תקציב הביטחון – השקעה או בזבוז?\ מאת גל פרל

רשומה רגילה

אם צה"ל יעז להתמודד עם החזיתות הקשות, כמו למשל תנאי שירות ופרישה, הוא יוכל להשיג את החיסכון המיוחל. השאלה היא לא רק כמה כסף משקיעים, אלא איך

באחרונה נתבשרנו שלנוכח מגבלות התקציב והשינויים הגיאופוליטיים במזרח התיכון,צה"ל עורך קיצוצים ביחידות, בציוד ובאימונים, וכך גם שינוי בתפיסת ההפעלה שלו. המהלך אמור לשדרג את מוכנות הצבא לאי-היציבות האזורית וללחימה בגורמים תת-מדינתיים דוגמת חיזבאללה.

מטוס קרב מסוג F-15 בשירות טייסת 69 בחיל האוויר,

F-15 בשירות חיל האוויר, "מהלומות אש מדוייקת בעוצמה רבה, מהאוויר"

בעימותים שבהם לחם צה"ל בגורמים כאלה, כמו למשל מלחמת לבנון השנייה ומבצע "עופרת יצוקה", האויב ירה נשק תלול מסלול לעורף ישראל. על כן גובשה דוקטרינה הכוללת מהלומות אש מדוייקת בעוצמה רבה, מהאוויר, מהים ומהיבשה, תמרון מהיר, אגרסיבי ועמוק אל לב מערכי האויב להשגת שליטה בשטח, ומאמץ הגנתי. זאת בהתאם להנחה שבעימות צבאי לא יהיה ברשות ישראל מרחב פעולה גדול בהקשרים של זמן, מרחב, ולגיטימציה להפעלת כוח.

לצה"ל דרוש אגרוף בזק היודע לחבר בין מודיעין עדכני ומדויק למערכי אש ותמרון בפעולה משולבת בין-זרועית. הרפורמה שמה דגש על חיזוק חיל האוויר כזרוע גמישה, לוחמת סייבר, הפעלת אש מנגד, יכולת תמרון יבשתי ועוד. לכאורה, נפלא. הצבא פועל כמו אדם הפותח בדיאטה, מתחיל להתעמל ולאכול בריא, ועתיד להפוך לאתלט מהיר וחסון.

כשבוחנים את העניין מקרוב מתברר שרבות מהבעיות עודן איתנו. חרב הקיצוצים מונפת במקומות הקלים, ובהם ביטול אימוני יחידות סדיר ומילואים – דווקא של החטיבות הדרושות לצה"ל ושמוכנותן נשחקת ויורדת, ובגריטת הטנקים והמטוסים שיוצרו בשלהי מלחמת וייטנאם. מן הקרבות הקשים שכוללים פגיעה בתנאי שירות ופרישה למשרתים בתפקידי מטה עורפיים, מערכת הביטחון נמנעת.

398px-Usain_Bolt3_Moscow_2013

יוסיין בולט, לו אין עודפים ו"שומנים" מיותרים.

צה"ל הוא מערכת גדולה ותמיד יהיו לה עודפים ו"שומנים" מיותרים. הרפורמה שהוא עורך באמת עשויה להתאימו לאיומי ההווה והעתיד הרלוונטיים. עם זאת, יש להבין שהבעיה אינה בגודלו של תקציב הביטחון כפי שהיא באופן שבו הוא מבוזבז. בפועל הצבא, כאותו אדם הרוצה לרזות ולהיכנס לכושר, רץ ומתאמן אולם מתעקש לזלול אוכל מטוגן ושמן. כסף המושקע בתהליכים שהממשלה לא מחויבת למצות, כמו הרפורמה ביבשה שטרם תוקצבה, כמוהו ככסף המשוקע בתקנים מיותרים וביחידות מיושנות. השאלה היא לא רק כמה כסף הולך לביטחון אלא איך משקיעים אותו באופן יעיל.

גל פרל הוא עוזר מחקר בתוכנית המאזן הצבאי במזרח התיכון של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)

(המאמר פורסם במקור בעיתון "מעריב", 09.12.2013)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s