך הלחימה ולממש את היעדים הצבאיים והמדיניים. מכאן, שבחירת גורמים מסוימים בדרג המדיני להאשים את הדרג הצבאי בהערכות ועמדות שחותרות תחת המדינה, או לחלופין בהשמעת אמירות שלהן השלכה מסוכנת על המצב בשטח, היא לא עניינית.

הרצי הלוי, כמח"ט הצנחנים בעזה במבצע "עופרת יצוקה".

"יש שני דברים שאסור לך לאבד אותם בתוך הלחימה: את החשיבה – לחימה זה לא עניין רק של כוח, זה כוח שמאחוריו חייבת להיות מחשבה – והדבר השני זה את השפיות ואת המוסר", תיאר בשעתו הלוי את הקווים שהנחו אותו כמח"ט הצנחנים ב"עופרת יצוקה". בעזה כמו בזירות אחרות, את הכוח צריך להפעיל באופן ממוקד, מתוך מחשבה. לאורך השנים הוכח שענישה כלכלית קולקטיבית מלבה טרור, וכי היעדר קידום תהליכים מדיניים וכלכליים מביא להמשך האלימות. חובת ראש אמ"ן, כלקח ממלחמת יום הכיפורים, להשמיע בפני הדרג המדיני את הערכתו הכוללת על המצב, גם כשהיא לרוחם וגם כשלא.

הכותב הינו חוקר אורח בתכנית צבא ואסטרטגיה, המכון למחקרי בטחון לאומי.

(המאמר, בגרסה מקוצרת פורסם במקור בבלוג "שורטי", המכון למחקרי ביטחון לאומי, 03.03.2016)